המנהל המקצועי של ההתאחדות לכדורגל, וילי רוטנשטיינר, הציג אתמול (שני) את התוכנית המקצועית שלו לשיפור הכדורגל הישראלי. במהלך יום דיונים שעסק בנושא, פירט האוסטרי את הדרך שבה הענף יוכל להתפתח בארץ. הוא ירד לפרטי פרטים, דיבר על איכות המאמנים, על ההשקעה בנוער, על מציאת כישרונות וטיפוח שלהם ועל איך ניתן לגרום לכדורגל להתפתח.
רוטנשטיינר חשף מצגת ביום הדיונים המיוחד בבית הנבחרות בשפיים, שנקבע בשיתוף חברת דלויט עם משרד התרבות והספורט וההתאחדות, ודיבר בהרחבה על התוכנית שלו. לתוכנית שלו הקשיבו מאמנים, בעלי קבוצות ואנשי מקצוע מהענף.
כנס דלויט שנערך בבית הנבחרות (רדאד ג'בארה)ראשית, הוא הציב מטרה לנבחרת ישראל - להגיע לטופ 30 בדירוג הנבחרות של פיפ”א ולהישאר שם. במקביל, הוא טען כי הקבוצות הישראליות יכולות לחזור לליגת האלופות ולהגיע בדרך קבע למפעלים האירופיים השונים.
לפני כחמישה חודשים הוא סיכם על הצטרפותו להתאחדות לכדורגל והחליט לקחת על עצמו את הפרויקט לפיתוח הכדורגל הישראלי. הוא ניתח את ענף הכדורגל לעומק, בין היתר גם מהחוויות האישיות שלו בארץ עד כה. הוא יודע לאן הגיע ומבקר את העבודה סביבו תוך כדי תנועה.
שחקני נבחרת ישראל. יגיעו ל-30 הטובות ביותר בעולם? (רדאד ג'בארה)לטענתו אין הבדלים משמעותיים בין הליגה האוסטרית, ממנה הגיע ואותה הוא מכיר היטב, לבין הליגה הישראלית. לדבריו ישראל נמצאת בדירוג נמוך בפיפ”א, אך יש בכדורגל הישראלי לא מעט דברים חיוביים שאותם הוא מדרג ב”רמה טובה” - כמו למשל איכות השחקנים שנמצאים כעת בסגל הנבחרת של אנדי הרצוג.
יחד עם זאת, לטענתו יש לשפר כמה דברים שנמצאים ב”רמה נמוכה” - מתקנים, הכשרת מאמנים, שורשי הכדורגל בילדים והנוער, ותיעוד של משחקים. רוטנשטיינר מעוניין לשפר בשנים הקרובות בדיוק את הדברים הללו, כדי לייצב את המערכת ולייצר עתיד טוב יותר.
מאמנים: כמות? עדיף איכות
בפעם הראשונה שרוטנשטיינר הגיע לסיום קורס פרו, הוא די הופתע מכך שהרוב המוחלט של המאמנים שהשתתפו בו הצליחו לעבור אותו. כך לדוגמה, הוא גילה שבמהלך הקורס האחרון הוכשרו 25 בעלי תעודת פרו, כאשר לטענתו, באוסטריה יש רק כעשרה מאמנים שמצליחים לעבור את הקורס בדרך כלל. “זה לא הגיוני שכולם עוברים את המבחנים ואין סינון, כי אז אין מאמנים איכותיים. צריך לאזן בין הכמות לאיכות”, הסביר.
רוטנשטיינר והרצוג. צריך איכות בקרב המאמנים בארץ (רדאד ג'בארה)לדבריו של האוסטרי, הוא לא מעדיף כמות על פני איכות, בדיוק כמו שהוא לא מעדיף רק איכות על פני כמות המאמנים. לכן, גורמי ההדרכה בהתאחדות יצטרכו לקבוע רף מסוים של רמה מקצועית כדי שמאמנים אלה יצמיחו שחקנים טובים יותר בעתיד ויוכלו באמת לאמן ברמות הגבוהות בעתיד.
רוטנשטיינר צפוי בקרוב לעבור בעצמו את קורס הפרו הישראלי כדי ללמוד אותו ולבנות תוכנית הכשרה חדשה למאמני העלית. בנוסף, רוטנשטיינר בודק אפשרות של פיתוח קורסים נוספים לאימון, להתמקצעות והעשרה עבור מאמנים שמעוניינים להגיע לקורס הפרו הנוצץ בעתיד.
שחקנים: תוכנית ארצית לדור הבא
באשר לילדים ולנוער, לרוטנשטיינר יש תוכנית ברורה ומיוחדת. הוא רוצה להקים “דאטה בייס”, בסיס נתונים מסודר על דור העתיד והשחקנים הבולטים ביותר שנמצאים במדינת ישראל. הוא רוצה להכיר אותם, לעקוב אחריהם, להבין מה חסר להם כדי להתפתח ולדעת האם הם אכן בכיוון הנכון להצלחה.
