מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ביקר את משרד התרבות והספורט על כך שבישראל יש מחסור חמור במגרשי כדורגל, עם 44 מגרשים בלבד לכל מיליון איש, בעוד שבאיסלנד יש פי 12 מגרשים לכל תושב. בנוסף, המבקר טען כי המגרשים עליהן מתאמנות נשים וילדות אינם באיכות טובה והן נמצאות בתחתית סדר העדיפויות.
דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) בדק את המחסור במתקני הספורט בישראל - ומצא כי יש פער משמעותי בין תקציב תוכנית המתקנים של משרד התרבות והספורט לבין הצרכים של הספורט ההישגי והתחרותי. בעקבות זאת, המבקר ממליץ למשרד, להתאחדות לכדורגל ולרשויות המקומיות לתכנן לטווח ארוך, לפעול לקידום הקצאת שטחים לטובת מתקנים חדשים ולהקצות מימון לשיפוץ מתקנים קיימים.
מגרש בירוחם (יונתן גינזבורג)בדו"ח שפרסם, המבקר גילה כי ברשויות המקומיות שיש להן דירוג חברתי-כלכלי נמוך יש 40% פחות מתקני ספורט מאשר ברשויות עם דירוג חברתי-כלכלי גבוה. בנוסף, ברשויות שנמצאות בדירוג חברתי-כלכלי גבוה נהנים מפי 5 מגרשי טניס ופי 4 בריכות שחייה. באוכלוסיה החרדית יש 90% פחות מתקני ספורט לעומת הרשויות שאינן חרדיות. ברשויות הערביות יש 38% פחות מתקני ספורט לתושב בהשוואה לרשויות יהודיות. בנוסף, בכ-66% מבתי הספר אין אולם ספורט, כ-20% ממתקני הספורט לקהילה לא זמינים באופן מלא לציבור וכדי להשתמש בחלקם צריך תיאום מראש, וישנם אלפי מתקני כדורסל ציבוריים שלא עומדים בתקן ביטחותי ומסוכן לשחק בהם.
"משרד הספורט לא הכין תוכנית ארוכת טווח לתשתיות"
כזכור, ב-2019 עברה האחריות לתוכנית המתקנים הלאומית מהטוטו למשרד התרבות והספורט, ומאז זהו הגורם האחראי להקמת המגרשים והאולמות ברחבי המדינה. בחודש אפריל 2022 אושרה תוכנית המתקנים הלאומית 2031 המיועדת לתקופה של עשר שנים, אך מבקר המדינה סבור כי התקצוב שלה נמוך מידי. "לפי נתוני משרד הספורט העלות הכוללת של צורכי מתקני הספורט של הספורט ההישגי והתחרותי מסתכמת ביותר מ-14.9 מיליארד ש"ח, אך היקף התקצוב של תוכנית 2031 עומד על 2.98 מיליארד ש"ח", כך כתב מבקר המדינה.
במשרד התרבות והספורט בחנו את הצרכים של הספורט ההישגי והתחרותי. לפי הדו"ח, נדרש שיפוץ ושדרוג של מכון וינגייט ועוד מתקנים רבים. בכדורגל היו דרושים 174 מתקנים חדשים כולל אצטדיונים ומרכזי מצוינות, בענפי הכדור האחרים דרושים עוד 513 אולמות ומרכזי אימון, בהתעמלות דרושים 14 אולמות נוספים, בשחייה דרוש שדרוג ובנייה של 14 בריכות, בטניס יש מחסור של כ-50 מתקנים אזוריים ובשייט מעוניינים ב-21 מתקנים שונים. תוכנית המתקנים הנוכחית לא תמלא את הדרישות הללו, כך לפי ההערכות.
מעבר לכך, בדו"ח צוין כי משנת 2019 בוטלו כ-16.5% מסך ההתחייבויות להקמת מתקנים חדשים, כך ש-225 מיליון ש"ח שלא נוצלו מתוך 1.36 מיליארד השקלים שהמשרד סיפק לרשויות המקומיות. "פערים אלו מעידים על חסמים שעמדו בפני הרשויות המקומיות למימוש תוכניות המתקנים הקודמות", הדגיש המבקר והוסיף: "הטוטו לא הקים מערך פיקוח ובקרה על התחייבות הרשויות בעת שהיה אחראי לתוכניות המתקנים 2020 ו-2027. גם משרד הספורט לא הקים מערך כזה".
