חלק מהראיון עם אלמוג כהן, שחלק א' שלו כבר פורסם, היה למעשה משותף לו ולאביו, אשר כהן. מי שליווה את בנו מב"ש למכבי נתניה דרך בית"ר טוברוק, העביר את כל חיי המשפחה לעיר היהלומים, לא דיבר מאז אותה תקופה שבה התגורר עם בנו בגרמניה ועזר לו להתאקלם, לא לפני ששכנע אותו לא לפרוש מכדורגל, אחרי שראובן עטר החליף אותו באחד המשחקים מול קריית שמונה ורוחו נשברה.
כעת, ביחד עם אלמוג שמתגורר בבית הוריו עד שיעבור דירה ויחיה בקרוב במרחק הליכה מאביו עם אשתו גל וילדיו מיאל, עלמה ומיילין, הם מדברים על ההחלטה המשפחתית-דתית לחזור לנתניה ולא לב"ש. הקפטן אף התייחס למאמנו סלובודאן דראפיץ', חברו לקבוצה חן עזרא וכן למי ששיתף איתו פעולה בנתניה דאז, הרב שניר גואטה, כמו גם על מעמדו החדש בנבחרת ישראל.
אלמוג כהן עם אשתו גל וילדיו (איציק בלניצקי)"ההחלטה לחזור לנתניה היא 90 אחוז בשבילו, ככה שהיה לי ברור שאחזור כדי להיות קרוב אליו", אומר אלמוג לפני שאבא אשר סיפר: "העתיד שלו יותר חשוב לי מהכל, עם כל הכבוד לזה שהייתי מת שהוא יחזור לארץ. אם הוא היה מקבל חוזה לארבע או חמש שנים בגרמניה, אני הייתי הולך איתו וגר שם. אם לא הייתה לי ברירה הוא היה מפנה לי חדר והיינו מסתדרים.
"אנחנו משפחה, חמה, אוהבת, היינו מסתדרים כולם ביחד עם האישה והילדים. אבל הוא קיבל הצעות לחוזים רק לעונה ובארץ רצו אותו פה כמה קבוצות, אמרתי לו תשמע אלמוג, כסף זה טוב, אבל גם הכרת הטוב זה חשוב בחיים. אם אתה תיתן, אלוהים ייתן. עדיף פחות כסף, תבוא תהיה לידי כדי שנחזור להיות משפחה אחת מאוחדת. היום אין את אמא שלהם, אז לפחות שאנחנו נהיה ביחד. תסגור בנתניה".
אלמוג כהן ואביו (איציק בלניצקי)אלמוג, איך אתה מתחבר למה שאבא שלך אמר עכשיו?
"מסכים איתו בכל מילה, כל מה שהחזיר אותי לכאן זה הכרת הטוב, כיבוד הורים כדי להיות איתו וכי רציתי לעשות טוב למקום שעשה לי כל כך טוב בקריירה ולחיים. האוהדים פה עשו חולצה עם התמונה שלי, ילדים קטנים לובשים אותה וההורים שלהם ראו אותי משחק והם באים ביחד לאצטדיון לראות אותי. זה שווה יותר מכל כסף בעולם. אין הרבה סיפורים כאלה היום בכדורגל, בישראל זה קרה לאחרונה רק עם אליניב ברדה בב"ש. אין הרבה שחקנים שמזוהים ככה עם קבוצות. האוהדים היום, גם הצעירים, שרים ‘גדלתי בקופסא’ ואני באמת גדלתי שם, זה מרגש אותי".
לפי מה שאתם אומרים נשמע שלא באמת הייתה התלבטות לאן לחזור.
אשר: "אף על פי שהייתה התלבטות קשה, יש לנו ולי הרבה רגשות לעיר הזאת, אבל את אשתי קברנו פה".
אלמוג: "הוא לא אמר לי נתניה. ביקשתי ממנו שיעזור לי ויהיה החלטי, אמרתי לו אבא תעזור לי. תגיד משהו ברור".
