פפ גווארדיולה הבהיר במסיבת עיתונאים שהפציעות בפניו נגרמו על ידו, קרו מכיוון שהוא רוצה "לפגוע בעצמו". כאשר אנו עומדים בפני מצבים של מתח ולחץ, זה נורמלי לגלות התנהגויות שלא היינו נוקטים במצבים רגועים, כמו כרסום ציפורניים או הידוק שיניים, אך מה לגבי התנהגויות אחרות כמו פציעות קלות? האם ניתן לראות בכך פגיעה עצמית?

לפי מומחי בריאות הנפש בספרד, ישנן מספר הסברים אפשריים למצב זה. מצד אחד, אומר הפסיכולוג חוסה מרטין דל פליגו: "ניתן לראות בהתנהגות זו כפגיעה עצמית לא אובדנית, כלומר, חיפוש כאב, אך לא מוות". במצב מסוג זה, "מסלולי הכאב פועלים במקביל למסלולי החרדה, ומשהו מפעיל את שניהם. אם אני חווה רגע של חרדה זמנית, אבל מתרחש רגע של כאב, כמו פציעות קלות, המסלול משתנה מכיוון חרדה לכיוון כאב".

לטענת המומחה, מצב זה מתרחש אצל כל סוגי היונקים, אך כל אחד מבטא אותו בדרך שונה. במקרה של מתבגרים, "יצירת כאב כדי ליצור הקלה היא דרך לווסת את מערכת העצבים, אך במקרה של מבוגרים, התנהגות מסוג זה עשויה להיות קשורה למשהו מהעבר". במקרה של גווארדיולה, "ייתכן שהלחץ שבו היה נתון כשחקן עילית והלחץ שהוא חווה עכשיו כמאמן קשורים לסוג זה של פגיעה עצמית לא אובדנית".

פפ גווארדיולה בפפ גווארדיולה ב'דיילי מייל' (צילום מסך)

לפי נואליה מורנו, פסיכולוגית בבתי החולים HM, סוג זה של פציעות קורה לפעמים "כאשר אנו עוברים מצבי רגש מועצמים, הנובעים מגורמים פנימיים או חיצוניים, ומגיעים לנקודת איבוד שליטה רגשית שבה אנו מבטאים התנהגויות אימפולסיביות יותר, ללא מודעות רבה, כמו סוג של שחרור". במקרה הזה, במקום לצעוק, לענות בכעס או לבעוט בדלת, "אנו פוגעים בעצמנו". “יש אנשים שבמצבים כאלה מכווצים את הידיים, הירכיים או פוגעים בעצמם. זו צורת שחרור רגשי שאיננו יודעים להתמודד איתה, אך אינה נחשבת לפגיעה עצמית”, הוסיפה.

למה זה קורה?

כפי שמציינת מורנו, מצבים כאלה מתרחשים בדרך כלל במצבי לחץ. "לחץ מופיע כאשר דרישות חיצוניות עולות על המשאבים האישיים שיש לנו כדי להתמודד עם מצב נתון". במקרה של מאמן מנצ’סטר סיטי, "הלחץ החברתי והתקשורתי ותוצאות הפסד במשחק גורמים להיווצרות מצב מלחיץ מאוד, והוא מגיב בדרך הזו". יש לקחת בחשבון גם גורמים משפחתיים ואישיים שעשויים להיות קיימים.

פפ גווארדיולה המום (רויטרס)פפ גווארדיולה המום (רויטרס)

מאפייני האנשים שמפגעים בעצמם

לפי דל פליגו, "זה יכול לקרות לכולנו". עם זאת, על פי מומחים מהמכון הגבוה ללימודים פסיכולוגיים בספרד, ניתן לזהות מאפיינים משותפים בקרב אנשים שמפגעים בעצמם, כגון:

- חסכים בכישורים רגשיים: הם מתקשים במודעות וביטוי רגשות, דבר שעלול להוביל לתקופות של ניתוק שבהן חוויית הרגש משתנה ולאלקסיתימיה (חוסר יכולת לבטא רגשות).

- ביקורת עצמית: אנשים שנוטים להיות ביקורתיים כלפי עצמם, עם פרצי זעם או דחייה עצמית. אנשים שמפגעים בעצמם בתדירות גבוהה יותר הם אלה שמפגינים: ענישה עצמית וזעם מופנה פנימה, ביקורת עצמית ודימוי עצמי נמוך או ביקורת עצמית גבוהה ורגשיות שלילית גבוהה.

- עלייה ברגשות שליליים: עלייה תכופה ואינטנסיבית ברגשות שליליים, שהיא כנראה הסיבה המרכזית לפגיעה עצמית, שכן הפגיעה העצמית יכולה להקל, גם אם באופן זמני, על מצוקה רגשית.

פפ גווארדיולה ושחקני מנצפפ גווארדיולה ושחקני מנצ'סטר סיטי (אחר)

מצד שני, באשר לאנשים שמגיבים בעוצמה במצבים מלחיצים, יש לזכור שישנם אנשים שמסתדרים עם מצבים כאלה טוב יותר מאחרים, וגם פרופילים מסוימים נוטים להתנהג כך. מורנו מציינת ש"אנשים כאלה נוטים להיות תובעניים, ביקורתיים כלפי עצמם, פרפקציוניסטים ואימפולסיביים, אשר מפרשים מצבים מלחיצים כדבר נורא".

פתרונות אפשריים

לפי דל פליגו, ישנם שני סוגי טיפול להתמודדות עם התנהגות מהסוג הזה: ניהול חיים רגועים ומאוזנים יותר, ללא מתח, תוך הפחתת עומס העבודה והלחץ, ועבודה על התגובה הרגשית: שמופעלת בעוצמה רבה במצבים כאלה. במקרה של פגיעה עצמית לא-אובדנית, מציין הפסיכולוג שטיפולי CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) לא יהיו מועילים, מכיוון ש"התגובה הרגשית חזקה מדי, והאדם החווה אותה אינו מסוגל להתמודד עם מצבים אלה".

העצה של מורנו היא לזהות את רמת הלחץ שלנו. לשם כך היא מציעה: "לחשוב על רמזור ושלושת הצבעים – אדום, צהוב וירוק". בירוק, הכול בסדר ותחת שליטה. בצהוב, מופיעים מצבים שמגבירים את הלחץ שלנו, ושם עלינו להתמקד כדי להימנע מהגעה לאדום ולפיצוץ רגשי. "בקשת עזרה או התרחקות זמנית מהמצב המלחיץ יכולה לעזור לנו להשתפר", סיכמה.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה