אנריק סבוריט מתחיל בימים אלה את עונתו החמישית בישראל. הוא הגיע לכאן בחודש יוני של 2018, וכעת, ארבע שנים מלאות לאחר מכן, זו תהיה הפעם הראשונה שאתם תשמעו אותו מדבר בראיון. ארבע שנים מלאות שאחד הזרים האיכותיים ביותר שנחתו כאן לא העניק שום ראיון לכלי תקשורת ישראלי ולמעשה, בקושי דיבר באופן כללי. היו לו מספר ראיונות לאורך השנים בכלי תקשורת בספרד אך גם שם הוא מיעט מאוד להשמיע את קולו.
סבוריט מעיד על עצמו שאינו אוהב להתראיין ואף בורח מהאור התקשורתי. כשהיה באתלטיק בילבאו, אחת מהקבוצות בהן גדל (ותכף נגיע לסיפור באמת מדהים סביבו עד היום), סיפר כי כשהיו מתחילים את השבוע ביום שני במתחם האימונים של הבאסקים, בחדר ההלבשה היה תלוי לוח: יום שני – אריץ אדוריס. יום שלישי – ראול גארסיה. יום רביעי – איניאקי וויליאמס. יום רביעי – איקר מוניאין. יום חמישי – (לעיתים רחוקות) אנריק סבוריט. רק אז היה יוצא לדבר, וזה כאמור לא קרה הרבה.
“סבו”, כמו שמכנים אותו מאז ומתמיד, הגיע לישראל ב-2018 ואחרי קריירה שהייתה כולה בספרד. עונת 2017/18, האחרונה שלו בבילבאו, הייתה גם הטובה בקריירה עבורו עם 19 הופעות בלה-ליגה, שבאותם הימים נחשבה לליגה הטובה בעולם הרבה בזכות ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו. היו לו גם שתי הופעות בליגה האירופית באותה השנה במדים הבאסקים, אבל טרם אותה העונה, הוא היה שחקן שולי בשורות אתלטיק. בעיקר מחליף למספר מועט של משחקים, רוב הזמן בקבוצת המילואים בילבאו אתלטיק, ועונת השאלה אחת בליגה השנייה במיורקה ב-2014/15.
סבוריט בראיון בלעדי וראשון אחרי 4 שנים
ניתן להאזין לפרק גם דרך אפליקציית Spotify ואפליקציות הפודקאסטים של אפל ושל גוגל.
אבל הדבר הגדול ביותר בסיפור של סבוריט, קרה בכלל כשהיה בן 13. נעצור רגע את רצף הדברים כדי להסביר למי שאינו יודע, אתלטיק בילבאו הוא מועדון מיוחד בכדורגל העולמי ורק שחקני כדורגל בעלי שורשים באסקים או שגדלו בחבל הבאסקי, מורשים לשחק בה. אלא שהמגן השמאלי של מכבי ת”א בכלל נולד בברצלונה. הוא קטלוני בכל רמ”ח אבריו. כדורגל הוא למד באספניול, אך כשהיה בן 13 אימו עברה לגור בוויטוריה (אחת הערים בחבל הבאסקי) ואנריק הצעיר נותר לגור בפנימייה של המועדון השני בגודלו בברצלונה.
זו הייתה שנה קשה עבור סבוריט, שהחל לרדת בציונים וקצת שחרר רסן כשהוא רחוק מהבית. לאמא סבוריט זה הספיק והיא החליטה להוציא אותו מאספניול ולהעביר אותו לגור איתה, בוויטוריה. התכנון היה שישחק בדפורטיבו אלאבס, אולם באתלטיק בילבאו שמעו על כך שיש מגן שמאלי מוכשר שגדל באספניול שמגיע לגור בחבל הבאסקי והודיעו לו “אתה יכול לשחק אצלנו”. מחלקת הנוער של בילבאו נחשבת בהרבה מאשר זאת של אלאבס הצנועה והנער הקטלוני קפץ על המציאה. מאז ועד היום, ישנו “תקדים סבוריט”. בכל פעם שבילבאו מוצאת דרך לשלב שחקן שאינו באסקי בקבוצה, בתקשורת הספרדית ממהרים להזכיר את הילד ההוא שגם הגיע לקבוצה הבוגרת.
אנריק סבוריט (רדאד ג'בארה)רק לפני כמה שבועות שמו שוב שורבב באיזו כתבה בספרד אחרי שדווח כי בילבאו תנסה לקנות את אנטואן גריזמן, אם מרסלו ביילסה יגיע לאמן את הקבוצה. “גריזו” כמובן צרפתי, אבל בגיל צעיר עבר למחלקת הנוער של ריאל סוסיאדד, ובגלל שכבר יש “תקדים סבוריט”, אז זה מספיק עבור אתלטיק כדי לנצל אותו ולהחתים את השחקן שמבחינתם מספיק שכילד גדל בחבל הבאסקי, גם אם הוא בכלל לא כזה. בקיצור, אם במכבי ת”א הוא הותיר חותם כמגן השמאלי הזר הגדול ביותר בתולדותיה, בבילבאו הוא הותיר חותם אחר שעוד ישרת אותה בעתיד.