אשר: "הייתי בצומת דרכים. אני גדלתי בהפועל ב"ש, היו לי הרבה תפקידים במועדון, הייתי במחלקת הנוער והרגשתי מחויבות לב"ש. אבל נתניה העניקה המון למשפחה, מעבר להיותו שחקן כדורגל. דאגו לנו פה לבית, לעבודה בשבילי, נתנו לנו להרגיש בנוח, דאגו לכל מה שצריך. אנחנו אנשים שאם תיתן לי שקל אני אתן לך שניים, בבוא העת, כשיהיה לי. אז ככה אלמוג בחר בנתניה. רצה להחזיר".
אלמוג כהן ואביו (איציק בלניצקי)אשר, רצית בכלל שהוא יחזור לכדורגל הישראלי?
"הכדורגל הוא אכזר. היום אתה למעלה, מחר מי יודע איפה תהיה? כואב לי הלב על שיר צדק. היה קפטן, סמל של הפועל ב"ש, זה אחד שגדל אצלנו בבית. לפי דעתי הוא הבן אדם הכי ישר שיש בעולם. אני מכיר אותו מאז שהוא ילד. הוא חבר שלנו והמשפחה חברים שלנו. כולם. כל המחזור הזה גדל אצלנו בבית, ההורים שלהם לא עברו איתם לנתניה. אנחנו באנו כולם לנתניה וזה היה גם בית שלהם. אשתי ז"ל טיפלה בהם כמו הילדים שלה. גם כשאלמוג שיחק בבית"ר טוברוק היא אירחה פה שחקנים זרים, ערבים, לא משנה מי אתה ומה אתה, היה לך פה בית. אף אחד מההורים לא חשב לארח אותם, הם ישנו אצלנו בבית".
מה מרלן ז"ל הייתה בשבילם? איך היית מתאר אותה?
אשר: "כמו מרגרט תאצ'ר בשביל אנגליה. האמא של כולם, דואגת לכולם. הילדים האלה ביחד עם שליו מנשה, כולם הרגישו פה בבית. היא הייתה משאירה להם אוכל להפסקת צהריים, באים כולם אוכלים, נחים והולכים להתאמן. היא הייתה אמא שלהם. יש להם אמא כל אחד, אבל היא הייתה עוד אמא בשטח".
אלמוג: "הכנסת האורחים של אמא שלי זה היה משהו מטורף. לא משנה באיזה שעה, באיזה יום, כמה קשה, לא משנה מה היא עברה, תמיד הדלת הייתה פתוחה. היו פה שחקנים כמו איתי שכטר שההורים שלו בנצרת עילית והוא בא בתור ילד לבד, שניר גואטה, חן עזרא ואלון וייסברג".
אשר: "אני קודם שמח שהבן שלי איתי, בא להתפלל איתי כל בוקר, זה הכי היה חשוב לי. העתיד שלו לפני הכל, יש לו אישה ושלושה ילדים, לא יודע עוד כמה יהיו לו. חשוב לי שידאג למשפחה שלו מעל לכל. אם הוא דואג להם אני מבסוט כי הוא לא מחסיר ממני כלום וגם מהאחים שלו הוא לא מחסיר במידת יכולתו. הודו לשם כי טוב. היה לי חשוב שיהיה לו ולמשפחה בסיס כלכלי ושיהיו רגועים ושמחים".
אלמוג כהן ותמונתה של אימו המנוחה (איציק בלניצקי)אתה מעורב מאוד בקריירה של אלמוג, אבל לא התלבטת כמו הורים אחרים שאולי דיברו יותר מדי ופגעו בילדים שלהם.
"אני דחפתי מאוד שייצא אז לאירופה, אבל עשיתי הכל מאחורי הקלעים. אני עברתי את העידן הזה של לדבר הרבה, רציתי שהילד ישחק, יהיה בריא והכל יהיה בסדר. לא מעניין אותי כל התקשורת, העיתונים וכל זה. הפרק האירופי שלו היה בליגה הכי קשה בעולם, במדינה עם מזג האוויר הכי קשה מכל הליגיונרים אולי חוץ מביברס נאתכו ברוסיה. הוא שרד הכל. אין הרבה שחקנים עם אופי כזה. עזבתי אותו אחרי שנה וחצי בגרמניה שחיינו שם ביחד".
במה אלמוג הצליח שאחרים לא?
