אם היינו מבקשים מכם להיזכר בשחקנים הגדולים של ארסנל בכל הזמנים לא הייתם מתקשים למצוא עשרה שמות תוך זמן קצר: טוני אדאמס, דייויד סימן, דניס ברגקאמפ, פטריק ויירה, תיירי הנרי, רובין ואן פרסי, איאן רייט, ססק פברגאס והרשימה עוד ארוכה.
אם אתם מעט יותר וותיקים, או לחילופין אוהדי ארסנל מסורים, ודאי שמתם לב שלא אוזכר שם מאוד מרכזי בהיסטוריה של התותחנים – פול מרסון. הקשר ההתקפי המוכשר, שאף רשם 21 משחקים בנבחרת אנגליה, כבש 99 שערים ב-425 משחקים במדי התותחנים, ולזכותו שתי אליפויות, גביע אחד ואף זכייה בגביע המחזיקות (מפעל שהיום מקביל לקונפרנס ליג).
אותו מרסון, אינו זכור לאוהדי ארסנל ולחובבי הליגה האנגלית אך ורק בשל ביצועיו על המגרש – השחקן, שלאחר מכן הפך למאמן ולפרשן, סוחב לאורך כל הקריירה שלו את "המחלה" ממנה סובלים לא מעט שחקנים באי הבריטי – התמכרות להימורים. עבור מרסון לא היה מדובר רק בהימורים, אלא גם בהתמכרות לאלכוהול ולסמים, ואפשר לומר באופן לא רשמי כי הוא אחד מהכדורגלנים האנגלים שהכי מזוהים עם תופעת "ההתמכרויות", שכן היא מלווה אותו כבר כמעט שלושה עשורים.
כבר כשהיה בן 16 במחלקת הנוער של ארסנל, ניתן היה לראות את הניצוץ הראשון לאחת מההתמכרויות של מרסון, כאשר שם את ההימור הראשון שלו ממשכורתו הצנועה בלונדון באותם ימים. כאשר כבר הטביע את חותמו בבוגרים, ניתן היה לזהות עליית מדרגה: בעונת 1989/90, העונה שבין שתי האליפויות בהן זכה, הוא הושעה לשבועיים מהייבורי (האצטדיון הישן של ארסנל) לאחר דיווחים על בעיות של שתייה והימורים. שנה לאחר מכן הוא כבר הגיע למצב שלא יכול היה לשלם את חשבונותיו.
ההתמכרויות של מרסון צברו תאוצה וחמש שנים לאחר מכן, ב-1994, הוא הודה בפומבי כי הוא מכור לסמים ואלכוהול, מה שהביא את ההתאחדות האנגלית להירתם לעניין ולארגן עבורו תוכנית גמילה של שלושה חודשים. מספר חודשים לאחר מכן הוא כבר הספיק להעפיל עם ארסנל שוב לגמר גביע המחזיקות, אבל ההתמכרויות לא ממש נשארו מאחור. עשר שנים לאחר מכן, ב-2004, הוא אישפז את עצמו במרפאה בארה"ב לצורך טיפול בהתמכרות להימורים.
מרסון, אשר מעבר לכמויות האלכוהול העצומות שגמע בכל שבוע, גם הודה שהיה צורך קוקאין בבילויים ואף לפני משחק של קבוצתו בגביע המחזיקות, טוען כי ההתמכרות להימורים היא הגרועה ביותר: "אני יודע שאני מכור לאלכוהול. אני יודע שאני מכור לסמים. אבל כדי לספק את ההתמכרות הזו אני צריך להכניס משהו לגוף שלי - יש את הצעד הראשון הזה שאני יודע שאסור לי לעשות כי לאחריו הכול אבוד. אבל עם התמכרות להימורים...זה הרבה יותר גרוע, זה תמיד שם. אין צעד ראשון, זה פשוט מתחיל – ועכשיו כשזה זמין כל הזמן בטלפון, זה כבר עוד יותר קשה. היו ימים שהייתי קם בבוקר ומהמר על 20 משחקי כדורסל, אני אפילו לא מבין למה. כשלא היה על מה להמר הייתי מוצא את עצמי מהמר על משחקי בייסבול, וייתכן שאפילו הימרתי על אולימפיאדת החורף, אני לא לגמרי זוכר".
