בן מנספורד נמצא במכבי תל אביב כ-18 חודשים. שנה חצי, מספיק זמן כדי לדעת כל מה שצריך על מכבי תל אביב ועל הכדורגל הישראלי. מנכ"ל הצהובים הוא לא בדיוק מה שאנחנו רגילים לראות. הוא פוקד את מגרשי הליגה הלאומית בכל סוף שבוע, וכאשר קבוצתו אינה משחקת, מקפיד להופיע במגרשים השונים של ליגת העל כדי לעקוב אחר השחקנים המושאלים או אחרי כאלה שמעניינים אותו. לפעמים, פשוט סתם הולך לראות כדורגל ישראלי.
הראיון עם המנכ"ל חולק ל-11 פרקים שונים. היה ניסיון לגעת בכל מה שאפשר במסגרת הזמן, מהיכרות מקיפה עם המנכ"ל, דרך העבודה תחת מיץ' גולדהאר ועד בלומפילד והבחירה בוולדימיר איביץ'. בחלק א' ישנה הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של המועדון הצהוב, ובחלק ב' ניכנס אל עניין הפייר פליי, התפקיד החדש של ברק יצחקי, אצטדיון בלומפילד וגם: ערן זהבי ואלירן עטר. ראיון ששום אוהד מכבי ת"א לא יכול להרשות לעצמו להחמיץ.
פרק 1: אז מי אתה בן מנספורד?
מנספורד, בן 39, הגיע ארצה עם זוגתו. לימים ארוסתו. בחודש יוני הקרוב, קצת אחרי שהמסך ירד על העונה הראשונה של ולדימיר איביץ' כמאמן, המנכ"ל ימריא לאירופה כדי להתחתן עם בחירת ליבו - בת'. כשהוא קיבל את הטלפון עם ההצעה להגיע לישראל, הוא לא חשב פעמיים וזוגתו הצטרפה בלי להסס. "לפעמים אני צריך להגיד לה בימי שישי שאני מצטער, אבל היום אנחנו הולכים לראות משחק של רמת השרון ולצערי, אפילו המאפייה מאחורי המגרש סגורה. הימי שישי האלה עלו לי הרבה פעמים בכמה כוסות עראק ביפו. אבל היא מבינה, ותומכת מאוד ואני בר מזל שזה המצב".
בעבר היו בעמדה הזאת ג'ק אנגלידיס, אשר בהמשך הפך להיות נציג הבעלים. בין לבין, מרטין ביין האנגלי התייצב גם הוא. התחושה תמיד הייתה של ניתוק, ריחוק, אולם מנספורד הוא קצת אחר. שונה. מרגיש, מהצד, שהוא מחובר יותר. לא רק למועדון, אלא בעיקר לכדורגל הישראלי. "איך ישראל עבורי? וואו, עדיין חם עבורי. אפילו הישראלים אומרים לי שחם. אבל באתי לדבר על כדורגל. אם כך, 18 חודשים, אני אוהב כל רגע כאן. העונה שעברה הייתה ארוכה מאוד. אני אוהב את כך שניתנה לי ההזדמנות לצפות בהרבה כדורגל, ניסיתי ללמוד ככל היותר, להקשיב לכל הדעות, לראות בעיניים שלי, לחוות את כל מה שצריך".
"ניסיתי להפיק כמה שיותר תובנות מההשתתפות שלנו באירופה, מהזכייה בגביע הטוטו, אני חושב שזה היה יום מיוחד כי היינו במומנטום רע ונגדנו הייתה באר שבע במצב אחר לגמרי", המשיך המנכ"ל בראיון נרחב. "אני חושב שזה המשחק בו דור פרץ צמח לנגד עינינו ותראו מה 12 חודשים עשו לו מאז. איזה 12 חודשים נהדרים היו לבחור הצעיר הזה. בסוף העונה הפסדנו את האפשרות לזכות באליפות, אבל אם יש דבר שלמדתי בכדורגל הוא שבסופו של דבר, אחרי 36 מחזורים, הטבלה לא תשקר. היא אף פעם לא תשקר וזאת המציאות".
"כאשר נכנסתי לקיץ הזה, אני חושב שהיה לנו חזון לגבי מה שאנחנו רוצים להשיג ואיפה אנחנו רוצים להיות. ניסינו לפעול מוקדם ככל האפשר, ובסך הכל מאוד נהניתי מששת החודשים שבאו מאז הקיץ, חוץ מהרגע בו לא העפלנו לליגה האירופית", נגע הבריטי בנקודה הכואבת ביותר בעידן פוסט-ג'ורדי עד כה. "זאת הייתה אכזבה ענקית. אבל בסופו של דבר ב-18 חודשים נהניתי מאוד מהזמן שלי כאן, אני מנסה לעשות כמה שפחות טעויות, וכמועדון, כקבוצה, אנו שואפים להמשיך ולהשתפר".
