למה איסקו נשאר בריאל מדריד גם כאשר היה ברור שהוא נדחק הצידה? זו שאלה שהעסיקה אוהדים רבים וגרמה לקשר הספרדי המחונן להפוך בהדרגה לסוג של בדיחה. הוא נחשב לשחקן עבר שלא הכריז על פרישה והיה קל מאוד ללעוג לו. היה בכך גם לא מעט צדק – הרי מה הפריע לו לבקש לעזוב בשלב מוקדם יותר על מנת לעבור לקבוצה בה ניתן היה, אולי, לשקם את הקריירה ולחזור לפסים הנכונים?
לסוגיה הזו התייחס איסקו לאחרונה בראיון מקיף שהעניק ל‘מארקה’, תוך שהוא שובר שתיקה שנמשכה חמש שנים תמימות. בשיחה מרתקת זו, הוא הודה במספר טעויות שביצע ובראשן שתיים. ראשית, הוא לא היה צריך להתחמק מהתקשורת, כי הדבר גרם לספקולציות לפרוח. שנית, הוא בהחלט היה צריך לברוח מהסנטיאגו ברנבאו הרבה יותר מוקדם, עוד בתחילת 2019, כאשר המאמן סנטיאגו סולארי שלח אותו ליציע ללא הסברים. העניין הוא כי קל לקבוע זאת בדיעבד והרבה יותר קשה להפנים את המציאות עד הסוף ברגע האמת, כפי שאיסקו ניסח זאת בצורה הפשוטה ביותר, “קשה מאוד לעזוב את מדריד”.
זה נכון. קל הרבה יותר להתבונן מהצד, לראות לאן העסק מתדרדר ולקבוע שזה הזמן ללכת, אבל לשחקן עם בטחון עצמי גבוה התמונה הייתה יכולה להיראות אחרת. אחרי הכל, איסקו התגבר על מכשולים רבים, הוכיח את עצמו גם כאשר התחרות על המקום בהרכב הייתה קשה מאוד, פילס את דרכו פעם אחר פעם והיה שחקן מפתח אצל מאמנים שונים. כושרו ב-2016/17 וב-2017/18 היה מצוין, בעוד לעונת 2018/19 הוא הגיע עם תקוות גדולות במיוחד כי מאמנו האהוב ביותר, ז'ולן לופטגי, מונה להדריך אותו בריאל מדריד. אז מה יכול היה להיות טוב יותר? איך אפשר להגיע מפסגה כזו להבנה שצריך לנטוש את הכל בחלוף מספר חודשים? מבחינה פסיכולוגית, ברור כשמש שזה פשוט בלתי נתפס.
מאמנו האהוב של איסקו הגיע. לופטגי מוצג כמאמן ריאל (רויטרס)לופטגי היה הבוס שתרם לאיסקו הכי הרבה. הוא טיפח אותו בנבחרת הצעירה, בסגל הנוצץ שזכה במדליות הזהב באליפות אירופה עד גיל 20 שנערכה בישראל בקיץ 2013, והוא הפך אותו לשחקן מפתח חיוני בנבחרת הבוגרת לקראת המונדיאל ב-2018, אשר היה ונותר – באופן מדהים – הטורניר הבינלאומי היחיד בקריירה של הקשר. ההודעה על מינויו בריאל עוד לפני תחילת גביע העולם ברוסיה גרמה לאיסקו אושר, אבל מיד לאחר מכן באה האכזבה כאשר ההתאחדות בחרה להגיב בפיטוריו של המאמן מהנבחרת. את גביע העולם העביר איסקו עם פרננדו היירו כבוס החירום ואז התכונן להרפתקה החיובית עם לופטגי במדריד. זה נגמר כאשר פלורנטינו פרס העיף את לופטגי כבר באוקטובר והשנה שהייתה אמורה להיות מזהירה הסתיימה באקורדים צורמים ומזעזעים. משם, הדרך למטה הייתה מהירה מדי.
