בן שהר מסיים את דרכו במכבי חיפה אחרי עונה ארוכה עם הצלחות רבות - ואת הכל הוא ראה מהיציע. החלוץ שבגיל 17 עלה לשחק בסטמפורד ברידג' במדי אלופת אנגליה, צ'לסי, תחת ז'וזה מוריניו, מצא את עצמו בגיל 33 מתייבש בחוץ ולא לוקח חלק במשחקים של האלופה הישראלית תחת ברק בכר ומקבל רק שבע דקות בסוף העונה.
כעת בן שהר מדבר על הכל בראיון לפודקאסט מכבי חיפה ב-ONE עם אסי ממן וגידי ליפקין: הקושי להישאר מחוץ לסגל, ההחלטות שקיבל במהלך העונה, השיחות עם ברק בכר, למה לא עזב את הקבוצה בינואר, ההתחלה באנגליה, אילו טעויות עשה בקריירה והאם שוב ייצא לאירופה? האזינו:
אתה מסיים את החוזה שלך במכבי חיפה אחרי שנתיים לא קלות במועדון. באיזו תחושה אתה יוצא מהתקופה הזאת?
”אם הייתי יכול להגיד את התחושות שיש לי בפנים בדיבור… התחושה לא טובה, גם רשמתי את זה בפוסט שהעליתי, תחושה של פספוס, כי לא ראו באמת את בן שהר על המגרש או יותר מדי בכלל במכבי חיפה. זה מבאס אותי וזה ביאס אלפי אוהדים שדיברו איתי, שחקנים בקבוצה, אבל אין מה לעשות, בכדורגל יש כל כך הרבה דברים שיכולים להפתיע אותך והכל קורה מהר, זו הסיטואציה”.
מה הפתיע אותך?
”כמובן שהפתיע אותי שאם מביאים שחקן כבורג שאמור היה להיות משמעותי ובסופו של דבר הוא, בוא נהיה אמיתיים, לא רואה מגרש או משהו של המשכיותץ היה קשה לי להראות את עצמי וכולם יודעים, גם הצוות יודע שאם זה היה אמיתי היו נותנים לי כמה משחקים להראות את עצמי”.
"היה לי קשה להראות את עצמי". בן שהר (עמרי שטיין)הייתה לך שיחה עם ברק בכר? היית איתו בבאר שבע מספיק שנים, אתה מכיר אותו, היית בורג חשוב שם באליפויות, היו לך מספרים דו ספרתיים, דיברתם אחרי שהכל נגמר או לפני כן? בעונה עצמה אני יודע שהיו לכם שיחות, ואומרים שמה שמחק אותך לגמרי זה שאמא שלך התראיינה ביום שהייתה הלוויה של אחיו וגם זה השפיע. למה נשארת אם היית במקום שלא שיחקת בו?
”אמרת כמה דברים בשאלה אחת אז אעבור ואענה. בשנה שעברה היה מה שהיה, כן היו לי שיחות עם ברק, ודרך אגב, אני לא בא ללכלך, בטח חשבתם שאבוא ואתחיל ללכלך על המועדון, אז קודם כל – מכבי חיפה זה מועדון אירופי לכל דבר וגם ברק מאמן אירופי לכל דבר. הוא הצליח בליגת האלופות ובאירופה והצליח איתי בבאר שבע. אני חושב שאיתי הוא כן טעה, אני חושב שגם הוא יודע את זה בתוכו, כי כמו שאמרתי לא הייתה לזה המשכיות”.
“כשדיברנו לפני שבאתי למכבי חיפה ידעתי לאן אני הולך, ידעתי שתהיה תחרות, אבל בדיבור איתו זה היה אמור להיות עם חלוץ אחד ובסוף הגיע עוד חלוץ. זה לא משנה, אני לא נכנס לעניין הזה. דווקא התחלתי טוב, כבשתי באלוף האלופים וגם באירופה, אחר כך לא פתחתי ואז היה מן גלגל כשדין דוד שיחק והיה טוב, ונוצר מצב שהייתי מחוץ לרוטציה, אולי פה ושם רבע שעה או 20 דקות, ואף פעם לא היה את הזמן לתת לי כמה משחקים”.
“אני תמיד אומר, בואו תשפטו אותי על המגרש, אם אני טוב – תודה רבה, אם אני לא טוב אז גם, אבל אחרי כמה משחקים. הרי אתם יודעים מה זה חלוץ, חלוץ צריך את הזמן שלו על המגרש. אז אתה שואל למה לא הלכתי, אז קודם כל בינואר בשנה שעברה דווקא כן התחלתי לשחק וכבשתי את הגול היחיד שלי בליגה, אז זה לא היה רלוונטי. בקיץ הייתה לי פציעה בכף הרגל, ביום האחרון של חלון ההעברות בקיץ כן היה גישוש עם קבוצות, אבל עדיין לא החלמתי לגמרי. ואז הביאו את ניקיטה רוקאביצה ובעצם נשארתי בגלל שנפצעתי. התאמנתי כמה חודשים וגם לא שיחקתי, ואז אמרתי ‘אוקיי, בינואר הזה אני חייב לעזוב ולשחק כדורגל. נוצר מצב שגם כשהיו כבר שתי קבוצות, אחת ממש לקראת משא ומתן, ואז שבועיים לפני ינואר נוצרה לי שוב סוג של רגישות בכף הרגל”.