באת למשרה ריקה, עמדת המנכ"ל הייתה נטושה במשך שנה שלמה. מה הייתה המטרה הראשונה שלך ומה הייתה האחרונה?
"המטרה הראשונה הייתה שנעלה לאירופה. להכיר את ג'ורדי, את הצוות. להתאקלם. הגעתי ישירות מלידס לכאן. רצינו לבנות סגל, אבל אנחנו מכבי ת"א. אין יותר מדי זמן להתאקלם, ציפו מאיתנו לנצח, אנחנו רוצים לנצח, אז ניסיתי להיכנס לדבר הזה כמה שיותר מהר. בניתי יחסים טובים עם ג'ורדי, הגענו לשלב הבתים בליגה האירופית, זכינו בגביע הטוטו, הצלחנו לבנות מומנטום אחר בליגה, אך לצערי בסופו של דבר לא זכינו".
אם נסתכל על עונתך הראשונה כמנכ"ל, לא שמענו יותר מדי ממך. רוב תשומת הלב רוכזה סביב ג'ורדי, הכרנו אותו, הוא עניין אותנו מאוד, המעבר שלו לעמדת המאמן, וזה נתן לך את האפשרות להיכנס למכבי בשקט וללמוד מהצד בלי לחץ, אתה מסכים עם התיאור הזה?
"ללא ספק זה היה יתרון עבורי. אולי זה מתסכל אתכם לפעמים, אבל אני מאוד אוהב שהכדורגל מדבר. כשהיו זמנים קשים בעונה שעברה, כמו ההפסד לבאר שבע, אז אני יצאתי לדבר אתכם באירוע של יורודרייב, ואני אנסה לענות על השאלות בזמנים הקשים. בזמנים הטובים, אני מעדיף שהאנשים על המגרש יקבלו את התשבוחות, המאמנים, השחקנים, אעדיף שהם ידברו ויקבלו את הבמה החיובית ולא אני. רוב הזמן אני מעדיף שהכדורגל ידבר במקומי".
מה הספקת ללמוד על מכבי ת"א בזמן הזה?
"אני חושב שאפשר לעשות מחקר מעמיק ככל שאתה רוצה, על כמה מכבי גדולה. ההיסטוריה של המועדון הזה. על כך שמכבי באו מ"המכבים", כל כך הרבה שנים אחורנית, מהו מכביזם, מה עמד מאחורי ההקמה של המועדון הראשון תחת השם מכבי ת"א ב-1906, המועדון היהודי הראשון שעסק בספורט, ההחלטה הראשונית לכלול את הצבע הצהוב ב-1942, ואח"כ ההחלטה אחרי להפוך את החולצה לצהובה לגמרי ב-1950, אז אתה שומע הרבה על זה אבל רק כשאתה פה, כשהליגה התחילה, ואנחנו התחלנו כמו שהתחלנו, זה הרגע בו הבנתי שכל מה שקורה במכבי הוא כל כך גדול, כל כך מועצם. כל אירוע זוכה לתגובה, כל אירוע הוא כותרת ולפעמים גם הופך לכותרת מוגזמת. למדתי כמה תשוקה יש לאוהדים של מכבי ת"א, מהם הסטנדרטים שמיץ' הציב ושג'ורדי ניסה להוביל. בסופו של דבר ניסיתי לקרוא כמה שיותר ולשאוב כמה שיותר מידע, אבל רק ברגע שבו הגעתי לכאן הבנתי כמה מכבי גדולה".
עבודתך כמנכ"ל במכבי דומה למשהו שנתקלת בו באנגליה?
