זה היה אמור לקרות באליפות אירופה הקודמת, ועוד לפני שמינית הגמר הפך אמריק לאפורט שיחת היום בספרד ובצרפת. לו היו מנצחות את יריבותיהן, הן היו אמורות להיפגש ברבע גמר יורו 2020, והבלם שקיבל זה עתה את האזרחות הספרדית בתום סאגה ארוכה ומוזרה היה צפוי להתמודד מול נבחרת מולדתו. לטענתו, הוא היה מוכן לכך, אך לא בהכרח הרגיש בנוח להיות במרכז העניין התקשורתי. עמוק בפנים, לא היה ספק שהוא היה מעדיף ללבוש דווקא את החולצה הכחולה.
לאפורט הוא צרפתי לחלוטין. הוריו העניקו לו לא פחות מ-5 שמות פרטיים, וכולם צרפתיים לחלוטין – אמריק ז'אן לואי ז'ראר אלפונס. הוא גדל בעיירה קטנה בדרום מערב צרפת, לא הרחק מבורדו, ואף עבר מבדקים בבורדו ובמארסיי, אך את הקריירה הרצינית בכדורגל החל במדי אתלטיק בילבאו.
בניגוד לביצ'נטה ליזראזו, הצרפתי הקודם שהשתייך למועדון הפתוח אך ורק לבאסקים, לאפורט דווקא אינו באסקי. היה לו סבא רבא באסקי, אך זה לא מה שסלל את דרכו לבילבאו. העניין הוא כי לפי התקנות, כל שחקן שגדל במועדון באסקי אחר רשאי להתקבל לאתלטיק, ולאפורט בילה שנה אחת באקדמיה של באיון, שנמצאת בחלק הצרפתי של חבל הבאסקים. שם גם איתרו אותו הסקאוטים של בילבאו, והוא יצא בגיל 16 להרפתקה חדשה מעבר לגבול, בלי לדעת מילה בספרדית או בבאסקית.
אמריק לאפורט (רויטרס)המעבר השתלם במהרה, כי כבר בחלוף שנה שיחק לאפורט בקבוצת המילואים של הקבוצה, הגיע תוך זמן קצר גם לסגל הראשון, והפך במהרה לשחקן דומיננטי בליגה הספרדית. בנבחרות הצעירות של צרפת בכל הגילאים הוא לא רק היה באנקר שרשם 51 הופעות, אלא גם המנהיג והקפטן. הפרשנים הצרפתים ראו בו את אחד הכישרונות הבולטים בדורו, ובאליפות אירופה עד גיל 19 שנערכה בקיץ 2013 הוא נכלל בנבחרת המצטיינים של הטורניר בעוד צרפת העפילה לגמר. לאפורט כיכב לצד אדריאן ראביו ואנתוני מרסיאל, ומדליית הזהב חמקה ממנו רק כי אקס מכבי תל אביב פרדראג ראיקוביץ' נעל את השער, וסרביה ניצחה 0:1.
בנבחרת עד גיל 21 שיתף לאפורט פעולה עם בנז'מין פבאר, פרסנל קימפמבה, עוסמאן דמבלה וקונטן טוליסו, וחלם לעלות ביחד איתם לנבחרת הבוגרת, אך המאמן דידייה דשאן התעלם ממנו. בשלהי 2015, כאשר השלים 5 שנים בבילבאו והיה זכאי לקבל אזרחות ספרדית, נפוצו לראשונה הדיווחים כי הנבחרת האדומה עשויה לזמנו. "ליבי נמצא בצרפת, ונבחרת ספרד לא מעניינת אותי כרגע. אני רוצה להתקדם ולעשות את הצעד הבא, אבל אם לא יתנו לי הזדמנות אצטרך לקבל החלטה. לכל כדורגלן חשוב להופיע בגביע העולם ובאליפות אירופה", הוא אמר אז.
הטלפון הראשון מדשאן הגיע ב-2016, ולאפורט זומן למשחקי ידידות, אך הושאר משום מה ביציע. במרץ 2017, הוא נסע שום לנבחרת הכחולה, דווקא לקראת מפגש רעים עם ספרד, אך דשאן בחר להשאירו על הספסל במשך כל 90 הדקות. זה היה תמוה, והשאלות על המעבר לנבחרת ספרד עלו שוב, אבל לאפורט פסל אז את האפשרות על הסף.
"הייתה לי אפשרות לקבל אזרחות ספרדית, ולא עשיתי זאת. המאמן זימן אותי, וזה אומר שהוא מעריך אותי. התקשורת עשתה יותר מדי רעש בנושא, אבל אני עצמי מעולם לא דיברתי על נבחרת ספרד. אני צרפתי, ואני מאושר כאן. לא מפריע לי להיות רק מחליף, ואנסה לפלס את דרכי להרכב", הוא אמר.
אמריק לאפורט במדי הנבחרת הצעירה של צרפת (רויטרס)אלא שזימונים חדשים לא הגיעו, ובמונדיאל ברוסיה זכו הצרפתים בלעדיו, על אף שהוא כבר כיכב במדי מנצ'סטר סיטי ונחשב לאחד השחקנים המועדפים מבחינת פפ גווארדיולה. לכן הספקולציות לא פסקו, ובסוף 2018 הכריז לאפורט באופן חד משמעי: "אני רוצה לשחק אך ורק בנבחרת צרפת, ואלחם על כך. אין לי שום כוונה לקבל אזרחות ספרדית". ואולם, באותה נשימה הוא חשף את הקרע העמוק ביחסים עם דשאן: "המאמן לא רוצה אותי מסיבות אישיות. אני לא חושב שיש כאן שיקולים מקצועיים. לי אין דבר נגדו, ותצטרכו לשאול אותו מה הבעיה שלו איתי".
