אחרי שריקת הסיום אתמול בסביליה, הודה פטר בוס שלא היה מרוצה תוך כדי ההתמודדות מכל החילופים שביצע, וזה היה משעשע מאוד – כי השחקנים שנכנסו הם אלה שביצעו את המהפך של איינדהובן. האנדלוסים הובילו 0:2 בהפסקה, אבל אז פרץ בסערה יורבה ורטסן הבלגי והמפנה החל כאשר הוא גרם להרחקתו של לוקאס אוקאמפוס. מיד לאחר מכן, צימק עיסמאל סאייברי ששולב כמחליף אף הוא.
בדקה ה-82 גרם כדור הרוחב של ורטסן לשער עצמי – והנה לכם 2:2, אבל חניכיו של בוס המשיכו ללחוץ על הדוושה. "חשבנו שתיקו לא מספיק לנו", אמר המנטור ובזמן פציעות בישל ורטסן לריקארדו פפי האמריקאי – חלוץ בן 20 שהגיע בקיץ ובקושי רואה דשא. את הערב הזה הוא לא ישכח, כי הוא קבע 2:3 ובהמשך התברר כי התוצאה סידרה לאיינדהובן העפלה לשמינית הגמר. לאנס, שהובסה 6:0 בלונדון על ידי ארסנל, כבר לא תוכל להשיג אותה והמקום השני שייך לבוס.
בתקשורת ההולנדית שיבחו את המאמן על השינויים הטקטיים שערך תוך כדי תנועה כדי לקחת את כל הנקודות. הוא ויתר על בלם אחד כבר בתחילת המחצית השנייה, ולקראת הסיום הוריד לספסל גם את הבלם השני כדי להישאר עם מערך התקפי במיוחד, כמו שהוא אוהב. "החילופים תמיד עובדים לו", החמיאו הפרשנים – והגיוני לומר זאת עקרונית כי מחליפים של בוס כבשו כבר 11 שערים ב-13 מחזורים בליגה ההולנדית.
העניין הוא כי שם זה הרבה פחות קריטי בפתיחה המופלאה של איינדהובן שכבשה 48 פעמים וניצחה בכל 13 המשחקים. במחזור הפתיחה היא גברה 0:2 על אוטרכט וזו הייתה הפעם היחידה בה הסתפקה בשני כיבושים בלבד. מאז היא כובשת בליגה שלוש פעמים לפחות ולעתים קרובות אף יותר. אייאקס נרמסה 5:2, בעוד הראקלס – האקסית המיתולוגית של בוס – הובסה 6:0 במגרשה, כך שאוהדיה לא בדיוק אהבו לראות את אלילם לשעבר מבקר אותם. במשחקים כאלה, זה כבר לא ממש משנה אם המחליפים מוצאים את הרשת או לאו. בדקות הסיום, השחקנים פשוט נהנים לרקוד עם הכדור ולעשות שואו.
יש שיזלזלו ויגידו: "טוב, זו בסך הכל הליגה ההולנדית". ובכן, ההגנות לא תמיד חזקות שם, אבל שימו לב לסטטיסטיקה הבאה – שלוש פעמים בלבד בכל ההיסטוריה פתחו קבוצות עם מאזן מושלם ב-13 המחזורים הראשונים. באופן אירוני, זו תמיד היתה איינדהובן. ב-2018/19 הייתה זו עונת הבכורה של מארק ואן בומל כמאמן והרצף אכן נעצר על 13 – במחזור ה-14 הפסידה איינדהובן לפיינורד ברוטרדאם. לעומת זאת, ב-1987/88 הלך מאמן צעיר אחר, חוס הידינק בן ה-41, רחוק הרבה יותר. איינדהובן שלו קבעה שיא של 17 ניצחונות בפתיחת העונה, והמשיכה כדי להשלים טרבל היסטורי, כולל זכייה בגביע האלופות.
זה בדיוק השיא אליו מכוון כיום בוס וסמלי מאוד כי במחזור ה-14 מחכה גם לו פיינורד ברוטרדאם ביום ראשון בצהריים. בהתחשב בעובדה כי ואן בומל לא זכה באליפות אחרי שנעצר שם, למשחק הזה יש משמעות מיוחדת, אבל יש לאיינדהובן סיבה טובה להאמין שהיא מסוגלת להמשיך את הרצף. היא לא רק מגיעה במומנטום אדיר אחרי ההצלחה בצ'מפיונס ליג, אלא כבר ניצחה באצטדיונה המאיים של פיינורד בסופרקאפ בפתיחת העונה. היה זה משחק הבכורה של בוס בתפקידו החדש וגם זה סמלי כי הוא מכיר את המגרש הזה היטב.
כשחקן היה בוס אהוב מאוד בקרב אוהדי פיינורד, במדיה שיחק במשך חמש שנים וזכה באליפות ב-1993. משם הוא גם הגיע לסגל הולנד ליורו 1992, אבל מחוץ לרוטרדאם לא העריכו אותו במיוחד כי הוא היה קשר מרכזי אפור למדי שאפילו לא התקרב ביכולות הטכניות לכוכבים הגדולים של הנבחרת הכתומה. לימים הוא העיד: "בוס השחקן לא היה מתאים להשתלב בקבוצה של בוס המאמן". כי מאחורי התדמית של הפועל השחור במרכז המגרש של פיינורד הסתתר רומנטיקן חסר תקנה שהעריץ את יוהאן קרויף וחלם להיות חלק מאייאקס.
