פיליפ האדסון נפרד מישראל. אחד מעוזריו של רובי קין, ששימש כאנליסט בצוות המקצועי, חזר ביום שלישי האחרון לישראל וביום ראשון יעזוב אותה סופית. בליבו רצה מאוד לשמוע שקין החליט להישאר במכבי תל אביב לעונה נוספת, אך זוהי לא ההחלטה שהתקבלה והאנליסט האנגלי יעבור כעת לתחנה הבאה בקריירה, לאן שהיא תיקח אותו.
הראיון עם האדסון נערך ביום שבת אחה"צ, בזמן שהוא באריזות אחרונות לפני הטיסה מישראל לאנגליה. ברקע על מסך הטלוויזיה התמונות המרגשות של חזרת ארבעת החטופים לישראל, והראיון המיוחד ל-ONE התחיל בדיוק מהנושא הזה.
אנחנו בעיצומו של יום מאוד מרגש עבור ישראל, עם מבצע מוצלח לשחרורם של ארבעה חטופים ואתה עדיין בתל אביב בזמן שזה קורה.
"זה מבריק, חדשות מדהימות, להחזיר ארבעה חטופים, אלו חדשות מרגשות מאוד".
אתה מאוד מחובר לישראל, אמרת שזה יהיה הבית השני שלך לעד אחרי שנה אחת בלבד בארץ. איך זה קרה שככה התחברת?
"ברגע שהכריזו עלינו כצוות שמגיע למכבי ת"א זו הייתה החלטה ענקית עבורי לעזוב את אנגליה לראשונה בחיי, לעזוב את הבת שלי באנגליה, אבל ישר קיבלנו תמיכה אדירה מהאוהדים. זיהו אותי בנתב"ג ברגע שנחתתי למרות שאני אמור להיות אלמוני עבורם. ככל שהעונה התפתחה נבנה כאן משהו מיוחד. פגשנו הרבה אנשים, האוהדים התחברו אלינו מהר, נבנו הרבה קשרים מיוחדים עם אנשים, זה באמת מרגיש עבורי כבית שני. איך שכולם רוצים לעזור למרות מה שהם עוברים, זה מדהים. זה משהו שלא אשכח".
כבר ראיתי אנשים מתחברים לישראל, אצלך זה הרגיש מיוחד וגם קיבלת תגובות לא נעימות על כך ברשתות, אבל ידעת לענות לאנשים בצורה יפה.
"המדיה באנגליה מציגה משהו אחר על ישראל. הם כותבים דברים על מה שקורה כאן, אבל הם לא פה, הם בטח לא היו פה ב-7.10, הם לא חיו את זה, לא עברו את זה ואין להם מושג מה זה ישראל. הרגשתי שאני צריך להתייצב ולהגיד חבר'ה - זו לא האמת. הרגשתי שאני צריך להיכנס במי שמפרסם דברים כאלה, זה הפריע לי".
דווקא בטיימינג שבו אנחנו מדברים, מעניין לשמוע את המחשבות שלך על החזרה לישראל אחרי המלחמה.
"הכי קל היה לא לחזור כמו שאולי אנשים ציפו שיקרה, אבל הייתה לנו מטרה אחת והיא לזכות באליפות. הרגשנו שזה נכון לחזור ושצריך לחזור. דיברנו על הכל כצוות, אח"כ דיברנו עם המשפחות, כולנו סיכמנו שאין שום בעיה ללכת לפולין לעשות מחנה אימונים ואז לשוב לישראל. לשחקנים שנשארו בישראל בטוח היה יותר קשה מאיתנו. צריך להחמיא להם. הם עברו את הכל לבד ושמרו על עצמם מוכנים לרגע ששוב נשחק, הם מדהימים".
למה היה לך חשוב ללמוד עברית?
"זו פעם ראשונה שלי מחוץ אנגליה והזדמנות ראשונה לעשות משהו לעצמי, השחקנים מדברים הרבה אז רציתי להבין מה הם אומרים. ביליתי הרבה עם נעמה כהן כדי ללמוד את השפה הזאת וזו שפה קשה מאוד כמובן, עשינו שיעור אחד בשבוע, כדי להבין את הבסיס, אבל רציתי לצאת החוצה ולדעת לבקש אוכל, או קפה או בירה או שיחות כלליות עם אנשים. וזה פשוט התפתח משם".
אמרו לי לשאול את דעתך על המוזיקה הישראלית.
