כעת, כאשר מנצ'סטר סיטי זכתה באליפות שלישית ברציפות וחגגה בפעם החמישית בשש השנים האחרונות, הכי קל לומר שהיא הרסה את התחרות בזכות הכוח הפיננסי הבלתי מוגבל שלה. במידה מסוימת זה אפילו נכון – עובדה היא כי המועדון שנמצא בשליטת השייחים מאבו דאבי מואשם על ידי הליגה האנגלית עצמה בהפרה בוטה של הכללים ב-115 סעיפים. אם יוכח דבר העבירה, העונש עלול להיות חמור, כולל שלילת התארים והדחה מהליגה.
למתבונן מהצד אין ספק שמשהו כאן לחלוטין לא הוגן, והטעם החמוץ מלווה את הזכייה הנוכחית במיוחד כי הקבוצה בתכלת יצאה לדהירה חסרת מעצורים לפסגה בפברואר דווקא כאשר החשדות נגדה פורסמו קבל עם ועדה. יש הגורסים שזה תרם למוטיבציה של השחקנים ונוצל היטב על ידי המאמן פפ גווארדיולה בהיבט הפסיכולוגי.
על כך נכתבו כבר מילים רבות מאוד – עד כדי כך שכל המוסיף גורע. אז אנו נשאיר כרגע את הטענות האלה בצד ונתבונן בסוגיה מזווית קצת שונה. בואו נשאל את עצמנו – האם מנצ'סטר סיטי הייתה פעילה יותר בשוק ההעברות בהשוואה ליריבותיה בצמרת? האם היא רכשה שחקנים בסכומי כסף גבוהים באופן קיצוני בהשוואה אליהן, כפי שקורה למשל עם פריז סן ז'רמן הקטארית אל מול יתר המועדונים בליגה הצרפתית? האם היא בזזה את היריבות הישירות האלה וניסתה לקנות מהן את הכוכבים הבולטים שלהן, כפי שעושה באופן קבוע באיירן מינכן עם מתחרותיה בבונדסליגה? אם נתעלם מהסלידה הטבעית מהפרויקט המלאכותי ונתייחס לבעלים של מנצ'סטר סיטי כאילו היו לגיטימיים ושומרי חוק, התשובות הפשוטות לשאלות אלה היו שליליות.
פפ וריאד מחרז חוגגים (רויטרס)לא, האלופה היא לא הקבוצה בזבזנית ביותר באנגליה. צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד, וגם ליברפול מוציאות סכומים לא פחותים, ואף גדולים יותר, על שחקני רכש. לא, היא לא מצליחה לשדוד את המתחרות אפילו כשהיא מנסה – עובדה היא כי הארי קיין, אחרי רדפו התכולים באובססיביות לפני שנתיים, עדיין משחק בטוטנהאם. מבחינה מקצועית נטו, היתרון התחרותי הבולט ביותר של מנצ'סטר סיטי על פני יתר מועדוני הפאר בפרמייר ליג מסתכם קודם כל באחוז הצלחה פנומנלי ברכש ובניהול מצוין של הסגל. בתחומים אלה, היא משאירה ליריבותיה אבק, וזו הסיבה ליכולתה לזכות באליפות פעם אחר פעם. אלמלא הייתה משכילה לעשות זאת, גם ההפרות הקשות של המגבלות הפיננסיות לא היו עוזרות לה כלל וכלל.
קחו, למשל, את העונה הנוכחית. ארלינג הולאנד תפס באופן טבעי את כל הכותרות, והוא הגיע למועדון כי הוא הצליח לשכנע אותו להעדיפו על פני אופציות אחרות – הרי סעיף השחרור הנמוך יחסית מדורטמונד היה זהה עבור כל רוכש פוטנציאלי. שולמו, כמובן, גם סכומי עתק לאביו ולסוכניו, אבל הערך שקיבלה מנצ'סטר סיטי כאשר החתימה את מכונת השערים היה ברור כשמש. הסוגיה היחידה הייתה שילובו במערך שלא בהכרח זקוק לחלוץ מרכזי קלאסי, אבל על כך נכתבו כבר אלפי מאמרים. כדאי רק להדגיש כי כדי לשלוב הועזבו גבריאל ז'זוס וראחים סטרלינג אשר תרומתם לקבוצה הוגדרה כלא חיונית – ויש יסוד סביר להניח שזה נעשה בעיתוי האופטימלי.
סיטי הסתדרה בלעדיהם. ראחים סטרלינג וגבריאל ז'זוס (רויטרס)מעניין הרבה יותר להתבונן בהחתמתו של מנואל אקאנג'י. הוא הגיע על סף סגירת חלון ההעברות, בשקט תעשייתי, כאשר הוחלט כי נדרש חיזוק בחוליית ההגנה – והוא הגיע במחיר נמוך מאוד אחרי שהוגדר כלא רצוי בדורטמונד. כיום השווייצרי הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר במערך של גווארדיולה, מה שהופך את העסקה לאחת ההברקות הגדולות ביותר של השנה.
הרכש השלישי היה קלווין פיליפס, שהגיע על תקן גיבוי לרודרי בעקבות עזיבתו של פרננדיניו. מבחינה אישית, קשר לידס לשעבר שלא פתח באף משחק בליגה ובליגת האלופות רשאי להרגיש מתוסכל, אבל אי אפשר להגדירו כרכש כושל – פשוט כי הוא טרם עמד במבחן. זו לא אשמתו, ובוודאי לא אשמת המועדון, שהעוגן הספרדי מסוגל להיות על המגרש תמיד בכל המשחקים, בלי להיפצע ובלי להתעייף. אם וכאשר זה יקרה מתישהו בעתיד, אפשר יהיה לבחון את טיבו של פיליפס, אבל בינתיים הוא עשה את שלו בכך שהעניק לגווארדיולה אופציה למקרה חירום.