אל הראיון הזה מגיע סבוריט רגע לפני שמכבי ת”א ממריאה למחנה האימון במירלו. זה קורה ביום שישי, דקות אחרי אימון בוקר עם מאמן הכושר החדש, פאבלוס גוציס. הספרדי מגיע מותש, אך מחויך. “הוא קורע אותנו, אבל אני אוהב את זה. אני אוהב את התחושה הזו שיש כשאיביץ’ כאן”, מספר המגן השמאלי, והנה אנחנו צוללים אל תוך הראיון. “האמת, כשהגעתי לכאן ב-2018, לא האמנתי שאהיה כאן יותר משלוש שנים. לא ציפיתי שארגיש כמו שאני מרגיש היום. זה הבית שלי. כשסיימתי את העונה הראשונה שלי הייתה לי האפשרות להמשיך הלאה לאורך כל החוזה, ומבחינתי לא הייתה שאלה. רציתי לעשות את זה”.
“ישראל עבורי היא מקום שבו אני נהנה מאוד מכדורגל. הקהל של מכבי מעניק לי המון. האנשים שאני פוגש בחיים ביום – יום, עוזרים לי הרבה. גם האוהדים של מכבי חיפה, הפועל ת”א או בית”ר ירושלים. כשאני מביא את המשפחה שלי לירושלים, שיבואו לראות איפה אני חי, האנשים ברחוב עוזרים לי המון”, הוא ממשיך. “אולי כי אני כדורגלן אני מרגיש שכולם רוצים לעזור לי ולאשתי. אני יודע שאשתי והילד שלי נהנים פה והישראלים הופכים את החיים שלי לקלים יותר. כשהגעתי לא דיברתי אנגלית וכמובן שלא עברית, אבל כולם מסביב עזרו לי”.
אנריק סבוריט (רדאד ג'בארה)מה המקום האהוב עלייך בישראל?
“אני אוהב את ירושלים, אני אוהב את התחושה שם. ת”א כמובן. כיף לי כאן, אני שמח”.
מה זה מכבי ת”א עבורך?
“כשהגעתי לפה לא ציפיתי שכך ארגיש. הם נתנו לי ביטחון בנוגע לכדורגל כי באתי מבילבאו, אמרו לי שזה מועדון שרוצה לזכות בכל אליפות והם הראו לי שזה נכון, שאני צריך לדחוף את עצמי כדי לזכות בהכל. בבילבאו המצב שונה כי הקבוצות האחרות בליגה חזקות יותר. זה היה צעד טוב עבורי, כי קיבלתי הזדמנות לשחק במקום שבו אני יכול לקחת חלק במפעל אירופי ולזכות בדברים”.
אתה מגיע ממתקן מפואר כמו הסן מאמס של בילבאו לקריית שלום. מה עובר לך בראש?
”זו שאלה טובה. כן, יש הבדל גדול. זה עניין של כסף. זה עניין של הליגה גם. בספרד רוצים מאוד לעזור למועדונים שיהיו להם מתקנים טובים כי זו אחת מ-3 הליגות הגדולות בעולם. אבל צריך להתאקלם ולהתרגל כדי להרגיש בנוח ולהצליח".
ארנסטו ואלוורדה. סבוריט טוען שהוא המאמן הכי גדול שאימן אותו (רויטרס)ההתחלה הייתה מדהימה, שתי אליפויות, כמעט ולא ספגתם, אחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה של המועדון, איך זה היה עבורך?
”כשהגעתי לכאן דיברתי עם בן מנספורד ועם איביץ’ וידעתי ששלוש שנים לא זכו כאן באליפות וזה הרגע לזכות. אחרי העונה הראשונה עם התואר הרגשתי שזו הייתה שנה קלה. לא האמנו איזה קל זה היה. אבל עבדנו בכל יום ונלחמנו בכל יום ובאותן שנתיים הייתה לנו קבוצה מאוד טובה”.
מה היה מיוחד בקבוצה ההיא?
”אני חושב שהיו לנו הרבה שחקנים טובים וגם שחקנים צעירים כמו דן גלזר ויונתן כהן, שחקנים עם איכות כמו אלירן עטר, ז’איר, צ’יקו, ראיקוביץ’ שאני עד היום מדבר איתו. יצרנו קבוצה אחת, כשזה מתחבר ויש כזו איכות אצל השחקנים, והחיבור עם המאמן טוב, אז הכל קל יותר. בכדורגל בסוף הכל זה תוצאות ואם אתה ממשיך לנצח זה קשה עבור היריבות לחשוב שהן בכלל יכולות לנצח אותך”.
מה שעבד לכם מאוד טוב זה הליגה, אבל באירופה כשלתם. בשתי העונות האחרונות, קרה הפוך. נכשלתם בליגה אבל באירופה הצלחתם. איך אתה מסביר את זה?