"טעה איתי". בכר (רדאד ג'בארה)“אם אתה שואל אותי, אני לא אעבור לקבוצה כשאני פצוע. כולם מכירים אותי שמבחינת מקצוענות אתן את עצמי ב-150% לכל קבוצה שאלך, אבל רק אם זה 150%. ברגע שהרגשתי שאני לא 100%, וישבתי והתלבטתי, היו לי שיחות עם המשפחה אולי כן לעבור ככה עם הכאבים וכל זה, ואז אמרתי לעצמי ‘לא’, אני לא עושה את זה, אני משקם את עצמי הכי טוב שאפשר וברוך השם אני מתאמן כבר שלושה חודשים הכי טוב שאפשר ומרגיש טוב ומצוין. שאלו למה אני לא עובר ואולי אם זה בגלל כסף, אבל זה על גבול השטותי. שמעתי את השמועות וזה פשוט מצחיק אותי”.
“בוא נפתח את החוזה שלי, חלק מהמשכורת זה גם לפי נקודות ומכיוון שלא שיחקתי אז לא קיבלתי בכלל את החלק הזה, היו כל כך הרבה פעמים בחיים בכל כך הרבה קבוצות שהיו לי הצעות גבוהות, גם בב”ש היו הצעות גבוהות ולא הלכתי. עזבתי את ב”ש כשהייתי חתום לעוד שלוש שנים והחלטתי לצאת מאזור הנוחות. עברתי לקפריסין לאפואל ניקוסיה כי רציתי אתגר חדש. אז כסף, בוא, זה לא היה שם, אני אוהב לשחק כדורגל וזה הרצון שלי, ברוך השם עשיתי כסף בחיים שלי וזה לא שאני רעב ללחם ולחוזה הבא מבחינת כסף, אז היה לי חשוב להעמיד את זה במקום שלא הייתי עובר באמצע השנה במצב כזה, ובקיץ הייתי עוזב”.
"החלטתי לצאת מאזור הנוחות". שהר (האתר הרשמי של אפואל ניקוסיה)בוא תכניס אותנו ליחסים עם ברק בכר, על אמא שלך והראיון שהיא עשתה.
”קודם כל זו שאלה שצריך להפנות לברק, אמא שלי עשתה ראיונות גם לפני זה וברק מכיר אותה. גם בב”ש היא עשתה ראיונות שלא אהבתי, אני זוכר גם שישר העליתי סטורי על הראיון שלה. בוא נדבר מקצועי, צריך לשאול אותו, הוא פעם באופן מקצועי וזה מה שהחליט, כבר אמרתי מה אני חושב לגבי ההחלטות”.
אמא שלך דיברה לפני שנה בערך בתוכנית הספורט של ישראל ואמרה שברק הבטיח דברים ולא עמד במילה שלו. זה היה בסוף העונה שעברה. מה הוא הבטיח לך ולא קיים?
”אין פה עניין של הבטחה או לא הבטחה, לי וברק היו שיחות פה ושם, לא היו שיחות מעמיקות עם יותר מדי דברים. לי היו כמה פעמים דברים שאני חושב שהיו צריכים להיעשות ולהיראות אחרת איתי וזה לא קרה, ועל זה אני מאוכזב. אני לא בא לפה עכשיו להתבכיין, זה לא אני ואני לא במקום הזה, פשוט אני מרגיש באמת תחושה שמשהו מפוספס לי. רציתי לבוא למכבי חיפה ולהטביע חותם, אבל לא הצלחתי כי לא נתנו לי את האפשרות”.
מחלוץ מוביל בהפועל באר שבע עם ברק בכר, עברת איתו לקבוצה הבאה שלו ובעצם אתה נזרק החוצה, אפילו לא בסגל. מה החלק שלך בזה שלא הצלחת במכבי חיפה?
”קודם כל, גם לי יש חלק, היו לי פציעות במצבים מסוימים שקטעו לי אולי משהו, אולי בדקות ששיחקתי אם זה רבע שעה או 10 דקות לא הצלחתי להשפיע בצורה שהם ראו. בעונה שעברה פתחתי רק בשני משחקים בליגה”.
"גם לי יש חלק". שהר (עמרי שטיין)מה בכר אמר לך על שני המשחקים האלה?
”הוא אמר לי שהיה משחק אחד שהייתי יחסית טוב, נגד הפועל ירושלים זה היה, אמנם לא כבשתי, אבל נגחתי למשקוף, ואז מול הפועל תל אביב שיחקתי, כל הקבוצה הייתה פחות טובה ויצאתי בהפסקה. אז לא משנה מה יגידו לי, אם יגידו ‘נתנו לך את ההזדמנות, שיחקת 5-6 משחקים, לא הצלחת, תודה רבה’. אבל למה כולם מדברים על זה שיש סיפור? כי זה לא קרה, וזה בסדר, יכול להיות שברק החליט ‘אוקיי, כרגע אני רואה לנכון שיש חלוצים אחרים’. בסוף גם הקבוצה הצליחה, יכול להיות שאיתי גם הייתה מצליחה, אבל בסוף הקבוצה הצליחה”.
