יש שחקנים שכבר מהצעדים הראשונים שלהם בעולם הטניס רואים שזה לא עוד שחקן, משהו שם מעבר. בין אם זה הטאצ’, ההחזרות, האתלטיות, ההגשה או אולי הנשק הכי חזק שאפשר להציע בעולם הטניס – חבטת הפורהנד. טניסאי אחד כזה הוא ז’ואאו פונסקה, למי שעוד לא הספיק להכיר או טרם שמע את השם של הברזילאי הצעיר, המבטיח ובעיקר הצבעוני.
וצבעוני פחות מבחינת התלבושת ורודה-צהובה עמה הוא פרץ לאחרונה, אלא עם מכות באמת יוצאות דופן, על אחת כמה וכמה שאתה בסך הכל בן 18 בלבד. אחרי שזכה בטורניר הדור הבא בשנה שעברה ושם לעצמו הרים של ציפיות ולא מעט לחץ על הגב להמשך הקריירה, הברזילאי החל לפרוע את השטרות ועשה זאת על אדמת ארגנטינה, כשדווקא בטורניר הבית שלו הלחץ כן הכריע את הטניסאי הצעיר.
ז'ואאו פונסקה (רויטרס)על היריבות הספורטיבית בין ברזיל לארגנטינה אין צורך להרחיב, פחות כמובן בטניס, כי כוכבים יותר מדי גדולים לא צמחו שם, בטח לא לאחרונה. אבל כשאתה מעיף בזה אחר זה ארבעה יריבים ארגנטינאים מקומיים בדרך אל התואר הראשון בקריירה זה לא משהו שעובר באהלן אהלן. הקהל המקומי מאוד חם, היו גם לא מעט קריאות לאאוט ביציעים והפרעות בהגשה, אך עדיין על כל אלה מה שנקרא התגבר הכישרון העולה.
אגב, פונסקה נשאל מדוע הגיש בזמן שהקהל הארגנטינאי עוד מרעיש, והוא ענה שזה הדבר היחיד שיכל לגרום להם להיות בשקט. תומאס מרטין אצ’ברי, פדריקו קוריה, מריאנו נאבונה ופרנסיסקו סרונדולו, את כל הארגנטינאים הללו ניצח פונסקה בדרך אל הזכייה, כשבתווך היה גם את לאסלו דג’רה הסרבי העיקש והמנוסה, אותו הברזילאי הכניע בתום קרב של שלוש מערכות.
ז'ואאו פונסקה (רויטרס)היו החזרות יפות, נקודות קלאסיות ליד הרשת, גם הגשות אפקטיביות לפרקים, אבל מעל לכל בלט הפורהנד הקטלני של פונסקה. אם לרגע יהיה שקט מוחלט בקהל באחד ממשחקיו, אפשר יהיה לחשוב שמדובר ברעם בשמיים ולא בהצלפה של המחבט בכדור הירוק, כן עד כדי כך החבטה שלו עוצמתית וחזקה.
כאמור בהמשך, בטורניר הבית שלו בריו, מרחק הליכה של מספר דקות בלבד מביתו, הוא נכנס למשחק הראשון לעיני אצטדיון מלא, תמיכה אדירה וכשהוא מלווה בכלב שלו (כן כן, אמיתי), אך כאן הלחץ כבר באמת שיתק את הטניסאי המוכשר שהפסיד לאלכסנדר מולר, ואמר בסיום ללא תירוצים: “הייתי כשיר ב-100%, אבל לא שיחקתי את המשחק שלי. הייתי בלחץ”.
חואן מרטין דל פוטרו (רויטרס)באופן טבעי ההשוואה המתבקשת היא לחואן דל פוטרו, מהשחקנים היותר מוכשרים שהיו בסבב. כמובן, דרום אמריקה ועם פורהנד בלתי רגיל. לשניהם יש הצלפות יוצאות דופן עם כף היד, אבל עם כל הכבוד הגדול שיש לדלפו, שבאמת היה כישרון על, פונסקה יקווה אולי לא להיות כמוהו משתי סיבות – זכייה אחת ‘בלבד’ בגראנד סלאם ובעיקר בעיקר שלל פציעות. אחת אחרי השנייה הן נחתו על הארגנטינאי הגדול, ומנעו ממנו להיות בטופ העולמי לתקופות ארוכות.
אחרי שנפרדנו מפדרר, ואז גם מנדאל, עולם הטניס צמא לשחקנים איכותיים, אבל בעיקר לצבעוניים. אלקראס כזה, סינר לא, ומי שכן הוא גם פונסקה המדובר. לא במקרה אנדי מארי אמר שהוא כבר מחכה למפגש הראשון בין הברזילאי לאלקראס. אז נכון, הטניס לא יהיה מגוון יתר על המידה כי בשלב זה פונסקה עולה לרשת רק כשהוא חייב, אבל מי כמו קרליטוס יודע להביא את השחקנים לאזור שבו הם מרגישים הכי פחות בנוח.