מישהו זוכר שהוא נרכש? פיליפס (רויטרס)בינואר, כאשר הורגש רפיון מסוים בסגל, וז'ואאו קאנסלו החל להפגין חוסר שביעות רצון בחדר ההלבשה, הפורטוגלי פשוט הוזז הצידה והושאל לבאיירן מינכן. הצעד גרם לרבים להרים גבה, אבל כיום, כאשר אין לקאנסלו מקום בגרמניה ובאיירן קרסה בכל החזיתות בעוד סיטי עשויה להיות בדרך לטרבל, אפשר לראות את המהלך באור אחר לחלוטין. זו הייתה בחירה טקטית מזהירה שתרמה רבות לאיזון בחדר ההלבשה – וזה החלק החשוב ביותר בניהול הסגל.
בשורה התחתונה, המאזן התקציבי של מנצ'סטר סיטי בשוק ההעברות חיובי – היא שילמה פחות ממה שקיבלה תמורת סטרלינג, גבריאל ז'זוס, וגם אולכסנדר זינצ'נקו ומספר שחקנים צעירים ששווקו בהצלחה. הסגל לא התנפח ונותר בדיוק בגודל הנכון והיעיל. הוא אף התחזק בהשוואה לעונה שעברה, והתוצאה מבחינת התארים עשויה להיות משודרגת. איך שלא תסתכלו על זה, מדובר בניהול פנטסטי, ואין לכך שום קשר לזהות הבעלים ולהפרות החוקים.
ניהול פנטסטי. פפ גווארדיולה (רויטרס)כאשר אימן את ברצלונה, היה ידוע כי נקודת התורפה של גווארדיולה היא בחירה לקויה של שחקני רכש. היו לו גם הצלחות מסחררות, כמובן, כמו דני אלבס שהיה השחקן הראשון שהוחתם בקיץ 2008, אבל רשימת הכישלונות הייתה מרשימה בהחלט. אלכסנדר חלב, דמיטרו צ'יגרינסקי, קייריסון, הנריקה, ומעל כולם זלאטן איברהימוביץ' שהגיע מאינטר כאשר סמואל אטו נשלח בכיוון השני תמורת סכום זניח – אלה היו פעולות בעייתיות למדי. במנצ'סטר סיטי, רובן המוחלט של הרכישות היו נכונות, מדויקות, וגם במחיר סביר.
מבין השחקנים שהגיעו בקיץ הראשון של פפ ב-2016, אפשר לומר כי קלאודיו בראבו ונוליטו נכשלו, אבל אילקאי גונדואן וג'ון סטונס משרתים את הקבוצה נאמנה עד היום, זינצ'נקו היה הברקה מזהירה, וגם לירוי סאנה בהחלט הועיל – עד שנמכר לבאיירן בעיתוי הנכון מבחינת המועדון. בקיץ 2017 אפשר לציין לשלילה את בנג'מין מנדי, אבל רק בגלל בעיות משפטיות ורפואיות שלא ניתן היה לחזות. אדרסון, קייל ווקר וברנרדו סילבה היו החתמות מזהירות בכל קנה מידה, כאשר המגן האנגלי הוא היחיד בכל הקדנציה של גווארדיולה שהגיע מקבוצת צמרת בפרמייר ליג.
החתמה מדהימה. סילבה (רויטרס)בקיץ 2018 הצטרף רק ריאד מחרז, והשתלבותו הייתה טובה. החיזוק ב-2019, עם רודרי וקאנסלו, היה נפלא. ב-2020 הגיע לא רק רובן דיאס הפנומנלי, אלא גם נייתן אקה שערכו במונחי עלות-תועלת מרהיב בכל קנה מידה. אז גם הוחתם פראן טורס, אותו אפשר אולי איכשהו להגדיר כסוג של פלופ בערבון מוגבל, אם מישהו ממש מתעקש, אבל המועדון פעל במהירות על מנת למכור אותו לברצלונה במחיר גבוה יותר.
בקיץ שעבר צורף רק ג'ק גריליש תמורת שיא של 100 מיליון ליש"ט, ועונתו הראשונה הייתה בעייתית, אבל העונה הוא פורע את השטרות ומסיר את הספקות – במיוחד בחודשים האחרונים שהיו קריטיים בכל החזיתות. כאשר בוחנים את כל זה לאורך שנים, זו כמעט אוטופיה.
מסיר את הספקות. גריליש (רויטרס)תשוו את זה לאחוזי ההצלחה של היריבות. קחו בחשבון גם את היכולת להיפרד מהשחקנים ברגע המתאים, בלי לשמור אותם כאשר הם הרחק מעבר לשיא. כן, יש למנצ'סטר סיטי הרבה יותר מדי כסף, אבל היא זוכה באליפויות בעיקר כי היא יודעת להשתמש בו כמו שצריך. על מנת להיאבק בה, צריכות היריבות לא רק לצפות לעונשים שיופעלו כלפיה, אלא גם לשפר ולייעל את ניהול הסגל שלהן.
שחקני סיטי חוגגים אליפות מוצדקת (האתר הרשמי של מנצ'סטר סיטי)