יוהאן קרויף הנציח את משפחת דה מטס ביד ושם

"זאת זכות גדולה לפגוש אותך, שמעתי עליך רבות. אני גאה בך על מעשיך", במילים אלו כיבד יוהאן קרויף חוואי הולנדי בו פגש בשנות ה-80 במהלך ביקור באזור בו אותו אדם הציל משפחה יהודית ודאג כי יהיו לה חיים בזמן וגם לאחר השואה.

רבות נכתב על הקשר ההדוק של אגדת הכדורגל לאירוע הנורא ביותר שידעו יהודי אירופה, אך כאשר השחקן ההולנדי הגדול ביותר שידע הכדורגל פונה לאדם קשיש שאינו פגש לפני כן וקורא למפגש עימו "זכות גדולה", אפשר להתחיל ולהבין כמה היהדות הייתה קרובה לליבו של מספר 14 האגדי.

שמעון פרס וקרויף. הקשר היהודי

את הסיפור על המפגש בין יוהאן המנוח לבין אותו חוואי שהיה על ערש דווי, חשף לפני מספר שבועות העיתונאי ההולנדי, פריץ ברנד. למעשה, אלו היו חיי משפחתו של אותו פריץ ברנד אשר החוואי המדובר הציל וכמתנה על המעשה האצילי, ניצל את ביקורו של קרויף באזור אותה החווה כדי להפגיש בין השניים ולהעניק מתנה מאוחרת לאדם שבזכותו הוא חי וקיים.

קרויף התרגש, מספר פריץ ברנד (שנקרא פריץ על שם אותו חוואי הולנדי שהציל את משפחתו של ברנד מידיהם של הנאצים), מאירועי אותו היום. לשואה היה מקום מיוחד בליבו והקשר שלו אליה הגיע ממשפחתו וגם דרך משפחתה של אשתו. כאשר בנו ג'ורדי החל לעבוד במכבי תל אביב, יוהאן ניצל את הביקורים כדי לפקוד את "יד ושם" ואף לסדר סגירת מעגל מרגשת במיוחד עבור משפחות קרויף ופופ הקשורות זו בזו.

כדי לחלוק כבוד נוסף לאגדת הכדורגל ההולנדית ולתרומתה ליהודים בזכות החשיבות הרבה שהם תפסו בליבו, הננו מביאים עבורכם את סיפורה של משפחת דה מטס והמעשה המרגש שביצע יוהאן לפני ארבע שנים בדיוק (4.5.2012), היום בו יהודי הולנד מציינים באופן מסורתי את זכר קורבנות השואה.

רג'ינה דה מטס הייתה האחות הבכורה מבין שלוש אחיות. היא נולדה ב-13 באפריל, 1898 באמסטרדם, הולנד. בשנות ה-20 לחייה הכירה את מוריץ דה גרוט, מאוחר יותר נישאה לו ועברה להתגורר בכרונינגן עימו. לרג'ינה ומוריץ היו שני בנים, אנדריאס ומרקוס. שנה אחרי שרג'ינה הגיחה לאוויר העולם, נולדה לה אחות ראשונה. ג'ודית דה מטס. זה קרה בחודש יוני, ביום החמישי לו, 1899. כמו אחותה, גם ג'ודית הכירה בשנות ה-20 לחייה את האהבה הגדולה ביותר שלה, סלומון ואן דן ברג. יחדיו הם הביאו שני ילדים לעולם, בן ובת, ג'וזף ופלורה. גם ג'ודית הלכה בעקבות אחותה ואת חייה מיסדה בכרונינגן.

יוהאן קרויף. מילא את טפסי העד

שנה אחרי שג'ודית נולדה, בבית משפחת דה מטס חגגו את הולדתה של הבת השלישית - רוזטה (21.6.1900). היא התחתנה עם אייזיק בהער ויחדיו הם הביאו שלושה צאצאים לעולם. בדיוק כמו אחיותיה, היא החליטה לעבור ולגור בכרונינגן. האחיות לבית דה מטס נהנו מהכל, בעלים אוהבים, ילדים מקסימים ועתיד מבטיח בעיר ההולנדית, כאשר כל המשפחה המורחבת התגוררה באותה העיר. לרג'ינה, ג'ודית ורוזטה היה גם אח, יונאס. מוזס ו-וראוט דה מטס, הוריהם, היו גאים בילדים אשר הצליחו להמשיך את השושלת והעניקו להם נכדים. משפחת דה מטס הייתה מאושרת. 

ב-10 במאי, 1940, הכוחות האוויריים של הצבא הגרמני מחליטים לתקוף את ארצות הבלנוקס (הולנד, בלגיה ולוקסמבורג) ואת צרפת, ומרחיבים את ההשתלטות שלהם על מדינות נוספות ביבשת אירופה. הגרמנים הצליחו בפרק זמן קצר לכתר את כל הכוחות הצרפתיים והבריטיים שנכנסו פנימה לתוך בלגיה והולנד על מנת לקבל את פניהם של הפולשים. רק ארבעה ימים עוברים והגרמנים במתקפת הבזק אשר אפיינה אותם לאורך כל מלחמת העולם השנייה, מצליחים להכניע את הכוחות בהולנד ומשתלטים על מדינה נוספת.