ז'ואאו פונסקה (רויטרס)וכמובן יש כאן את הנדבך של ארץ המוצא, ברזיל והתשוקה האדירה לספורט. בטורניר בבואנוס איירס עשרות ברזילאים הגיעו כדי לדחוף את הגיבור הצעיר שלהם, שלא נותר אדיש והודה להם אחרי שחגגו יחד ב’דרבי’ של הטניס הדרום אמריקאי אפשר לומר. בהמשך, בריו כל האצטדיון היה גדוש ורועש במשחקו הראשון ויריבו שניצח אפילו התנצל על כך שהרס את החגיגה, אך אמר שפונסקה עוד ינצח המון בהמשך הקריירה. המשחק הצבעוני שלו וגם התמיכה ביציעים ברחבי העולם יוסיפו הרבה הרבה עניין לסבב ולנו רק נותר לשבת וליהנות.
אגב, עם הזכייה שלו בטורניר בארגנטינה הוא גם נכנס לרשימה מבטיחה ומפוארת במיוחד ברובה, בגיל 18, חמישה חודשים ו-26 ימים. פונסקה הוא השחקן הכי צעיר שזוכה בתואר ATP מאז 1990 אחרי לייטון יואיט, אנדריי מדבדב, קיי נישיקורי, נדאל, אלקראס ומייקל צ’אנג. בכל אופן, נראה שעתיד מזהיר צפוי לילד, שגם בעל נתונים פיזיים אידאלים למשחק הטניס – 185 סנטימטרים ומשקל של 73 ק”ג.
הברזילאים ביציע (רויטרס)בכל הקשור לתגובות שלו מחוץ למגרש עושה רושם, לפחות בינתיים, שהכוכב החדש שומר על רגליים על הקרקע. “כמובן שאני חולם להיות מדורג ראשון בעולם ולזכות בתארים, אבל בעיקר אני מגשים את החלום הגדול שלי שהוא לשחק טניס, אני נהנה מכל רגע”, שיתף אחרי ההנפה הראשונה בקריירה, שהייתה כזכור על משטח החימר, ובטיימינג נפלא לקראת הגראנד סלאם הבא שמחכה - הרולאן גארוס בפאריס.
באליפות אוסטרליה הוא עבר את שלב המוקדמות ואז הדהים את אנדריי רובלב, אבל על המשטח האדום הוא כבר ינסה לעשות מסע יותר ארוך ומרשים. מבחינת איכויות נראה שהוא צריך להיות טוב מאוד על המשטח הקשה (בדומה לדלפו), אבל גם על החימר ראינו שהוא זז היטב ויודע להביא את החוזקות שלו. כמות יוצאת דופן של ווינרים על חימר, אז על משטח קשה? על אחת כמה וכמה, אך עוד חזון למועד.
ז'ואאו פונסקה (רויטרס)ברזיל בטירוף מהפלא החדש, מאז גוסטבו קוורטן האגדי שחגג גראנד סלאם אחרון אי שם ב-2001 (אליפות ארצות הברית הפתוחה), היא לא הצליחה להצמיח כוכב טניס, אבל אולי עכשיו אנחנו חוזים בניימאר של הענף? מי יודע, יכול להיות. ניצוצות של סמבה בטוח יש. אגב, הכדורגלן הברזילאי לא נותר אדיש למטאור מענף הטניס וגם היה בין המברכים של פונסקה אחרי הזכייה המדוברת בטורניר בארגנטינה.
בכל אופן, לפונסקה יש משימה לא פשוטה כדי להפוך לברזילאי הגדול בהיסטוריה – להגיע למקום הראשון בעולם ולחגוג עם יותר משלושה תארי מייג’ור. אז כרגע עם אלקראס וסינר זה נשמע קשה ביותר, אבל אם הראש שלו יהיה מסודר מבחינה מנטלית והוא יצליח לשדרג את עצמו בעוד ועוד אספקטים (הגשה, משחק רשת, חבטת סלייס) פונסקה בהחלט יכול להיות שווה כמה תארי גראנד סלאם. ההפסד בריו מתקבל בהבנה, בסך הכל מדובר בילד בן 18 שהגיע עם המון המון לחץ וכשל.
ז'ואאו פונסקה (רויטרס)אך פונסקה מיד התעשת ואמר: “מחר יום חדש, אלמד ממה שהיה ואמשיך הלאה”. אגב, עד כמה הקפיצה שלו מטאורית וחריגה? רק בפברואר בשנה שעברה (2024) הברזילאי הצעיר היה מדורג במקום ה-655 בעולם (!), היום הוא כבר מתחיל לפלרטט עם הטופ 50. אל תתפלאו אם תוך שנה נראה אותו לוטש עיניים לעבר העשירייה הראשונה.