מגרש סגור בטירת כרמל (אדיבות הפועל טירת כרמל)לקראת העברת האחריות מהטוטו למדינה, לפי הדו"ח, המשרד מיפה 8,794 מתקני ספורט ברחבי המדינה, אך לטענת המבקר "מסד הנתונים שמנהל משרד הספורט לגבי מתקני הספורט הקיימים אינו שלם וחסר בו מידע הנחוץ לשם ניהול המתקנים, הערכתם וקבלת החלטות על בסיס הקובץ. בבדיקה שעשה צוות הביקורת על חלק מהשדות של קובץ המתקנים, נמצאו 7,650 מקרים של אי-תקינות בהזנת הנתונים מתוך 8,794 המתקנים שמיפה. בדיקת קובץ המתקנים מעלה גם שחסר בו מידע חשוב על מצב המתקנים. נכון לספטמבר 2022 לא החל עדיין משרד הספורט באפיון מערכת חדשה שתמפה כנדרש את מתקני הספורט".
לפי הדו"ח, נמסר לשר התרבות והספורט ב-2021 כמו כן, העיר המבקר כי "נכון לספטמבר 2022, משרד הספורט לא גיבש תפיסה בנוגע לתכנון והקצאה של שטחים עתידיים המיועדים למתקני הספורט ולא הכין תוכנית ארוכת טווח של תשתיות הספורט".
"היחס בין כמות הכדורגלנים למספר המגרשים הורע"
בכדורגל המשבר גדול במיוחד. לפי הדו"ח, בעונת 2011/12 היו 34,563 כדורגלנים פעילים על 240 מגרשים, בעוד שבעונת 2021/22 היו 46,325 שחקנים על 255 מגרשים. כלומר, בעשור האחרון נוספו עוד 11,762 שחקנים ומנגד הוקמו רק עוד 15 מגרשים בלבד. אנגלמן ציין: "בעוד שמספר השחקנים הרשומים עלה בשיעור של 34%, מספר המגרשים הפעילים ומאושרים למשחקי ליגה עלה בשיעור של 6% בלבד. משמעות הדבר, שהיחס בין מספר השחקנים למספר המגרשים הורע בשנים האחרונות, דבר שלאורך זמן יכול לפגוע בפיתוח ענף הכדורגל".
לפי הדו"ח, מתוך כ-265 מגרשים המשמשים קבוצות כדורגל, ב-84 מגרשים השתמשו יותר מעשר קבוצות כדורגל שונות וב-74 מגרשים השתמשו שש עד עשר קבוצות שונות. המבקר הדגיש: "מניתוח של מספר המגרשים בקובץ המתקנים למול מספר המגרשים המאושרים למשחק על ידי ההתאחדות, ניתן להצביע על פוטנציאל שדרוג של עד כ-150 מגרשים. נוסף על כך, לפי קובץ המתקנים יש כ-350 מגרשי כדורגל נוספים שאינם במידות תקניות, אולם ניתן להשתמש לפחות בחלקם לצורך אימוני כדורגל - חצי מהם ללא תאורה".
לפי הנתונים בדו"ח המבקר, "בישראל יש רק 44 מגרשים למיליון תושבים - לעומת גרמניה שבה יש 607 מגרשים למיליון תושבים, באנגליה יש 547, בבלגיה 348 ובאיסלנד יש 543 מגרשים למיליון תושבים. "איסלנד הפעילה תוכנית לאומית להקמת מגרשי כדורגל וב-2018 העפילה למונדיאל, ישראל לא העפילה לטורניר משנת 1970", כתב מבקר המדינה.
נבחרת איסלנד. שם התוכנית עבדה (רויטרס)בכל הנוגע להקצאת מגרשי כדורגל לנשים, נמתחה ביקורת על הגופים שמנהלים את הספורט בישראל: "עלו טענות בדבר התשתיות הפיזיות לכדורגל נשים אשר מצביעות בין היתר ש-95% מהשחקניות בליגת העל לנשים מתאמנות על חצי מגרש; ברוב מגרשי הכדורגל שבהם מתאמנות הנשים (60%-70%) אין מלתחה, אין שירותים ואין מקום להשאיר ציוד במגרש; ילדות נדחקות להתאמן בשעות הערב המאוחרות או שמקצים להן מגרש לא ראוי".