"כן, אני חושב שברנסלי היה מועדון צ'מפיונשיפ קטן, ירדנו ואז חזרנו. בנינו שם קבוצה צעירה ורעבה וזה מה שבטח פתח לי את הדלת ללידס, הייתה לי שם שנה נהדרת, חווינו שנה מאוד מוצלחת ואז הבעלים מכר את המועדון, והבעלים החדש רצה מנכ"ל חדש ומאמן חדש וכך אני וגארי מונק התקדמנו למקומות אחרים. כך שהתקופה בברנסלי, מבחינת היחסים עם הבעלים, עם המאמן, המעורבות בכדורגל, במחלקת הנוער, כל אלה היו מאוד דומים למה שאני עושה כאן. לידס זאת חיה רצינית. אני יודע שאוהדי הכדורגל בישראל בוודאי מכירים יותר את ליברפול בגלל אבי כהן ז"ל ויוסי בניון, אבל כל מי שמכיר יודע שלידס הייתה דבר גדול מאוד בכדורגל האנגלי לא מזמן. שם העבודה שלי הייתה קצת שונה מכאן, כל התהליך של מכירת המועדון וכדומה. כאן העבודה כמנכ"ל היא להוביל את המועדון קדימה ולתמוך בענייני כדורגל ואני מתחבר לכך מאוד".
פרק 2: עידן ולדימיר איביץ' במכבי תל אביב
איך היה לעבוד עם ג'ורדי והצוות שלו?
"העונה שעברה נתנה לי הזדמנות לעבוד עם כל כך הרבה אנשים טובים ולהכיר כל כך הרבה מקצוענים, ניסיתי ללמוד מהם כמה שיותר, לקחת כמה שיותר מידע מכל מי שצריך בתוך ומחוץ למכבי. היה לי מזל גדול שלי ולג'ורדי היה דיאלוג טוב, דיברנו הרבה, היו הרבה דברים שג'ורדי העביר לי. המחשבות שלו על מה שעובד ומה לא, מה זאת מכבי ומה לא למכבי. נהניתי מהדיאלוג הזה איתו. למדתי הרבה מחואן טוריחו, הייתה לי הזכות להכיר את קרלוס גארסיה, את דני פויאטוס שעכשיו מאמן את ה-U-19 של ריאל מדריד, היה פה את סטיב מקלארן, בריטי כמוני שבילה פה חצי שנה. זה היה מעניין. סטיב הגיע עם השם שלו והיכולות שלו והיום הוא מסייע לכדורגל הישראלי דרך תומר חמד. בסופו של דבר היה פה צוות טוב, צוות שידע הרבה על ישראל ומה מכבי הייתה בשנים האחרונות".
להחליף את כל מי שהזכרת, באדם כמו ולדימיר איביץ' שהיה אלמוני מאוד לכדורגל הישראלי, זה מעשה אמיץ. בכל זאת, הלכתם על קו של מישהו חדש לגמרי, לא מישהו שמכיר את המועדון.
"אתה יודע מה? אני כל הזמן אומר שאני צעיר כי אני בן 39. התחלתי ב-33, הגעתי ללידס בגיל 36 ומשם באתי לפה. השורה התחתונה שלי היא שאני אוהב רעב, ורעב מגיע דרך אנשי המקצוע הצעירים או דרך המקצוענים הבלתי רגילים. כשאתה מסתכל על הפרופיל שחיפשנו, גם אם הוא לא היה מכיר את ג'ק אנגלידיס, הוא בכל מקרה ענה על כל הקריטריונים שחיפשנו. אני חושב שמסתכלים על הנקודות שהוא השיג למשחק בממוצע כמאמן, על הקריירה שלו כמאמן נוער, על הקריירה שלו כשחקן, הוא עזב את סרביה לגרמניה, המשיך משם ליוון, הוא למד את מקצוע המאמן תוך כדי ששיחק בזמנו החופשי, אני אוהב שעם הפרופיל שלו אחרי פאוק - הוא יכל בקלות למצוא קבוצה אחרת ולחזור מהר למשחק, אבל הוא העדיף להמתין להצעה הנכונה. העונה המלאה שלו בפאוק הייתה מעולה, הוא עלה איתה לליגה האירופית, סיים שני בליגה היוונית, זכה בגביע והוא זה שהחליט שזמנו בפאוק הגיע לסיום. אני לא רואה את איביץ' כסיכון. אני אוהב אותו, אני אוהב את הצעירות שלו, את הנחישות שלו, את אילן היוחסין שלו בכדורגל, את העובדה שהוא בחר במכבי כמתאימה עבורו, חשבתי שזה מרגש מאוד".
איך אתה מרגיש עם העבודה של איביץ' בימים אלה?