”אני לא יודע מה האמת. ההרגשה שלי וגם אמרתי אותה לחברים שלי לקבוצה זה שהמנטליות של הכדורגלן הישראלי היא לא לחשוב על גדול יותר. למשל שיחקנו נגד פ.ס.וו והשחקן הישראלי לא חושב שהוא הולך לנצח אותם. אתה צריך במשחקים כאלה להיות מיוחד ולהבין שאפשר לנצח תמיד גם אם היריבה טובה פי 10 ממך. זה הכדורגל. הכל יכול להיות. אני לא יודע מה ההבדל בין העונות שלנו ולמה זה היה הפוך”.
אנריק סבוריט עם גאורגיוס דוניס. "כשאתה לא מחבר צוות לשחקנים זה 11 נגד 1 או 1 נגד 11" (איציק בלניצקי)בעונה השנייה הליגה נעצרה עם הקורונה ואז חזרתם לשחק בלי קהל. איך הרגשת לחיות כאן, כשזו לא המדינה שלך, עם הסגרים, חתכו לכם את השכר בחצי. איך הרגשת?
“עבורי זה הזמן הכי גרוע שלי בישראל. סיימתי את העונה וגם אי אפשר היה לטוס הביתה כי לא היו טיסות. נשארתי פה שנה שלמה בלי לראות את המשפחה שלי. היה קשה מאוד לא לחזור הביתה. אבל כולם הרגישו ככה. יש אנשים אחרים שגרים בתנאים גרועים יותר. עבורי הדבר הכי רע היה שסיימתי את העונה ולא הייתה אפשרות לחזור לבקר את המשפחה שלי אבל המועדון עזר לי מאוד. הביאו לנו אופניים, עשינו סקייפ, כל אחד ניסה למצוא את הדברים הטובים”.
העונה ההיא מסתיימת, ולאדן איביץ’ עוזב וזה גבה מחיר ממכבי. הוא הותיר חור גדול. יונתן כהן אמר בראיון שלא משנה מי היה מגיע, כל מאמן היה נכשל אחריו. אתה מסכים?
”לא, אני לא מרגיש ככה. בעיני לא משנה איזה מאמן מגיע. אם יש שחקנים טובים וחדר הלבשה חזק, אפשר לנצח הכל”.
וזה לא היה המצב בשתי העונות האחרונות?
”אני חושב שהתחלנו מאוחר מדי את שתי העונות האלה. ואז אנחנו סובלים כי אנחנו לא זוכים באליפות”.
פטריק ואן לוון וסבוריט. "אולי תקופה של מאמן היא רק שנה, אולי רק שנתיים" (רדאד ג'בארה)למה לקח לכם זמן להתחבר?
”השחקנים החדשים הגיעו מאוחר. בעונה של דוניס התחלנו מחנה אימון בירושלים וכל השחקנים הישראלים חתמו מאוחר, כל הזרים באו באיחור ואז לוקח זמן. לא כל שחקן מגיע לקבוצה וישר נותן 100% או מרגיש טוב מאוד. שתי העונות האלה התחילו מאוחר מדי ולא היה חיבור טוב עם שיטות המשחק. מבחינתי זה לא משנה באיזה מערך משחקים אלא שצריך להילחם עבור הקבוצה ולהצליח להתחבר כקבוצה הכי מהר שאפשר”.
בעונה הראשונה עם דוניס הבעיה אולי גם הייתה שאיבדתם את מיכה ואצילי?
”ברור, הם שחקנים גדולים, אבל זו לא הייתה ההחלטה שלנו. אבל כן. איבדנו את מיכה ואצילי, איבדנו את צ’יקו, איבדנו את ז’איר, את אלירן עטר. יותר מדי שחקנים טובים”.
מה חשבת על ההחלטה לשחרר את מיכה ואצילי?
”יש לי את הדעה שלי בנושא, אבל אני לא יכול לעשות שום דבר בנוגע לזה”.
עומר אצילי לפני אנריק סבוריט. "ברור שהעזיבה שלו ושל מיכה החלישה אותנו" (עמרי שטיין)ואם אתה מסתכל על דוניס. באירופה עשיתם את העבודה. עליתם לפלייאוף הצ’מפיונס ואז קורונה בלי 15 שחקנים בסגל. אם מסתכלים על שני המשחקים, אפשר להגיד “אם היינו בסגל מלא זה היה אחרת”?
”כן אבל אי אפשר באמת לדעת. עם “אולי” לא זוכים בכלום. זה היה מזל רע עבור דוניס ועבור המועדון. הקבוצה ששיחקה נתנה שני משחקים מדהימים”.
ואם חוזרים לרגע האלה, כולנו האמנו שאחרי שעליתם לליגה האירופית והייתה לכם קדם עונה טובה, שתבואו לליגה ותזכו. אבל אז זה לא עובד.
”אולי זה שהיינו כל כך הרבה שחקנים עם קורונה והיינו סגורים בחדר 10 ימים בלי שום דרך להתאמן, זה פתאום כפה עלינו כאילו קדם עונה מחדש. התחלנו רע מאוד את הליגה”.
התחושות בין דוניס לשחקנים היו טובות?