בדרך להתרסקות, לקורונה היה תפקיד חשוב. איסקו מודה בפה מלא כי לא הצליח לשמור על הכושר בזמן המגיפה, לא התאמן בבית באופן סדיר, וזה השפיע לרעה דווקא כאשר נדמה היה כי יש לו סיכוי במערך של זינדין זידאן. עודף המשקל היווה בעיה לא מבוטלת בהמשך והבדיחות על חשבונות הלכו ותפסו תאוצה. לבסוף, הוא עזב רק ב-2022 בתום תשע שנים בסנטיאגו ברנבאו. אמנם החלק האחרון של הקדנציה היה קטסטרופלי, אבל החלק הראשון היה נפלא – וגם אלה שכה נהנו ללעוג לו התגעגעו מאוד לאיסקו הקוסם.
החלק האחרון של הקדנציה בריאל היה קטסטרופלי. איסקו (רויטרס)כולנו רצינו לראות שוב את הנער עם החיוך השובב שהיה אחד השחקנים היצירתיים בעולם, כדרר בקלילות על שטחים קטנים והיה מסוגל לשלוח מסירות אמן לכל טווח. הגרסה הזו של איסקו נעלמה והשתוקקנו לראות אותה שוב, רק לא היינו בטוחים שזה אפשרי. למעשה, רבים מאוד סברו שהמחשבה על כך היא אוטופיה ואיסקו באמת הפך לשחקן עבר. הוא חצה את הקו, ממנו אין דרך חזרה לטופ העולמי.
לפני שנה נעשה ניסיון ראשון להוכיח שזה עדיין לא הסוף. איסקו לא יכול היה לסרב להצעה של לופטגי להצטרף אליו בסביליה – כי זה בדיוק האיחוד לו היה זקוק ברגע כה קריטי. הוא לא ידע מה מצפה לו וחוסר המזל הקיצוני הכה שוב בצמד הזה. המועדון האנדלוסי נקלע למשבר והמאמן, שהיה יציב מאוד בכיסאו במשך שלוש שנים, שוב פוטר באוקטובר כאשר איסקו היה לצידו.
חוסר המזל הכה שוב בצמד גם בסביליה. איסקו ולופטגי בספרד (רויטרס)הקשר נותר ללא המנטור ואז התברר לו שהמנהל הספורטיבי, מונצ'י, היה נגד החתמתו מלכתחילה והסכים למהלך רק כמחווה ללופטגי. בלעדיו, לא היה מבחינתו זכות קיום לאיסקו ולתקשורת הודלפו הדיווחים לפיהם דווקא השחקן עצמו רצה לעזוב. איסקו ידע מי האחראי לכך, דרש ממונצ'י להפסיק את המזימה, האשים אותו בהיעדר יושרה והעימות גלש לבסוף לתגרה פיזית כאשר המנהל הספורטיבי תקף את השחקן. זה היה הסוף, כי לאיסקו לא הייתה כוונה להישאר במועדון עם יחס כזה. המאמן חורחה סמפאולי נשלח לתקשורת כדי להצהיר: “איסקו הוא שחקן עם יכולות גבוהות, אך הוא לא ענה על הציפיות”. זה היה שקר גס.
בינואר, בהיותו שחקן חופשי, באה ההצעה של אוניון ברלין ואיסקו קיבל אותה בשמחה, אך העסקה התפוצצה כאשר הגרמנים ניסו לשנות את כל סעיפי החוזה אחרי שהוא כבר סוכם, הודיעו על קיצוץ בשכרו עוד לפני שקיבל סנט ואף בישרו לו כי לא השכילו לרשום אותו להופעות בליגה האירופית. חוסר אמינות מסוג זה הבריח את הספרדי ובראיון הוא טען כי נאלץ לקחת פסק זמן אחרי התקרית. זה היה קצת יותר מדי. “לא הייתי מוכן מנטלית למעבר חדש. הרגשתי שצריך לעצור, לעשות תרפיה, לסדר את הראש”, הוא אומר.