"תשמע, אהבתי אותו מהרגע שראיתי אותו בפעם הראשונה. אהבתי לקרוא עליו לפני הפגישה הראשונה. מאוד נהניתי מהפגישה הזאת ומכל הפגישות איתו. הוא מנהיג. הוא יודע מה הוא רוצה, הוא תמיד דורש יותר מכולם, הוא עובר על כל פרט, הוא מנסה כל הזמן לשאוב עוד ועוד מידע, אני חושב שאנחנו מגיעים לכל משחק מאוד מוכנים. אין ספק שהוא החל טוב. מה שאני מאוד אוהב ואתה נמצא במסיבות העיתונאים איתו ושומע בעצמך, הוא מאוד מקפיד על לתת כבוד ליריבה, הוא תמיד מדבר רק על המשחק הבא ועל שלוש הנקודות, והוא מבין שאנחנו מכבי ומה הציפיות ממנו".
שחקנים במועדון אומרים שרמת האימונים שלו היא כנראה הגבוהה ביותר שהם חוו בשנים האחרונות. שבחירת הסגל שלו היא תמיד מקצועית. זה משהו שחיפשתם בקיץ מהמועמדים שלכם?
"אתה מסתכל על מה שהוא עשה כמאמן צעיר, ואיך שהוא התחיל לעבוד בפאוק שזה מועדון מאוד תובעני, ואתה מבין שהוא מי שאתה צריך. הוא נותן לשחקנים לעבוד על הדשא, לעבוד קשה, אייל גולסה במשחק האחרון כיסה כמעט 13 ק"מ, הוא גורם להם להיות כשירים. אני מאוד מרוצה מכך, כולנו מודעים לכך שלא עלינו לאירופה, זו אכזבה גדולה, אכזבה גם מכך שאף קבוצה ישראלית לא העפילה כי זה לא עוזר לאף אחד מאיתנו. אך מלבד האכזבה הזאת שלמדנו ממנה ועוד נלמד ממנה, הוא כן עונה על הציפיות שלנו. יש פה קבוצה מקצוענית שעובדת קשה כדי לזכות באליפות".
היה רגע בו מאמן ישראלי היה על הפרק?
"אם מסתכלים על מה שעשינו עם ברק יצחקי, שהצטרף לצוות והוא ישראלי, זה מראה שאנחנו רוצים ישראלים בצוותים שלנו. רוב המאמנים בנוער הם ישראלים, אז אני חושב שכן שקלנו את האופציה הזאת אבל איביץ' היה באמת מועמד שבלט מעל כולם מהפגישה הראשונה ועד האחרונה בה חתם על החוזה. הוא פשוט הותיר רושם מאוד חיובי, הוא נראה לנו כאדם שמוכן למשימה, אדם שרוצה שמכבי תהיה מקום העבודה שלו ועם העזיבה של ג'ורדי, חיפשנו מישהו שעבורו משמעת, סטנדרט, הרצון לנצח, הרקע עם שחקני נוער - הוא פשוט ענה על כל אלה. לא ראינו בו שום סיכון".
יש במכבי סוג של גאווה בכך שאתם הולכים עם המודל הזר במשך השנים האחרונות?
"אני חושב שאתה מגיע למקום שבו אתה לא יכול יותר מדי לחשוב על מה שאחרים עושים. צריך לדאוג למה שאנחנו עושים. היו לנו אתגרים רבים הקיץ, ועשינו את מה שאנחנו חושבים כנכון עבור מכבי. אני מאוד אוהב את הגישה של איביץ', את קורות החיים שלו, את מה שהוא מייצג בעולם הכדורגל, את הצוות שהוא הביא איתו. אני חושב שעם ברק יצחקי שמחזיק ב-15 שנים של קריירה כשחקן בכיר והניסיון שלו במכבי, העובדה שהוא מכיר את רוב מה שקורה בישראל, יצר עבורנו יופי של תלכיד בעיניי".
פרק 3: מהפכת הצעירים
אחרי הסיום הלא טוב לעונה שעברה, חששתם ממצב שבו לא תצליחו למכור מנויים העונה?
"לא, ממש לא. אתה מכיר את זה יותר טוב ממני כנראה, יש לנו בסיס אוהדים גדול מאוד. קיווינו שימשיכו ללוות אותנו לנתניה אף על פי הקושי וחוסר הנוחות, קיווינו שמה שבנינו העונה יגרום לאנשים להגיע למגרש, רצינו שאוהדי מכבי יהיו שמחים, יתחברו לכך ויבואו. אני חושב שמבחינת אחוז הקהל שהגיע, במשחקים הראשונים ראיתם את התשובה - היה מדובר במספרים גבוהים יותר מאשר בעבר בנקודת הזמן הזאת, אוהדים באו מתוך מחשבה של ‘אנחנו רוצים לראות מי זה האיביץ' הזה, מי אלו השחקנים הזרים, איך שחקני הבית שלנו נראים’, כך שאני חושב שהרגשנו בטוחים בכך שהם יבואו והם אכן הגיעו. מכירת המנויים מבחינה מספרית היא די זהה לעונה הקודמת, אבל את הפער רואים במשחקים העוקבים, באלה שלא במנוי, בכמויות שבאו. אנשים רוצים לראות את מכבי. אני חושב שהם שמחים מכך שיש לנו חבר'ה צעירים ב-11 וזה גורם להם לבוא".