”אני לא הרגשתי שלא. ברור שיש שחקן שאולי מעדיף לשחק 433 או 442, אבל כולם רוצים לשחק ככה שזה לא משנה באיזו עמדה המאמן שם אותך. אתה מנסה לעזור ולשחק”.
ולאדן איביץ'. סבוריט: "הוא עבד הרבה יותר על ההגנה מאשר דוניס ופטריק" (האתר הרשמי של מכבי ת"א)אתה שחקן הגנה. ההגנה עם איביץ’ הייתה הכי טובה, ואז שתי עונות שאתם סופגים במספרים גבוהים מאוד. זה גם בגלל אובדן השחקנים כמו ז’איר או שזה בגלל הסגנון?
”בכדורגל אתה צריך להיות קומפקטי. אתה צריך לדעת איפה ללחוץ. אם אתה לא עושה את שני הדברים האלה, אז זה לא עובד. אני לא יודע למה, אבל לא עבדנו על זה כל כך הרבה כמו שעבדנו עם איביץ’ על ההגנה”.
אז ההבדל בין המאמנים זה שאיביץ’ עבד על ההגנה הרבה יותר?
”כן”.
זה היה הסוד?
”לא יודע אם סוד, אבל השנתיים עם איביץ’ היו כאלה”.
אני רוצה להחזיר אותך רגע לשער מול סיבאספור ששלח את מכבי ת”א ל-32 האחרונות בליגה האירופית. באת מלה ליגה שזו הליגה השנייה או הראשונה בעולם, אבל לא הייתה לך הזדמנות להיות שחקן כל כך משמעותי בליגה האירופית בקבוצה שלך. איך הרגשת?
”זו הייתה הרגשה מדהימה. מה שרע זה שהאצטדיון היה ריק. לשחקן כדורגל זה חשוב מאוד להרגיש שחברי הקבוצה שלך רוצים שתבקיע שערים כאלה. הטלפון הראשון שלי אחרי אותו משחק? בטוח לאשתי. קיבלתי הודעות מהחברים בבילבאו כמובן, כשחקני כדורגל אנחנו תמיד צוחקים אז הם לעגו לי שזה גול של מזל”.
ג'אניר מרטוס ואנריק סבוריט. "כולם בישראל עוזרים לי ולמשפחה שלי" (אינסטגרם)עבור שחקן ספרדי מלה ליגה וגם בסגונדה, להגיע לישראל ולא כל המשחקים בבלומפילד, חלק בסכנין, באשדוד, קריית שמונה. איך ההרגשה?
”אני תמיד מנסה להשוות. למשל בספרד, כשאתה נוסע לאייבר, זה מגרש קטן, צריך להילחם ולשנות את המחשבה שלך לקראת משחק כזה. אז גם פה אתה מנסה להיות הכי מוכן למשחקים האלה ואני אוהב את המשחקים האלה דווקא”.
אחרי שדוניס הלך ופטריק החליף אותו, ניצחתם כל משחק. 13 מ-14. כולנו חשבנו שתזכו באליפות. מה קרה?
”הטעות הכי גדולה שלנו הייתה ההפסד לקריית שמונה. שם זה נגמר. אח”כ חיפה עקפה אותנו לדעתי אם אני זוכר נכון. אם היינו מנצחים שם הכל היה שונה. הרגשנו שאנחנו יכולים לזכות. היה את המשחק בבלומפילד מול מכבי חיפה, הובלנו 0:2, הם חזרו ל-2:2 ואולי גם זה אחד הרגעים אבל זה הכדורגל. בסוף, בשתי העונות האחרונות חיפה הייתה טובה יותר. אנחנו היינו בשתי עונות רעות והם בשתי עונות טובות אבל אנחנו נחזור”.
כשאתה מסתכל לעונה ההיא, יש את הרגע עם הטילים מעזה, אני חושב שראית טיל עף ליד החלון שלך בבת ים. תחזיר אותי לרגעים האלה?
“כולם עזרו לנו. תמיד דיברנו על זה שבת”א אין טילים, אבל באיזה 22:00 בלילה פתאום אזעקה, לא חוויתי דבר כזה לפני. שנה לפני כן היה טיל אחד אבל הייתה אזעקה וכלום. הפעם זה כבר היה לאורך כל הלילה. שמענו את האזעקות, שמענו את הטילים, אם הייתי לבד הייתי נשאר ולא חוזר לספרד אבל ראיתי את הפנים של אשתי והיה ברור שאנחנו צריכים לעזוב. דיברתי עם ברק יצחקי ושרון תמם, אמרתי לה שאנחנו הולכים וכשזה יסתיים ותהיה רגיעה, נחזור”.
סבוריט המשיך וסיפר: “הם הסכימו, חתמנו על מסמך התחייבות שנחזור בוודאות, והם נתנו לו לעזוב. ההרגשה? קשה להסביר אותה. לא פחדתי שטיל יפגע לי בבית, אבל אני יושב בבית ושומע אופנוע נוסע ברחוב והבטן שלי התהפכה. פתאום הכל נשמע כמו אזעקה. הייתי לחוץ כל הזמן ואי אפשר היה לחיות בלי תחושת הביטחון. אני הרי הולך להתאמן ומשאיר בבית אישה ותינוק. חשבתי עליהם. אם הייתי לבד אז בסדר, אבל במצב הזה החלטנו שאי אפשר והמועדון עזר לנו מאוד”.
