"זה תפקיד אכזרי. הוא מתיש אותך. בברצלונה אתה תמיד מרגיש שאתה לא מוערך, שאתה מקבל יחס לא הוגן. כך המועדון הזה עובד", הצהיר צ'אבי כאשר הודיע אתמול (שבת) על החלטתו להתפטר כמאמן ברצלונה בתום העונה. ספק אם הייתה פעם ביקורת קשה יותר וישירה יותר על הבלאוגרנה – על ההנהלה, התקשורת והאוהדים. איש לא העז לומר זאת קודם בפשטות כזו והמילים דווקא יצאו מפיו של אדם שציפה כי המציאות תהיה שונה ב-180 מעלות.
כי הרי לא קשה להיזכר במצב העניינים בו מצאה את עצמה בארסה באוקטובר 2021, כאשר צ'אבי הוצג חגיגית. זה היה לפני קצת יותר משנתיים והתקווה היתה כי מדובר במינוי לתקופה ארוכה. צ'אבי היה המאמן המיועד של ברצלונה מאז שהוא תלה את הנעליים ובעצם אפילו קודם לכן. איורים בנושא הסתובבו בקטלוניה כבר מזמן – יוהאן קרויף מעביר את ההנחיות לפפ גווארדיולה, וגווארדיולה מעביר את ההנחיות לצ'אבי. קשר העבר האגדי הוגדר מראש כחלק אינטגרלי מהשושלת.
כל הקלפים היו בידיו והוא זה שבחר את העיתוי לחזרה, בעודו מבלה בקטאר – כשחקן ואז כמאמן מתחיל. בינואר 2020, לקראת פיטוריו של ארנסטו ואלוורדה, יצאו המנהל הספורטיבי דאז, אריק אבידאל, והמנכ"ל דאז, אוסקר גראו, לדוחא על מנת לשכנע את צ'אבי לקחת את התפקיד, ונענו בסירוב. מיד לאחר מכן, טען אבידאל כי לא הייתה הצעה מעולם, האשים את צ'אבי בשקר ובכך שרף לחלוטין את הסיכויים למנות אותו בעידן ההנהלה הקודמת. עובדה היא כי צ'אבי לא הסכים להצעה גם באוגוסט 2020, אחרי עזיבתו של קיקה סטיין. בפעם השלישית, הוא כבר לא רצה לפספס את הצ'אנס כאשר ההנהלה הנוכחית, בראשות הנשיא ז'ואן לאפורטה, החליטה להדיח את רונאלד קומאן באוקטובר 2021.
בפעם השלישית צ'אבי לא רצה לפספס את ההזדמנות (רויטרס)צ'אבי הבין היטב כי מבחינה אובייקטיבית עדיין היה מוקדם להגשים את החלום וכי הניסיון שצבר על ספסל אל-סאד היה מועט ובקושי רלוונטי. ואולם, שיקול מרכזי אחד גרם לו להניח שהתזמון נכון. ברצלונה הייתה במשבר עמוק מאוד, עם סגל עלוב ומתפורר, במצב כלכלי קטסטרופלי, תחת מגבלות דרקוניות, ובמצב כזה אין ברירה אלא לבנות את הכל מחדש לטווח הארוך. הציפיות היו נמוכות מאוד – עובדה היא כי ברצלונה דורגה אז בטבלה לצד אספניול, וההעפלה לליגת האלופות עמדה בסימן שאלה גדול. מוקדי הכוח בחדר ההלבשה פורקו אחרי העזבתו של ליאו מסי והרי יש יסוד סביר להניח שצ'אבי ממש לא רצה להיות אחראי לסיום דרכו של הפרעוש בקאמפ נואו. האוהדים המתוסכלים התחננו לזיק תקווה – וצ'אבי היה התקווה הזו.
הוא הגיע עם עוצמה אדירה מראש ולא היסס לחלק פומבית משימות ללאפורטה במסיבת העיתונאים הראשונה שלו. "הארכת החוזה של אוסמן דמבלה צריכה להיות בעדיפות גבוהה", אמר המאמן החדש. "הבנתי", השיב הנשיא. וזה היה הכי סמלי שיש. זה הגדיר את מאזן הכוחות בתוך המועדון. צ'אבי ידע שיש לו אשראי בלתי מוגבל. כל הבעיות יקושרו אוטומטית להנהלה הנוכחית ובעיקר להנהלה הקודמת. כל ההישגים יירשמו אוטומטית לזכותו. גם אם לא היה בשל למשימה, הוא לא היה מסוגל לוותר על תנאים כאלה.