רוב המועודנים הגדולים בעולם, ובטח בישראל, אחרי עונה קשה תמיד מנסים לגרות את הקהל עם שמות גדולים. אתם, עשיתם בדיוק ההפך העונה עם החזרת הצעירים. מה הנחה אתכם?
"מיץ' השקיע ללא הרף בנוער במהלך שנותיו. כשראינו כמה דן גלזר היה טוב בנתניה, ואת יונתן כהן ומתן חוזז בבני יהודה, ראיתי רבות את דניאל פרץ ואת עדן קארצב בנוער, את אור דסה ברעננה, ביליתי לילות רבים באשדוד בצפייה אחרי שחר פיבן, פשוט הרגשתי שהבחורים האלה מוכנים. זה היה חשוב שהם יקבלו את ההזדמנות. רבים מאלה שחזרו, היו שחקני ליגת העל בזכות עצמם בשלב הזה, והרגשתי שהעלייה של דור פרץ בקבוצה הבוגרת, החוזה הארוך של דור מיכה, כל אלה פשוט הובילו אותנו לזמן שבו צריך להחזיר את שחקני הבית. אי אפשר להמשיך להשקיע בנוער בלי לראות תמורה, ותמורה תגיע רק דרך דקות על המגרש. ב-2016/17 המועדון התחיל את התהליך הזה עם המושאלים ומאותה עונה ועד היום אתם רואים את ההתקדמות של שחקני האקדמיה שלנו, את העלייה בדקות המשחק שלהם, שרן ייני עדיין תורם לסטטיסטיקה הזאת גם כן. השחקנים האלה פשוט היו מוכנים, הגיע להם להיות פה".
מסתכלים על סגל הקבוצה, 25 שחקנים רשומים, 13 מהם שחקני בית או כאלה שעברו בגיל צעיר בנוער. ואתם במקום הראשון בליגה. זה הופך אותך לאב גאה בימים אלה?
"מותר לנו שישה זרים ורק חמישה מהם בסגל, כך שאיכות הישראלים כל כך חשובה ומכריעה. כשאני מסתכל על איך שהופענו באותו לילה נגד אנז'י מחצ'קלה בליגת האלופות לנוער, אני מסתכל על שני הגלזרים, אני מחוייב עכשיו ללפחות גלזר אחד בקבוצה בזכות ההצלחה של דן, אני מסתכל על עידו שחר, על בר כהן, אייל חן, אני אוהב את מייקל צ'ילאקה שהבאנו בהשקעה מיפו, אדוארדו גררו ממשיך את מסורת החלוצים הזרים בקבוצת הנוער, אני מאוד אוהב את הקבוצה עד גיל 17 שזכתה באליפות בצורה נאה. עדן קארצב שראיתם חותם על חוזה חדש במועדון והופך לחלק מהסגל של איביץ', העתיד של כל אלה הוא ורוד וכך גם של מכבי. ואנחנו חייבים להמשיך לעבוד ולדרוש מפטריק ואן לוון ומהצוות שלו להמשיך את הצמיחה הזאת, כי ראינו בקיץ את חלק מסכומי ההעברה ששולמו או מה שקבוצות דרשו על שחקנים ישראלים מובילים או זרים שהתאקלמו והצליחו כאן, ראינו מה המחיר של דיא סבע, מה המחירים שנכתבו על שחקנים צעירים שהחלו את העונה הזאת בצורה טובה, אז כל כך חשוב שאנחנו נצליח לגדל שחקנים משלנו".
איפה אתה חושב שהסגל צריך להשתפר, או שאתה מרוצה ממה שיש?