יש לי שאלה אחרת, אתה וגיא צרפתי לא שידרתם על אותו הגל. כמה אתה חושב שהייתה לו לכאורה השפעה על כך?
”אני מעריך את גיא ואת העבודה שלו, הוא עשה עבודה מדהימה במכבי חיפה. כן דיברנו וכן היו שיחות פה ושם. משקעים? לא היו משקעים, כן יש בכדורגל אמוציות של משחק ודברים מסוימים, אבל אסכם לך את העניין שלי מול הצוות –הצוות הזה היה איתי שנים, חווינו הצלחות מאוד גדולות בבאר שבע וגם לי היה קשה הסיטואציה הזאת במכבי חיפה. הייתי בסיטואציה מאוד לא פשוטה גם מולם. הם מכירים אותי ואת היכולות שלי, וברגע שאתה רואה שפתאום אתה נדחק מהסיטואציה ובוא נגיד את האמת, גם בלי יותר מדי הסברים, אני תמיד אומר שאם מאמן רוצה אותך הוא מראה לך את זה, ולא משנה מה הוא ימשיך לתת לך את המושכות”.
“אני יודע שלברק כן היה את זה איתי בבאר שבע, היו גם תקופות פחות טובות, ככה זה, אבל פה זה לא היה, משהו בינינו כנראה לא היה אמיתי. זו הסיטואציה, אני מקבל אותה, עברתי הרבה והשגתי הרבה בכדורגל ובטוח שעוד אשיג, אני מאוד שמח בשביל החברים שלי, באתי בכל יום לחדר ההלבשה למרות שהנסיעות מבנימינה לכפר גלים היו קשות מאוד מנטלית, ועדיין באתי עם חיוך. באתי ראשון, הלכתי אחרון, רציתי לעזור להם להשיג עוד אליפות אם זה בדיבור או מילה טובה, אם זה בלהראות שאני מתאמן הכי קשה שאפשר, זה היה חשוב לי להראות”.
"לא היו משקעים, היו אמוציות". צרפתי (עמרי שטיין)מכבי חיפה שיחקה העונה 53 משחקים, ברובם לא היית בכלל בסגל. ישבת ביציע, לא על הספסל אפילו, קיבלת רק 7 דקות בסוף העונה במשחקים שלא מכריעים שום דבר. ידעת שאתה רוצה לתמוך בחברים שלך, אבל מהזווית שלך איך זה מרגיש להיות בחוץ בזמן שכל הדבר הזה קורה?
”אני לא יכול לתאר כמה זה קשה, אתה יכול לשאול את אשתי מה עברתי. בתור אחד שמאוד אוהב את המשחק, ואפשר לבדוק עם שחקנים ששיחקו איתי, כמה אני אוהב את הכדורגל. לראות את ליגת האלופות ואתה לא בסגל לליגת האלופות אפילו כשיש 25 שחקנים – ואתה לא שם. כל הטירוף הזה של הקהל, אתה רואה את זה כמו מעודד”.
מה עבר עליך כשראית שאתה מחוץ לסגל לליגת האלופות?
”קשה מאוד, במיוחד כי זה היה סגל של 25 שחקנים, אנחנו 27 שחקנים וגם שם ברק בחר לא להכניס אותי, אז זה מאוד קשה. עברתי תקופה מאוד לא פשוטה”.
שתף אותנו מה עבר עליך כשהגעת הביתה?
”כשאני מגיע הביתה קשה לי, אבל אני שם דברים בפרופורציה. בדרך הביתה? לא פשוט, הרבה מחשבות של איך אני אולי משנה את המצב, מה אני עושה אחרת, איך אני גורם לזה שכן אשחק”.
יכולת לתרום למכבי חיפה?
”כן, חד משמעית כן”.
מאמין שהיה יכול לתרום. שהר (עמרי שטיין)כשאתה חוזר הביתה יש רגעים שאתה מתפרק? כי אתה אומר שבחדר ההלבשה אתה כל הזמן שומר על חיוך
”בדרך לא חייכתי. אגיד את האמת, היו לי תקופות לא פשוטות בכלל, היו הרבה שיחות עם אשתי והמשפחה על איך אני עובר את זה, אבל יעידו גם אנשים שמבחינתי איכשהו ניצחתי בעונה הזאת שבאתי כל יום מחדש, התנעתי את עצמי ואמרתי שאני לא מוותר, שאמשיך עם אימונים אישיים. אתה יכול לבדוק את ה-GPS, היום יש נתונים שמראים, אז בכל אימון הייתי בטופ 3 מבחינת ספרינטים, מהירות וריצה, וזה מראה שלא באתי להעביר את הזמן. דיברו איתי שחקנים מהקבוצה ושאלו איך אני מתמודד עם הסיטואציה הזאת. חלק היו אומרים ‘אנחנו לא היינו מתאמנים, אתה יודע שאתה לא ברוטציה ועדיין מגיע ראשון והולך אחרון, איך אתה עושה את זה?’ אמרתי להם דבר אחד – לא משנה מה יקרה לי, אמשיך בדרך שלי”.