בדומה לכוכבי כדורגל אנגליים שהיו מעורבים בהימורים תוך כדי קריירת המשחק שלהם, גם מרסון לא ידע מנוח, ויחד עם שחקנים נוספים בקבוצה היה שותף להימורי קלפים באלפי ליש"ט כאשר היה במלונות במשחקי החוץ של הקבוצה. בהמשך פורסם כי איבד 30,000 ליש"ט בסיבוב אחד בקזינו וכי הימר על לא פחות מ-100 אלף ליש"ט על משחק טניס בודד. אם זה לא מספיק, בתחילת המילניום הוא פדה את פנסיית הכדורגל שלו בשווי 800 אלף ליש"ט והפסיד אותה תוך חודשיים על אלכוהול והימורים, וב-2008 (אז כבר שיחק ברמות החובבניות אחרי הפרישה) הגיע שיא חדש כאשר איבד בית בשווי 300 אלף ליש"ט עקב העובדה שלא עמד בתשלומי המשכנתא בשל חובותיו. מרסון מודה כי איבד בסך הכול יותר מ-7 מיליון ליש"ט מהתמכרויותיו השונות, אך שימו לב מה הוא אומר לגבי חובות אדירים מהימורים.
"כן, מדובר פה במיליונים, אבל הכסף הוא לא הבעיה", מציין מרסון. "הבעיה היא הטירוף, הבעיה היא שאתה יוצא מדעתך, הבעיה היא שזה מה שמוביל אותך, הטירוף הזה. בשעות שלא היו הימורים זמינים הייתי נכנס לדיכאון, אבל שניה אחרי שהייתי שם הימור הייתי שואל את עצמי 'למה עשיתי את זה?', לפעמים אתה מכור בצורה כל כך חמורה שאתה אפילו לא שמח כשאתה זוכה בעשרות אלפי ליש"ט. אי אפשר לעמוד בפני ההתרגשות של לשים את ההימור, אבל אחרי זה אתה פשוט שונא את עצמך".
מרסון גם התייחס לתופעת ההימורים שאחרי הפרישה ממשחק, ואמר שאצלו לא מדובר בחוסר של האדרנלין של משחק מול 70 אלף צופים בכל שבוע: "אני חושב שאתה פשוט נולד לזה. אתה לא יכול לעמוד בפני זה. אם יתנו לי לשתות כוס אחת של אלכוהול אני לא יודע היכן זה ייגמר. אני לא אוהב שמאשימים את הזמן הפנוי שנוצר לכדורגלנים אחרי הפרישה. גם לדייוויד בקהאם יש זמן פנוי אחרי הפרישה. הוא לא עושה את מה שאני עושה, הוא עושה דברים אחרים. אל תאשימו את הזמן הפנוי – זה סתם תירוץ".
ואם כבר מדברים על החיים שאחרי הפרישה, מרסון ירצה ודאי לשכוח את מה שאירע לו בכביש 40M באנגליה ב-אוקטובר 2011, אז היה פרשן בסקיי ספורט. כעשרה קילומטרים מדרום לקובנטרי, האחרון התנגש עם המרצדס שלו במשאית אחרי שנרדם על ההגה ורישיונו נשלל ל-14 חודשים. הוא הודה והואשם בנהיגה בשכרות, אך גם התאונה בה יכול היה למצוא את מותו לא השפיעה בצורה כזו או אחרת על התמכרותו – בראיון שקיים ב-2020 הוא סיפר שעברו 7 שנים מאז אותו מקרה ועד לנקודה בה הפסיק לשתות וכי נהג לצרוך יותר מ-16 ליטרים של אלכוהול בכל שבוע.