"אסור לנו להיות מרוצים. זה המסר של מיץ' ואני אוהב את זה כל כך. אני אוהב שזאת הרוח - שתמיד צריך לשאוף להיות טובים יותר, אנשים כמוני וכמו איביץ' מאוד מעריכים את זה. אנחנו תמיד רוצים שהקבוצה תשחק כיחידה אחת, אנחנו רוצים להשתפר, אנחנו רוצים להציג בכל משחק כדורגל טוב יותר, אנחנו רוצים ללמוד כל הזמן. זה משהו שאיביץ' אימץ, זה מי שהוא. אתם רואים שגם החבר'ה הצעירים נדבקים בזה. היו כמה משחקים ששיחקנו פחות טוב, אבל פתאום אתם רואים את החיבור הזה שנוצר. איך בין גלזר לאבי ריקן נוצרה כימיה שכזו, איך אייל גולסה צומח, אתם רואים את ההשפעה של כל אלה על חדר ההלבשה. איתי שכטר למשל הוסיף מימד של ניסיון, אך גם הרבה חיים לתוך חדר ההלבשה, הוא הכניס אופי. שחקן כמו קנדיל הגיע והוא לומד את הדרך של מכבי, אז עבורי - יש עוד הרבה שיכול לקרות ואנחנו נדרוש הרבה מהחבורה הזאת כי אני חושב שראינו כמה הופעות טובות, אבל המאמן הזה ממשיך להראות להם שזה לא הכל ושיש עוד לאן לצמוח כקבוצה".
אם מסתכלים על הישראלים ועל מלך השערים הנוכחי, אנחנו מוצאים שם את מאוויס צ'יבוטה. ישנה אפשרות שתחזיר אותו?
"אני לא רוצה לדבר על מאוויס כי הוא שחקן של בני יהודה, כן? למאוויס יש יכולת ואני מאחל לו את כל ההצלחה בקריירה. הוא בחור מוכשר, אך כשמתסכלים על התחרות שיש אצלנו, על שיטת המשחק של המאמן, יש לנו את יוני, את מתן, אין סיכוי ששלושתם היו יכולים להישאר ביחד בסגל. העסקה עם בני יהודה על קנדיל ומאוויס הייתה נכונה עבורינו והייתי עושה אותה שוב".
יש לך בימים אלה ארבעה זרים זמינים. נגד הפועל חיפה למשל היו לך רק שניים. אתם תוסיפו זר חדש בינואר?
"אנחנו תמיד רוצים לשפר את הסגל ואנחנו מחוייבים לחפש את הטוב ביותר, אבל אני רוצה להיות גם ברור בדברים שלי - לא נביא שחקנים שאינם טובים באופן ניכר מאלו שכבר יש לנו. נעבוד קשה, תמשיכו לעקוב אחרי האינסטגרם של ברק יצחקי ותראו שאנחנו עובדים קשה (היה השבוע בהשתלמויות בפורטוגל ובריאל מדריד), ואנחנו מחוייבים כל הזמן להשתפר, בטח במכבי".
פרק 4: המאבק מול באר שבע
הזכרת את המאבק עם באר שבע, איפה לדעתך מכבי נפלה בעונה שעברה?
"כמה מהשאלות האלה עדיף שצוות האימון יענה עליהן. עבורי, אישית, היינו קרובים. הגענו לשם. בחלק מהמשחקים פשוט היינו חסרים קצת קילר-אינסטינקט. את היכולת לגמור משחק עם ניצחון כשהיה לחץ, כי כשהגענו למקום הראשון, שם נפלנו בניסיון לשמור עליו. היו כמה משחקים כאלה כמו נגד אשדוד, ששם לא היינו מספיק קשוחים, לא הצלחנו לספק את הסחורה. ובאר שבע, כמו כל קבוצה טובה, הצליחה להשיג את כל ה-0:1 הקטנים כשהם היו צריכים, את השער בדקה האחרונה במשחקים בהם הם לא היו טובים, ואנחנו לא עשינו את זה. ולא רק זה, כשאתה לא משחק טוב, אז לפחות לא להפסיד. בסופו של דבר, ב"ש התמודדה טוב יותר בזמנים של לחץ ובזמנים שהם היו חייבים את הנקודות והטבלה בסופו של דבר לא תשקר. לא אחרי 36 מחזורים".
בשנים האחרונות כשבאר שבע עלתה ומכבי ירדה, כולם טענו שאתם חייבים לצרף לאמצע מישהו כמו ג'ון אוגו. בכלל, זאת מחשבה מאוד ישראלית שאת האמצע צריכים לנהל שחקנים זרים, חסונים, גדולים. והנה, אנחנו רואים העונה את מכבי מצליחה עד כה עם פרץ, גולסה, גלזר, ריקן, ברסקי. איך אתה מסביר את זה?
