התאחדות הכדורגל הארגנטינאית אישרה צעד חדש וחריג במיוחד, שמונע מזימון לנבחרות הלאומיות שחקנים שעוברים לחו”ל מבלי שחתמו קודם לכן על חוזה מקצועני במועדון ארגנטינאי. המדיניות נועדה להגן על המועדונים במדינה מפני איבוד שחקנים צעירים, ולעודד פיתוח שחקני מחלקות נוער.

בהתאחדות הסבירו כי המהלך נובע מ״כמה מקרים אחרונים שבהם הופעלה ‘פטריה פוטסטד’״, חוקי הסמכות ההורית במדינה, שמעניקים להורים את הזכות ״לנהל את נכסי ילדיהם״. בפועל, החוק מאפשר להורים להחליט היכן ילדיהם יחתמו על חוזה מקצועני, גם ללא הסכמת המועדון שבו הם משחקים באותה עת, כאשר ההתקשרות עם אותו מועדון היא במסגרת הסכם נוער שאינו מחייב.

בארגנטינה ניתן לחתום על חוזה מקצועני מגיל 16, גיל שמשתנה ממדינה למדינה, בעוד שמנגנון ה״פטריה פוטסטד״ תקף עד גיל 18. המשמעות היא שאם שחקן עוזב לפני שחתם על חוזה מקצועני, המועדון שגידל אותו זכאי רק לדמי פיתוח, ולא לדמי העברה.

הצעד של ההתאחדות לא מונע את המעבר עצמו, אך באמצעות שלילת האפשרות לזימון לנבחרות ארגנטינה, הוא נועד להרתיע שחקנים ומשפחותיהם מצעד כזה. ״לאחר דיון בהיבטים השונים של מצבים אלה, ומתוך מטרה להגן על האינטרסים של המועדונים, הוחלט פה אחד על ידי הנוכחים כי שחקנים כאלה לא יזומנו לסגלי הנבחרות השונות״, הוסיפה ההתאחדות.

מסי וטאפיה (IMAGO)מסי וטאפיה (IMAGO)

למה ההתאחדות בארגנטינה עושה זאת עכשיו?

המטרה המרכזית היא למנוע משחקנים ארגנטינאים לעבור לחו״ל לפני חתימה על חוזה מקצועני עם מועדון מקומי. מועדונים בארגנטינה איבדו בעבר שחקני נוער מבטיחים לקבוצות אירופיות עוד לפני שחתמו על חוזה מקצועני. המקרה הבולט ביותר הוא של ליאו מסי, שעבר בגיל 13 למחלקת הנוער של ברצלונה מניואלס אולד בויס.

לפי דיווח של TyC Sports, המקרה שזירז את קידום ההחלטה היה של לוקאס סקרלטו, קשר בן 16 שעזב את ריבר פלייט, אחד המועדונים הגדולים במדינה, כדי להצטרף לפארמה האיטלקית. סקרלטו, שעדיין לא ערך הופעת בוגרים, אך כבר זומן לנבחרות הצעירות של ארגנטינה עד גיל 16, לא חתם על חוזה מקצועני בריבר.

״אכפת לי ממנו ואני מאחל לו את הטוב ביותר, אבל הייתה לו הסיטואציה הטובה ביותר בריבר״, אמר בדצמבר גבריאל רודריגס, מנהל מחלקת הנוער של ריבר. ״לא חשבתי שזה נכון שהוא עזב את המועדון כשהוא עשה זאת. מעבר לכך, סוכני שחקנים הם בעיה בכדורגל כי הם מחפשים את טובתם האישית. הם רוע הכרחי בכדורגל״.

סקרלטו הצטרף לריבר בגיל 6, נחשב לשחקן מוערך במועדון ואף שימש קפטן קבוצת עד גיל 16. כאשר מלאו לו 16 באפריל האחרון, ריבר פתחה בשיחות עם השחקן, משפחתו וסוכנו, מרטין אריאל גואסטדיסניו. לאחר המעבר לפארמה, ריבר פלייט מסרה כי הגישה תלונה רשמית לפיפ״א נגד גואסטדיסניו, בטענה שפעולותיו הפרו את תקנות פיפ״א בנוגע להתנהלות סוכני שחקנים.