"לאלמוג הייתה תמיכה, הלוואי שלכולם תהיה תמיכה כזאת ואז יהיו עוד הרבה שחקנים ישראליים מפורסמים. היו רגעים קשים. לפעמים כשהוא חזר מנבחרת ישראל בנירנברג הוא לא תמיד היה בסגל. (צוחק) היינו עושים קידוש בבית מלון עם לחם וקופסת טונה. על כל דבר סתמנו את הפה, המטרה קידשה את האמצעים. אלמוג היה נער פרובלמטי, עם קריזות. הוא למד תמיד לסתום את הפה, לאכול את הדשא ולהוכיח למאמן שהוא צריך לשחק".
אלמוג כהן במדי אינגולשטאט (הטוויטר הרשמי של השחקן) (מערכת ONE)"הרב גואטה נתן את ברכת הדרך, התאכזבתי שעזרא לא חזר, קהת יכול לחזור לעצמו אצל דראפיץ' וברדה כמו שכטר"
אשר, אתה מרוצה שהילד פה, אבל מה הלאה? מה המטרה הבאה שלו?
"ברוך השם, השם החזיר לי. הילד שלי הצליח ועוד יצליח, עתידו לפניו. אני אומר דבר אחד ותזכור מה שאני אומר – הוא יהיה המאמן הכי טוב בארץ, לאף אחד אין את הידע שיש לו בראש. אף אחד לא עבר תשע שנים בגרמניה עם כל השיטות שהוא למד, המאמנים, המערכים, הכל".
אלמוג: "אני לא יודע בכלל אם אני רוצה להיות מאמן".
אשר: "אז מנהל ספורטיבי, מנג'ר, זה לא משנה מה. במה שהוא יעשה הוא יהיה הכי טוב בארץ בגלל כל הידע שיש לו מגרמניה".
אלמוג, עכשיו כשאתה בארץ, אבא שלך יכול לפנטז על שיתוף פעולה עם אחיך אמיר?
"אני בנתניה עכשיו, הוא עוזר מאמן של מוטי איוניר בהפועל אשקלון, תמיד היינו משפחה של כדורגל חוץ מאחי בן שהוא בג'יוג'יטסו ועושה חיל בעולם. היחסים ביני לבין אמיר והאחים שלי מעולים, אנחנו מתייעצים ומשתפים אחד את השני בהכל, מתייעצים על הכל. לאמיר ולי יש לנו הרבה חלומות משותפים בכדורגל, עוד נעבוד ביחד. הוא הגיע לאן שהוא הגיע עד היום כמאמן ובאיגוד המאמנים בזכות עצמו ובעבודה קשה, אני מקווה ומאמין שהדרכים שלנו עוד יצטלבו בעתיד".
גיא נחשון, אמיר כהן ומוטי איוניר (מערכת ONE)עבדת עם מאמנים גרמנים, בשיטות עבודה הכי מתקדמות באמת, צמד מאמנים כמו סלובודאן דראפיץ' ושי ברדה עוד לא פגשת בקריירה.
"בגרמניה זה דומה. עוזרי המאמנים הם לא מביאים קונוסים. יש אימונים שהמאמן בכלל לא נמצא על המגרש ונמצאים כל שאר בעלי התפקידים, דוקטור וארבעה עוזרי מאמן והמאמן במשרד בכלל. עוזר מאמן בגרמניה עושה הכל, גם טקטית. לי זה בכלל לא היה משהו מוזר. זה טוב כשיש לך שני אנשים עם ידע כל כך גדול שרואים את הקבוצה בארבע עיניים. סלובו הוא טיפוס מאוד מיוחד, נותן לשי להיות שותף כבר הרבה שנים ובוא נגיד שלא כל מאמן הוא כזה פתוח עם העוזר שלו, נותן לו להשתלט ומפרגן לו ברמה כזאת. החיבור ביניהם הוא משהו שלא נתקלתי בו. האהבה, ההבנה ביניהם. בתור בן אדם, לא בתור שחקן".
אשר, אתה מכיר את סלובו שנים. מה דעתך עליו?
"אהבתי את סלובו מהיום הראשון שהכרתי אותו, עוד מהתקופה שהוא היה עוזר של רוני לוי, הוא מכיר את אלמוג גם מטוברוק כמובן. הוא אישיות משכמו ומעלה, תמיד מחייך ומשדר בטחון כלפי חוץ. בית"ר ת"א/רמלה הוא הפך אותה לקבוצה אטרקטיבית ולגיטימית מאפס".