אנריק סבוריט (רדאד ג'בארה)כשעזבתם, באותם הרגעים, בתקשורת הרבה אנשים שאלו “למה מכבי ת”א לא שמה אותם בצפון”, לא הבינו למה אתם עוזבים כשבקבוצות אחרות הזרים נשארו?
”באותו רגע אתה מרגיש שאתה חייב ללכת הביתה. לא יודע איך להסביר את זה. אולי אם הייתי גר בחיפה, לא הייתי עוזב. אבל הבעיה הייתה שיום אחד נסעתי לבדיקת קורונה בהרצליה, כשחזרתי מתחת לבית שלי בבת ים היו מכות ברחוב. המצב היה קשה. החלטנו שאנחנו צריכים לחזור לספרד כדי להרגיש בבית. כשיש לך בעיה בחיים ואתה חוזר הביתה, יש תחושת הקלה. הגענו לשדה התעופה ופתאום מלא טיסות מתבטלות. הלחץ לא פסק. לא רציתי ללכת לחיפה או לקריית שמונה. רציתי לנסוע לספרד, להישאר שם וזהו”.
הפסדתם את חצי הגמר נגד מכבי חיפה. מה הרגשתם?
”אני אוהב משחקים כאלה. דיברנו כל הזרים אחרי הניצחון נגד מכבי חיפה. הרגשנו שאנחנו לא ראויים לשחק בגמר. דיברנו עם החברים לקבוצה אח”כ, הם הבינו את המצב שלנו. אנחנו (הזרים) אמרנו להם ‘תקשיבו, אתם שיחקתם למרות הכל, ניצחתם בסמי עופר, מגיע לכם לשחק את הגמר ולנו לא’. אבל כל חדר ההלבשה התאחד וכולנו עלינו למשחק בגמר”.
בוא נחזור לדקה ה-115 של הגמר ההוא. אתה הרי לא יודע באותו רגע שיפסלו את השער. מה עובר בראש?
”אמרתי לאנדרה שאני לא רוצה ללכת לפנדלים. אני לא רוצה פנדלים! אני לא אוהב את התחושה זאת. הרגע הכי גרוע היה אחרי שהשופט עזב את המסך, בא לסמן משהו ואז אחד השחקנים דחף אותו והוא לא סימן בעצם מה ההחלטה שלו, וכל האצטדיון מחכה להבין מה הוא הולך לסמן עכשיו, וכולנו שותקים וברגע שהוא אמר פאול… וואוו. הגיע לנו לזכות במשהו מהעונה הזו אחרי כל מה שעברנו ואיך שעבדנו ונלחמנו”.
אנריק סבוריט חוגג עם לואיס הרננדס (רדאד ג'בארה)העונה נגמרת, נגמר לך החוזה. היו רגעים שחשבת שלא תחזור?
”דיברתי עם המועדון ואמרתי להם שאני רוצה להקשיב להצעות אחרות. הייתי בן 29. אמרתי להם שזה הרגע שלי לבדוק מה יש לי. רציתי להיות אמיתי עם כולם, דיברתי ישירות עם ברק והוא כיבד אותי ואת הבקשה שלי. הוא הבין שאני מאושר כאן ושרק אם יהיה לי משהו גדול שלא אוכל לסרב לו, אז לא אחתום על חוזה חדש. היו הצעות. הייתה לי הצעה מהליגה הספרדית ליד הבית שלי, הייתה לי הצעה מטורקיה והייתה הצעה מבלגיה אבל שקלתי הכל ואני יודע מה זה ישראל, מה זה ת”א, אשתי מאוד מאושרת כאן, עם התינוק, עם כל הנושא הרפואי, היינו מאוד מאושרים ואמרתי לברק שאם הוא יעזור לי אחרי שאני חוזר עם כל מה שקשור למשפחה שלי – אני חותם”.
הקהל חגג את החזרה שלך. עשית משהו בטוויטר ופתאום היו אלפי תגובות.
”אני לא אוהב את הסושיאל מדיה כל כך. רק כשאני כועס אני מצייץ. אבל כן, הקהל של מכבי התחבר אליי מהר מאוד. אני אוהב את האוהדים. אני מרגיש שכולם עוזרים לי ואוהבים אותי ואני נותן עבורם הכל על המגרש”.
חתמת, חזרת, אתה נפצע בקרסול במחנה אימון. מזל רע על ההתחלה. אבל הקבוצה מצליחה לעלות לשלב הבתים אבל משהו לא עובד עם פטריק. ראינו את זה. מהמשחק הראשון באירופה. משהו לא התחבר בין הקבוצה למאמן. למה?
