אמיר עגייב יצא לאחרונה לדרך חדשה באזרבייג'ן. הקשר המוכשר שהחל את דרכו בבני יהודה, קפץ לגיחה באומוניה ניקוסיה, לא קיבל הזדמנות בבית"ר ירושלים והתבסס בשנה האחרונה בהפועל תל אביב, קיבל בהפתעה את שחרורו ממתחם חודורוב במהלך חלון ההעברות של ינואר, אבל מינף אותו לכדי יציאה לפרק חדש בקריירה מעבר לים.
עגייב, שחתם בסומגייאט האזרית, כבר הספיק להופיע בשני משחקים במדיה, כאשר רשם 65 דקות עד כה והגביר קצב בהדרגה. במחזור הקרוב, הוא כבר מתוכנן לפתוח במשחק קבוצתו מול קשלה, אבל לא בכך מסתכם המעבר שלו לרפובליקה של אזרבייג'ן. ל-ONE נודע כי עגייב הועדף על פני כמה מועמדים ישראלים אחרים שהוצעו לקבוצה, בשל שורשיו בחבל הקווקז.
עגייב, שם של לפחות עוד 9 אנשי כדורגל פעילים בליגה האזרית (שני מאמנים, שני שופטים וחמישה כדורגלנים), כבר החל בהליך לקבלת דרכון אזרי שהוא למעשה תנאי לקבלת חוזה במועדון ששומר על צביונו כמועדון של שחקנים אזרים בלבד, ללא ליגיונרים. בקרוב, הוא אמור לקבל רשמית את הדרכון שיאפשר לו לשחק בנבחרת אזרבייג'ן, כמו חברו לקבוצה אלי בבייב, שכבר עודכן במאגרי הכדורגל, גם אמיר יהפוך ל-Ajayev.
השבוע, מביתו שבעיר הבירה באקו הסמוכה לסומגייאט במרחק של כחצי שעה נסיעה, עגייב מדבר בראיון ל-ONE על האכזבה במתחם חודורוב, הסיטואציה אליה נקלע בינואר, החיים החדשים באזרבייג'ן, התקווה לעונת פריצה בקריירה, דילמת הנבחרת וכמובן הפועל ת"א.
אמיר, אחרי שבועיים באזרבייג'ן, איך אתה מתרשם מהמדינה, מהכדורגל?
"יש כאן שמונה קבוצות בליגה, כמו בכל ליגה יש כמה קבוצות עשירות וכמה קבוצות חלשות. מזכיר לי את בני יהודה המועדון הזה סומגייאט, מועדון חם עם אנשים טובים, לא רחוק מבאקו שהיא עיר מטורפת, זה דבר ידוע".
איך אתה מסתדר שם בימים הראשונים?
"אם אלי בבייב לא היה פה היה לי הרבה יותר קשה. אלי יודע רוסית ופה מדברים רוסית ואזרית, הוא עוזר לי בהרבה דברים. אנחנו כל היום ביחד. יש געגועים למשפחה, האישה צריכה ללדת כל רגע והילדה שלי בארץ, אבל הנוכחות של אלי נותנת אוויר. לקחתי דירה קרוב אליו ואנחנו ישנים פעם אצלי פעם אצלו, יש לנו טלוויזיה ישראלית. אנחנו מכירים דרך חברים מהארץ, לא ממש הכרנו אישית לפני כן, עכשיו נהיינו חברים טובים וזה עוזר גם לו, זה עולם אחר. אני רואה את זה בתור עוד חוויה בחיים, החיים קצרים, מה כבר יכול להיות?".
מה לגבי דרכון אזרי, כמה זה מעסיק אותך במעבר לשם?
"אני בדרך לקבל. בקבוצה הזאת ספציפית, אם אני לא טועה היא היחידה במדינה שאין לה ליגיונרים. עגייב זה אזרי ויש קשר משפחתי רחוק ברמה של סבא רבא והם חיו פה באזור והתגלגלו לארץ, אם לא זה - לא הייתי משחק כאן בכלל. עשיתי בדיקות דם ועוד כל מיני בדיקות למניעת מחלות כאלה ואחרות, זה ייקח עוד קצת זמן ואני אוכל לשחק בנבחרת כאן, אני מקווה".