לדבריו, "משרד הספורט וההתאחדות לכדורגל לא פעלו כדי לאפשר הזדמנות נאותה לכדורגלניות בכל הגילים להתאמן ולשחק במגרשי הכדורגל באופן שוויוני ומכבד. לשם השוואה, על פי נתוני אופ"א, בשנת 2017 היו במדינות החברות בארגון 0.157 שחקניות בממוצע ל-1,000 נשים. בישראל, באותה שנה, היו רשומות 1,294 שחקניות כדורגל, כלומר 0.015 ל-1,000 נשים - כעשירית מהממוצע במדינות החברות באופ"א".
גם בענף השחייה המצב לא טוב. בנוגע לבריכות שחייה, מבקר המדינה מצא כי "בישראל קיימות כ-530 בריכות, לא כולל בריכות בבתי מלון, אך 81% מהן לא מחוממות. משמעות הדבר היא שאת רוב הבריכות לא ניתן להפעיל ברצף בכל עונות השנה, דבר שנדרש לצורך אימוני שחייה תחרותית של אגודות השחייה. במסגרת תוכנית המתקנים 2027, שהחלה ב-2016, הוקצו 25 מיליון ש"ח להקמת בריכות שחייה, אך בפועל לא נבנו בריכות. לפי תוכנית המתקנים החדשה, עד 2031 מתוכננים שדרוג של 10 בריכות שחייה ובניית 12 בריכות חדשות".
לא רק מגרשי כדורגל. אין מספיק בריכות בישראל (משה חרמון)ב-66% מבתי הספר אין אולם ספורט
בכל נוגע להנגשת מתקני ספורט לקהילה, הדו"ח מצא כי ב-66% מבתי הספר אין אולם ספורט, ומדובר בלא פחות מ-3,500 בתי ספר מתוך כ-5,300. כמו כן, לפי המרכז לשלטון מקומי, יש אלפי מתקני כדורסל שלא עומדים בתקן ישראלי 5515 המעיד על המצב הבטיחותי שלהם. מעבר לכך, לפי המבקר כ-20% ממתקני הספורט שיכולים לשמש את הקהילה אינם זמינים באופן מלא לציבור, כאשר ב-665 מתוך 3,284 מתקנים נדרש תיאום לצורך השימוש בהם.
לדבריו של אנגלמן, ישנם "פערים מגזריים ודמוגרפיים בפריסת מתקני הספורט. נגישות המתקנים לתושבי רשויות מקומיות המשתייכות לאשכולות כלכליים-חברתיים 1-4 נמוכה בכ-40% מנגישותם לתושבי רשויות שדירוגן הכלכלי-חברתי גבוה יותר, עם 0.64 מתקנים לכל 1,000 תושבים באשכולות 1-4 לעומת 1.07 לכל 1,000 תושבים ברשויות עם דירוג חברתי-כלכלי גבוה. כך גם בנוגע להיבט המגזרי, הרי שהנגישות של מתקני הספורט לתושבי רשויות ערביות נמוכה בכ-38% לעומת נגישותם לתושבי רשויות יהודיות, ומספר המתקנים הממוקמים ברשויות החרדיות קטן בכ-90% ממספר המתקנים הממוקמים ברשויות יהודיות שאינן חרדיות".
עוד עלה בדו"ח כי "למעט פער קטן של כ-10% לטובת הרשויות הערביות במספר מגרשי הכדורגל לתושב, יש ברשויות היהודיות יותר מפי שלושה מתקני אתלטיקה ויותר מפי שבעה מגרשי טניס ובריכות שחייה לתושב לעומת הרשויות הערביות. כמו כן, מספר מגרשי הטניס העומדים לרשות תושבי רשויות המשתייכות לאשכול כלכלי-חברתי גבוה, גדול פי חמישה ממספר המגרשים העומדים לרשות תושבי הרשויות המשתייכות לאשכולות הנמוכים, ומספר בריכות השחייה גבוה פי ארבעה".
מבקר המדינה העיר בנושא הזה: "מכיוון שלפי מחקרים יש קשר ישיר בין עיסוק בספורט להשפעות כלכליות וחברתיות חיוביות, מומלץ שהגופים הנוגעים לנושא - משרד האוצר, משרד הספורט, משרד החינוך, משרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל והרשויות המקומיות יפעלו לצמצום הפערים במתקני הספורט השונים ברשויות הנמצאות בדירוג כלכלי חברתי נמוך ובכללן ברשויות ערביות וחרדיות".
