בשבת יוצאת ריאל מדריד, השנייה בטבלה, למשחק גדול בקטלוניה נגד מובילת הליגה. זה נשמע כמו פרומו לקלאסיקו, אבל הקרב מול ברצלונה יתקיים רק בעוד חודש, והחבורה של צ'אבי ירדה למקום השלישי. הפסגה שייכת כרגע לקבוצה קטלונית אחרת, הלא היא ג’ירונה, והיא זו שתתכבד לארח את הלבנים כשהיא מסתכלת על כולם מלמעלה אחרי פתיחת עונה סנסציונית והיסטורית.
עד כמה היסטורית? ובכן, מאזנה של ג'ירונה עומד על 6 ניצחונות ותיקו ב-7 המחזורים הראשונים. זה יכול להיות שגרתי עבור ריאל, בארסה או אתלטיקו מדריד, אבל מתי קבוצה צנועה יותר השיגה תוצאות כאלה בפתיחה? לא קשה להיזכר במעלליה של לבאנטה שגרמה לכל המדינה להתפעל עם 7 ניצחונות ושתי תוצאות תיקו בחודשיים הראשונים של עונת 2011/12, וניתן לומר שהייתה זו הפתעה גדולה יותר בהשוואה לג'ירונה הנוכחית. אלא שהצפרדעים התחילו אז דווקא עם תוצאות התיקו, ולכן מספר הנקודות שלהם בתום 7 המחזורים הראשונים היה נמוך יותר. כדי לציין את הקבוצה שמעולם לא זכתה באליפות, אשר רשמה הישג סטטיסטי זהה לג'ירונה, צריך להיעזר במומחים לתולדות הליגה. תאמינו או לא, אבל זה לא קרה מאז ספורטינג חיחון ב-1979.
מיצ'ל, מאמן המובילה כיום, היה אז בן 3. הוא דמות המפתח הקריטית ביותר בעלילה, וחשוב להדגיש שאין לו שום קשר לכוכב ריאל מדריד לשעבר, שעשה קילומטרז' גבוה על הקווים – קבוצתו האחרונה הייתה אולימפיאקוס. מיצ'ל ההוא כבר בן 60, ושיאו מאחוריו. המטאור החדש רק בן 47, והנסיקה שלו רק מתחילה. הקריירה שלו על הדשא הייתה צנועה הרבה יותר בהשוואה למיצ'ל המפורסם יותר, ואת רובה המוחלט הוא בילה במדי ראיו וייקאנו. שם הוא גם החל את דרכו כמאמן, תחילה בקבוצות הילדים והנוער, עד שקיבל לידיו את הסגל הבוגר בפברואר 2017 במצב שנראה די אבוד.
ראיו הייתה אז מתחת לקו האדום בליגה השנייה, אבל מיצ'ל הציל אותה, ובעונתו המלאה הראשונה הצעיד אותה לעלייה מהמקום הראשון עם כדורגל התקפי, אטרקטיבי ושמח. כך, ללא רגשי נחיתות נגד כל היריבות, הוא רצה לשחק גם בלה ליגה, וזה לא הסתייע. במרץ 2019 הוא פוטר כשהקבוצה נקלעה לתחתית, וירדה בסופו של דבר בלעדיו. התסריט הזה חזר על עצמו גם כאשר מונה באותה שנה למאמן אווסקה. היא סיימה בפסגת הליגה השנייה ב-2020, אבל בינואר 2021 פוטר מיצ'ל בעוד הקבוצה הייתה בדרך הבטוחה חזרה למטה.