מכיוון שלא היתה לו אפשרות לעשות זאת על הדשא, שם לעצמו בוס מטרה להשיג את מבוקשו כמאמן. זו הייתה הסיבה המרכזית, ואולי אף היחידה, להגעתו למכבי תל אביב בתחילת 2016. היכרות קרובה עם ג'ורדי קרויף הייתה אמורה לסלול את דרכו לאמסטרדם וכך אכן קרה בחלוף חודשים ספורים. זו הייתה עונה חיובית מאוד מבחינתו ואמנם הקבוצה פספסה את האליפות, אבל היא העפילה לגמר הליגה האירופית – ולכן הפך בוס למבוקש בליגות גדולות יותר. בורוסיה דורטמונד שילמה לאייאקס חמישה מיליון אירו בקיץ 2017 כדי להחתימו – ובדיעבד כל הצדדים הצטערו על כך.
מבחינת בוס, זו הייתה טעות בשיקול דעת כי הוא ויתר על משרת חלומותיו אליה השתוקק להגיע במשך זמן כה רב לטובת הרפתקה מסקרנת, אך מסוכנת. באמסטרדם היה מעמדו איתן, אבל בדורטמונד הכדורגל הפתוח שלו, עם הפקרות בהגנה לעתים קרובות מדי, לא מצא חן בעיני הפרשנים והאוהדים. בתום מחזורי פתיחה מעודדים ספגו הצהובים-שחורים בכמויות מסחריות והיו שותפים לדרבי מטורף מול שאלקה בו הובילו 0:4 במחצית רק כדי לסיים ב-4:4. אז הקדנציה הזו תמה עם פיטורים כבר בדצמבר למרות ההשקעה הגדולה שנעשתה בו ומאז קרנו ירדה. בוס כבר לא נחשב לדבר הגדול הבא בשמי הכדורגל האירופי.
התקופה בלברקוזן הייתה סבירה, אך לא מעבר לכך. החוויה בליון נמשכה קצת יותר משנה, לפני הפיטורים באוקטובר 2022. מאז, במשך יותר מחצי שנה המתין בוס לצ'אנס לחזור לפעילות. היו גישושים מצד אייאקס, אבל הוא חש שזה לא העיתוי הנכון לחזור לשם וגם המועדון עצמו לא היה משוכנע. לעומת זאת, ההצעה של איינדהובן הרגישה טוב מהרגע הראשון. הוא אמנם לא זוהה איתה מעולם, והוגדר כיריב מר הן בימיו בפיינורד והן בימיו באייאקס, אבל האפשרות להצטרף לצלע האחרונה במשולש הגדולות בהולנד קסמה לו.
"גם המועדון וגם אני רעבים להצלחה. איינדהובן לא זכתה באליפות מאז 2018, וזה המון זמן. המטרה היא לקטוע את הבצורת. אני רוצה לנצח. היה לי חשוב להבין שהמועדון באמת רצה אותו כאן, והרגשתי את החום בשיחות. הם חושבים שאני המאמן הכי מתאים להוביל את איינדהובן בשנים הקרובות והאמון הזה חיוני. הסכמנו על יעדי הרכש שלנו ויש גם צעירים רבים שצומחים במועדון. יש לי דרך משלי, אותה אצטרך להתאים לקבוצה ואני מאמין שנוכל לעשות את זה", הצהיר בוס כאשר הוצג במסיבת העיתונאים הראשונה.
הוא ידע שלא יידרשו שינויים מרחיקי לכת מבחינה טקטית כי קודמו, רוד ואן ניסטלרוי, דגל במערך הקבוע 4-3-3 ובמשחק מעבר מהיר מאוד בעונה שעברה, לפני שהתפטר במפתיע לפני המחזור האחרון. החידוש שהביא איתו בוס הוא לחץ אגרסיבי הרבה יותר ללא כדור בחלק המגרש של היריב. כתוצאה מכך, איינדהובן זוכה בכדורים רבים יותר ליד הרחבה ומגיעה למצבי הבקעה רבים יותר.
היא התגברה על עזיבתו של הכוכב המוביל, צ'אבי סימונס, שמשחק כיום בלייפציג בהשאלה מפאריס סן ז'רמן והכוח המניע במרכז המגרש הוא ג'ואי ורמן שהפך לקשר המצטיין בליגה וסלל את דרכו להרכב הנבחרת. גם לוק דה יונג קיבל על עצמו באופן לא צפוי תפקיד חשוב בבניית המשחק מעמדת החלוץ המרכז, מה שלא מפריע לו לקרוע רשתות – יש לו כבר 17 שערים ב-22 משחקים בכל המסגרות לעומת 18 שערים ב-39 הופעות בעונה שעברה.
בינתיים השיטה אף מצליחה להרחיק את ההגנה משערה של איינדהובן – במאזנה חמישה שערי חובה בלבד ב-13 מחזורים. זה הולך באופן טבעי קצת פחות טוב בליגת האלופות, אליה העפילה הקבוצה בזכות ניצחונות משכנעים על שטורם גראץ וריינג'רס במוקדמות, אבל התבוסה 4:0 לארסנל היא כבר היסטוריה. האופי הולך איתה נכון לעכשיו – היא השוותה בדקה ה-90 ל-2:2 מול סביליה במשחק הביתי ואתמול ניצחה את היריבה האנדלוסית בזמן פציעות כדי לגרום לאוהדים להיכנס לאופוריה מוחלטת.
גם בוס עצמו חגג עם קפיצות על הקווים. הוא כבר חגג החודש את יום הולדתו ה-60, אבל עדיין נהנה מכדורגל כמו ילד – ויש לו תשוקה אדירה למקצוע. זה לא תמיד הביא את התוצאות הרצויות, אבל כיום, אחרי פתיחת העונה שמתקרבת להיסטורית, הוא מרגיש נפלא. ואולי, רק אולי, הוא גם בדרך לתואר משמעותי בקריירה כמאמן – במיוחד אם ינצח את פיינורד ביום ראשון. אוהדי מכבי תל אביב יחזיקו לו אצבעות?