התאריך ה-5 בפברואר 1985 ייזכר לעד כאחד הימים המוזרים והייחודיים ביותר בתולדות הטניס העולמי. במהלך הסיבוב הראשון של טורניר "ליפטון" בדלריי ביץ' (שלימים הפך לטורניר מיאמי היוקרתי), איבן לנדל ולארי סטפאנקי סיפקו רגע שלא נראה כמותו לפני כן – וגם לא מאז: הם סיימו את משחקם הרשמי ללא שופט על המגרש.
באותם ימים, איבן לנדל הצ'כי היה המדורג שלישי בעולם וכוח עולה בסבב, בעוד לארי סטפאנקי האמריקאי דורג במקום ה-141. המשחק נראה כטיול שגרתי עבור לנדל, שהוביל בבטחה 6-2, 3-0 ו-40:15, עד שהגיעה הנקודה ששינתה את הכל והוציאה את המשחק משליטה.
במהלך המשחקון הרביעי של המערכה השנייה, לנדל הגיש סרב ראשון שנפסק כ"אייס". סטפאנקי, שהיה בטוח שהכדור היה בחוץ באופן ברור, ניגש לשופט הכיסא לואיג'י ברמבילה כדי לערער על ההחלטה. ברמבילה בחר להתעלם מהשחקן והכריז על התוצאה: 4:0 לטובת לנדל. כשסטפאנקי המתין לתשובה לפני שהחל את המשחקון הבא, השופט החליט להעניש אותו בנקודת עונשין בגין עיכוב משחק.
כאן הגיע המפנה המפתיע ביותר: דווקא לנדל, שזכה בנקודת העונשין לטובתו, התייצב לצד יריבו ומחה בפני השופט. לנדל לא רצה לקבל את הנקודה בטענה שסטפאנקי לא עשה שום דבר רע. "זה היה מגוחך", הסביר לנדל לאחר מכן. "לארי הוא אחד הבחורים הנחמדים בסבב. הוא בסך הכל שאל שאלה והגיע לו לקבל תשובה. אמרתי לשופט שאנחנו נשחק בתוצאה של שוויון (0:0) ולא נקבל את נקודת העונשין".
השופט ברמבילה, שלא ידע כיצד להתמודד עם המצב החריג, עזב את המגרש כדי להתייעץ עם המפקח תומאס קרלסברג. בזמן שהשניים שוחחו בצד, לנדל וסטפאנקי החליטו שהם לא מחכים לאיש והמשיכו לשחק בעצמם. כשברמבילה חזר למגרש והורה לשחקנים להתחיל את המשחקון החמישי, השניים סירבו לציית מאחר שהם כבר היו בעיצומו של המשחקון.
בשלב זה, ברמבילה הזועם החליט לנטוש את המגרש סופית, ויחד איתו עזבו גם כל קווני המשחק. "המשכנו לשחק והשופט פשוט הלך", שחזר סטפאנקי. "לנדל ואני קראנו את הכדורים בעצמנו, ומישהו מתא העיתונאים פשוט צעק את התוצאה עבורנו".
הסיטואציה המביכה לא נמשכה זמן רב, שכן לנדל השלים במהרה את הניצחון בתוצאה 6-2, 6-0. לאחר לחיצת היד המסורתית, לנדל, שלא היה ידוע בחוש ההומור שלו, סיפק את אחד הרגעים המשעשעים בקריירה שלו כשנופף לשלום לעבר כיסא השופט הריקה.
למרות האירוע החריג, לא ננקטו צעדים משמעתיים נגד השחקנים. מפקח הטורניר, קן פאראר, הודה כי המשחק לא נוהל בסטנדרטים הנדרשים וכי השופט היה צריך להשיב לשאלת השחקן. ברמבילה עצמו הורד לתפקיד קוון עד לסיום הטורניר. לנדל המשיך מאז להפוך למדורג ראשון בעולם, בעוד סטפאנקי זכה בתוארו היחיד בקריירה שבוע לאחר מכן, ומאוחר יותר הפך למאמן מהשורה הראשונה שעבד עם כוכבים כמו מרסלו ריוס ואנדי רודיק.