”לפעמים תקופה של מאמן היא אולי רק עונה. אולי היא רק שנתיים. דיברנו מקודם בינינו על מרסלו ביילסה. בעונה הראשונה שלו בבילבאו הגענו איתו לגמר גביע המלך ולגמר הליגה האירופית, אבל בעונה השנייה כמעט ירדנו ליגה. אני לא יודע מה קרה. עבדנו בדיוק אותו הדבר. אולי השחקנים לא היו מוכנים שוב לעבוד באותה הצורה. אני אומר תמיד – זו דעתי – לא משנה איזה מאמן בא. אם אתה נלחם, אם אתה מנסה לשחק הכי טוב עבור הקבוצה שלך, הכדורגל קל יותר. אבל מה שאני הכי זוכר שפגע בנו זה שפשוט הגענו ממש באיחור בכל פעם שניסינו לעשות משחק לחץ”.
אנריק סבוריט וברק יצחקי. "הוא נתן לי זמן והבטיח שהמשפחה תקבל הכל" (האתר הרשמי של מכבי ת"א)כשאתה אומר שהגעתם מאוחר, זה רק שחקנים?
”למשל כשאתה משחק כווינגר ואני המגן מאחוריך, והצעד שלי בלחץ הוא באיחור, אני לא קרוב מספיק ואז כולם מגיבים באיחור למהלך”.
זו הייתה בעיית אימון?
“בכדורגל זה הכל ביחד. אם אני אומר לך לעשות משהו ואתה לא עושה אותו, זו בעיה שלי או שלך? אתה מבין מה אני אומר?”.
עבדת תחת מאמנים גדולים, ביילסה, ואלוורדה. איביץ’ היה המאמן שלך. אתה חושב שדוניס ופטריק היו מאמנים ברמה של מכבי ת”א?
”פטריק הגיע עם מעט ניסיון לתפקיד ואולי בהמשך הוא יהיה מאמן טוב יותר. דוניס בא עם המון ניסיון. אבל, אם אתה לא מחבר את הקבוצה עם הצוות שלך, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה אבל זה יוצר מצב של 11 נגד 1 או 1 נגד 11. אם אין חיבור ואין את הביחד, אז הכל קשה”.
ז'איר אמאדור ואנריק סבוריט. "הוא בלם טהור, הרבה יותר חזק ממני" (רדאד ג'בארה)כששמעת שאיביץ’ חוזר, מה הרגשת?
"באמת לא ידעתי כלום עד שלא אמרו לי. אני מכיר אותו כמובן, אני יודע איך הוא עובד, אני אוהב את זה, וגם אם היה מגיע מאמן חדש אני אוהב ללמוד. מבחינתי הכל טוב”.
אתה מתגעגע לז’איר? יש סיכוי שהוא יחזור?
”כשחקן ברור כי הוא שחקן ממש טוב, אני עדיין מדבר איתו כמובן. אם הוא יחזור אני לא יודע. יש לו משפחה שם, יש לו חוזה, אז צריך לקנות אותו גם ואולי זה קשה. מי יודע”.
אולי זה טוב שהוא לא יחזור כי הוא בלם עם רגל שמאל ובעונה האחרונה גם אתה היית בלם.
”ז’איר הוא בלם טהור, הוא חזק יותר. אם הוא יגיע או כל בלם אחר זה לא הקרב שלי. אני מאושר כבלם, אני מרגיש טוב. שיחקתי 20 משחקים תחת קרסטאיץ’ ככה. אני אוהב להזיז את הכדור, לארגן את המשחק אבל כל חיי שיחקתי מגן שמאלי ואני מרגיש שם טוב, אין לי בעיה”.
מלאדן קרסטאיץ'. "כל משחק היה לא צפוי אצלו" (איציק בלניצקי)עם קרסטאיץ’ כל משחק היה חגיגה.
”כן, או 3, או 4, או יהלום, אי אפשר היה לדעת למה לצפות. לפעמים זה עבד, לפעמים לא. בסוף עשינו משחקים יחסית טובים יותר מאשר בהתחלה. לא יודע אם לקחנו יותר נקודות מחיפה אבל היינו הרבה יותר קרובים אליהם”.
אבל סיימתם עונה בלי כלום.
”זו עונה ראשונה שלי פה בלי כלום. לפעמים זה טוב שזה קורה. זה מעיר אותך מהר יותר”.
כשאתה אומר להתעורר מהר יותר…
”אם לא, מכבי חיפה תזכה שוב בליגה ובאר שבע בגביע. צריך לעשות הכל מהר יותר. כשחקנים להכין את הגוף טוב יותר, להתאמן חזק ולקחת נקודות מההתחלה. בשתי העונות הראשונות לקחו 0 או נקודה אחת בהתחלה. זה לא יכול להיות”.
אנריק סבוריט (רדאד ג'בארה)שוב הרבה שחקנים צעירים מתחילים אתכם את העונה.
”יש להם אנרגיות ואנחנו צריכים את זה. אנחנו צריכים שחקנים שרוצים לנצח. זה חשוב לקבוצה. היינו שנתיים בלי אליפות והבחורים האלה מביאים לנו הרבה פוטנציאל ואנרגיה. כל השחקנים צריכים להיות מוכנים לעזור אחד לשני ולהילחם על המקום שלהם”.
