הקאמבק המרגש של הקיץ בכדורגל שייך ללא ספק לאלמוג כהן. הקשר, שעשה את צעדיו הראשונים בליגת העל במכבי נתניה וקפץ ממנה לקריירה בת תשע שנים בגרמניה, ידע להעריך את המקום שנתן לו את ההזדמנות בקדמת הבמה וחזר הביתה. חצי שנה קשה, שהחלה בכך שאיבד את אמו מרלן כהן ז"ל ונמשכה עם ירידת ליגה בפעם השנייה ברציפות עם אינגולשטאט, הסתיימה בהחלטה לחזור לישראל, לעיר היהלומים, כפי שנחשף ב-ONE.

ההחלטה לא הייתה פשוטה. היא נשמעת כזאת כעת, כאשר אלמוג כהן מספר במילותיו על כך שרצה לשהות לצד אביו בעיר בה אמו נטמנה, להחזיר בחזרה למקום ולקהילה שעשתה לו כל כך טוב ככדורגלן וכאדם. "להכיר את הטוב", הוא מסביר בראיון בלעדי ל-ONE רגע לפני פתיחת העונה בליגת העל.

קפטן מכבי נתניה בראיון מרגש וגלוי לב על משפחה, כדורגל וזיכרונות, וגם על הלבטים, ההחלטה, המטרות, החששות, היחסים עם אייל סגל, התקופה בגרמניה והקדנציה הקצרה ב-2013 בהפועל תל אביב ששינתה עבורו את הכל.

אתר ספורט ONE ראשי תוצאות LIVE גליצ'ים
לא יכולתי לקבל החלטה שהיא לא מכבי נתניה

אלמוג, אנחנו יושבים פה בבית של ההורים שלך בנתניה, התבגרת פה, עזבת וחזרת לאותו מקום, רק שהוא "קצת" השתנה. כמה זה שונה עבורך?
"קשה להיכנס לזה. יש סיטואציות שאתה חושב ומהרהר, מתגעגע, זאת המחשבה היום-יומית שלי. אני מנסה להיות חזק בשבילי, בשביל המשפחה שלי, בשביל אבא שלי, בסוף ההחלטה לחזור לנתניה היא הרבה בזכות אבא שלי, כדי להיות איתו. יש רגעים בחיים שאתה מבין שאתה רודף אחרי כסף, פרסום, תחרות ואלו דברים לא מעניינים. במציאות אתה לומד כל יום להעריך את הדברים שיש לך".

אתה יכול לנסות להסביר?
"חסר פה משהו. חסר את האהבה, השמחה והחום. עוברות בי מחשבות, אם הייתי חוזר לארץ שנה או שנתיים לפני כן הייתי עם אמא יותר אולי, אבל תמיד יש חצי כוס מלאה ואני מסתכל רק עליה. אמא שלי השאירה פה מורשת של אהבה, כבוד, של לנסות להיות אדם יותר טוב מיום ליום ואלה דברים שאני מנסה להעביר לילדים שלי ולעבוד עם עצמי יותר, מאז שהיא נפטרה. כמובן שאני מנסה ליהנות מכל רגע עם אבא שלי, כמה שיותר. חס וחלילה, לא הייתי יכול להרשות לעצמי שאם יקרה משהו אני לא אהיה יותר בארץ. מבחינתי כל סכום שהייתי מרוויח לא היה שווה לי אם לא הייתי קרוב".

אלמוג כהן ואביו (איציק בלניצקי)אלמוג כהן ואביו (איציק בלניצקי)

דיברת בעבר על זה שהרגשת שקיבלת ממנה מסר לחזור, היה רגע שבו אמא שלך ביקשה ממך לעשות את זה אם תשוב לארץ?
"לפני שלוש שנים דיברנו עם הפועל באר שבע, חשבתי לחזור, הם רצו להעפיל לליגת האלופות אז. גם מכבי ת"א הייתה בתמונה. אמא שלי אהבה מאוד את מכבי נתניה. למרות שהיא מב"ש והכל, נתניה הביאה לנו מזל בחיים. אז היא אמרה לי באותה תקופה: ‘למה לא נתניה? תהיה קרוב אליי’. באותו יום רביעי שבו קיבלתי את ההחלטה לחזור לנתניה, הרגע הזה עבר לי בראש וכבר התחלתי להבין שזה הולך לכיוון נתניה ואחתום שם.