"אני מנסה לא לעשות גוגל טרנסלייט יותר מדי. יש רק מספר מצומצם של מאמרים שמתרגמים לי. אני מנסה לא לחשוב על מה אנשים אומרים ולשלוט בגורל שלנו. אני מרוצה ממה שאני רואה מכל מי שהזכרת. ריקן, גולסה וגלזר היו מצוינים במשחק הקודם, ודור פרץ חווה שנה מדהימה, הוא עוד ימכור חולצות עבור מכבי ועבור נבחרת ישראל בעתיד, אנחנו קבוצת כדורגל ישראלית והזרים שלנו צריכים לשפר את הישראלים - זאת המטרה בסוף".
פרק 5: מיץ' גולדהאר, ג'ק אנגלידיס והחזון של המועדון
לראות את מיץ' לפני כמה שבועות בירושלים, מאוד נרגש, מהמחווה שעשו עבורו בטדי ואח"כ הטקס המרגש ביד ושם. מישהו אמר לי שבאותו הרגע, מכבי "החתימה" את מיץ' לעוד 10 שנים. זו גם התחושה שלך?
"הוא כנראה ההחתמה הטובה ביותר שמכבי עשתה. הוא לא מחפש פרסום. הוא לא מחפש הלל. הוא בעלים מדהים. ניסיתי ואני מנסה לקחת כמה שיותר מהמפגשים שלי איתו, אדם כל כך מצליח, אבל מעל הכל - אדם שכל כך אכפת לו מהמדינה הזאת, הוא מחויב למדינה הזאת. אם מדברים על מה שקרה מול בית"ר, הטקס הקשור לאמא שלו, זה היה מרגש מאוד ואני גאה לעבוד עבור אדם כזה, אני בר מזל וכך גם מכבי. אני חושב שככל שהוא יהיה יותר זמן במועדון וככל שהרצון שלו לדחוף את המועדון הזה קדימה יישמר, רק נלך ונשתפר".
מהן המטרות של מיץ'?
"יבוא היום שהוא יגיד את הדברים בעצמו, אבל מבחינתי, המטרות עליהן דיברנו הן להמשיך לקחת את מכבי קדימה. אנחנו רוצים להיות מצטייני הכיתה על המגרש ומחוץ למגרש. הוא בעל תשוקה רבה לנוער ולפיתוח הנוער, הוא ימשיך להשקיע באקדמיה, הארגון של מכבי תחתיו הוא מדהים, אנחנו תורמים כמכבי גם לקהילה, יש עוד הרבה דברים שמיץ' רוצה לעשות. הוא מחויב לבניית התרבות סביב מכבי. אני אוהב מאוד שאחרי משחקים, כל ה-18 ניגשים לקהל. אלו דברים קטנים שמראים שמאוד אכפת לנו מהמשמעות של להיות מכבי ומיץ' נחוש מאוד לבנות את הדבר הזה, הוא מאוד נחוש לשמור את הערכים האלה, ערכים שאינם ניתנים למשא ומתן אלא פשוט הם חלק בלתי נפרד מאיתנו".
איך העבודה עם ג'ק אנגלידיס?
"טובה מאוד, אני נהנה מאוד מכך. נהניתי מ-18 החודשים שלי. זה היה מאתגר אבל פיתחתי דינמיקת עבודה טובה עם ג'ק ועם מיץ'. לג'ק יש ניסיון רב, הוא מצא דרך להפוך את מכבי לקבוצה מצליחה תחת מיץ', הוא יודע מה זה להיות זר במועדון הגדול ביותר בישראל, ואני מאוד נהנה מהזמן איתו".
פרק 6: הכדורגל הישראלי
אנחנו רואים אותך הרבה במשחקי הליגה הלאומית ובכלל במגרשים בארץ. ראית הרבה בשנה וחצי שלך כאן, מה אתה חושב על המבנה של הכדורגל הישראלי, מה יש לשנות?
"אני חושב שהמינוי של מנהל טכני זו התקדמות טובה על הנייר, אבל אסור שיהיו רק דיבורים. צריך לראות מעשים. הם לקחו שחקנים צעירים כמו דור פרץ ונתנו להם במה בנבחרת, דן גלזר חלק מהסגל, יוני כהן היה נהדר בצעירה, כך שאני חושב שהמטרה שלהם היא לבנות סגל שיכול להעפיל לדברים ועכשיו יש להם את הסיכוי לעשות זאת. אם נפרק את זה לרמת הכדורגל הישראלי, יש כמה אתגרים מאוד גדולים. אני חושב שעבור המועדונים אשר משקיעים בנוער, העובדה שבגיל 15-17 שחקנים יכולים לבוא, לשים דף נייר (הסגר) ולהגיד "תודה רבה, אנחנו הולכים", זה קשוח. אתה משקיע בילדים האלה כסף ומשאבים מגיל 6-7, ואחרי שמונה או תשע שנים הם אומרים לך "אנחנו עוברים את הכביש כדי לקבל עוד כמה שקלים", זה לא יכול להימשך”.
