"אחרי יותר מעשור, זמני בבאיירן מינכן הסתיים במפתיע", כתב שלשום טוני טפאלוביץ', וקשה מאוד להגזים בהערכת חשיבות הפוסט הזה. מאמן השוערים של אלופת גרמניה פוטר ללא התרעה מוקדמת, וזו לא פחות מרעידת אדמה במועדון – סימן מובהק למאבקי כוח פנימיים קשים ביותר, וגם איתות על סופו המתקרב של מנואל נוייר בקבוצה.
באיירן פתחה את שנת 2023 עם שתי תוצאות תיקו, וכמעט הפסידה אתמול (שלישי) לקלן באליאנץ ארנה, אבל זה משני בהשוואה לחדשות הגדולות באמת. ייתכן כי מעולם לא היה בכדורגל העולמי סיפור דרמטי יותר מאחורי העזבת מאמן שוערים.
צריך להבין את מהותו של טפאלוביץ' על מנת להפנים את עוצמת הזעזוע. הוא הגיע לבאיירן בקיץ 2011 כבחור בן 31 ללא ניסיון אפילו מינימלי. כשוער, הוא לא הצליח לפרוץ מעולם, לא שיחק אפילו דקה בבונדסליגה, ובילה את הקריירה בליגות הנמוכות עד שפציעה אילצה אותו לפרוש.
טוני טאפלוביץ' (רויטרס)את הכפפות הוא תלה זמן קצר לפני החתימה במינכן, ולכן לא הספיק לעבוד כמאמן, למעט חודשים ספורים עם הנוער של שאלקה. מעטים מאוד בכדורגל הגרמני הכירו את שמו, ואם כבר שמעו עליו אז בעיקר כאחיו הצעיר של פיליפ טפאלוביץ' – גם הוא לא כוכב, אבל לפחות הקשר הזה עשה קריירה סבירה, ואפילו שיחק שלוש פעמים במדי נבחרת קרואטיה.
אז למה גייסה באיירן מינכן את טוני טפאלוביץ'? התשובה פשוטה מאוד – כי מנואל נוייר ביקש. האיש שתפס מקום קבוע בין קורות הנבחרת של יוגי לב שוכנע לעזוב את שאלקה אהובתו ולהצטרף לספינת הדגל הבווארית, אבל המשימה הזו לא הייתה פשוטה כלל. ראשית, נוייר פשוט תיעב את באיירן, כמו כל אוהד שאלקה שגדל ביציעי גלזנקירשן. שנית, אוהדי באיירן תיעבו אותו. ב-2009, הוא חגג בראוותנות את ניצחונה של שאלקה במינכן כאשר שמר על רשת נקייה, חיקה בהתרסה את אוליבר קאן, והפעולה הזו הפכה אותו לדמות שנואה בדרום.
מנואל נוייר חוגג ניצחון על באיירן מינכן בתקופתו בשאלקה (רויטרס)מבחינה מקצועית, היה ברור לנוייר שכדאי להצטרף לאלופה, אבל רגשית היה זה צעד קשה מאוד. הוא ידע שהוא הולך לשמוע קללות מכל הכיוונים – אוהדי שאלקה יגדירו אותו כבוגד, ואוהדי באיירן יזרקו עליו ביצים. הוא היה זקוק לחבר שיסייע לו במסע המפרך הזה.
לחבר הזה קראו טוני טפאלוביץ'. ככוכב על שנסק בשמי הכדורגל העולמי, הבין נוייר שהוא יכול להציג לבאיירן דרישות מסוג זה, והנהלת המועדון סברה שהן סבירות. אחרי הכל, מאמן השוערים הקודם בדיוק עזב ביחד עם לואי ואן חאל, והיה צריך מישהו חדש. טפאלוביץ' היה חתול בשק, ואי אפשר היה לחזות מה הוא שווה, אבל באיירן הבינה דבר אחד פשוט – עדיף לקבל את נוייר אפילו אם לא יהיה לה מאמן שוערים כלל, מאשר לפספס אותו.