"לא כוס התה שלי, אם אני מדבר בכנות, צחקנו על זה קצת. בכל חדר הלבשה יש את המוזיקה שלו, באנגליה זה שונה כמובן, בישראל זה אחרת, אבל אני בסדר עם זה".
מתי רובי קין בישר לך שלא תמשיכו?
"השיחה עם מיץ' הייתה בינו לבין מיץ' ושם היא תישאר. הייתה לי תקווה שנישאר, כצוות שלו - לא ידענו מה יקרה. אני חזרתי ביום שלישי לישראל אחרי כמה ימים באנגליה, ידענו מראש שזה מצב מורכב, לא ידענו למה לצפות באמת".
בוא נדבר על האליפות. מה היה הסוד בקבוצה הזאת?
"הביחד של הקבוצה הזאת היה הסוד הגדול שלה. הצוות יכול לעשות רק משהו מסוים, להכין את הקבוצה, אבל ברגע שהמשחק מתחיל השחקנים צריכים להופיע ולנצח משחקים. אפשר לתקן דברים תוך כדי משחק, חילופים, אבל בלי כדור ברשת לא ננצח משחקים וזה לא יבוא מהקווים. הביחד הזה היה מיוחד, אני משתמש בביטוי שלא היו לנו שחקנים ‘זבלים’ בחדר ההלבשה, וזה היה המצב - כשכולם ביחד תחת אותה המטרה ואין שליליות בתוך הקבוצה אפשר לעשות הכל. שום שחקן לא גרם לבעיה לאורך העונה".
מה שיניתם? כי זה חדר הלבשה דומה מאוד לזה שנכשל שנה קודם.
"הייתה לנו תכנית מאוד פשוטה וברורה. אם מנצחים או מפסידים, אנחנו לא זזים מילימטר. ממשיכים כרגיל ועושים את הכל באותה הדרך שוב. נתנו לשחקנים את החופש לעשות מה שהם יודעים. כמובן שבנינו מבנה של בילד אפ, בנינו מבנה של לחץ, אלו היו דברים שהוכנו מראש ועבדנו עליהם חזק. בשאר האזורים במגרש, במיוחד בשליש האחרון, ביקשנו מהם לפעול בלי לחץ, אמרנו להם 'לכו תעשו מה שאתם יודעים', והם עשו את זה. הם ידעו לתרגם את זה לשערים".
מקצועית - במה פחות הצלחתם?
"כולם, כולל אני, מנתחים הכל ואיפה אפשר להשתפר. כולם יכולים לעשות קצת יותר איפשהו. כקבוצה היינו יכולים לעשות דברים אחרת בנקודות מסוימות, אבל זה יישאר בתוך הבית שלנו, זה לא משהו שאני יוציא החוצה".
הייתה עליכם ביקורת בנושא הרוטציות שלא היו כמעט. בשלב מסוים גם העלית בטוויטר צילום מסך של הרכבים וחילופים במנצ'סטר סיטי כדי להראות שגם פפ לא ממש משנה תוך כדי משחקים.
"ראשית, רובי והצוות הם אלה שבסופו של דבר בוחרים עם מי לפתוח ואם הם חושבים שצריך שינוי הם עושים אותו. אני לא לקחתי חלק בקבלת החלטות לגבי חילופים תוך כדי משחקים. פפ גווארדיולה לא עושה יותר מדי חילופים בסיטי, יש פעמים שצריך לעשות חילופים, כן, אבל זה קשור לרגעים מסוימים במשחק, זה לא חזות הכל".
כאנליסט, העבודה שלך כללה ניתוח של היריבות. מי היריבה שהכי הקשתה עליכם העונה, שהיה הכי קשה להתכונן אליה?
"הפועל באר שבע. זו כנראה הייתה הקבוצה הכי קשה לניתוח. הבילד אפ שלהם הוא שונה לגמרי. באנו לשחק נגדם כשאנחנו מוכנים טקטית להתמודד עם המשחק שלהם שהיה במשך כמה משחקים ברציפות על 4-2-2-2, ואז פתאום הם באו נגדנו עם 4-3-3. הם כל הזמן משנים תוך כדי משחק. פתאום שלישייה אחורית, פתאום 4-4-2, כשהם ניצחו אותנו בטרנר עשינו להם כמה בעיות, אבל במחצית הם עלו על בעיה אצלנו ושינו והם בסוף לקחו את המשחק. קבוצה שמאוד מאוד קשה להתכונן אליה".
זה יפה, כי בימים אלה מתנהל דיון על האם אליניב ברדה ראוי לאמן את מכבי ת"א במקום רובי קין?
"מיץ', ג'ק, בן ודום צריכים להחליט על זה, אבל אני לא צריך לענות על כך".
אז נחזור לתפקיד שלך כאנליסט. לקחתם החלטה בתחילת העונה לשנות את סגנון המשחק של מכבי ת"א, איש המפתח לכך היה יוריס ואן אובריים. מה היה כל כך מיוחד בו שזה גם הצליח ככה?
"קודם לפני שאענה אני רוצה להגיד שאין לי שום דבר נגד דן גלזר כי אני יודע שהוא היה הקשר האחורי של מכבי ת"א במשך כמה שנים, וזה היה מצער שהוא נפצע בתחילת האימונים וכשהוא חזר הקבוצה כבר רצה. לגבי יוריס, הוא סוג אחר של שחקן, לא היה לנו עוד מישהו דומה לו מבחינת סט הכלים שהוא מביא איתו. היכולת שלו באזורים צפופים, המודעות הטקטית, ההבנה של המשחק אבל לא רק עם הכדור. הוא כנראה השחקן הכי טוב בליגה כשהוא צריך לצאת מהעמדה שלו ולכסות שטחים או לתקן דברים במשחק. הוא שיחק כבר בהולנד והוא ללא ספק מתאים לליגות הגדולות בעיני, ב-100%. צרפת, ספרד, הוא יכול להצליח שם כי טכנית הוא ברמה הזאת".
פגשת ועבדת עם הרבה חלוצים באנגליה, ספר לי על ערן זהבי מנקודת המבט שלך ומה תמליץ לו להמשך הדרך?
"ערן זהבי הוא אניגמה. הוא יחיד במינו. הוא יהיה בן 37, המסירות שלו, הגישה שלו לכדורגל, היא משהו שלא ראיתי בעבר. לכבוש 39 שערים בכל המסגרות בעונה אחת זה פנומנלי, לא משנה באיזה גיל אתה אז על אחת כמה וכמה כשאתה בן 37. מוסר העבודה שלו זה משהו ששחקנים צעירים צריכים להסתכל עליו. הבחור הזה מדהים. הוא היה נפלא עבורנו, הבקיע שערים גדולים באירופה, שערים מכריעים בליגה. אי אפשר להמליץ לערן משהו - אני כאן אגיד שבעיניי יש לו עוד הרבה מה לתת כשחקן".
הפרק הבא שלך יהיה עם רובי או עם מישהו אחר?
"כל עוד הוא ירצה אותי אני איתו".
אתה בסוף אחד הבודדים שעבד גם עם המאמן האחרון של מכבי ת"א וגם עם זה שלפניו. היית אנליסט של אייטור קראנקה במידלסבורו. מה עבר לך בראש כשהבנת שאתה מגיע לקבוצה שבה הוא היה ולמה לדעתך הוא לא הצליח פה?
"לא עבר לי הרבה בראש כשהבנתי שאנחנו מחליפים אותו, לא דיברתי עם מישהו על זה לפני כן, ידעתי שהוא אימן את מכבי, עבדתי עם אייטור כמה שנים במידלסבורו, הוא זה שהעלה אותנו ליגה, הוא לא מאמן רע, הוא הצליח שם מאוד ומגיע לו קרדיט על זה. אין לי מילים רעות להגיד עליו. בסופו של דבר הוא פוטר כשהיינו בפרמייר ליג, אבל הוא היה מאוד יסודי במה שעשה, הוא היה דובק בתכנית האימון שלו, הוא ידע לעבור בין תחנות באימון בצורה מהירה וטובה וזה משהו שאני חושב שהוא נכון לעשות. אני לא יודע איזה צוות היה לו במכבי, זה לא מה שהיה לו במידלסבורו או ברמינגהאם ככה שאני לא ממש יודע להגיד למה זה לא הצליח במכבי ת"א. במידלסבורו הוא היה מאוד טוב לצוות והם אליו".
לסיכום, במשפט - תאר לי את מכבי ת"א וישראל.
"מדהים, מסע נפלא מההתחלה ועד הסוף, משהו שאסתכל עליו בהמשך החיים ומשהו שלעולם לא אשכח. המקום הזה הוא מיוחד מאוד ויש לו מקום בליבי. לא אשכח את האוהדים, הם נפלאים, לא אשכח את מה שחוויתי כאן מכולם. היה נפלא ותודה רבה".