גואסטדיסניו הגיב: ״הייתי מטרה להכפשות, עלבונות ופגיעה בשמי הטוב מצד ריבר, בלגן שלם של מצבים שלא מגיעים לי רק בגלל שאני סוכן שחקנים. אני לא עובד עבור מועדונים, אני עובד עבור השחקנים. השחקן שלי ומשפחתו ביקשו ממני למצוא עבורו את האפשרות הטובה ביותר, וזה בדיוק מה שעשיתי״. בהודעת ריבר על עזיבתו של סקרלטו נמסר כי המועדון ״מעריך ומודה לפארמה קלצ’ו על המקצועיות והיחס המכבד במהלך תהליך המשא ומתן״.

כיצד זה היה משפיע על סגל נבחרת ארגנטינה הנוכחי?

7 שחקנים שזומנו לנבחרת הבוגרת מאז חלון המשחקים של ספטמבר לא היו זכאים לזימון תחת החוק הזה. מסי, מלך השערים ושיאן ההופעות של הנבחרת, הוא הבולט שבהם, לצד השוער אמיליאנו מרטינס, שעבר ממחלקת הנוער של אינדפנדיינטה לארסנל ב-2010. ג’וליאנו סימאונה עבר ב-2019 ממחלקת הנוער של ריבר פלייט לאתלטיקו מדריד.

ליאו מסי ואמיליאנו מרטינס (רויטרס)ליאו מסי ואמיליאנו מרטינס (רויטרס)

שחקנים נוספים שהיו מושפעים הם הקשרים אמיליאנו בואנדיה ואנסו ברניצ’אה, והחלוצים חואקין פניצ’לי וולנטין קרבוני.

האם המהלך חוקי?

עו״ד סמואל קאת’ברט, המתמחה בדיני ספורט ומסחר, מסביר: ״פיפ״א קובעת כללים לזכאות שחקנים לשחק בנבחרות עבור כל ההתאחדויות החברות בה, וארגנטינה היא אחת מהן. הכללים עוסקים בנושאים מורכבים כמו אזרחות, אזרחות ספורטיבית, שינוי אזרחות וחוסר אזרחות, לצורך קביעת הזכאות. עם זאת, פיפ״א אינה מכתיבה מדיניות זימון, ואין בתקנון שלה איסור על הגבלת זכאות לשחקנים המשחקים בליגה מסוימת או במדינה מסוימת״.

מה הייתה התגובה?

״יש נציגים שפוגעים במועדונים, והצעד שנקטנו הוא הנכון כדי להגן על שחקני הנוער שלנו״, אמר ניקולס רוסו, נשיא לאנוס, לאחר הישיבה, לפי TyC Sports. גם גבריאל היינצה, כיום מאמן בקבוצה הבוגרת של ארסנל ובעבר שחקן מנצ’סטר יונייטד וארגנטינה, קרא כבר בעבר לטפל בסוגיית ה״פטריה פוטסטד״.

כריסטיאנו רונאלדו וגבריאל היינצה במנצכריסטיאנו רונאלדו וגבריאל היינצה במנצ'סטר יונייטד (רויטרס)

״ברוב המקרים הסוכנים הם האשמים במה שקורה״, אמר ב-2020. ״המועדונים הם אלה שנפגעים הכי הרבה, כי הם מגדלים את השחקן ואז ההורים מקבלים את ההחלטה ומשאירים את המועדון חשוף. פיפ״א צריכה להתערב ולקבוע קו ברור מלמעלה. מועדונים שמצטיינים בפיתוח שחקנים מאוד מתוסכלים, כי הנושא הזה קריטי עבורם״.

האם יש מדינות נוספות עם צעדים דומים?

לדברי קאת’ברט, ״החוק החדש בארגנטינה אינו שונה משמעותית מהמדיניות הנהוגה באנגליה ברוגבי מאז 2012, שלפיה שחקן המשחק במועדון זר אינו זכאי לזימון לנבחרת, אלא אם מתקיימים חריגים״. ״יש שטענו שמדובר בהגבלת עיסוק, אך עד כה לא הוגשה תביעה שבחנה זאת בפועל״.

האם זה יכול להפוך לתקדים עולמי?

קאת’ברט מסכם: ״הרעיון מאחורי מדיניות כזו הוא לעגן שחקנים בליגה המקומית לטובת המשחק המקומי, אך תמיד יהיו כאלה שיבחרו לוותר על הנבחרת לטובת חוזים גדולים במועדונים גדולים. הצלחת מדיניות כזו תלויה במידה רבה בהצלחת הנבחרת וביוקרתה, ובמחיר ששחקנים יהיו מוכנים לשלם כשהם מוותרים על הזכאות לזימון באמצעות מעבר לחו״ל בניגוד לכללים״.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה