ב-24 בספטמבר ירדה אנה אלונסו באופניים מסיירה נבדה יחד עם חברתה מריה אורדונייס, ביום חופשי ממחנה אימונים של נבחרת ספרד בסקי טיפוס הרים. בצומת אחד החל רכב שטח בנסיעה, הנהג לא הבחין בה ופגע בה במהירות של כ-40 קמ"ש. התאונה הותירה את בת ה-31 מגרנאדה עם קרע ברצועה הצולבת הקדמית וברצועה בברך שמאל, בצקת בעצם, שבר במלאולוס ופריקת המפרק האקרומיוקלביקולרי, לצד פגיעות נוספות בצד שמאל של גופה. למרות חומרת המצב, היא בחרה שלא לעבור ניתוח בשלב זה כדי לא לוותר על החלום האולימפי.
4 חודשים בלבד לאחר מכן, אלונסו עמדה על הפודיום במשחקי מילאנו-קורטינה וזכתה במדליית ארד בספרינט, ענף שערך הופעת בכורה אולימפית. זו הייתה המדליה הראשונה של ספרד במשחקים הללו והמדליה האולימפית הראשונה אי פעם של ספורטאית אנדלוסית. "אמרו לי שאני אפילו לא אגיע למשחקים, והנה המדליה הראשונה שלי", אמרה בהתרגשות. "כל כך הרבה אנשים האמינו בי, המשפחה שלי, הפיזיותרפיסטים, המאמן, הפסיכולוג, התזונאי וכל הנבחרת הספרדית. זה פשוט מדהים. הרגשתי כל כך הרבה כוח למרות הדרך הקשה. אני מרגישה בת מזל".
מרוץ נגד הזמן, מרוץ לחיים
המסלול בבורמיו, באורך 750 מטרים, החל בגובה 1,215 מטר והגיע ל-1,285 מטר, עם טיפוס מצטבר של 70 מטר. הספורטאיות התמודדו עם עלייה ראשונית, מכשולים בצורת יהלום, נשיאת המגלשיים על הגב במדרגות שלג תובעניות, עלייה נוספת ואז הרגע המכריע: הסרת העורות וגלישה מהירה לקו הסיום. אלונסו הגיעה לנקודת המעבר הראשונה במקום הרביעי, אך במעבר השני עקפה את הצרפתייה ראבינל והבטיחה את הארד אחרי קרב ישיר. היא דורגה בין 6 הטובות בעולם, עם הזמן הטוב ביותר מבין אלו שלא העפילו אוטומטית, והשלימה קאמבק מסחרר.
אנה אלונסו (IMAGO)"מיד אחרי התאונה חשבתי שזה בלתי אפשרי להיות כאן", סיפרה. "בנובמבר חשבתי שזה בלתי אפשרי, אבל רציתי שפברואר יגיע, ואם בסוף לא אצליח, שזה לא יהיה בגלל שלא ניסיתי". לדבריה, החודשים האחרונים היו קשים במיוחד, עם פציעות גם בכתף ובקרסול ותלות כמעט מוחלטת באחרים. "אבל הייתי בת מזל להרגיש נתמכת בכל רגע, על ידי ההתאחדות, הוועד האולימפי הספרדי, המועצה העליונה לספורט, על ידי אוריול ועל ידי כל האנשים שלי".
אלונסו הודתה במיוחד למאמנה חאבי ארגואלס מחיחון, שהציב יעד ראשוני להגיע לתחרויות גביע העולם בבוי טאול, אך לאחר אימונים טובים בחג המולד החליטו להקדים ולנסות תחרויות בקורשבל. "שם, בוורטיקל, הבנתי מה יש לי". היא הוסיפה: "ידעתי שאני לא נוסעת למשחקים ומשאירה בבית מישהי טובה ממני. המשכתי להאמין בעצמי והנה אנחנו כאן עם המדליה הזו". כשהבינה שהיא שלישית, תיארה זאת כ"רגע קסום".
היום ההיסטורי של הנבחרת הספרדית הושלם עם מדליית הזהב של אוריול קרדונה בספרינט הגברים, אך בגרנאדה התמקדו בגיבורה המקומית. מריה חוסה ריינדה, שהתחרתה ב-5 אולימפיאדות חורף, כינתה את ההישג "משהו מופלא" והדגישה כי מדובר ב"מקור לגאווה". בסיירה נבדה, שם אלונסו מתאמנת בקביעות, הוצב מסך ענק לצפייה משותפת. אלונסו עצמה הבהירה כי לא תחגוג בגדול: "אני רוצה ליהנות מהרגע, אבל לא תהיה חגיגה גדולה. הלוואי שנוכל לחגוג משהו נוסף בשבת", אמרה לקראת מרוץ השליחים המעורב, כשהיא מבטיחה כי הברך שלה "עברה את הגרוע מכל ותחזיק מעמד כמו אלופה".