"ידעתי שגם אבא שלי רוצה שאחתום בנתניה והוא לא יגיד לי את זה בצורה ישירה. הוא ואשתי היו סוג של ניטרליים בקטע הזה ולא רצו להשפיע עליי, אבל כשבחרתי נתניה הם שמחו מאוד. הלב שלי היה חצוי, זה היה 40-60 לכיוון נתניה ורציתי שמישהו יעזור לי לקבל החלטה סופית, להבין את זה כבר".

אלמוג כהן ותמונתה של אימו המנוחה (איציק בלניצקי)אלמוג כהן ותמונתה של אימו המנוחה (איציק בלניצקי)

מה קורה באותו יום רביעי, 19.6, שבו אתה מקבל בו את ההחלטה? מהבוקר.
"לא הרגשתי טוב ביום הזה, היו לי סחרחורות. כשקמתי לא ידעתי שאחתום בנתניה. הלכתי להתפלל ואחרי זה בבוקר דיברתי עם אייל סגל איזה 40 דקות".

מה הוא אומר לך בשיחה הזאת? לא מנסה לשכנע אותך?
"לא דיברנו על שום דבר כזה. שאלתי על המועדון, על התכנונים שלו לעתיד, מה יהיה, דברים שחשובים לי כדי להביא את היכולות שלי, שאני רוצה מעצמי. לא שאל אותי אפילו פעם אחת 'מה קורה? מתי אתה מחזיר תשובה?', כלום. רציתי שהוא ייעץ לי. אייל ואני סוג של חברים, היינו בקשר בעשר שנים האחרונות, עוד לפני כן. שאלתי אותו מה הוא היה מייעץ לי כחבר, כדמות שאני מעריך. הוא שם לי את שתי האופציות השולחן, של נתניה וב"ש, לא ניסה לשכנע לרגע. דיברנו על יתרונות וחסרונות, הכל כולל הכל. אמר לי יש לך פה ככה וככה ושם ככה וככה. זה בגדול".

אלמוג כהן, אייל סגל וסלובודאן דראפיץ' (חגי מיכאלי)אלמוג כהן, אייל סגל וסלובודאן דראפיץ' (חגי מיכאלי)

מה הלאה?
"אחר כך טסתי לקפריסין לחופשה. באיזה 10 בבוקר הלכתי לבד להרים בלרנקה, התחלתי לחשוב עם עצמי. שכבתי, עדיין לא הרגשתי טוב, הייתי אחרי שלושה ארבעה לילות בלי שינה מרוב מחשבות, טלפונים והודעות. הייתי חייב להיות רגע לבד. קיבלתי מאות הודעות מאוהדי נתניה ומאות מב"ש ויש מספיק יריבות בין הקבוצות. לקחתי זמן לעצמי, חשבתי על כל מה שאמא שלי הייתה אומרת לי, שצריך לעשות טוב למקום שעשה לך טוב.

"בסוף, ההחלטה הגיעה רק כי המועדון הזה עשה אותי מי שאני היום. על ההרים שם התקבלה ההחלטה הסופית, בשבריר שנייה. אמרתי לעצמי: 'טוב, יאללה, מכבי נתניה'. עם כל הכבוד לכל מה שעברתי בדרך והשקעתי, בלי העזרה של נתניה לא הייתי מגיע לאן שהגעתי – לשחק תשע שנים בגרמניה ולהיות קפטן שם, נבחרת ישראל. זאת סגירת המעגל הכי טובה שיכולה להיות".

אלמוג כהן (איציק בלניצקי)אלמוג כהן (איציק בלניצקי)

הזכרת את סגל, אתה יכול לתאר את הקשר ביניכם עוד לפני גרמניה?
"כשהיינו בקבוצת הנוער הוא היה תורם סכומים מטורפים, רק מאהבה נטו לנתניה. הוא היה בא, עוקב, הוא מטורף על כדורגל, אנשים לא יודעים את זה. משוגע. הוא מסוגל לנסוע לקריית שמונה כדי לראות משחק נערים ג' וינהג כמה שעות שצריך. הוא חולה נתניה. היה תורם מהכסף שלו גם כשהיה את דניאל יאמר ולא היה חסר כלום. כי הוא רצה שיהיה עוד יותר. בזמנו הוא קנה לי ולחן עזרא נעלי כדורגל. הוא מאוד תומך בנוער. עם השנים הכרנו יותר ותמיד היינו בקשר ובמערכת יחסים טובה".

