על אף העובדה שיש לא מעט שרירים בגופינו, כאשר מבקשים מאדם זה או אחר “לעשות שריר”, הוא תמיד יראה את שריר היד הקדמית (גם האימוג’י של שריר הוא כזה). אז נכון, בפועל מדובר בשריר שנחשב לשריר קטן (בניגוד לחזה, לגב ולרגליים), אך מסתבר שיחסי הציבור שלו פשוט מעולים.
לכאורה היה ניתן לחשוב שמדובר בשריר אשר נותן את הנפח המרכזי לזרועות, אבל אין בכך אמת של ממש: שריר הזרועות הגדול יותר הוא דווקא התלת ראשי, כאשר קיים אף שריר נוסף אשר נותן את הצורה “המעוגלת” לזרוע, ששמו בראכיאליס, אשר ניצב בצד הזרוע בין היד הקדמית ליד האחורית.
אם עד לנקודה זו חשבתם שיש לכותב שורות אלו משהו נגד שריר היד הקדמית – דווקא ההיפך הוא הנכון. מדובר בסופו של דבר בשריר אשר משפיע ישירות על האסתטיקה של הגוף, מה גם שהוא נמצא בפרונט של הזרוע (אם עובר דרכו גם וריד גדול, אז בכלל הוא נראה מצוין).
במקרה ולא ידעתם, שמו המקצועי של השריר הוא הדו-ראשי (BiCeps), שכן הוא מורכב משני ראשים: הראש הארוך אשר עובר את מפרק הכתף, ואף עוזר מעט בכפיפת הכתף, והראש הקצר אשר משפיע אך ורק על מפרק המרפק (מבצע בו כפיפה).
היד הקדמית. מורכבת משני ראשים (צילום מסך)הראש הקצר הוא חלק השריר הנמצא בצד הפנימי יותר (קרוב יותר לגוף), ובמידה והוא אינו מפותח מספיק, ההמלצה העיקרית בהקשרו תהיה בדרך כלל לעבוד ב”מצב מקוצר” (כשהמרפק בכפיפה) עם ספת/ספסל הכומר, בו ניתן לבצע תרגילים בישיבה הן כנגד מוט W והן כנגד משקולות חופשיות.
במצב זה, הראש הקצר מקבל את עיקר הדגש בתרגיל, כאשר שאר השרירים אשר אחראיים על פעולת הכפיפה עדיין משתתפים בצורה זו או אחרת (הם אף פעם לא מנוטרלים לגמרי). אך האם זה היתרון היחיד של תרגיל זה? התשובה היא... לא.
אחד מיתרונותיו הגדולים ביותר של תרגיל זה הוא עניין הבידוד. מצב הישיבה שבספת הכומר ממש “נועל את הגוף” כך שפעולת הכפיפה מתבצעת ללא תנועות ומומנטומים מכיוון הכתף או האגן (חשוב אגב לשמור על ישיבה זקופה ולא להתקמר לטובת התרגיל ואז ליישר את השכמות בעלייה).
בעמידה זה תרגיל אחר לגמרי (Anete Lusina)יתרון נוסף של תרגיל זה הינו שגם במצב המתוח ביותר של השריר, עדיין יש “מתח” בשריר, זאת בניגוד לביצוע תרגילי כפיפה בעמידה בהם המצב המתוח ביותר הוא המצב בו יש זווית של 180 מעלות במרפק ואז כל העומס הוא על המפרק ללא כל התנגדות מצד השריר (הזרוע פונה מטה, וכוח המשיכה פונה מטה, כך שאין כיווץ בשריר).
עוד יתרון, חשוב ביותר, שיש להתייחס אליו, הוא עניין העומס בנקודה הקריטית. אם אתם עוקבים קבועים של המדור, אתם ודאי מודעים למחקרים אשר מעידים על חשיבות העומס בתרגיל בנקודה בה השריר כמעט/מתוח, בעיקר אם מדובר במתאמני מסת שריר.
בתרגיל זה, העומס הגדול ביותר הוא כמעט במצב המתוח ביותר של השריר, שכן אז יש זווית של 90 מעלות בין הזרוע לכוח המשיכה (זוהי הנקודה בה העומס הוא הגדול ביותר). הדבר אינו דומה לכפיפת מרפק בעמידה, בה ההתנגדות הגדולה ביותר היא דווקא במצב הביניים שבין המצב בו השריר מתוח לבין המצב שבו השריר הוא מכווץ לחלוטין.
שימו לב – כל האמור בכתבה זו הנו להעשרה בלבד. בטרם אתם בוחרים בתוכנית אימונים או בתזונה כזו או אחרת, עליכם להיוועץ בדמות מוסמכת שתתאים את האימון שלכם למצבכם הבריאותי ולכושרכם הנוכחי.
הכותב שי לב עורך את מדור בריאות וכושר באתר ONE מאז הושק ב-2013. מאמן כדורסל בהכשרתו, מדריך חדר כושר ומאמן TRX מוסמך.
רוצים לדעת ראשונים על כל כתבה במדור בריאות וכושר? היכנסו לתפריט באפליקציית ONE בסמארטפון, בחרו “התראות” וסמנו את בריאות וכושר. נתראה בכתבה הבאה