אתה רוצה את עצמך באמת מקדם שם את הקריירה? זה יכול לקרות לך בליגה כזאת?
"יש פה הרבה עיניים מליגות בכירות יותר והרבה באים לראות את המשחקים, לקבוצות הגדולות כאן יש הרבה מאוד כסף וחסרים פה הרבה שחקנים טכניים. יש לי הזדמנות טובה לעשות עונה טובה. החתימו אותי לעונה וחצי והחוזה פה משמעותי מבחינת הכסף, אני לא אחרטט כי אני חושב על חיסכון למשפחה בשלב הזה של הקריירה, וזה שיקול. זה בא לי בול, הכל לטובה תמיד".
רצית לצאת לחו"ל? או שזה מה שיצא בגלל השחרור מהפועל.
"אחרי ניקוסיה, כשחזרתי לארץ, לא חשבתי שאצא לסיבוב נוסף לחו"ל, במיוחד לא בסיטואציה שאשתי כרגע בחודש תשיעי וההצעה הזאת הכי לא התאימה מבחינה משפחתית, אבל דיברנו והבנו שאי אפשר לוותר על הצעה כזאת. זה משמעותית יותר כסף ממה שהרווחתי בארץ".
“היה הכי קל ליפול עליי”
התאכזבת מהעובדה ששוחררת מהפועל ת"א?
"כאב לי מאוד. מאוד נהניתי במועדון במיוחד אחרי עליית הליגה כי התחברתי עם כולם, השחקנים ואנשי הצוות, כל אחד במועדון התבאס שהלכתי, אחד אחד. התבאסתי, זה שבר אותי. נגמר לי החוזה בסוף העונה והייתי בטוח שאשאר לפחות עד הסוף, אבל יש מצבים שהכל הולך רע ורוצים להביא שחקנים אחרים, וכשאין כיס בלתי מוגבל זה צריך לבוא על חשבון מישהו אחר. היה הכי קל ליפול עליי".
אתה מרגיש שעשית מספיק בשביל להישאר?
"אני בן אדם של ביקורת עצמית וכשאני לא טוב ולא בעניינים אני לוקח אחריות. יכולתי לתרום יותר, קיבלתי הכי פחות קרדיט ותמיד הוכחתי את עצמי. הם גיבשו החלטה וזה לא כיף להישאר במקום שלא רוצים אותך. לא רוצה להיות מאלה שאומרים להם ללכת והם נאחזים. אני נחמד וצוחק ואוהב את כולם, לא רוצה מצב כזה. אין לי טענות לאף אחד. הסיטואציה הייתה שהקבוצה לא הלך לה, לא ציפינו לזה, פתאום הגיע ינואר ובלחץ נלקחה החלטה קשה ואני נפלתי בה. אין מה לעשות, ממשיכים הלאה".
קיבלת הזדמנות אמיתית להוכיח את עצמך?
"אני לא רוצה לתרץ 'אכלו לי ושתו לי', אבל לא מיציתי את עצמי בהפועל ת"א. אני אופטימי לגבי זה ששחקנים פורצים פתאום בגיל 28 וזה קורה הרבה בכדורגל הישראלי, אני מקווה שעונת הפריצה הזאת תגיע בקרוב מאוד. מה שהראיתי עד עכשיו זה אפילו לא 70 אחוז ממה שאני יכול לתת".
אתה מרגיש שבהפועל האמינו בך באמת?
"קובי רפואה האמין בי מהרגע הראשון כי הוא הביא אותי להפועל ת"א ובזכותו חתמתי על חוזה גבוה יחסית, לשנה וחצי, בינואר שעבר. מובן מאליו שאני לא שחקן של ליגה לאומית והוכחתי את עצמי בליגת העל. הוא נלחם עליי וזה אומר הכל. נשאר לי רק להגיד לו תודה".
אם האמינו בך ונקלעת לסיטואציה, אז לא קיבלת את כל הקרדיט שהגיע לך.