אצטדיון האתלטיקה החדש בירושלים (איציק בלניצקי)לסיכום, המבקר פרסם שורת המלצות והדגיש: "מומלץ שמשרד הספורט יפעל עם המועצה הלאומית לספורט לקידום תכנון ארוך טווח של מתקני הספורט והקצאת השטחים למתקני הספורט בהתחשב בצורכי הספורט, בגידול האוכלוסייה, בתשתיות התחבורה העתידיות ובבנייה של ערים ושכונות חדשות. מוצע גם שהמשרד יקדם עם הרשויות תוכנית מקיפה לשדרוג ושיפוץ של מתקני הספורט כדי שינוצלו באופן יעיל יותר לאורך השנה ובאופן שיעמוד בתקני בטיחות, וכן פתיחה של מגרשי הספורט החיצוניים לקהילה ככל שניתן כדי לנצלם באופן יעיל יותר לטובת הציבור".
כמו כן, הדגיש אנגלמן: "עוד מומלץ שמשרד הספורט יקים מערך פיקוח ובקרה לוודא את עמידת הרשויות בהתחייבויותיהן, ויוודא מול הרשויות שכל המידע על אודות זמינות מתקני הספורט שפתוחים לשימוש הקהילה יפורסם הן על גבי שילוט מתאים במתקני הספורט עצמם והן באתר האינטרנט שלהן".
תגובת משרד התרבות והספורט:
משרד התרבות והספורט מסר בתגובה לדו"ח מבקר המדינה: "משרד התרבות והספורט מברך על הביקורת החשובה שנערכה בחודשים ינואר עד ספטמבר 2022, אין חולק כי הביקורת מחדדת את החשיבות בקידום הספורט בישראל ואת הצורך בשדרוג התשתית הלאומית למטרה זו.
"עם כניסתו לתפקיד, בחודש ינואר 2023, החל שר התרבות והספורט מיקי זוהר בבניית תכנית לאומית חדשה ונרחבת, לפיתוח תשתיות הספורט ברחבי הארץ, ובכלל זאת לזרז את תהליך ההקמה והשדרוג של מתקני הספורט בישראל. זאת, על מנת לתת מענה למחסור האמיתי במתקני ספורט ברחבי הארץ, כמו גם לפערים הדמוגרפיים, כפי שמציין הדו"ח.
מיקי זוהר (עודד קרני, לע"מ)"'תכנית ה-100' החדשה שמקדם עתה השר מיקי זוהר הינה תכנית ארוכת-טווח, שמשנה את תפיסת בניית המתקנים בישראל ומטרתה המרכזית הינה קידום הספורט ההישגי, התחרותי והקהילתי בארץ ואת התחרותיות של הספורט הישראלי במפעלי הספורט הבינלאומיים.
"התכנית החדשה תתמוך בערכים שמשרד התרבות והספורט מקדם למען שוויון הזדמנויות ולטובת האוכלוסיות המגוונות ברחבי הארץ וצמצום הפערים, ובכלל זאת קידום ספורט נשים באופן משמעותי והנגשת הספורט לחברה הערבית, לחברה החרדית, ומתן הזדמנויות לכישרונות בפריפריה. התכנית, הנמצאת בתכנון מואץ, ובע"ה תצא לפועל בשיתוף פעולה בין-משרדי, בשיתוף עם גופי ואיגודי הספורט והרשויות המקומיות יחד עם הגופים הרלוונטיים".
חבר הכנסת סימון דוידסון הגיב: “אחרי שנים של הזנחה פושעת בנושא מתקני הספורט בישראל לא יכולתי לצפות לדוח מבקר אחר. כעת, כתוב שחור על גבי לבן שהכישלון של ממשלות נתניהו הוא לא רק בביטחון, ביוקר המחייה ובחינוך, אלא גם בספורט.
“הנתונים העגומים היו חשופים לממשלות ישראל במשך שנים ועדיין לא נעשה מספיק בשביל שישראל תהיה מדינה שהספורט חשוב לה כאורח חיים וכמקצוע. לכן בכוונתי להמשיך ולקדם את הנושא עד שנוכל להתגאות במתקני הספורט שיש לנו”.