בהתחלה היה לו אשראי בלתי מוגבל. צ'אבי מוצג בברצלונה (רויטרס)ואכן, החודשים הראשונים בתפקיד לוו במשהו שניתן להגדיר כסוג של פולחן אישיות. העיתונים התמלאו בדיווחים על השינויים הנהדרים שהחדיר צ'אבי – בסדר היום, באימונים, בניתוחים, אפילו בתפריט. השחקנים שיבחו את האווירה החדשה והמיוחדת ואת האנרגיות שלא היו קודם. הפרשנים התאמצו לשבח כל היבט חיובי שהצליחו למצוא או להמציא. צ'אבי נהנה לדבר המון על עצמו עם התקשורת, וגם אם נוצרה לעתים התחושה שההצגה הזו מוגזמת, היא רק חיזקה את המוטו הכללי – צ'אבי היה המנהיג שיצעיד את בארסה בהדרגה לעתיד טוב יותר, בדיוק כפי שכולם קיוו עוד כאשר היה שחקן.
מה השתבש מאז עד ההחלטה של צ'אבי לנטוש את משרת חלומותיו עם לב שבור למדי? בעיקר ההדרגתיות. ההצלחה הגיעה מוקדם בהרבה מהצפוי, עם זכייה באליפות בעונה שעברה, כלומר בעונתו המלאה הראשונה של צ'אבי – ועוד זכייה חלקה ונינוחה, ללא דפיקות לב במחזורי הסיום, ועם 10 נקודות יתרון על פני ריאל מדריד בטבלה הסופית. זה התאפשר, בין היתר, בגלל שגם הסגל לא נבנה באיטיות בהתאם לאילוצים הכלכליים. נמצאה הדרך להזרים משאבים נכבדים מאוד בשוק ההעברות, ועל הדרך לוקטו גם שחקנים חופשיים בשכר נאה. כך עשו את דרכם לברצלונה רוברט לבנדובסקי, ראפיניה, פראן טורס, ז'ול קונדה ואנדראס כריסטנסן, ובקיץ האחרון התווספו גם אילקאי גונדואן, ז'ואאו קאנסלו וז'ואאו פליקס. זה כבר לא היה סגל נחות.
זה כבר לא היה סגל נחות. פליקס וקאנסלו עם לאפורטה (הטוויטר של ברצלונה)אז בספטמבר האריך צ'אבי את החוזה עד 2025 תוך שדרוג משמעותי בשכר, במקום המסמך הראשוני שהיה אמור לפוג ב-2024. הוא פיזר חיוכים והמשיך לדבר על תוכניות לטווח ארוך, וכך נשמעו גם הבוסים שלו. המנהל הספורטיבי החדש, דקו, קבע: "אנחנו מאושרים שהוא המאמן שלנו. הוא לא הרוויח את החוזה החדש בזכות שמו, אלא בזכות העבודה המצוינת שלו. אנחנו רוצים שיישאר כאן לשנים ארוכות, וגם הוא רוצה בכך". על הדרך הוזכרה השאיפה לזכות שוב בליגת האלופות כמטרה מוצהרת. וזה יכול היה להישמע מבטיח, אבל כאן בדיוק הייתה טמונה הבעיה.
כי עם כל הכבוד לזכייה באליפות, צ'אבי הוא עדיין מאמן צעיר וחסר ניסיון. עדיין מוקדם להעריך את הפוטנציאל האמיתי שלו, ועדיין מוקדם מאוד להתייחס אליו ככוכב כל יכול. כל מאמן מתחיל עלול להיקלע למשברים, והאתגרים של צ'אבי העונה היו עצומים. הוא היה צריך למצוא פתרון לעמדתו המיותמת של סרח'יו בוסקטס בעקבות עזיבתו של שחקן קריטי ביותר שהיה גם סוג של עוזר מאמן על המגרש. הוא איבד את דמבלה לטובת פאריס סן ז'רמן בניגוד לרצונו. הוא היה צריך ללמוד להתמודד עם אגו של כוכבים גדולים, ככל שההשפעה של לבנדובסקי בן ה-35 בתוך המועדון עלתה, וככל שכושרו דווקא ירד. אחר כך הגיעו גם הפציעות של שני שחקנים חיוניים ביותר – מארק-אנדרה טר שטגן שנעל את השער בליגה בעונה שעברה, וגאבי שהיה הלב, המנוע והחניך המצטיין ביותר שטיפח צ'אבי.
גאבי בלט בחסרונו (רויטרס)וכאשר התמודד עם כל זה, גילה לפתע צ'אבי שהאשראי שלו אזל לחלוטין – הן בהנהלה, הן בתקשורת, והן בקרב רוב האוהדים. הציפיות שהאמירו לרמה לא הגיונית בעקבות הזכייה באליפות שללו ממנו, באופן פרדוקסלי למדי, את הזכות ללמוד תוך כדי ניסוי וטעייה. הן שללו ממנו את הזכות לקבל החלטות גרועות ולשגות. אם ברצלונה ספגה בדרך נס ממש 4 שערי בית בליגה במשך כל העונה שעברה, זה הפך לאמת המידה החדשה, וכל תצוגה הגנתית חלשה נתפסה כקטסטרופה.