"אני לא יודע מה היה שם ומה קרה. אני לא חושב שלא האמינו בי או לא החזיקו ממני, אבל יצא מצב שהמאמן גיבש התקפה מסוימת והאמין בה, אני נפלתי בין הכיסאות. אני חושב שהגיע לי יותר, אבל יש החלטה של מאמן וכיבדתי אותה. יכול להיות שרפואה יגיד שהוא טעה בעתיד, אבל הוא רץ עם הרכב מסוים ורצה להמשיך איתו, ואני לא הייתי בתוכניות האלה. אני לא יכול לתרץ כי שיחקתי יחסית הרבה ולא הצלחנו, זה יוצר השלכות. עובדתית, אני קיבלתי הכי פחות קרדיט, אבל אני מכבד את זה".
כששחררו אותך, יחד עם פייסל מוליץ' שהושאל לבני יהודה ורז כהן שנשאר בסופו של דבר, בהפועל אמרו שרוצים להביא שחקן בכיר בכסף הזה שנחסך. איך הרגשת שבסוף לא הגיע אחד כזה?
"על זה כבר אין לי מה להגיד, זאת לא החלטה שלי. חיכיתי ממש לסוף החלון כדי לראות מה הפועל הביאה ומה לא. כשבסוף לא הביאו שחקן בכיר התבאסתי יותר כי הייתי יכול להישאר ולשחק. נסגר החלון ונפתחה דלת אחרת".
שאלת את עצמך איך שוב זה קורה לך? אחרי שזה קרה לך בבית"ר ולא קיבלת הזדמנות כמו שצריך, גם להפועל לא הייתה סבלנות אליך בעצם.
"אני חושב על זה כל הזמן. זה כמו ששואלים אותי כל הזמן 'מתי תפרוץ?', 'למה אתה לא פורץ?'. למה? אני יודע ומאמין שיכול להיות כוכב, אבל כאילו כל פעם קרה משהו אחר. בבית"ר ירושלים עובדתית לא שיחקתי ולא קיבלתי רבע הזדמנות, אני לא מחשיב את העונה ההיא בכלל. בהפועל, יחסית לקרדיט המועט שקיבלתי, התחברתי למועדון ויכלו להיות יותר סבלניים איתי עד לסיום העונה. אוקיי, אל תחדשו את החוזה בסוף העונה, אבל עד סוף העונה יכולתי לתרום".
“בסוף הכל הסתדר לטובה”
לפי מה שאתה אומר, תפסו אותך כשעיר לעזאזל.
"אין כיס פתוח בהפועל, שאפשר להביא שחקנים ולשלם פיצויים, אין את הפריבילגיה הזאת. היה הכי קל לשחרר אותי, אין דרך אחרת להגיד את זה. אם היה לי חוזה לשנתיים-שלוש בחיים זה לא היה קורה. בדיוק קיבלתי את ההצעה הזאת וזה הסתדר להם. אם לא ההצעה מאזרבייג'ן לא הייתי עוזב, אבל בסוף הכל הסתדר לטובה".
כשאתה מסתכל לאחור על העונה הזאת, איך הגעתם מציפיות לפלייאוף עליון למאבקי תחתית?
"כולנו חשבנו שלפחות ניאבק על הפלייאוף העליון. אני חושב שהסגל טוב, לא עשו טעויות בשחקנים. חוסר מזל זה תירוץ, כי שיחקנו טוב בהרבה משחקים וראו את זה. באים בטענות לניהול, אבל זה נכון שלא כל אחד יבוא לבוא לשפוך כסף, אבל הבעלים שומרים על הפועל בלי משכורות מפוצצות, לפעמים זה לא הולך. להפועל ת"א יש את התנאים הכי טובים בארץ, לא מחסירים כלום מהשחקנים, פשוט לא הלך. אי אפשר לשים את האצבע על מה לא עבד".
לאן הפועל יכולה להגיע העונה, ובעתיד הקרוב, עם הסגל הזה, המאמן וההנהלה?
"בעונה הזאת צריך להבטיח הישארות כמה שיותר מהר. בתקציב הזה להפועל יהיה קשה להגיע לטופ, כמו שהיו רגילים בשנים עברו, אבל יהיה מעניין, זה בטוח. אני מאחל להם בהצלחה מכל הלב ומודה להפועל ת"א על השנה הזאת".