לפיכך, היה חשש שזה יקרה גם בפעם השלישית. קבלן העליות הסדרתי החזיר גם את ג'ירונה לליגה הראשונה, אם כי לשם שינוי היא סיימה ב-2022 רק במקום השישי בליגה השנייה, ואז נדרשה לדרמה גדולה מול טנריפה בפלייאוף. פרשנים ניבאו גם לה ירידה מהירה, אולם גורלה היה שונה בתכלית, ולכך שתי סיבות עיקריות. ראשית, מיצ'ל כבר היה מנוסה הרבה יותר. הוא שיכלל את הסגנון, ולמד בין היתר ביסודיות גם את שיטות ההגנה של דייגו סימאונה, מבלי לוותר על הסגנון הראוותני וההרפתקני. שנית, עמד לרשותו סגל טוב הרבה יותר שחוזק בהתאם לנסיבות.
זה התאפשר כי ג'ירונה שייכת בחלקה ל-City Football Group של השייח'ים מהאמירויות. הבעלים של מנצ'סטר סיטי רכשו ב-2017 כ-47 אחוזים מהמועדון, שהפך כתוצאה מכך לסוג של קבוצת בת מבחינת אלופת אנגליה, אבל לא לגמרי. אנשי אבו דאבי לא שולטים באופן מוחלט, וחלק מהמניות נותרו ברשותו של פרה גווארדיולה, אחיו של פפ. ג'ירונה נהנית מהיותה חלק מפרויקט גלובלי, אבל שומרת בקנאות על זהותה הקטלונית המקומית, שואבת תמיכה עצומה מתושבי העיר, ורוב שחקני הסגל עדיין קטלונים. הנשיא דלפי ג'לי, שהיה בזמנו מגן מצליח בעיקר במדי אתלטיקו מדריד, הוא יליד האזור שהחל את הקריירה כשחקן בג'ירונה.
מיצ'ל הבין זאת היטב. במסיבת העיתונאים הראשונה שלו, כאשר הוצג בקיץ 2021, הוא ביקש מכולם להפנות אליו שאלות בשפה הקטלונית בלבד. כמו מיצ'ל של ריאל, הוא נולד וגר רוב חייו במדריד, אבל לקח ברצינות תהומית את האתגר החדש, ומתמיד בקטלונית עד היום. לקהל קל הרבה יותר להתחבר אליו בשל כך, גם אם הדרך בה בנה את הקבוצה היא זו שהופכת אותו לפופולרי באמת. כמו בקבוצותיו הקודמות, הוא מהמר על התקפה בכל משחק, ודורש משחקניו לשלוט בכדור כמה שיותר. באופן חריג למדי, לעתים קרובות הוא דורש מהם בשתי נגיעות לפחות, כי נגיעה אחת עלולה לגרום לאיבודי כדור תכופים יותר לפי הסטטיסטיקה.
אז במקום לרדת, סיימה בעונה שעברה ג'ירונה במקום העשירי, עם 58 שערי זכות – מאזן ההתקפה החמישי בטיבו בספרד אחרי ריאל, בארסה, אתלטיקו ו-ויאריאל. הערב הגדול ביותר היה כאשר הקטלונים הביסו את ריאל 2:4 מרביעייה של טאטי קסטז’אנוס. במשך תקופה מסוימת, היה לה סיכוי להעפיל למפעלים האירופיים והגאווה הייתה גדולה, אבל לקראת העונה החדשה היא התחלפה בדאגה.
למה? כי גם כאשר עלתה לראשונה בתולדותיה לליגה הבכירה, סיימה ג'ירונה במקום העשירי בדיוק בעונת 2017/18, השיגה ניצחון ביתי מפואר על ריאל וכמעט העפילה לאירופה. זה יצר ציפיות גבוהות מאוד לקראת ההמשך, אולם הקבוצה קרסה לחלוטין, בעיקר מנטלית, בסיבוב השני ב-2018/19 וירדה בחזרה לליגה השנייה. ואם זה היה המצב אז, הפחד הגדול היה משחזור המפלה הפעם. מיצ'ל, שלמד על המועדון הכל ומכיר את ההיסטוריה לעומק, הבין ללבם של האוהדים ושמר את הרגליים על הקרקע. "המטרה שלנו היא להישאר בליגה", הוא טען בקיץ – וממשיך בגישה הזו גם עכשיו, למרות רצף התוצאות המופלא.