איזה ציון אתה נותן לכם מ-1 עד 10 על שתי העונות האחרונות?
”אוף. זה קשה”.
אם אני אגיד 5?
”לא לא. יותר גבוה. כי זכינו בגביע. היינו בליגה האירופית ב-32 אחרונות. היינו בפלייאוף של הקונפרנס. עשינו דברים שאנשים לא ציפו להם. נגד פ.ס.וו אף אחד לא ציפה שנשחק ככה. כולם חשבו שנקבל מהם 5. זה טוב לישראל שקבוצות כמו מכבי ת”א או מכבי חיפה יעשו משהו באירופה. זה טוב אם גם התקשורת תעזור לקבוצות האלה להיות רעבות יותר להילחם על הכדורגל האירופי ועכשיו עם הקונפרנס, זו התחרות הפחות חזקה ואפשר להילחם שם. אני חושב תמיד – למה שלא נזכה בזה? המנטליות של הישראלי היא שזה בלתי אפשרי. אם אשאל אותך אם מכבי תזכה בזה מה תגיד לי? ברור שתגיד לא. אבל אני מאמין שכן, למה לא?”.
אנריק סבוריט מאוכזב. "אם לא נעשה דברים מהר, נהיה שוב בעונה חרא" (רדאד ג'בארה)אם מסתכלים על ברק יצחקי כמנהל מקצועי, איך אתה מרגיש אותו ביום – יום?
”בחלק שהייתי צריך אותו הוא עזר לי מאוד. באלמנטים אחרים של שחקנים וכאלה אני לא יודע, הוא גם חדש בתפקיד הזה. הוא מבין כדורגל, הוא אוהב כדורגל, הוא אוהב את מכבי וזה חשוב”.
נושא המשמעת מאוד חשוב אצל איביץ’, אתה מוכן לגנרל שיגיע שוב ויהיה איביץ’?
”החוקים בערך דומים מהיום שבאתי לפה. לגבי חדר הלבשה, אוכל. לא הרבה השתנה. אולי מה שאתה רואה מהצד זה שאיביץ’ חזק יותר במגרש. זה טוב עבורנו. אנחנו צריכים מישהו שילחץ אותנו”.
שכטר אמר שבאימונים כל שחקן חושב שאיביץ’ מסתכל עליו. זה נכון?
”כן, באמת ככה כל אחד מרגיש. הוא בוחן אותך כל הזמן. אני לא יודע איך הוא עושה את זה. כששיחקתי בבילבאו ואני יודע שאני לא משחק, אני מרגיש שהמאמן כל הזמן בוחן אותי כי אם אני עושה איזו טעות אני לא אשחק ובטח שלא אשחק אם לא אתן 100%. העבודה שלי היא תמיד להיות מוכן, גם באימונים”.
מאור קנדיל, ולדימיר איביץ' ואיתי שכטר. "באמת זה מרגיש שהוא מסתכל רק עליך בכל אימון" (רדאד ג'בארה)מה הציפיות שלך מהעונה הזו?
”אני רוצה לזכות בהכל. בהכל. אני רוצה לזכות בגביע הטוטו. אני רוצה לזכות באליפות, אני רוצה לזכות בגביע המדינה, אני רוצה לעלות לשלב הבתים בקונפרנס ולסיים מקום ראשון בבית, להגיע כמה שיותר רחוק. אני רוצה לקחת הכל”.
אתה מדבר עם הרבה אמונה שזה יכול לקרות, אבל הסגל בקריית שלום לא מוכן.
”אני מסכים איתך, אבל אנחנו יכולים להפתיע. יש לנו עוד חודש. אני רואה את האימונים עם החבר’ה הצעירים. אתה לא תאמין. יש להם המון אנרגיות. יש פה עוד שחקנים שיכולים לפרוץ כמו אוסקר גלוך. יש להם את המנטליות הזאת. הם חושבים על איך לעזור לקבוצה והם רוצים לשחק. הם לא באו לפה כדי לצאת להשאלה. הם באו כדי להישאר”.
מפתיע אותך ששחקנים פה יוצאים להשאלה? כי כשאוסקר עלה זה היה חריג. אתה בא מגיע ממקום שאם אתה צעיר וטוב, אתה משחק.
”תראה, פה אין לכם קבוצת מילואים. אין לכם תחנת ביניים כזו. אני שיחקתי בליגה השנייה עם חבר’ה צעירים והרמה קרובה יותר לליגה הבכירה. אבל כשיש שחקן מוכשר כבר בגיל 17, אז הוא משחק בבוגרים. אבל, זה כי יש הבדל. יש הבדל גדול בין ליגת הנוער בספרד לליגת הנוער בישראל. אני מדבר פה המון עם האנשים על זה. השחקנים הצעירים כאן עם ים פוטנציאל אבל טקטית? אתם צריכים לעבוד על זה הרבה. זה לא ברמה של אירופה”.
אוסקר גלוך. "יש לכם הרבה כישרון, אבל אתם נופלים מבחינה טקטית בגילאי נוער" (חגי מיכאלי)בשתי העונות האחרונות חיפה זכתה באליפות אבל במשחקים בין הקבוצות, ניצחתם יותר. אתם טובים יותר או באותה הרמה?