לא רצית לשבור את הכלים? לא היה רגע שנשברת ואמרת ‘מה אני צריך את זה’?
”רציתי הרבה פעמים לשבור את הכלים, אבל אמרתי שזה לא מתאים לי לאופי. לא מתאים לי לבוא ולהגיד ‘פאק איט, נמאס לי’. זה לא אני, בחרתי בדרך אחרת ואמרתי שבמקום לשבור את הכלים, אני אבוא מחויך דווקא ככה, עם עצמי אני אנצח, אתאמן הכי קשה ואשמש כדוגמה דווקא בתקופה הזאת, שיידעו”.
אתה מצייר תמונה שהכל אידאלי, אבל אני יודע שתביעת ענק שלך נגד מכבי חיפה בדרך, למה?
”לא, אין לי תביעת ענק בדרך, שום תביעת ענק. יש חוזה, יש דברים וזהו, לא נכנס לזה. אני כרגע לא הולך לתבוע, כרגע אתה טועה. זה לא ייגמר משפטית כי אני לא כזה, בכל השנים שהייתי אני לא כזה. אני ועוזי וגם יענקל’ה בקשר טוב, ככה שהכל יהיה בסדר. אין לי דם רע למכבי חיפה, התנהלו איתי בסדר גמור”.
"אין דם רע". שהר (עמרי שטיין)היה ויכוח כשהוא נסע לאנגליה עם האבחנות שלו והם טוענים ששיתפו את מיטב הרופאים, ויש עניינים של השלמת שכר.
”זה לא קשור לפציעה, אני לא אכנס לחוזה שלי. לא נכנס למה לא קיבלתי ולעניינים הכספיים, מאמין ובטוח שאסדר את זה עם המועדון וזהו, בנושא הזה אפשר לסיים כי הכל יהיה בסדר”.
אני מבין שבזמן שהיה לך היית מחזיק מנטלית כל מני שחקנים, עוזר להם בשעתם הקשה. יש לא מעט שחקנים שאתה בקשר מצוין איתם, אחד מהם ליווית ביום-יום ואתם כמו בני משפחה כמעט, זה עומר אצילי.
”כן, הכרתי את עומר באפואל ניקוסיה, היינו ביחד והמשכנו להיות פה. אנחנו גרים די קרוב, הנשים גם חברות טובות אז כמובן שאנחנו בקשר טוב. זה לא רק עומר, אני לא בא ומתחיל לדבר בחדר ההלבשה, אבל מנסה לתת טיפים כשצריך או במצבים מסוימים מהניסיון שיש לי”.
הרגעת אותו בהרבה מצבים ולא הפוך.
”האמת שגם הוא הרגיע אותי במצבים מסוימים. זה היה הדדי, אבל עומר הוא ווינר. אין יותר מדי מה להגיד עליו, הוא יבוא תמיד במאני טיים, הוא עשה עונה מדהימה ואני הכי שמח בשבילו בעולם”.
בן שהר ועומר אצילי (עמרי שטיין)מה היית מייעץ לו, להמשיך להישאר במכבי חיפה או לנסות כן למצות את חו”ל אחרי שבפעם שעברה לא הצליח?
”עומר נמצא במקום שטוב לו, הוא ומכבי חיפה זה חיבור משמיים, אני זוכר את השיחות מקפריסין ולא היה לו טוב שם, הוא לא ידע לאן ללכת ובסוף הוא החליט ללכת למכבי חיפה. הוא צריך קודם כל להיות איפה שעושה לו טוב. כמובן שאם יש הצעה של משהו שהוא עוד לא ראה ועוד לא קיבל, הייתי אומר לו ‘כן, תעשה את זה’, אבל כל עוד זה משהו שהוא כן ראה וחווה, ופחות הצליח לו באירופה, הוא אוהב להיות פה בישראל והוא אוהב להיות שחקן מוביל ומראה את זה פה שנה אחרי שנה, אז כל עוד טוב לו והוא עושה את הדברים המדהימים במכבי חיפה – שימשיך”.
הייתם יחד בניקוסיה בדיוק כשפרשת המין התפוצצה אז אתה אולי מכיר אותו הכי טוב מכולם ויודע גם מה עבר עליו. איך שחקן כזה מתגבר על פרשה כזאת עם כל העליהום שהיה עליו?
”אני חושב שזה מראה כמה עוצמות נפשיות יש לו, זה לא פשוט בכלל לעבור את מה שעבר, ואז להגיע למועדון אולי הכי גדול בארץ, לא נכנס למי הכי גדול, ולהצליח בענק. אני בטוח שהיה לו קשה, מהשיחות שלנו היה לו לא פשוט והוא חווה דברים קשים. הגדולה שלו זה להיות מעל זה וזה ככה גם בכדורגל, הוא ידע להגיע ברגעים האלה, יש לו אופי של מצליחן ו-ווינר”.