עוד לפני שקיבלת את ההחלטה, מכבי חיפה רצתה אותך והציעה הרבה יותר כסף. למה לא חתמת שם?
"כשהתחילו הדיבורים לחזור לארץ, הם היו הראשונים שדיברו איתי ויכולתי להרוויח שם כפול מאשר בנתניה. המחשבה הזאת לא הייתה חזקה כי ידעתי שזה לא באמת יקרה. אמרתי לעצמי שהסיכוי אפסי. היה לי טוב באינגולשטאט, הצלחתי להחזיר לעצמי את התשוקה למשחק, הרעב והכיף אחרי מה שקרה עם אמא שלי. הדיבורים איתם היו סוג של פלירטוטים, דיברנו פעמיים-שלוש ולא באמת התקדמנו בשיחות, לא הייתה רצינות. הם מאוד רצו אותי, זה מועדון מדהים עם קהל מטורף וצריך לפרגן להם, אבל גם אני בעצמי לא הייתי ממש רציני ולא בטוח מה אני עושה".

גם בשנה שעברה זה היה על הפרק, מכבי ת"א רצתה אותך ויכולת להישאר בבונדסליגה, למה זה לא קרה?
"זה לא קרה עד עכשיו כי אינגולשטאט לא הייתה מוכנה לשמוע על זה ולא משנה איזה סכומים הציעו לה. כבשתי אז 7 שערים בבונדסליגה בעונת 2016/17, איינטרכט פרנקפורט הציעה 4 מיליון אירו אחרי שירדנו לליגה השנייה, מכבי ת"א בשיא הציעה כבר 2 מיליון אירו, הם לא שקלו בכלל. ניסיתי להתנתק, אני לויאלי תמיד למועדון שאני משחק בו, הבנתי שהם לא רוצים והמשכתי הלאה. לא עשיתי בעיות או בלגן כי יש לי חוזה. זה כמו שלא הייתי טוב, עדיין הייתי מקבל שכר כי יש לי חוזה".

אלמוג כהן (איציק בלניצקי)אלמוג כהן (איציק בלניצקי)

בחזרה לקיץ הזה, ב"ש הייתה מאוד רצינית לגביך, הגישה הצעה לא פחות מפתה, גם שם יש לך רגש גדול מאוד, למה לא חזרת לעיר הולדתך?
"ההחלטה הייתה קשה. זה מקום שגדלתי בו, אני לא שוכח את זה לרגע, בחיים לא אדבר על הפועל באר שבע, זה מועדון ענק שאהדתי ואהבתי, הייתי הולך למשחקים ומעודד בווסרמיל בתור ילד, אי אפשר לקחת ממך את הזיכרונות האלה שלך. אני לא יודע בדיוק איך להסביר את הרגש הזה ולהגיד מה עבר לי בראש, יכולתי לסגור מעגל, אבל בסוף ראיתי איפה הרגש הוא יותר גדול. אני בתוך תוכי לא יכולתי לקבל החלטה שהיא לא נתניה. זה לא שלא רציתי לשחק בב"ש, אבל לא יכולתי להגיע למצב שאני לא חוזר לנתניה. בכל מקרה אני מאחל הרבה הצלחה להפועל ב"ש.

"עבר לי בראש הסרט שאני חותם שם, אבל בעיקר חשבתי שאת כל מה שהשגתי בקריירה השגתי בזכות מכבי נתניה. גרמניה, נבחרת, הכל. המועדון הזה קידם אותי מהנוער לבוגרים, העיר האירה לנו פנים, לי ולמשפחה וקיבלנו פה חיים חדשים. זאת הייתה סוג של חובה לחזור. אחרי שקיבלתי את ההחלטה ירדה לי אבן מהלב. זאת הייתה החלטה מאוד קשה, אבל אין מאושר ממני להיות במקום כזה שאוהב אותך ושאתה אוהב ומרגיש פה בבית. אין הרבה שחקנים שיכולים להגיד אני נמצא בבית, אני מרגיש פה בבית ואני אשכרה יכול להגיד את זה. לא כל יום בא שחקן ומוותר על הרבה כסף ואולי מקום שיותר טוב לו".