”אני מרגיש תמיד שאנחנו באותה הרמה. לא הרגשתי בשום שלב שהם היו מעל או אנחנו מעל. אבל מה ההבדל? הם ניצחו כל משחק נגד סכנין ואנחנו הפסדנו פעמיים ועשינו תיקו. הפסדנו לפ”ת והם ניצחו כל משחק. הם רוצחים בחלק הקדמי ובשתי העונות האלה אנחנו לא היינו רוצחים. ספגנו שערים קלים. ברחבות הם יותר טובים ממנו. הם סופגים פחות וכובשים יותר, זה ההבדל, אבל אפשר לתקן את זה. אם לא נתקן את זה, נעשה עוד עונה חרא. אבל אחרי שתי עונות כאלה, הגיע הזמן להפסיק עם זה”.
איזה משחק מרגש אותך יותר, חיפה או דרבי?
”אני אוהב מאוד לשחק נגד הפועל ת”א הרבה בגלל הקהל. אני לא אוהב שהמשחק מתחיל אחרי 20 דקות כי זורקים אבוקות למגרש, אני לא אוהב לחכות, אבל המשחקים הטובים יותר הם נגד מכבי חיפה”.
זו שוב עונה אחרונה שלך, למכבי יש אופציה לעוד עונה. העונה הבאה תהיה הסוף שלך בישראל או שתישאר עוד?
”אני לא יודע מה יקרה בעונה הבאה ואם אשאר. עכשיו אני לא יודע. אבל לא, אני לא רוצה לסיים את הקריירה פה. אני רוצה לחזור לספרד. אני לא יודע לאן, אבל המטרה היא לחזור לספרד. מצד שני, אם נזכה בכל התארים אז אולי משהו ישתנה בי וארצה להישאר פה עוד כמה שנים”.
ריקן חוגג עם סבוריט. "למה שלא נזכה בליגה האירופית? לא מבין את המנטליות הזו" (איציק בלניצקי)כשתחזור לספרד עוד שנה או שנתיים, מה תגיד לאנשים שישאלו אותך על ישראל?
”אני אומר תמיד, גם עכשיו, שיש לנו קבוצות טובות בישראל כמו מכבי חיפה וב”ש ומכבי ת”א. הבעיה היא שהן משחקות בישראל והליגה לא חזקה. יש פה קבוצות טובות אבל הליגה לא חזקה. יש שחקנים עם המון פוטנציאל שיכולים לשחק בליגה השנייה בספרד ולנסות לבוא לפה, אבל קשה להם מאוד לראות את עצמם מגיעים לישראל. הליגה פה חייבת לעשות דברים כדי לשפר את הרמה שלה. לעזור לקבוצות להרוויח יותר כסף. לשפר את המגרשים. שיהיו פה תנאים לליגה טובה יותר. אתם מדינה מהטופ. יש לכם פה ערים מדהימות, מזג אוויר טוב, טיסות לכל מקום, אתם הצבא הכי חזק בעולם, אתם הכי טובים בעולם ברפואה, גם הכדורגל והכדורסל שלכם יכול להיות בטופ. אתם צריכים להשקיע בזה כסף”.
איזה מקום טוב יותר, בת ים או הרצליה?
”הרצליה, אבל אני חייב להגיד לך שהחברים הטובים שלי הם מבת ים. הם הישראלים הטהורים. יש לי שם חברים טובים מאוד, ברולדין. הבעלים של רולדין בת ים חבר טוב מאוד שלי. הם עזרו לנו מאוד, השכנים שם, בימי שבת. אני מכיר יותר אנשים מבת ים מאשר בהרצליה. הרצליה טובה עבור הילדים, עבור בית הספר, היא טובה יותר מבחינה בינלאומית אבל עברנו בגלל הבית ספר של הילדים. אחרת הייתי נשאר בבת ים. הייתי שם 20 דקות מקריית שלום וחייתי על הים, זה מקום טוב. הישראלים יותר דומים למי שנולד בברצלונה, פחות דומים לבאסקים”.
מה אתה הכי שונא בישראל?
”אני מאוד לא אוהב שהרחובות פה מאוד מלוכלכים. אני תמיד משווה, כן? אבל יש פה גם דברים שאני לא אקבל בחיים באירופה. יש איזון”.
אנריק סבוריט (רדאד ג'בארה)המטבח בבילבאו או זה שבת”א?
”אוקיי, אנחנו אוכלים אחרת. אתה תגיד ישראל, אני אגיד בילבאו. הבשר שם, הכל. אבל אם תגיד לי ברצלונה או חבל הבאסקים? גם פה הבאסקים לוקחים. אין אוכל כזה בשום מקום בעולם”.
מה לאחל לך לסיום?
”שתהיה לי עונה בלי פציעות. ננסה להילחם, לתת 100%, לשמח את הקהל ואם הקהל יהיה שמח אז גם אנחנו נהיה שמחים. תודה רבה”.