במובן מסוים, הוא גם תוצאה של מזל. במחזור הראשון, הייתה ג'ירונה ראויה להפסיד באצטדיונה של ריאל סוסיאדד, אך השוותה ל-1:1 וחגגה נקודה חשובה. מאז, היא יודעת רק ניצחונות, בין היתר בגלל לוח משחקים סביר ביותר. 0:3 על חטאפה, 1:2 בסביליה, 0:1 על לאס פלמאס, 2:4 בגרנאדה, 3:5 על מיורקה ו-1:2 במגרשה של ויאריאל שנתונה במשבר – שום דבר לא גובל כאן במדע בדיוני. הפרט הסטטיסטי המרשים ביותר ברצף הוא כי פרדראג ראיקוביץ' ספג מול ג'ירונה את החמישייה הראשונה בקריירה שלו – נתון שמדגיש את איכויותיו של השוער הסרבי, וגם את עוצמת החוד של הקטלונים.
כי זה מה שמושך תשומת לב באמת. ג'ירונה היא קבוצה שכיף לראות בכל יום נתון. יש לה שחקנים צעירים שמקבלים חופש לבטא את עצמם, כי זה המוטו של המאמן. "אני אמור לעזור לשחקנים למקסם את התכונות החזקות שלהם, ולא למזער אתה סיכונים. לכן אני מאפשר להם לקבל את ההחלטות בעצמם, בידיעה שלפעמים יהיו גם טעויות", מסביר מיצ'ל. צעירים יצירתיים פורחים בתנאים אלה, והעונה יש לג'ירונה כישרונות גדולים באמת.
ויקטור ציגנקוב, האוקראיני שנולד כידוע בנהריה, הגיע מדינמו קייב עוד בינואר, תרם רבות בסיבוב השני בעונה שעברה, ותהליך ההתאקלמות הושלם בהצלחה העונה – הוא זוהר באגף הימני. משמאל, יש השפעה גדולה עוד יותר לסאביו, ברזילאי בן 19 ששייך רשמית לטרואה, אך בפועל נרכש על ידי סיטי גרופ – כי המועדון הצרפתי הוא חלק ממנו. לנער שהפך ללהיט ענק, יש כבר שני שערים וארבעה בישולים. במרכז המגרש, בולט מאוד יאנחל הררה מוונצואלה, שגם הוא היה במנצ'סטר סיטי ובניו יורק סיטי. בוגר מנצ'סטר סיטי נוסף הוא הקשר אלש גרסיה. מברצלונה הושאל הקיץ הבלם אריק גרסיה, וההחתמה המפתיעה ביותר הגיעה בדמותו של ההולנדי הוותיק דיילי בלינד.
ביחד, הם שותפים למשהו מיוחד מאוד, אבל המטרות לא השתנו, כי המבחנים הקשים עוד לפניהם. "אנחנו צוברים נקודות קודם כל כדי להישאר בליגה", מקפיד לומר מיצ'ל, והמאמן הוסיף אחרי הניצחון על מיורקה: "רק עקרות בית יכולות לחשוב שיש לנו סיכוי להעפיל לליגת האלופות". ואולם, זה לא מדויק. יש בקהל אוהדים שמתחילים לפנטז על כך, והציפיות יאמירו אם ג'ירונה תגבר על ריאל מדריד בשבת.
האם זה אפשרי? ההיסטוריה מלמדת שכן, כי המאזן שלה מול היריבה הלבנה חיובי – שלושה ניצחונות לעומת שני הפסדים בלבד, לצד תוצאת תיקו אחת. ריאל זוכרת היטב את המופע של קסטז’אנוס, על אף שהוא יושב בימים אלה על הספסל בלאציו. יהיה זה קרב צמרת מרתק ולא צפוי, והקבוצה של מיצ'ל תלך על כל הקופה כמיטב המסורת. ברצלונה תחזיק לה אצבעות.