אלמוג כהן (איציק בלניצקי)אלמוג כהן (איציק בלניצקי)

"חולם על אליפות, אבל מציאותי. נתניה רוצה לרוץ לתארים, לא רק לקחת גביע"

עכשיו אתה בנתניה, מה יהווה הצלחה בשבילך העונה? מה יהווה כישלון?
"אני לא אוהב לדבר הצלחה או כישלון. מבחינתי, אישית, זה יהיה כישלון אם לא ננצח את שני המשחקים הראשונים, זאת המטרה שלי כרגע. אני מסתכל באמת רק על הטווח הקצר, לא על הארוך ולא על סוף העונה, אם נגיע לאירופה או לא ובאיזה מקום נסיים. אני לא יודע מה יהיה, איך העונה תתפתח".

מה אתה מצפה מעצמך בכל אופן?
"היכולת שלי תימדד במגרש, לא בהצהרות ובדיבורים. לצאת בהצהרות כל אחד יכול. ברגעים הקשים על המגרש, אז אצטרך להראות את המנהיגות שלי ואת הניסיון. אני מקווה בעזרת השם שזה מה שיהיה. שברגעים שלא ילך, כשיהיה קשה, כשנהיה בפיגור – אדבר ואדחוף. פה צריך אופי, צריך לדבר ולדחוף אחד את השני. יש מצב ששחקנים הולכים קצת אחורה, פחות מדברים ופחות דוחפים, אז אני גם באימונים מנסה לדחוק את עצמי למקום של אי נוחות, שלא יהיה לי קל, כשקל אני תמיד מוסיף לעצמי. לא נותן שום הנחות לעצמי. ברגעים האלה אני אבחן".

אליפות היא מילה גסה מבחינתך?
"יש חלום לזכות באליפות, זה חלום ענק, אבל אני בן אדם מציאותי. אני רואה מה קורה בשטח ולא מה יהיה בסוף העונה. עכשיו זה אוגוסט".

אלמוג כהן נישא על הכתפיים (חגי מיכאלי)אלמוג כהן נישא על הכתפיים (חגי מיכאלי)

מעבר לרצון לזכות בתואר, מה הרגשת במועדון בנוגע לגביע המדינה, כמה רוצים לשוב למעמד הזה ולהניף את הגביע?
"גביע זה הרבה מזל וכולם יודעים את זה. הגיעו לשני גמרים בשנים האחרונות ולא הצליחו לזכות. יש להיות קבוצה שרצה לתארים ויש קבוצה שזוכה בגביע. נתניה רוצה לרוץ לתארים, לא רק לקחת גביע. בני יהודה זכתה פעמיים בשנתיים, היא קבוצה שרצה לתארים? לא. אנחנו רוצים לרוץ עד הסוף, זה יותר חשוב. גם עם לותר מתאוס לא זכינו בתואר, אבל רצנו כל עונה והגענו עד הסוף בכל עונה".

באופן אישי, מה אלמוג כהן מביא למכבי נתניה מעבר ליכולת המקצועית?
"אני מנסה להראות לחבר'ה שבסופו של דבר, המשכורת שלך או השם שלך, לא יכולים לשחק בשבילך. לא משנה כמה גדול אתה ומה עשית ואיפה שיחקת. מה זה משנה ששיחקתי תשע שנים בגרמניה, עכשיו יש לי משחק בשבת בגביע הטוטו. כל מה שעשיתי זה לא מעניין. לא מעניין שהיית מצוין בנבחרת, ששיחקת מול באיירן מינכן באליאנץ ארנה, שנתת משחקים מעולים בבונדסליגה. מה שמעניין זה עכשיו, תנצח את התאקל או לא, תנצח במשחק או לא. זה מה שאני מנסה להעביר לשחקנים בקבוצה".

פגע לך קצת בביטחון העצמי שירדת ליגה פעמיים ברציפות? השפיע עליך?
"זה רגע מאכזב. מבחינה אישית אבל הייתה לי עונה מצוינת, תסתכל על קצב הנקודות שצברנו אחרי שחזרתי לשחק – הוא היה קצב מטורף, של עליית ליגה, של מקום רביעי בליגה. אני נתתי כל מה שאני יכול, קיבלתי את סרט הקפטן שבועיים אחרי שחזרתי לשחק בעקבות הניתוח. זה רק מראה לי כמה השקעתי לחזור חזק מהפציעה, כמה השקעתי בשביל המועדון וכמה חזרתי במאה אחוז. מבחינתם הם נלחמו שאשאר בליגה השלישית, הציעו לי הצעות מטורפות. אני נתתי מעצמי אלף אחוז".