אלמוג: "כשאתה בוחן מאמנים, אתה שואל מה השחקנים שעברו תחתם עשו, לאן התקדמו. איך הם קיבלו אותם ומה נהיה מהם. בשנים האחרונות הם המאמנים שקידמו הכי הרבה שחקנים. כבר כמה שנים שהם מקדמים שחקנים בכל מקום שהם הגיעו אליו. שחקנים מגיעים אליהם עם חוסר בטחון, כמו נגיד איתי שכטר שהגיע אליהם אחרי מכבי חיפה וחזר לעצמו בגדול".
אשר: "יש גם את יוסי אבוקסיס".
אשר, הבן שלך יכול להוביל את נתניה לאליפות?
"מכבי נתניה, אם היא תאמין בעצמה, היא יכולה לזכות באליפות. זאת קבוצה צעירה, דינמית ומחוברת, קבוצה טובה. אין שם כוכבים, השמות לא מדברים שם על המגרש. הצלחה לא מביאים בפה, אלא במעשים. היא נמדדת ממה השחקנים עושים בבית, אם הם מפסיקים לעשות שטויות בלילות והם חושבים על העתיד שלהם והפרנסה שלהם. ככה תהיה מקצוען אמיתי".
סלובודאן דראפיץ' ושי ברדה (חגי מיכאלי)אלמוג, הזכרת בעצמך את מה שסלובו ושי עשו עם שחקנים אחרים אחרי שנים קשות, רועי קהת יעשה את זה גם בנתניה?
"אני רואה את קהת עובר את אותו תסריט כמו שקרה עם שכטר. הוא בא אלינו אחרי שנים קשות, אבל הוא עובד מאוד קשה, הוא אישיות מיוחדת. אני מקווה בשביל מכבי נתניה ובשבילנו השחקנים, כשותף שלו לקבוצה. הוא נראה טוב באימונים, עשה מחנה באמת אדיר, אבל בגביע הטוטו הלך לו ככה-ככה. אני בטוח שזה יתפוצץ לו. הוא שחקן אינטליגנט, אין הרבה שחקנים כמוהו, שמבינים את המשחק ככה. גם בנבחרת הכרתי אותו, הוא אדם שמבין עניין. אני מקווה בשבילו ובשבילנו שהוא יעשה עונה טובה כי אנחנו צריכים אותו".
מה דעתך על כל מה שקרה עם חן עזרא, שכבר היה על סף חתימה ובסוף לא חזר לנתניה?
"זה לא סוד שרציתי מאוד שהוא יחזור לנתניה, התאכזבתי שהוא לא בא. הוא חבר מאוד טוב ויכול היה לתרום לנו כשחקן, ככה שהתאכזבתי כחבר כי ידעתי שהוא רוצה לחזור, אבל זה נפל על אי הבנות. אני מאחל לו את כל ההצלחה שבעולם. הוא אוהב את נתניה, גם הוא מאחל לנו הצלחה".
חן עזרא (שי לוי)הבנת את הצעד שלו?
"הוא היה אמור לחתום באותו יום שישי, אבל אז קרה מה שקרה עם באר שבע שהייתה אי הבנה ביניהם (לגבי הפיצוי שהוא אמור היה לקבל מהמועדון, ויכוח על משכורת אחת, מ.ר), אני לא רוצה להיכנס לזה כי אני לא באמת יודע".
כמה הוא יכול היה לתרום באמת לדעתך? כמה זה פספוס בשבילו, בשביל נתניה?
"הוא יכול היה לתפוס מקום, גם מבחינת הקהל והמועדון, גם מבחינה אישית וגם מבחינת כדורגל. שני הצדדים רצו את זה, אבל זה כנראה למעלה. אם אתה באמת מאמין, אז כנראה שזה לא היה הזמן שלו לחזור. אולי הוא היה צריך ללכת לקפריסין כדי לחתום על חוזה עם סעיף שבת. אני שמח בשבילו כי הוא בחור מאוד מאמין, כל הכבוד גם לקבוצה שאישרה את זה".
חבר אחר שלך ממכבי נתניה הוא הרב שניר גואטה. התייעצת איתו לפני שחתמת בקבוצה?
