עם רזומה עשיר של 133 הופעות ו-13 שערים במדים הלאומיים, צ’אבי בן ה-38 יודע דבר או שניים על נבחרת ספרד. הקפטן של אל-סאאד הקטארית, שזכה עם לה רוחה בשתי אליפויות אירופה וכן במונדיאל אחד (2010), העניק ראיון שפורסם הבוקר (שני) ב-’אס’ הספרדי, הוא שטח את המסקנות, הטענות, ההשקפות והתקוות שלו לנבחרת ספרד ומה היא עושה נכון ולא נכון.
תחילה, צ’אבי התייחס להדחה של ספרד בשמינית הגמר, למרות טורניר מוקדמות נפלא: ”זה לא דבר פשוט לנצח משחק כדורגל. קשה לגבור על נבחרות כמו טוניסיה, מרוקו וערב הסעודית. ספרד הגיעה מיותר לפחות בקטע הזה, כי במשחק הפתיחה מול פורטוגל השחקנים שיחקו מצוין, הייתה הרגשנו ששלטנו על הפורטוגלים, שהיו אפילו רגעים מבריקים במשחק. דבר נוסף שהשפיע מאוד היה הפיטורין של ז’ולן לופטגי, הנבחרת לא ידעה להתגבר על זה”.
האם יש לו תחושת אכזבה: “בוודאי, פגשתי את ז’ולן כאשר הוא היה במהלך השתלמות וחשבתי שהוא אדם יסודי מאוד, שמאוד נרגש ובטוח שיש לו את האפשרות לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר. הוא הכיר היטב את הנבחרת, היה לו קמפיין מוקדמות מעולה בו הוא לא הפסיד. הכדורגל היה ברמה גבוהה, הייתה הרגשה שספרד שולטת, הייתה אשליה שהכל תחת שליטה תחת לופטגי, הוא היה מנהיג טוב והכל היה בסדר ואז הכל התהפך יומיים לפני המונדיאל כשהוא חתם בריאל מדריד. מה היה קורה אם הוא היה חותם בברצלונה או בבטיס? כולם מזהים אותי עם ברצלונה וחושבים שאני נגד ריאל, אבל אני פשוט נגד העובדה שהיא שברה את ההרמוניה, אמרתי את זה ביום שעזב ואומר זאת עכשיו. זו הייתה החלטה נמהרת ושגויה”.
מי המועמד הראוי ביותר לאימון הנבחרת והאם הוא היה רוצה בכך: “ראשית, אני לא חושב שאני עדיין מוכן לכך, עדיין אין לי את הניסיון וזה עדיין לא הרגע הנכון. אני חייב קודם להתמקצע, אני חייב להכין את עצמי היטב לקראת דבר שכזה, להרכיב צוות מגובש, המון דברים שיש לעשות, אין שום היגיון למנות אותי כרגע, זה יהיה מהלך מזורז מדי. בלי קשר למי שייבחר, הוא צריך לשמור על אותו הקו והשיטה. אני כן חושב שאין סתם סיבה רק למסור רוחב, אלא לשיטת הטיקי טקה כפי שהיה מול פורטוגל. שיחקנו טוב, לחצנו, תקפנו, שלטנו בכדור והגענו למצבים, מול רוסיה זה פשוט לא עבד. יש ימים שהיריבה מקשה עלייך מאוד, שאין לך פיתרונות. אני בטוח שטיקי טקה היא השיטה הנכונה, דבר שהחל לפני 10 שנים, יהיה טעות לשנות את זה”.
מי הייתה הפייבוריטית שלו לזכייה: “ברזיל. ראיתי שהם מאוד חזקים פיזית, ממושמעים, מאוד מחוברים לצ’יצ’י, אבל כבר אמרתי שגביע העולם הוא טורניר מאוד צמוד ובלגיה ידעה איך להשתמש בקלף הזה, מגובה בשחקנים מדהימים כמו קווין דה בראונה ואדן הזאר, עכשיו זה נראה כאילו צרפת היא זו שיכולה לקחת את התואר. המסקנה שלי מהמונדיאל? יש פחות כישרון – התקפי והגנתי. זה חבל לי מאוד, יש צורך ביותר כישרון ובטכניקה, אני רואה שחקנים שמעדיפים את המסירה הבטוחה, שלא מעזים לנסות מסירות מתוחכמות. יש המון אקדמיות, החיים לא מסובכים, אין שום סיכון לאבד כדור, צריכים לעבוד יותר על פיתוח כישרון”.
הזדהות עם אינייסטה: “בהחלט, עכשיו אני יכול לראות דברים מנקודת מבט של מאמן, אני מבין מצבים יותר לעומק. עבורי זה היה מאכזב מאוד להיות מודח במונדיאל בברזיל כי הרגשתי שאני שחקן חשוב לנבחרת, אפילו לא חשבתי שהיה לי משחק רע ב-5:1 שספגנו מהולנד. אני מבין את אנדרס, הוא בטח מרגיש פגיע, הוא מרגיש שהוא כבר לא חשוב, אני מזדהה עם חוסר הנוחות שלו. דיברתי איתו, הוא חבר שלי, אני מבין אותו לגמרי כי עברתי את זה בצורה דומה, זו לא הרגשה נעימה. יחסים של שחקנים צעירים עם ותיקים בנבחרת? האגו בשליטה, כולם מחויבים למטרה, פשוט המנהיג שלהם עזב יומיים לפני המונדיאל. אני באמת לא יודע למה הוא עשה את זה, לא משנה לאן הוא עזב. איך אתה יכול לדרוש משחקנים מחויבות אם לך אין כזו, עלייך לשמש דוגמא, אני לא מבין את זה, לדעתי לואיס רוביאלס פעל נכון בעניין הזה, ההתאחדות מעל הכל. לא מסתיר את זה שיש לי קשר טוב עם לואיס, אבל אם היה טועה הייתי אומר זאת, במקרה הזה הוא עשה נכון”.
ההתנהלות של ניימאר במונדיאל: “זה המשחק שלו וזה מי שהוא וקשה לשנות את זה. אני מבין שזו הייתה התנהגות מעוררת מחלוקת, אבל אי אפשר לומר שהוא לא השקיע את כל כולו, שהוא לא נלחם, אני מעדיף שחקן שכזה מאשר שמסתתר. נכון לעכשיו, הוא השחקן המוכשר ביותר אחרי ליאו מסי. הוא ממשיך דרכם של מסי וכריסטיאנו רונאלדו, הוא יכול להיות מספר אחת. המונדיאל של ליאו? הוא ניסה, ארגנטינה לא שיחקה רע, אבל לפעמים הלחץ מסבך הכל, אי אפשר לעלות למגרש ולהיות פגיע, זו מדינה שלא זכתה בתואר מאז 1986, צריך אישיות חזקה ולעלות למגרש למרות הביקורות, אני לא חושב שמסי שמח בנבחרת כפי שהוא שמח בברצלונה. יכול להיות שהמונדיאל הזה ישפיע על העונה של מסי, לא תמיד מגיעים לכל היעדים בחיים”.