לא חששת קצת לחזור לישראל, שלא יהיה לך את אותו חשק לשחק כדורגל כמו בגרמניה?
"מבחינה אישית, עטפתי את עצמי פה ישר. עם סלובודאן דראפיץ', שי ברדה ויניב מדר. אמרתי להם: 'תקשיבו, אני בגרמניה הייתה עושה ככה, ככה וככה, בשביל שתקבלו ממני את מה שאתם רוצים אני צריך להתאמן בצורה מסוימת'. תוכנית האימונים שלי היא אותו דבר כמו באינגולשטאט. אני עושה דברים עם כולם ודברים אחר כך לבד, נשאר אחרי האימון כדי להשלים את מה שאני צריך.

"יש לי מערכת יחסים מיוחדת עם מדר, בדרך כלל תמיד יש לי מערכות יחסים טובות עם מאמני כושר. מהרגע הראשון נוצר בינינו קליק. אפשר לקרוא להם סלובו, שי ויניב. הוא דוחף אותי, נותן לי את האימונים שלי, כל אימון דוחף את עצמי למקומות לא נוחים ושקשה לי בהם, עד שאני אומר לעצמי 'וואו, קשה לי' ואז אני ממשיך עוד לעבוד. בינתיים זה קורה לי הרבה, ככה שאני שמח”.

ההתנסות שלך בהפועל ת"א לא גרמה לך לחשוש בקטע הזה? לא הייתה לך תקופה טובה אז.
"הפועל ת"א עשתה אותי מי שאני היום. אם לא הפועל לא הייתי נתקע ומעיר על כל כפית שמן בבישולים של שמחה בובליל, השפית שלנו בנתניה. אני משגע אותה על כפית או על התרסיס שמן. אלה דברים שאם לא הייתי בהפועל אולי לא הייתי מבין אותם. הייתי בטוח עד אז שאם תתאמן קשה על המגרש הכל יסתדר. בהפועל הרשיתי לעצמי דברים שבגרמניה לא הייתי מרשה לעצמי. לישון מאוחר, לא לאכול בריא, לאכול מאוחר, לקום מאוחר, להוריד קצת באימונים”.

אלמוג כהן במדי הפועל ת"א (משה חרמון)אלמוג כהן במדי הפועל ת"א (משה חרמון)

מה קרה שם למשל שאתה מתחרט עליו? מקרה מייצג.
"אני לא אוהב להאשים אחרים, אני מתרכז בעצמי. אז היה את הסיפור שפורסם שטוטו תמוז אמר לי בריצת חימום 'למה אתה רץ מהר? בוא תרוץ איתנו ביחד'. בראש שלי היום אני אקח את כל הקבוצה אחריי כדי שנרוץ כולם הרבה יותר מהר, במקום שארוץ לבד מהר. זאת הייתה טעות שלי, הייתי צריך לדחוף את כולם".

"עבודה קשה היא לא התחנפות למאמן. לפעמים מי שעובד קשה או רץ ראשון מצטייר כמתחנף למאמן ואני רוצה להביא את הבדיוק ההפך. רוצה שאלו שלא דוחפים את עצמם כל אימון וכל משחק ירגישו לא טוב עם עצמם ולא אלו שעובדים קשה יתביישו, כי אולי יחשבו עליהם שהם מתחנפים למאמן. כדורגל זה תחום נזיל, לא זוכרים לך כלום לאימון הבא ולמשחק הבא, אתה צריך לבוא ולהוכיח את עצמך שבוע אחרי שבוע, יום יום, לבוא לכל משחק כאילו זה משחק על החיים שלך ואתה חייב להוכיח את עצמך כמו ילד שעלה מהנוער ותמיד להישאר צנוע".

אם זה לא מספיק, אז גם לא הפסיקו להזכיר לך שכביכול אתה הגעת במקום ערן זהבי להפועל, שחתם בדיוק באותם ימים במכבי ת"א.
"זה בכלל לא קשור אחד לשני. אני באתי לכמה חודשים רק. מבחינה תקציבית אין קשר. התקציב של זהבי היה לחוזה לארבע-חמש שנים, משהו ארוך שהפועל לא יכלה להתחייב אליו באותה תקופה. הפועל רצתה שחקן לחודשיים-שלושה כדי להגיע לאירופה והגענו. לא הייתה הצלחה קבוצתית מקצועית, אבל הגענו לאירופה לפחות. אחרי כמה הפסדים לפני שהגעתי, התייצבנו עם פרדי דוד. בסך הכל, מבחינה אישית התאכזבתי מהיכולת שלי, אבל בסופו של דבר הצלחתי לשנות הרבה דברים והבנתי על עצמי המון. שחקן צריך קודם כל ללמוד על עצמו, אין שחקן מושלם, כולם עושים טעויות. השאלה היא איך אתה לומד מכל טעות ואיך אתה משתפר ממנה, לקחת כל טעות ולהתייחס אליה כמו לפתרון. אין בעיות, יש פתרונות".