"לא הייתי מוכן מנטלית למעבר חדש". איסקו (רויטרס)עכשיו הראש מסודר. איסקו לא שיחק כדורגל מאז אוקטובר, אבל עסק בתקופה האחרונה בהכנה אינטנסיבית מאוד – הרבה יותר מאשר בזמן הקורונה. הוא דחה את הכסף של סעודיה וקטאר, כי זה ממש לא מעניין אותו. “אחרי שזכיתי בכל התארים, הגיע הזמן ליהנות. אני מחפש קבוצה שמאמינה בכדורגל אטרקטיבי”, אמר ביוני והמתין להזדמנות הגדולה החדשה, תוך שהוא מבטיח כי מוכנותו בשיא לקראת האתגר. בגיל 31, הוא בכל זאת עדיין לא שחקן עבר.
מנואל פלגריני קרא והשתכנע. לופטגי עשה המון עבור הקשר, אבל הצ'יליאני תרם לו לא פחות כאשר אימן את מלאגה. ב-2011, היה איסקו נער לא רצוי בוולנסיה שדרכו לסגל הראשון נחסמה, פלגריני הביא אותו לאנדלוסיה ושם, על חוף הים התיכון, הוא פרץ לראשונה לתודעה. אפשר לטעון שהיו אלה השנתיים הטהורות ביותר בחייו. במדי מלאגה, קיבל איסקו מקום מובטח לחלוטין בהרכב והמאמן העניק לו יד חופשית ליצור כמה שבא לו ואיך שבא לו. בזכות היכולת המזהירה שהציג, הוא הפך לשם כה חם בשוק ההעברות, הגיע לנבחרת והוחתם על ידי ריאל תמורת 30 מיליון אירו. כעת, מסתבר שזה הזמן הנכון לסגור את המעגל היפה הזה.
איסקו ופלגריני בימי עבר במלאגה (רויטרס)בטיס מתאימה לו כמו כפפה ליד ממגוון היבטים. זו באמת קבוצה שמאמינה בכדורגל אטרקטיבי, עם מאמן שמכיר אותו מקרוב ורוצה לסמוך עליו. הירוקים-לבנים זקוקים לשחקן כזה בדיוק בהרכב, כי סרחיו קנאלס עזב לטובת הליגה המקסיקנית ובטיס נותרה ללא פליימייקר. איסקו ייכנס למשבצת הזו ופלגריני מקווה כי הבטחותיו לגבי מוכנותו הפיזית המושלמת אכן נכונות. אם זה לא מספיק, הרי שהוא כבר מתגורר בעיר. משפחתו, שעברה לסביליה לפני שנה, לא תצטרך לחפש שוב דירה ומסגרות לשני ילדיו הקטנים – וזה אפילו לא ייחשב לבגידה מבחינת אוהדי סביליה. היריבות בין שני המועדונים עצומה, אבל בצד האדום-לבן של העיר לא יכולים לבוא בטענות לשחקן שגורש אחרי שהמנהל הספורטיבי, שעזב בינתיים לאסטון וילה, הכה אותו.
12 משחקי ליגה במדי סיביליה היו לאיסקו, שמקווה כי בבטיס המספר יהיה גבוה הרבה יותר וכי פלגריני לא יפוטר במקרה באוקטובר. כל מי שהתגעגע אליו, כולל מבקריו הגדולים שלעגו לו, צריכים לקוות שזה באמת יהיה כך, כי אם יצליח איסקו להחזיר את הזמן לאחור ולשוב לכושרו מימי מלאגה, כל חובבי הכדורגל ייצאו נשכרים מכך. הוא רק בן 31 ולפי טענותיו כוחו עדיין במותניו. “יש לי עוד הרבה שנים לשחק ברמה הגבוהה”, הוא הצהיר. למה שלא נאמין לו? הוא עוד עשוי להיות ההפתעה הכי נעימה של העונה החדשה בליגה הספרדית.
פלגריני. איסקו יקווה שהוא לא יפוטר באוקטובר (רויטרס)