"לא פשוט לעבור את מה שעבר". אצילי בקפריסין (האתר הרשמי של אפואל ניקוסיה)מה מייחד את ברק בכר כמאמן?
”מה שמייחד אותו זה העבודה בצוות, הוא יודע את מי להביא, יודע לתת להם את המושכות, יש לו צוות טוב שמבין כדורגל, גם הוא כמובן מבין והוא לא מפחד, אני חושב שהוא יודע במצבים מסוימים כשמאמנים אחרים לא היו עושים את זה, אז פתאום לבוא ולשחק עם ארבעה וחמישה שחקני התקפה במשחק שהוא גורלי. הוא יודע מתי לעשות את זה, הוא יודע איך לנהל חדר הלבשה”.
איך אתה רואה אותו בכוכב האדום?
”אופרה אחרת, זה מועדון ענק עם תקציבים יותר גדולים והוא גם יוכל להביא שחקנים בתקציבים יותר גדולים. זה חדר הלבשה שונה והוא יצטרך להבין שזו לא המנטליות הישראלית, אבל אני סומך עליו. גם להם יש דם חם”.
כמה זה קשה כשיש לך אמא כזאת דומיננטית ש’יורה’ ומאוד חשובה לה הקריירה שלך, וכשהיא אומרת שכשאתה לא שומע לה אז אתה עושה טעויות, למרות שבחלק מהדברים היא טעתה. אתה יודע את הקשר שלה עם התקשורת, איך זה עבורך להתמודד עם זה לאורך השנים?
”קודם כל אני מאשים גם את התקשורת בזה, לא רק את אמא שלי, כי בתקשורת יודעים מתי לקחת אותה, כשהיא עצבנית ולהרים אותה במצבים לא מצבים. כמובן שהיא אישה מבוגרת ויודעת מה היא עושה, אבל אני תמיד אומר – אני יכול להתייעץ איתה, אבל בסוף בכל המצבים שלי בקריירה זה אני החלטתי ובחרתי, אני לוקח ממנה דברים, לגבי הראיונות – אני לא אוהב אותם, בדרך כלל היא פועלת מרגש, אני אוהב אותה מאוד, אבל אני פחות אוהב מצבים כאלה. היא עושה את זה כדי להגן עליי, אבל אני יודע להגן גם על עצמי, אז אני אומר תמיד שמי שרוצה לשמוע אותי שיבוא לדבר איתי. לא תמיד אני יכול לדבר במהלך העונה, ואז יותר קל להרים אותה על הקו. יש לנו שיחות על זה, אני גם אומר לה מה אני חושב”.
"לא אוהב את הראיונות". בתיה סהר ובן שהר (אלעד ירקון)זה פוגע בך יותר מאשר עוזר?
”זה מסר שלה יותר, את המסרים שלי אני יודע להעביר, היום גם יש אמצעים לזה”.
היו גם תקופות שלא דיברתם.
”תראה, במשפחה יש מצבים שאם אתה לא אוהב משהו אתה מתאכזב, אז היו מצבים שפחות דיברנו. אני יודע מאיפה זה מגיע, אני חושב שמגיע לה הרבה קרדיט גם על הקריירה שלי כי היא עזרה לי במצבים מסוימים ואני מתייעץ איתה על דברים מסוימים. בסוף, במכלול, היא אמא שלי, אני אוהב אותה והיא עושה הכל כדי לשמור עליי. אם זה פוגע בי? יכול להיות שברמה מסוימת, אבל אני מנהל את הקריירה שלי וזהו”.
היא לוקחת את זה מאוד קשה וקיצוני, אין אצלה פרופורציות.
”כן, זה או שחור או לבן”.
אם היא הייתה פה יושבת ולא בן, היינו יכולים ללכת הביתה.
”במשפט הראשון כבר הייתה לך כותרת והיית אומר ‘תודה רבה’”.
בן שהר, תסביר רגע את הש’ שהגיע מהס’, האם זה השפיע והאם תחזור לס’?
”לא אחזור, זה לא עניין של הכדורגל לגבי ס’ או ש’, אני מתייעץ מדי פעם עם “הרנטגן”, אמר קודם כל להחליף את הס’ אחרת זה בערבוב אותיות הרס, לעומת שרה, אני לא מתייחס אם זה עזר או לא עזר, ברוך השם אני בריא ויש לי משפחה, כרגע זה שהר עם ש’ וזה לא ישתנה. גם הילדים שלי עם הש’, יהלי הבת שלי אומרת שהיא צריכה לתקן אחרים לפעמים. זה מיוחד, אנחנו מיוחדים”.
"אנחנו מיוחדים". בן שהר (מיכה בננו)אני רוצה להחזיר אותך לגיל 17. בתחילת הקריירה בצ’לסי, הגעת לסטמפורד ברידג’ מלא, מה עבר עליך באותם רגעים?