הסכסוך לכאורה, ששורשיו מעולם לא נחשפו, מוזר אפילו יותר בהתחשב בכך שדשאן נולד בבאיון והלך בזמנו בדיוק לאקדמיה בה עבר מאוחר יותר לאפורט. יש להם רקע דומה, אבל ניכר כי את היחסים לא ניתן היה לתקן, וגם הגורל לא רצה לסייע. כאשר בחר דשאן לזמן את לאפורט בפעם האחרונה באוגוסט 2019, למשחקים רשמיים במוקדמות יורו 2020, נפצע הבלם והחמיץ את ההזדמנות. הוא לא שמע יותר מהבוס, וסבלנותו תמה בסופו של דבר. לאליפות אירופה במועדה המקורי הוא לא היה נוסע, אבל במאי 2021, בהיותו בן 27, ההחלטה כבר הייתה פשוטה יותר. זה היה או ספרד, או כלום.
"ההתאחדות הספרדית תמיד רצתה אותי. הם היו איתי בקשר במשך שנים. כאשר לואיס אנריקה התקשר הפעם, קיבלתי החלטה. הוא אמר לי שהסגנון שלי מתאים מבחינתו באופן אידאלי. זה היה חשוב, ולשחק בטורניר גדול בנבחרת זה חשוב. אני שלם עם זה. לא אכפת לי מה אנשים יגידו", הוא הצהיר אז, אבל גם הודה: "זה לא פשוט. המשפחה של גרה בצרפת, ויש להם רגשות".
אמריק לאפורט (רויטרס)לכן, התמודדות מול צרפת לפני 3 שנים, מיד אחרי שקיבל אזרחות ספרדית, הייתה עלולה להיות מאתגרת במיוחד מבחינה פסיכולוגית. "למזלו" של לאפורט, שווייץ הדיחה את הנבחרת של דשאן בשמינית הגמר, והמפגש הזה נמנע. כאשר שיחק לראשונה מול המולדת באוקטובר 2021 בגמר ליגת האומות, זה היה טעון פחות, כי המפעל היה מתוקשר פחות. זה לא נגמר טוב, אגב, כי צרפת ביצעה מהפך וניצחה 1:2, ולאפורט היה הספרדי היחיד שספג כרטיס צהוב. הנקמה בדשאן לא יצאה לפועל אז.
עכשיו יש לו הזדמנות לעשות זאת על במה גדולה באמת, בחצי גמר יורו 2024. מרכז ההגנה של ספרד מורכב בטורניר הזה מצרפתים, כי לאפורט משתף פעולה בעיקר עם המתאזרח הנוסף, רובין לה נורמן. אלא שכוכב ריאל סוסיאדד יחמיץ את המפגש בשל השעיה, ולאפורט ישחק עבור שניהם. מעבר לכך, באופן משעשע למדי, אחד היריבים שלו היה יכול ללבוש את החולצה האדומה של ספרד – גם כן בגלל דשאן.
בפועל, תיאו הרננדז מרגיש יותר ספרדי מלאפורט. הוא אמנם נולד במארסיי, אבל עבר עם משפחתו לספרד כאשר היה תינוק כי אביו – הכדורגלן ז'אן-פרנסואה הרננדז – קיבל חוזה בקומפוסטלה, ושיחק בהמשך בראיו וייקאנו ובאתלטיקו מדריד. לאב, שנטש את המשפחה במהרה, שורשים ספרדיים, וההתאקלמות הייתה קלה. תיאו, כמו אחיו הגדול לוקאס, גדל באקדמיה של אתלטיקו, ושניהם שיחקו בנבחרות הצעירות של צרפת. ובעוד לוקאס, בעל אופי הגנתי מובהק, זכה לעניין רב מצד דשאן, נתקל תיאו בהתעלמות מוחלטת כאשר דובר בנבחרת הבוגרת.
תיאו הרננדס. מרגיש יותר ספרדי (רויטרס)לוקאס זומן במפתיע לסגל למונדיאל 2018, פרץ להרכב בתפקיד המגן השמאלי שמזוהה בעיקר עם תיאו, וזכה במדליית הזהב. אחיו הצעיר הרגיש באותה תקופה הרבה פחות מבוקש, והביע נכונות לייצג את נבחרת ספרד על מנת להתקדם מקצועית.
למעשה, המחשבות על כך הופיעו לראשונה עוד בקיץ 2017, כאשר תיאו הבריז ממחנה האימונים של נבחרת צרפת עד גיל 20 כדי לשחק בגמר הגביע הספרדי במדי אלאבס. בתקשורת הספרדית הופיעו אז הידיעות על כוונתו ללבוש את החולצה האדומה, והוא לא הכחיש אותן. נהפוך הוא – הסוגיה הפכה לרלוונטית עוד יותר לאחר מכן.
לו היה לואיס אנריקה מזמן אותו, הדרך הייתה סלולה, אבל היו למאמן הלאומי אופציות טובות יותר לדעתו, ובסוף 2019 שינה הרננדז את דעתו. "מה שקרה נשאר בעבר. אני מגדיר את זה כטעות של אדם צעיר. מעכשיו, ארצה לייצג את צרפת, ואם דשאן יתקשר אלי אבוא בשמחה", אמר המגן שכבר שיחק אז במילאן. הזימון המדובר הגיע רק באוקטובר 2021 ,כלומר אחרי אליפות אירופה הקודמת. במונדיאל שיחק תיאו בהרכב רק בגלל הפציעה של אחיו, אבל עכשיו הוא הבאנקר – והמפגש מול ספרד יהיה מרגש גם עבורו.