מה עוד למדת אז מהחזרה ההיא לארץ ולא תעשה שוב עכשיו?
"אני תמיד חושב לעצמי מה יקרה אם לא אהיה מספיק מקצוען, אם לא אתן תמיד גז, אם לא איהנה מהמשחק בכל רגע, אם אני לא אכניס לעצמי לראש שאני כלום ושום דבר לפני כל משחק וארצה להוכיח את עצמי מחדש. כל מה שעשיתי לפני לא מעניין, גם אם הבקעתי שלושער בשבוע שעבר ונתתי משחק ענק – יום אחרי אני צריך לקום כאילו הפסדתי את המשחק. ככה אני מתנהל מאז הפועל ת"א ומאז אני משתדרג ומשפר בעצמי דברים, בגיל 33-34 אהיה יותר טוב בהם. לא ארד ברמה, רק אעלה ברמה".

אלמוג כהן (אינסטגרם) (מערכת ONE)אלמוג כהן (אינסטגרם) (מערכת ONE)

מה לגבי הפן מנטלי? זה העיקר, לא?
"זה בדיוק השינוי שקרה לי בהפועל ת"א. באתי לארץ ואמרתי לעצמי 'שיחקתי נגד באיירן מינכן, עכשיו אני מול קריית שמונה, אני יכול להיות טוב גם ב-20 אחוז יכולת'. אז בחודש הראשון הייתי טוב כי הייתי על האדים של גרמניה, הייתי עדיין בקצב מטורף ועם כושר טוב, אנרגיות טובות. לאט לאט הרגשתי שאני יורד, אני כבר לא הראשון במבדקי הכושר נגיד ואלו היו דברים שהחזיקו אותי. אלה היו העוצמות שלי, זה מי שאני, כמו שערן זהבי יודע לכבוש לי יש כושר ואני יכול לרוץ בלי סוף".

בשורה התחתונה, איך אתה מביא לעצמך מוטיבציה בגביע הטוטו מול הפועל חדרה או הפועל כפר סבא מבלי לפגוע באף אחת, אחרי תשע שנים בגרמניה ומשחקים מול באיירן מינכן ודורטמונד, באצטדיונים מדהימים ומפוצצים בקהל מטורף?
"זה לא מעניין מול מי שיחקתי בגרמניה. אותי גם זה כבר לא מעניין ששיחקתי מול אריאן רובן ופרנק ריברי. היסטוריה".

אריאן רובן בחימום (רויטרס)אריאן רובן בחימום (רויטרס)

עם אחד מהם יש לך סיפור מעניין.
"כן, כששיחקתי בנירנברג שיחקתי מול באיירן ורובן קיבל כרטיס אדום בדקה ה-93 כי דרכתי עליו. לא עשיתי את זה בכוונה, אבל פתאום הוא קיבל עצבים ועוד שנייה הביא לי מכות באמצע המגרש. עשר דקות לפני כן ביקשתי ממנו את החולצה כי אני מאוד אוהב אותו. אחר כך דרכתי עליו והבנתי 'איזה חולצה ואיזה נעליים'”.

מי השחקן הכי גדול ששיחקת איתו ונגדו?
"אילקאיי גונדואן ממנצ'סטר סיטי. הוא היה ילד בנירנברג, כולנו שם היינו יחסים ילדים. אני רואה משחקים של סיטי ואומר לעצמי שהוא נהיה מפלצת, באמת. קשה לי לבחור אחד הכי טוב, הרבה שחקנים מבאיירן מינכן ומדורטמונד".

בחלק ב': ראיון משותף של כהן עם אביו, אשר, שלא התראיין מאז שבנו יצא לגרמניה. וגם: החלום והנבואה של אבא, המורשת שהשאירה אמא מרלן ז"ל, האכזבה בנוגע לחן עזרא, היחסים עם הרב שניר גואטה, החשש מפגיעה במעמדו בנבחרת ישראל, סלובודאן דראפיץ' ורועי קהת.