”זה רגע ייחודי. לא יודע אם תראו עוד פעם שחקן בגיל 17 מגיע למי שהייתה אז הקבוצה הכי טובה באירופה. אני חושב שכבר מגיל 16.5 הכל קרה מהר, כבשתי מול צרפת בצעירה והייתי באליפות אירופה. עליתי בגיל 17 כבר לבוגרת ואז הגיעה צ’לסי אז הכל באמת קרה מהר. בהתחלה נהניתי מאוד מהחוויה, הרגשתי שווה בין שווים גם באימונים. עכשיו זה נשמע ‘וואו’, אבל הייתי חלק מזה והרגשתי חלק בלתי נפרד.
“כמובן שכשאתה מגיע מהפועל תל אביב לצ’לסי פתאום ודואגים לך ברמה הכי קטנה שיש זה משהו מטורף. בגלל זה אני תמיד אומר כששואלים אותי על התקופה ברמות הגבוהות – קודם כל אני הבאתי את עצמי לצ’לסי, ויכול להיות שקפיצת המדרגה הייתה מאוד גבוה. פתאום כששיחקתי באספניול או בליגה הצרפתית זה היה נראה נמוך”.
זה פגע לך בקריירה?
”כמובן שכשאתה מתחיל הכי גבוה שאפשר יש רק לאן לרדת, כנראה שהיה לי קשה להכיל את העניין הזה”.
"יכול להיות שקפיצת המדרגה הייתה מאוד גבוהה". בן שהר במדי צ'לסי (רויטרס)כמה לחץ היה עליך כילד צעיר במעבר הזה?
”הלחץ היה מאוד גדול ובהתחלה נהניתי מזה, אבל עם הזמן כשאתה מתחיל לשחק ופתאום נבחרת וכל המדינה מדברת עלייך זה משתנה. היום מדברים איתי על שחקנים בני 20-21 שעולים לבוגרים ואומרים ‘הוא עוד צעיר’, אז תחשוב איך זה היה כשהייתי בן 17 ברמות האלה, כמה קשה להכיל את זה בתור ילד”.
היו לך מצבי הבקעה בצ’לסי, אם היית כובש אולי הייתה משתנה לך כל הקריירה?
”אני חושב שבכדורגל הכל על הדברים הקטנים האלה. שיחקנו מול מנצ’סטר יונייטד ובדקה ה-90 לקחו לי כדור מהקו, אם הכדור הזה היה נכנס אולי הדברים היו אחרים. עוד פעם, תמיד שואלים אותי אם הייתי עושה משהו אחרת בדיעבד ואני לא מצטער על דברים. הייתי ילד צעיר, אולי הראשון שבא מישראל למצבים כאלה, ולא היה מי שידריך אותי בעניין הזה, חוויתי הרבה דברים וברור שעשיתי טעויות, כולם עושים טעויות”.
אולי היית צריך לעבור לקבוצות אחרות? קפצת אחר כך בין כמה קבוצות.
”הייתי מושאל מצ’לסי, כשאתה בן 17 משאילים אותך לכמה קבוצות צ’מפיונשיפ והיו חוויות פחות ויותר טובות, אצל שפילד וונסדיי כן הצלחתי וכבשתי כמה שערים. שאלת קודם אם אספניול היא חרטה גדולה שלי, אני חושב ששם כשהייתי בן 20 בעונה הראשונה שיחקתי. היה לי חוזה לארבע שנים, אבל כל פעם ששיחקתי לא כמו שחשבתי אמרתי לעצמי שזה לא מספיק ואני חייב לעבור”.
בן שהר במדי אספניול (רויטרס)אמא שלך אמרה שהיא טעתה בזה שבגללה אתה חזרת לארץ מאספניול.
”אני אספר לך סיפור. אני חשבתי מה אני עושה בקיץ, ומי בא אליי במודיעין למרפסת? אלי גוטמן. הוא אמר לי ‘בן, אני יודע שיש לך חוזה באספניול, אבל בוא תעלה איתי לליגת האלופות אני אתן לך את המושכות’. חשבתי שאולי כדאי לעשות שנה ולהרגיש את ליגת האלופות. הצלחתי וגם כבשתי הרבה שערים, ובזכות השער שכבשתי מול ליון בליגת האלופות אוקזר לקחו אותי. למדתי בכדורגל שעושים טעויות והכל דינמי, כמובן שאם הייתי נשאר באספניול לכמה שנים אי אפשר לדעת מה היה יכול לקרות. האם אני מצטער על הדברים? לא מצטער”.
לקפוץ בין ליגות זה גם לא דבר בריא כל כך, הולנד פתאום, ספרד, אנגליה. לא קצת איבדת את הדרך?
”קודם כל כן, זה לא כל כך בריא כי אתה צריך לעבור למדינה אחרת עם שפה, תרבות ומנטליות אחרת. אני חושב שזה הראה לי כמה חזק מנטלית אני, זה לא פשוט לילד בן 20 לעבור בין מדינות והייתי שם לבד. כמובן שמבחינת הקריירה זה לא הכי טוב, אבל בסופו של דבר גם בהולנד הצלחתי וכבשתי הרבה שערים בווילם ובדה חראפשחאפ. הליגה ההולנדית היא ליגה מאוד חזקה והרבה שחקנים מגיעים ממנה לטופ. אם אתה שואל אותי זה לא בריא ובדיעבד הייתי עושה דברים אחרת ונשאר שנים בקבוצה מסוימת. אבל זה מה שהיה, אני שמח על הדברים שעשיתי ומקומות שעברתי”.