מרסון יודע היטב כי לצד החובות הגדולים והנזק לתדמית ולקריירה, הפגיעה הכואבת ביותר היא בתא המשפחתי, לאחר שהיה נשוי כבר שלוש פעמים. התקשורת האנגלית פרסמה כי נישואיו הראשונים הסתיימו בזמן החלמה מהתמכרויותיו, והוא עצמו העיד ששלח את אשתו הראשונה ללדת במונית בזמן שצפה בטלוויזיה במשחק עליו הוא הימר ("ההתמכרות הופכת אותך לאנוכי, אתה חושב רק על עצמך").
מבחינתו לכלל ההתמכרויות יש רק פתרון אחד: "אתה חייב ללכת למפגשי תמיכה קבוצתיים, פשוט חייב. זו הדרך היחידה להתמודד עם זה. אתה מהין לעומק את הבעיות שלך ומטפל בהם בכלים שהם לא הימור או אלכוהול. היום אני במקום הרבה יותר טוב אבל ההתמכרות יכולה לתעתע בך, היא פתאום אומרת 'אתה בסדר עכשיו, אתה בשליטה. לא יקרה כלום אם תהמר פעם אחת', היום אני יודע לזהות את זה, אבל רק בזכות הפגישות אני במקום הזה".
ואם אתם שואלים מה הייתה נקודת המפנה בשנים האחרונות, זו שהובילה את מרסון להגיע למקום של קבלת טיפול מרצונו האישי, אין לו בכלל ספק בתשובתו: "הכריחו אותי ללכת לטיפולים הקודמים והלכתי רק כדי לא לאבד את העבודה שלי – לא באמת הקשבתי. הפעם זה הגיע ממני. אמרתי לעצמי שאי אפשר להמשיך עם החיים האלו. אי אפשר להרגיש את ההרגשה הזו בכל יום, פשוט מספיק. אתה חייב לעשות את זה בשביל עצמך, לא בשביל אף אחד אחר, מפני שאם תריב עם אותו אדם יום אחד, אתה תחזור להתמכרות שלך כי לא תבין מדוע אתה עושה זאת עבורו. אתה, ורק אתה, צריך להיות זה שמצייר את הגבול ואומר עד כאן. נכון, יהיו ימים רעים, גם לי יש ימים רעים, אבל היום יש לי את הכלים לדעת שהם יחלפו. תזכרו שפעם ככדורגלנים לא ידענו שיש כזה דבר כמו בעיות מנטליות. היום יש כבר יותר מודעות ויש איך להתמודד עם זה. אני כל כך מצטער בשביל אלו שאין להם את ההזדמנות לקבל עזרה, כי לבד הם לא מצליחים ראות את הדרך החוצה".
האם היסחפות בהימורים נשמעת רלוונטית לכם או למישהו בסביבתכם?
בהחלט כדאי להיעזר באנשי מקצוע בתחום ההתמכרויות. אם ההקשר הוא הגרלות והימורים אנחנו כאן כדי לעזור, לכוון ולייעץ. הגרלות והימורים הם חלק מתרבות הפנאי בכל העולם, אך עדיין קיימים לא מעט אנשים אשר נסחפים יתר על המידה, והדבר מגיע לכדי התמכרות. כאן בדיוק נכנסים הגופים המקצועיים אשר להם שלל פתרונות לכל בעיה.
לכן החליטו במפעל הפיס לפעול לכך שאנשים יבינו שבמשחקי הגרלות והימורים ההשתתפות צריכה להיות מהנה, ולכן עליה להתנהל בצורה מבוקרת, מידתית ואחראית ולא לצאת משליטה.
מפעל הפיס תומך בשנים האחרונות במגוון עמותות וגופים שמטפלים בהתמכרויות. את מגוון הכלים והמידע, העצות, ולא פחות חשוב מכך, הטלפונים הנכונים שיעזרו לכם, תמצאו באתר משחקים באחריות של מפעל הפיס לחצו כאן לכניסה לאתר»
*ניתן גם להעתיק את כתובת האתר לדפדפן: https://tinyurl.com/yvwupk7n