“זה לא עוזר לאנשים כמו מיץ' או יענקל'ה שחר שמשקיעים המון כסף בנוער, או לאנשים כמו אלונה ואלי ברקת. זה דבר אחד שהם חייבים יהיו לטפל בו. אני יודע שזה חוק, אבל צריך לשנות אותו. וכאן מגיע הדבר שהוא בעיניי המהותי מאוד לכדורגל הישראלי - הפער בין מה שקורה מגיל 19 ועד לקבוצה בוגרת, הוא גדול מאוד. בין אם זה להקים ליגה עד גיל 23 כמו באנגליה, או אישור שימוש בקבוצות ב' שזה המודל הספרדי, משהו צריך לקרות. אני מקווה שווילי רוטנשטיינר יטפל בשני הנושאים האלה. חשוב מאוד שבעלים שרוצים להשפיע בנוער, במתקנים, שיעזרו להם לעשות את זה. חשוב שנבנה נבחרת ישראלית לעוד 5-10 שנים. צריך גם להסתכל על עניין הזרים. אנחנו צריכים להכניס תחרות, אנחנו צריכים לדחוף את הישראלים להשתפר. אני רואה את שני צידי המטבע. מצד אחד, עוד זרים ידחפו את הישראלים להשתפר. מצד שני, אם נוריד את כמות הזרים, אז כמות הדקות של הישראלים תהיה גבוהה ומובטחת. אני לא בדיוק יודע באיזה צד אני כרגע".
מהתשובות שלך לאורך הראיון, אני חש שאתה נוטה יותר לכיוון הצד השני או לכל הפחות, מקבל בהשלמה את המצב הקיים של חמישה-שישה זרים.
"החוקים הם החוקים. אני מבין אותם. אני מבין למה יש חמישה זרים, כי זה נותן יותר במה לישראלים. זה הגיוני. אבל, אנחנו כן מחוייבים, כל המועדונים, לדעת להביא את הזרים הנכונים שידחפו את השחקן הישראלי לשלב הבא של ההתקדמות שלו, שיעזרו להם להשתפר. זה המפתח".
כן, אבל הכנסת זרים נוספים לכדורגל הישראלי, לא בהכרח תוביל למה שאתה אומר.
"נכון, אני מסכים, אם מסתכלים על קפריסין ושם אין מגבלת זרים וזה לא ממש עובד. אבל, במצב הקיים, אם אתה אחד מ-18 השחקנים הישראלים הטובים ביותר, אתה תרוויח מספיק כסף בישראל ולא תרגיש שום צורך לצאת החוצה. אולי אם יגיעו לפה הזרים הנכונים שידחפו אותם להיות טובים יותר, משהו ישתנה. זה לא תפקידי למצוא את התשובה לכך או להחליט מה התשובה לשאלה הזאת, אך אני כן מקווה שווילי יעשה את זה".
אתה חושב שיש מקום ל-14 קבוצות בליגה הבכירה?
"אני לא מספיק זמן פה כדי להחליט. אני יודע שהליגה שוחקה בעבר במבנה אחר. אני יודע שיש דיון ציבורי בעניין הזה, אבל אני לא חש שזה על הפרק כרגע. את הדברים האלה אשאיר לארז כלפון היו”ר ולניקולס לב המנכ”ל במנהלת הליגות".
איך העבודה עם שניהם?
"אני מרגיש שיש ניסיון לדחוף את ליגת העל קדימה. יש יו"ר חדש להתאחדות, שמעתי דברים מלאי תשוקה שלו (משה זוארץ) לגבי הכדורגל הישראלי והתכניות שלו לגביו, אז אני מחכה לכך בקוצר רוח. אני חושב שדברים כמו שינוי מבנה גביע הטוטו עבור הקבוצות באירופה, עזר, ככה שניקולס לב וניר ינקלביץ', אשר נמצאים שם כל היום, מנסים לעזור ככל האפשר ואני מאחל להם שיצליחו".
בחלק ב' של הראיון אשר יפורסם מחר (שבת): מה הסיכוי שערן זהבי יחזור למכבי ת"א, מה המנכ"ל חושב על איתי שכטר ומה יגרום לו, אם בכלל, לעזוב את ישראל? אל תפספסו.