יש מקום שהרגשת בו בבית? אולי באר שבע שהיית אצלם מלך השערים.
”קודם כל היו כמה מקומות שהרגשתי טוב בהם, למשל בצ’לסי שאתה לא יכול שלא להרגיש טוב. גם באספניול כן היה לי כיף וכן היה מועדון שאהבו אותי בו. כמובן שבארץ כשאנחנו מסתכלים על זה גדלתי על הפועל תל אביב, אבל בהפועל באר שבע אלה השנים הכי משמעותיות שלי, זכינו בכל דבר אפשרי אם זה אליפויות, גביע, אירופה, השער נגד אינטר”.
"השנים הכי משמעותיות שלי". שהר חוגג במדי ב"ש (רדאד ג'בארה)איך אתה רואה את אליניב ברדה כמאמן?
”הוא עושה דברים מדהימים, אני חושב שכבר אז כששיחקתי לצידו היה אפשר לראות שיש לו את הידע בכדורגל, הוא עוד יוכל להגיע יותר רחוק מזה”.
היית רוצה לחזור לסיים את הקריירה שם?
”קודם כל הפועל ב”ש היא אופציה וזה מקום שמאוד אהבתי והיה לי בית. כרגע אני לא יודע איפה אשחק בשנה הבאה”.
ב-10 באוגוסט תהיה בן 34, כבר חושב על הסוף?
”ב-33 אני חושב שעדיין לא חושבים על הסוף, אני באוגוסט אהיה בן 34 עדיין בן 33 כרגע. כמובן שאני לא נעשה צעיר יותר”.
אם אני קבוצה שמחפשת חלוץ, למה שאני אקח את בן שהר? הרי לא שיחקת הרבה, זה מטריד אותך?
”קודם כל אני מוטרד מזה שלא שיחקתי מספיק, אני יודע מה אני יכול לתת לקבוצות בליגת העל וזה לא שלא שמרתי על כושר או שלא שיחקתי שנים. אני לא אבוא ואפאר את עצמי, אני יודע מה אוכל לתת לכדורגל הישראלי וברוך השם אני בכושר טוב ויודעים הכל ויש נתונים לבדוק את זה”.
"אני בכושר טוב". שהר (עמרי שטיין)כמה הרעב שלך גדול בגלל ששיחקת פחות?
”אתה לא יודע עד כמה. אנחנו עכשיו בפגרה ואני עושה אימונים ואמנם עוד כמה ימים נוסע לחופשה, אבל גם עכשיו אני מתאמן. אני מאוד אוהב לשחק כדורגל ולהוכיח את עצמי על המגרש, ארצה להוכיח את עצמי ולהראות אחרי התקופה הזו. מאוד רוצה להצליח ועושה הכל כדי לשמור על עצמי ולהיראות הכי טוב שאפשר. כמו שאמרתי, בואו נראה מה יהיה. כמובן שאני רוצה קבוצה טובה עם קהל ומאמן שיסמוך עליי”.
יש לך מחשבות על ללכת לאמן בעתיד?
”עכשיו כשאתה שואל אותי אני אומר לך שלא. אני רואה מה המאמנים עוברים בכדורגל הישראלי, הם עוברים טלטלות ומפוטרים אם הם לא הטופ 2 בארץ. בעתיד הייתי רוצה להישאר בכדורגל, אני חושב שיש הרבה מה לשפר – אם זה לעשות אקדמיות כמו מה שראיתי וחוויתי בחו”ל שאין דברים כאלה בארץ. דיברתי על זה עם ביברס (נאתכו) שאולי נרצה לעשות עם זה משהו בעתיד. אני חושב שצריך פה להתחיל מהבסיס, הגיל הצעיר”.
יש לך ולנאתכו קשר טוב מהימים בהפועל תל אביב.
“כן אני וביברס גדלנו ביחד מגיל צעיר, הוא יספר לך שאבא שלי הביא אותו להפועל תל אביב וכל הקרדיט לאבא שלי”.
ביברס נאתכו (איציק בלניצקי)הוא משמר קריירה בחו”ל במשך הרבה שנים, איך אתה רואה אותו?
”הוא עושה קריירה מדהימה. תמיד ידעתי שיש לו את זה, יש לו את האופי אתה יכול לשים אותו בחור לא משנה איפה והוא ירגיש טוב. חדור מטרה, מקצוען וגם שחקן מצוין, ואולי פה בישראל פחות מעריכים אותו בגלל שהוא לא שיחק בארץ הרבה. אני מאוד מחזיק מביברס”.
אתה מדבר על המצב של הכדורגל הישראלי שהוא לא טוב, כשאתה רואה את נבחרת הנוער מצליחה במונדיאליטו זה לא נותן ניצוץ של תקווה?