על אף שהיה הגיוני מאוד שהמשבר יגיע בעצימות זו או אחרת, הואשם צ'אבי בכך שהקבוצה לא משתפרת מספיק בהשוואה לעונה שעברה. הסגנון שהביא את התוצאות אשתקד, לפתע לא היה מסורתי מספיק ולא ענה על הדרישות הטהורות. כל שגיאה נבחנה בזכוכית מגדלת, כל בעיה הייתה נושא לכותרת. העיתונאים, שכה נהנו להמציא סיבות לשבח את המאמן, שינו את הגישה ב-180 מעלות ונהנו כעת להמציא סיבות לנגח אותו. חילוקי דעות שגרתיים ומינוריים עם שחקנים שווקו כהיעדר סמכותיות.
האוהדים, שראו בו משיח, גילו לפתע שהוא לא מושלם – וזה הספיק כדי להתייאש ממנו כאן ועכשיו. לפתע הוא כבר לא היה המאמן עליו תיבנה ברצלונה החדשה. הוא היה סתם כלומניק כלשהו שקיבל את התפקיד בזכות הישגיו כשחקן, ולא מסוגל לשמור על המומנטום – גם אם המומנטום הזה נוצר במידה רבה בזכותו. האבסורד כאן מדהים בהחלט. לפני האליפות היה לצ'אבי שקט תעשייתי, אבל התואר גרם לו להיעלם, ורעשי הרקע רק הלכו והתעצמו עם כל שבוע שחלף.
כבר לא הפך לפתרון לטווח הארוך. צ'אבי (רויטרס)מגיבור האומה הקטלונית, הוא הפך תוך זמן קצר מאוד לשעיר לעזאזל – ואת הנפילה החדה הזו במעמדו הוא פשוט לא יכול היה לשאת. סף השבירה של צ'אבי התברר כנמוך למדי. הוא שנא לראות כיצד הגיבוי המלא נעלם, ונדהם לעמוד חשוף מול תקשורת צמאת דם ואוהדים חסרי הבנה וחסרי סבלנות. "זה קשה מבחינת הבריאות הנפשית. אני בחור חיובי, אבל האנרגיות אוזלות, ובשלב מסוים אתה מגלה שאין סיבה להישאר", הוא אמר אתמול – ארבע חודשים בלבד אחרי שהיה משוכנע שיישאר עוד שנים רבות. הקריסה המנטלית הייתה מהירה מאוד, ובמשחקים לא מעטים העונה ראינו קריסה מנטלית דומה מצד שחקני בארסה לא מעטים על הדשא.
במצב האידיאלי, המאמן וחניכיו היו אמורים להתחזק ביחד, לצפצף על הביקורת ולהקדיש את כל המאמצים על מנת למצוא את הנוסחה הנכונה. במציאות, צ'אבי לא היה בשל לאתגר, והשחקנים לא עזרו לו. כאשר היחס כלפיו השתנה, הוא איבד את התשוקה לתפקיד. זה כבר לא היה חלום, אלא סיוט ממנו צריך לברוח – וההחלטה התקבלה לדבריו לא אתמול, אלא קודם לכן, כנראה אחרי ההפסד המוחץ לריאל מדריד בגמר הסופר קופה. לאחר מכן, בא גם הפיאסקו מול אתלטיק בילבאו ברבע גמר גביע המלך והחמישייה שספגה בארסה מול ויאריאל גרמה לצ'אבי לחשוף את כוונותיו כבר עכשיו.
צ'אבי: "זה הזמן הנכון לעזוב את בארסה"
לא היה בשל לאתגר. צ'אבי (רויטרס)הוא לא תיכנן לצאת בהצהרה דווקא אתמול. השחקנים לא עודכנו מראש, וצ'אבי איחר למסיבת העיתונאים כדי לספר על התפטרותו ללאפורטה לפני שכולם שומעים על כך. מצד שני, הנשיא בוודאי הופתע כאשר הסמל של בארסה הגדיר את המועדון כמקום אכזרי בו לא מעריכים מאמנים ולא נותנים להם יחס הוגן – וזו הרי אמירה שעשויה להרחיק מהבלאוגרנה מועמדים ראויים מסויימים. צ'אבי טען שהוא עושה את הכל למען המועדון, אך ממש לא השתלט על המרירות – וגם לא רצה לעשות זאת. הוא מרגיש עלבון צורם, ורוצה שהעולם יידע על כך.
כעת, האליפות תישאר לתמיד ברזומה שלו, אך לעולם לא נדע את הפוטנציאל האמיתי של צ'אבי כמאמן. האם הוא היה מסוגל למצוא את הפתרונות לו היה מקבל קרדיט באוקטובר 2023 כמו באוקטובר 2021? זו תעלומה, ומכאן אין לו לאן ללכת בתחום האימון, אלא רק למטה. כלל לא בטוח שהוא ירצה בכך. ייתכן כי הקריירה של צ'אבי כמאמן תסתיים במאי, והוא בן רק בן 44. וזה לא בהכרח רע. אולי הוא ימצא אושר וסיפווק בעיסוקים אחרים.
השפלה: בארסה מובסת בבית מול ויאריאל 5:3