מנואל נוייר (רויטרס)טפאלוביץ' היה קודם כל חבר נפש. כמו נוייר, הוא נולד בגלזנקירשן ואהב את שאלקה מאז שהוא זוכר את עצמו. הם התיידדו ברגע שנפגשו בקבוצת המילואים של שאלקה, ולאחר מכן היחסים התהדקו כאשר טפאלוביץ' שימש כגיבוי לנוייר בסגל הבוגר. הפרש הגילאים ביניהן הוא רק חמש שנים, וזה בקושי הורגש. הם יצאו לחופשות משותפות, טפאלוביץ' הזמין את נוייר לנפוש אצל משפחתו בקרואטיה, ובמהרה הם החלו להבין זה את זה גם בלי לומר מילה. אין ולא היה לנוייר אדם קרוב יותר בעולם הכדורגל מאשר טפאלוביץ', ולא במקרה הוא היה השושבין שלו בחתונתו. על הדרך, הוא היה המאמן שלו במשך 11 וחצי שנים במינכן.
התברר שהוא גם איש מקצוע טוב – כך לפחות סברו מאמני באיירן שעבדו איתו. יופ היינקס, שמונה ב-2011, התרשם ממנו כבר בפגישה הראשונה וטען: "כיף שיש לנו מאמן שוערים צעיר ודינמי. יש לטוני אופי חזק, והידע שלו מצוין". פפ גווארדיולה, קרלו אנצ'לוטי וניקו קובאץ' עבדו איתו היטב, ואצל האנסי פליק אף קיבל טפאלוביץ' סמכויות נרחבות יותר.
טוני טאפלוביץ' בצוות של קרלו אנצ'לוטי בבאיירן מינכן (רויטרס)הוא כבר לא היה אחראי רק על השוערים, אלא הוגדר כחבר בצוות האימון, הביע את דעתו על הסוגיות הטקטיות, והיה אחד האנשים הדומיננטיים במערכת. הקשר ההדוק עם השחקנים הוותיקים, ובמיוחד עם תומאס מולר, לא הזיק כלל בהקשר זה – עד שהגיע יוליאן נגלסמן בקיץ 2021.
המאמן החדש צעיר מאוד – למעשה, צעיר יותר מנוייר עצמו. הוא הרגיש צורך להראות סמכותיות, וראה איום בנאמני הצוות הקודם. לפיכך, טפאלוביץ' הונמך מיידית בחזרה לתפקיד מאמן שוערים בלבד, והיחסים בין השניים היו קרירים מאוד מהרגע הראשון. נאגלסמן היה מאושר להעיף את טפאלוביץ' לכל הרוחות כבר אז, אבל מאזן הכוחות הפנימי לא אפשר לו להדיח את חברו הקרוב ביותר של הקפטן. הדבר יצר מתיחות סמויה ומוחשית מאוד בין המאמן לשוער, וניתן לומר כי נגלסמן חיכה בפינה לשניהם.
יוליאן נגלסמן (רויטרס)לחברות הזו היה גם חסרון ברור – היעדר מוחלט של אובייקטיביות מצידו של מאמן השוערים. נוייר היה הכל מבחינת טפאלוביץ', סוון אולרייך הסתדר איתם תוך שהוא משלים לגמרי עם תפקידו כשוער שני, והסיכויים של כל היתר היו קלושים.
ב-2020 החתימה באיירן משאלקה את אלכסנדר נובל, אשר הוגדר – בצדק או לא – כיורש העתידי של נוייר, וזכה לכתף קרה מצד טפאלוביץ'. בחלוף שנה ביקש השוער הצעיר לצאת בהשאלה, עבר למונאקו ומשחק בה עד עכשיו. אופיו לא מושלם בלשון המעטה, ואמירותיו הבוטות בתקשורת לפיהן לא יחזור למינכן כל עוד לא יהיה שוער ראשון היו בעייתיות, אבל על הדרך הוא העלה גם טענה קשה נגד טפאלוביץ', שכלל לא היה איתו בקשר במשך שנה וחצי.
מנואל נוייר ואלכסנדר נובל (רויטרס)לאור הסתייגויות אלה, לא הסכים נובל לשקול חזרה לבאיירן החודש אחרי שנוייר ריסק את רגלו בתאונת סקי וגמר את העונה. גם באיירן עצמה לא בדיוק התלהבה מהאופציה הזו, ואחרי ששקלה את גיבור המונדיאל הקרואטי דומיניק ליבאקוביץ', היא הלכה בכל הכוח על יאן זומר.