”כמובן שביחס למועדונים באירופה שאני הייתי יש הבדלים גדולים, אבל אני חושב שבשנים האחרונות כן עושים פה שינוי ולראייה נבחרת הנוער שמצליחה מאוד. אני מקווה שזה רק ימשיך כי אנחנו צריכים לגדל שחקנים ואין מספיק שנמצאים בחו”ל ובמועדונים טובים. אני מקווה שהמגמה הזו תימשך וצריך לעבוד על זה. אלה מאמנים שיחנכו את הדור הצעיר, משמעת וכו’. זה לא על רגל אחת”.
"כן עושים שינוי". שחקני נבחרת ישראל חוגגים (ההתאחדות לכדורגל)בזמנו אמרת שנעלבת כשאנשים חשבו שפרשת מכדורגל, מה היום חושבים?
”לא חושב שאנשים חשבו שפרשתי מכדורגל אלא לא ידעו איפה אני. כששיחקתי במכבי חיפה אנשים שאלו איפה אני וזה מעליב לקבל דבר כזה. אני תמיד אומר שאין לי בעיה שישפטו אותי על המגרש, אבל כל עוד אני לא על המגרש ורחוק מהעין זה מבאס. לא יודעים מה איתך, ואתה לא יכול להשפיע ולהראות את עצמך. אני יכול לומר לכולם שלא פרשתי ואני עוד צעיר למשחק”.
במכבי חיפה הייתה קבוצה עם לא מעט חלוצים.
”כן זו קבוצה עם לא מעט שחקני הכרעה וזה מה שהביא למכבי חיפה את האליפות. אבל עוד פעם – זה יכול היה להיראות אחרת גם לגביי, אני מאמין שאם הייתי משחק גם הייתי יכול לתרום”.
איך הרגשת בחגיגות האליפות?
”שמחתי בשביל החברים שלי, לגביי? ברור שלא שמחתי מהמצב, היה לי מאוד קשה. עכשיו בוויקיפדיה כתוב שיש לי חמש אליפויות, אבל אני הגון עם עצמי והייתי אומר שלקחתי ארבע מתוך החמש”.
מבחינתו זכה בארבע אליפויות. שהר (עמרי שטיין)בסוף כן היה לך חלק בחדר ההלבשה, בלשמור עליו.
”אם אתה שואל מבחינת דשא ומגרש זה לא להיות חלק. אני חושב שהיום קבוצות כן מסתכלות על אישיות, דווקא שחקנים שלא משחקים שיישמרו על חדר הלבשה טוב וירימו את השחקנים. אין אחד שלא יגיד שכשהוא רואה את הקבוצה מצליחה כשהוא בחוץ והוא שמח מזה. כמובן שאתה מאוכזב ועצבני, ברור שזה מבאס, אבל אתה צריך לדעת להתנהל. אתה חלק מקבוצה ויש לך חברים שמשקיעים ואתה שמח בשבילם”.
אירופה או ישראל? מה אתה רוצה עכשיו?
”כבר התיישבנו עם המשפחה בארץ ולא פשוט להעביר אותם עוד פעם אז כמובן שהרעיון זה בישראל והרצון הוא לשחק פה”.
אם לא תקבל הצעה מקבוצה שאתה רוצה, יכול להיות שתאמר ‘תודה רבה’ ולא תחתום בקבוצות מדרגה יותר נמוכה?
”כמובן שלא אלך לכל מקום. אני אלך למשהו שמאתגר אותי ואני רואה בו מקום שאני והקבוצה נוכל להצליח, אבל כמו שאמרתי לך הרצון הוא לשחק ולמצוא קבוצה כמה שיותר מהר”.
מחפש אתגר. שהר (עמרי שטיין)מה אתה חושב על המינוי של מסאי דגו?
”קודם כל, אני לא מכיר מספיק טוב את מסאי כדי להביע עליו דעה, אני חושב שאם הם קיבלו את ההחלטה אז הם יודעים מה הם עושים. צריך לשפוט אותו לא עכשיו ולא עוד שבוע, אלא אחרי כמה משחקים שנראה מה הוא עושה. כן, אין לו אולי מספיק ניסיון, אבל ממה שהבנתי יש לו הרבה דברים לתת והרבה ידע”.
הכי חסר לך אחרי העונה הזו זה לפגוש קהל גדול?
”בסופו של דבר לאורך הקריירה חוויתי הרבה קהלים טובים, ומכבי חיפה זה גם קהל עצום, וזה צבט לי בלב שאני לא יכול לבוא ולתת את הגול הזה ולשמוח. זה חסר לי הקהל, המגרש. לפני הקהל זה יותר המגרש. אשתי רואה אותי ואומרת שחסר לי את הריגוש הזה, זה מה שביאס אותי השנה”.
כשאמרו לך שאתה בסגל בשני המשחקים האחרונים, איך הרגשת?
”קודם כל זה שימח אותי. רציתי לשחק, ביקשתי מבכר לשחק כדי שיראו אותי וקיבלתי 5-6 דקות לשחק וחשבתי שבמשחק האחרון שכבר זכינו באליפות היה אפשר להכניס אותי יותר. עזוב את מה שחוויתי עם ברק, אלא בעניין של לכבד את הבקשה שלי. הוא נתן לי את חמש הדקות ומבחינתו זה אולי היה מספיק, היה כיף להרגיש את האווירה, אבל זה לא מספיק”.