מתוך התוכנית של רוטנשטיינר (רדאד ג'בארה)בכוונתו של המנהל המקצועי להעמיד רשת של סקאוטים ומאמנים אזוריים, בחלוקה לפי אזורי מגורים בכל מדינת ישראל, על מנת להכיר את ה”טאלנטים הבאים”, כלומר שחקנים בעלי פוטנציאל להפוך לכוכבים. הוא רוצה להכיר אותם כבר בגילאי 10 עד 14 ולסמן אותם.
הכוכבים הצעירים הללו ייכנסו לתוכנית רחבה ונוצצת. הם יגיעו למרכזים אזוריים של ההתאחדות, יתאמנו במסגרתם בנוסף לאימונים הרגילים שהם יקבלו במחלקות הנוער שלהם וכך הם גם יוכלו להתפתח. כמו כן, בכוונתו לקבל תיעוד ודו”חות על אותם השחקנים, עוד תחום שבו ההתאחדות תצטרך כנראה להשתפר וליישם אותו.
באימוני ההעשרה, יעבדו עם השחקנים על טכניקה, טקטיקה, מנטליות ואורח חיים בריא וספורטיבי, בשאיפה שזה יקרה בין ארבעה לשישה שיעורים בשבוע במרכזים האזוריים. בנוסף, יתקיימו טורנירים לשחקני העלית עד גיל 14, בנוסף לאלה שבהם הילדים משתתפים במסגרת הקבוצות שבהן הם משחקים. כמו כן, המאמנים של אותם השחקנים יזכו לתדרוכים מידי שנה.
יותר כוכבים? אימוני הנבחרת הצעירה בשפיים (יניב גונן)בשלב הבא, בכוונתו להקים נבחרות ב’ לאלה הקיימות בנוער, כך שגם שחקנים שכביכול לא מתאימים להרכב בנבחרת הראשונה בנוער עדיין יהיו תחת זכוכית מגדלת ויוכלו להתאמן במתקני ההתאחדות תחת אנשי המקצוע שלו. וכך, במקרה ששחקן נפצע, מאמן הנבחרת הרלוונטית יוכל להקפיץ שחקן אחר מההרכב של נבחרת המשנה, במידת הצורך, ולראות האם מישהו מבין שחקני נבחרת המשנה נמצא במגמת התפתחות והאם ניתן להעלות אותו לנבחרת א’. המטרה היא לא לפספס שחקנים שנמצאים בין הכיסאות, כלומר בעיקר כאלה שיש לגביהם התלבטות האם לזמנם לנבחרת.
חוץ מזה, לתפיסתו, מדינה בסדר גודל של ישראל תצטרך להגדיל בשנים הקרובות את כמות הכדורגלנים הפעילים שלה מ-40 אלף ל-60 אלף. לשם כך, הוא מכוון גם לספורט העממי יותר, שכן אחד מהרעיונות שהוא העלה עוסק בפיתוח ליגה מסודרת לילדים בבתי הספר.
קבוצות: גם להן יש חלק בהצלחה
יחד עם זאת, רוטנשטיינר דוגל בתורה שאומרת כי המאמנים ובעלי הקבוצות צריכים לעבוד עבור השחקנים. הוא רוצה לראות יותר שחקנים צעירים בליגת העל ובליגה הלאומית, על מנת שהשחקן הישראלי הצעיר יוכל להתפתח - וזה המסר שהוא העביר בין היתר באופן ישיר לבעלי הקבוצות.
יעקב שחר בכנס של רוטנשטיינר (רדאד ג'בארה)המטרה שלו היא שאותם כישרונות צעירים יראו שיפור מדיד של יכולות טכניות או טקטיות ושהם יוכלו למקסם את הביצועים האישיים שלהם, כך שהם גם יכולו לתפוס מקום בשתי הליגות הבכירות והמקצועניות בארץ. בשלב מאוחר יותר, אחת מהמטרות שהוא מציב לטובת השחקנים הצעירים היא שהם ישתלבו במועדונים המובילים בעולם.
בשלב זה, התוכנית של וילי רוטנשטיינר נמצאת על הנייר בלבד. התוכנית תובא בקרוב לאישור הנהלת ההתאחדות לכדורגל. עדיין לא ברור כמה משאבים יידרשו לצורך קיומה, אך נדמה כי סוף סוף מישהו לוקח ברצינות את הכדורגל הישראלי ובתוך פחות מחצי שנה של עבודה הוא מציב יעדים חדשים, במטרה לשפר את הכדורגלן הישראלי ולהצעיד אותו קדימה.