"תראה, אני לא אוהב לדבר על דברים כאלה שאני שואל או מתייעץ. הוא בן אדם מאוד מאוד חשוב בחיים שלי, בעזרה, בהתמודדות עם הפטירה של אמא שלי ז"ל. גם כשהייתי בגרמניה הוא עזר לי בכל מני דברים כאלה ואחרים, מה לעשות ואיך לעשות".
על כדורגל אתם מדברים או שרק על דת?
"לא, מקצועית הוא לא מדבר על כדורגל כבר, רק מדברים מה טוב לי לעשות ולאן ללכת. הוא מדבר יותר על כיבוד אב ואם, הכרת הטוב ולמכבי נתניה זה הדבר הכי חשוב בהבנה שלי שאני צריך לחזור. זה לפני דת ולפני הכל. זה הבסיס האנושי לחברות, לכל דבר בין אדם לחברו".
שניר גואטה (רועי גלדסטון)בחזרה שלך לנתניה הוא נתן את ברכת הדרך?
"כן, הוא רצה שאחזור לארץ כבר הרבה שנים".
החזרה הזאת לא תפגע במעמד שלך בנבחרת?
"אני לא יודע אם זה יפגע בי. יש לי יחסים מאוד טובים עם אנדי הרצוג, אני אתן הכל במגרש כדי להיות בסגל הנבחרת, זה משהו שמאוד חשוב לי. תמיד אמרתי שלייצג את הנבחרת, במיוחד בחו"ל, זו סוג של שליחות".
אתה כבר לא ליגיונר, אתה לא חושב שאולי זה ישפיע על זימון אם וכאשר?
"תמיד אמרתי את זה ואומר את זה גם עכשיו. בנבחרת עדיף תמיד ליגיונר, גם אם הוא פחות משחק בחו"ל, מאשר שחקן ליגת העל. גם מישראל אני אומר את זה. שם האימונים יותר קשים, הקצב יותר גבוה, אתה מרוכז רק בדבר אחד שזה רק כדורגל, אין לך שום דבר אחר. גם מבחינת תפיסה של נבחרת, עדיף שהיא תהיה – עדיפות ראשונה לליגיונרים. ככה השחקנים הצעירים ירצו לצאת לחו"ל, תהיה לנו כמות ליגיונרים גדולה יותר וככה נוכל לזמן יותר לנבחרת. אני אומר את זה כשחקן ליגת העל שמאוד רוצה להיות בנבחרת”.
אלמוג כהן ואופיר מרציאנו חוגגים (עמרי שטיין)בכלל, המעמד שלך כבר שונה בנבחרת, אתה לא כינור ראשון בשנתיים האחרונות.
"נכון, מאז הפציעה. כשדיברתי עם הרצוג הוא ראה בי שחקן מוביל בנבחרת, אבל בסופו של דבר ההוא למעלה יושב ויש לו תכנונים אחרים. קרתה הפציעה והנבחרת עשתה משחקים מצוינים מול אלבניה וסקוטלנד בארץ, ואז מול אוסטריה בבית. עכשיו יש לנו שני משחקים מאוד קשים. אמרתי תמיד שאתרום לנבחרת דקה או 90 דקות, באמת התכוונתי לזה וראו את זה במשחקים שנכנסתי כמחליף".
בכל זאת, התאכזבת שלא שיחקת ביוני והגעת רגע אחרי ירידת ליגה וחצי פצוע.
"בטח שכן, אבל תשאל את כל השחקנים בנבחרת איך אני מתנהל. אני בחיים לא עושה פרצופים, אין לי את המושג הזה בכלל, אני לא מבין את זה. בגלל זה גם אני משתגע וזה מרתיח אותי שאני רואה שחקן מוריד את הראש פתאום באימון או עושה פרצוף על זה שהוא לא שיחק, מבחינתי זה לא מקובל. אנחנו מקצוענים ומקבלים כסף כדי לשחק כדורגל, אז על מה אתה מוריד את הראש? אתה רואה פקיד בבנק שלא קיבל קידום ומוריד את הראש, לא רוצה לעבוד? לא, בא לעבודה וממשיך לעבוד. אנחנו צריכים להסתכל על זה באותה צורה. הכל לטובה בחיים".