בזמן כיבוש הולנד חיו בה 140 אלף יהודים על פי הגדרות השלטון הנאצי וכ-150 אלף פליטים שהגיעו מגרמניה זמן קצר לפני כן. שלושה חודשים אחרי שפלשו להולנד, החלו הנאצים לנשל את היהודים מחיי הכלכלה והציבור. בינואר של 1941 חוייבו כל היהודים להירשם במרשם מיוחד. חודש לאחר מכן התנהל מרדף ברובע היהודי באמסטרדם שהסתיים תוך שלושה ימים בכניעה מוחלטת ואף גרר את משטרת הולנד להתחיל ולשתף פעולה עם הנאצים.

ג´ורדי קרויף. הגיש את הטפסים ליד ושם

מראשית קיץ 1941 החלו הנאצים להעביר יהודים, תושבי הולנד, למחנות עבודה בכפייה. ביולי 1942 נשלחו 2,000 יהודים לאושוויץ. עד תום המלחמה נשלחו 107 אלף יהודים מהולנד למחנות, כשני שלישים מהם לאושוויץ והשאר לסוביבור. כולם מצאו את מותם (האחוז הגבוה ביותר מבין יהודי אירופי אשר נרצחו בשואה). כאשר הנאצים כבשו את הולנד והחלו להטיל את הסנקציות שלהם, גם בנות דה מטס לא הצליחו להתחמק מהזרוע הנאצית הארוכה. על פי ארכיון ודפי העדויות ב"יד ושם", ב-1942, עם העברת היהודים מהולנד למחנות באושוויץ ובסוביבור שבפולין, הועברו האחות הבכורה, רג'ינה עם האחות הקטנה, רוזטה, לאושוויץ. ג'ודית הועברה לסוביבור.

ב-1 באוקטובר 1942 נלקחה רג'ינה על ידי הנאצים והופרדה מבעלה ושני ילדייה. היא נרצחה באותו היום כשהיא בת 44. ב-31 בינואר, 1943, רצחו הנאצים גם את מוריץ, אנדריאס ומרקוס. ב-2 בנובמבר 1942, נרצחה האחות הקטנה, רוזטה יחד עם בני משפחתה אשר הקימה. ב-30 בספטמבר איבדה ג'ודית דה מטס את ביתה, פלורה, אשר נרצחה במחנה ההשמדה בסוביבור כשהיא בת 16 בלבד. ב-2 ביולי 1943, בנה בן ה-22, ג'וזף, נרצח גם כן. שבוע לאחר מכן, ג'ודית ובעלה מצאו את אותו הגורל.

ליונאס דה מטס היו שלוש אחיות ושבעה אחיינים. הם מצאו את מותם הנורא בידי הנאצים במלחמת העולם השנייה. אלא שביד ושם, עד לפני ארבע שנים, משפחת דה מטס לא הונצחה ולא היה כל תיעוד לכך שחלק מרכזי ממנה נספה בשואה. כל זאת עד ל-4 במאי, 2012, התאריך בו מצויין יום הזיכרון לקורבנות השואה על ידי יהודי הולנד. היום בו יוהאן קרויף מילא את טפסי העד ב"יד ושם" ודאג לסגירת מעגל מרגשת עבור משפחת קרויף ודה מטס. יונאס, היה נשוי לאחות אמו של יוהאן. 

יוהאן וג´ורדי קרויף עם פיטר בוס. "החלטה חשובה"

הדבר קרה לאחר החלטה משפחתית מרגשת ומשותפת, בה לקח חלק גם בן דודו של ג'ורדי (אחיינו מצד האמא), פסקאל פופ, אשר עלה בשנות ה-90 לישראל אחרי שהשתתף במכביה, התגייר ושינה את שמו לפסח פופ. הקשר של משפחת קרויף לשואה מגיע למעשה גם מהצד של יוהאן, וגם מצד אימו של ג'ורדי. פסח איבד בשואה את סבו וסבתו מצד אביו וגם את הוריהם. סלומון ואנה פופ אשר נרצחו ב-16 ביולי, 1943 במחנה ההשמדה בסוביבור וליאופולד וג'טה פופ אשר נרצחו באותו מחנה ההשמדה ב-2 באפריל, 1943.

אחרי שהתקבלה ההחלטה המשפחתית, מילא יוהאן את טפסי העד כדי שבנות משפחת דה מטס יזכו להנצחה אשר מגיעה להן. ב-27 בינואר 2014, לפני יותר משנתיים ובתאריך אשר מציין את יום השואה הבינלאומי, הגיע ג'ורדי קרויף ליד ושם ומסר את טפסי העדות אשר מולאו על ידי אביו. בכך, למעלה מ-70 שנה לאחר מותן, הונצחו רג'ינה, ג'ודית ורוזטה. 

במעמד ההנצחה הסביר מנהל היכל השמות, הדוקטור אלכסנדר אברהם, את חשיבות המעשה של משפחת קרויף: "ההחלטה של משפחת קרויף - ריכוז ואיסוף שמות הקורבנות אשר נרצחו בשואה והעברתם ליד ושם, ביום השואה הבינלאומי, היא הדוגמא המתאימה לכמה חשובה המשימה הגדולה שהוטלה על כולנו, הנצחת הקורבנות. אני מעודד את כל המשפחות לנקוט באותו הצעד שנקטה משפחת קרויף ולהגיע לכאן כדי להנציח את בני משפחותיהם וחבריהם אשר נרצחו בשואה".