השווייצרי של בורוסיה מנשנגדבאך הוא לא רק אחד השוערים הטובים בעולם שלא זוכה להערכה מספקת בתקשורת, אלא גם הצטיין באופן קבוע מול באיירן, ובאוגוסט האחרון אף קבע שיא בונדסליגה עם 19 הצלות בתיקו 1:1 באליאנץ ארנה. הוא נרכש תמורת שמונה מיליון אירו, הוחתם על חוזה עד 2025, ולא הסתיר את כוונתו להיאבק על האפודה הראשונה גם אחרי שנוייר יחלים – והחוזה של נוייר מסתיים כידוע ב-2024.
יאן זומר באימון באיירן מינכן (האתר הרשמי של באיירן מינכן)וזה היה העיתוי בו הודיעה באיירן, כרעם ביום בהיר, על פיטוריו של טפאלוביץ'. הוא זומן לשיחה עם המנהל הספורטיבי חסן סליהמידז'יץ' כדי לדון לכאורה בטענותיו של נובל, אבל שם הסתיימה דרכו במועדון – ללא כל התרעה מוקדמת. בהנהלה הסבירו כי חילוקי דעות קשים עם נגלסמן היוו סיבה מרכזית להחלטה, בעוד לתקשורת שוחררו על הדרך רמזים לפיהם הואשם טפאלוביץ' בהדלפות לתקשורת (וכן, זה בהחלט משעשע).
מאמן השוערים קיבל את הבשורה בתדהמה, ובפוסט פרידה שיבח מאוד את נוייר, הודה לשחקנים ואנשים רבים במערכת, ופירט את כל המאמנים איתם עבד – פרט לנגלסמן. גם נוייר היה המום, ופרסם פוסט מרגש משלו. "היום תם עידן. לא רק אשף אימוני השוערים, אלא גם אדם ענק עוזב את המועדון אחרי 11.5 שנים. כולם יודעים שהצלחת המועדון בתקופה זו לא הייתה מתאפשרת בלעדייך. חוץ מזה, אתה עיצבת אותי ואת המשחק שלי כשוער, ועזרת לי להגיע לרמה אחרת. תחסר לי מאוד, ותודה על הכל", כתב הכוכב, ואפשר לחוש דמעות שחנקו את גרונו כאשר עשה זאת.
מנואל נוייר (רויטרס)במשך יותר מעשור, הוא עבד עם חברו הטוב ביותר על בסיס יומיומי. עכשיו זה נגמר, וההנהלה אפילו לא טרחה להתייעץ איתו לפני שקיבלה את ההחלטה הדרמטית. מה זה אומר מבחינתו? ברור לגמרי שהדבר לא מבשר טובות, במיוחד כאשר זומר חתום לשנתיים וחצי. המסר לא מועבר ברמז דק, אלא בצרחה שכל מינכן יכולה לשמוע – נוייר פשוט לא משפיע יותר על המתרחש במועדון. הוא בקושי רלוונטי.
סליהמידז'יץ', נגלסמן, ומעליהם המנכ"ל אוליבר קאן, סבורים שימיו במועדון ספורים. לא רק שמצפה לו מאבק אמיתי כדי לחזור לעמדת השוער הראשון, כאשר יחלים מפציעה לקראת העונה הבאה – הוא צפוי להיות האנדרדוג בקרב הזה. מי יודע, אולי קאן עוד זוכר לו את החיקוי מ-2009? גם המחשבה הזו עברה בוודאי בראשו של שוער הנבחרת. הוא לא צפוי לקבל תסריט כזה בהכנעה, בוודאי לא אחרי ה’אמבוש’ שנעשה כאן.
מנואל נוייר ויוליאן נגלסמן (רויטרס)פיטורי הבזק של טפאלוביץ' משדרים מהפכה גם לוותיקים האחרים. מולר, שהקדיש למאמן השוערים המודח פוסט פרידה משלו, לא יכול להיות מרוצה מההתפתחות, ויש יסוד סביר להניח שהוא ינסה לומר את המילה האחרונה. עכשיו תורם של נוייר ומולר לחכות לנגלסמן בפינה, והתוצאות המאכזבות בפתיחת 2023 עשויות להעניק להם לא מעט דלק. אם המתח יגבר, זו עשויה להיות מלחמה של ממש. למתבונן מהצד, זה יהיה מרתק, אבל לא בטוח שהאוהדים ייהנו כאשר נוצות יעופו לכל עבר.
מנואל נוייר (רויטרס)