להבין את מרקוס רשפורד של היום מחייב לחזור אחורה בזמן, הרבה לפני שערים, חוזים ולחץ של מועדונים גדולים. כ-25 שנה לאחור, לשכונת ויית’נשו בדרום מנצ’סטר, לבית צנוע שבו גידלה אם חד הורית חמישה ילדים כמעט בלי שום דבר מיותר. משם צמח שחקן שמדבר היום על ברצלונה, אבל ממשיך לשאת איתו את העבר לכל מקום.
“אמא שלי גידלה לבד אותי, שני אחים ושתי אחיות”, מספר רשפורד. “כולנו גרנו יחד באותו בית עד שהאחים שלי התבגרו. זה היה העולם שלנו, המשפחה שלנו. היום, כשאני מסתכל אחורה, אני מבין שהמצב היה מורכב, אבל אז, כילד, הייתי מאושר. זה היה נראה לי נורמלי. לא הרגשתי מסכן או שמישהו חי בתנאים קשים”.
עם השנים, ההבנה הגיעה. “ככל שהתבגרתי ודיברתי עם אמא שלי על מה שהיא עברה, הבנתי כמה זה לא היה פשוט בשבילה”, הוא אומר. “בגלל זה, כשאני מתבגר, אני רוצה לעזור למשפחות שנמצאות במצבים דומים למה שאנחנו עברנו. עדיף לעזור למשפחה אחת מאשר לא לעשות כלום”. עבורו, דמותה של אמו היא עוגן. “מאיפה שאתה בא זה חלק מהזהות שלך. זה משהו שאסור לשכוח, לא משנה לאן תגיע בחיים או בקריירה”.
מרקוס רשפורד (IMAGO)אותה תפיסת עולם ליוותה אותו גם לתוך העשייה החברתית. “רוב הפרויקטים התחילו כשהייתי בן 18 או 19”, הוא מסביר. “אמא שלי תמיד עזרה לאנשים חסרי בית, במיוחד בתקופת חג המולד, עם אוכל ובגדים. היא הייתה מסתובבת ברחובות מנצ’סטר ומחלקת קופסאות עם מוצרי יסוד. משם זה בא”. מבחינתו, זה לא היה צעד חריג, אלא המשך טבעי למה שראה בבית.
גם פרויקטי ההזנה בבתי הספר נולדו מתוך חוויה אישית. “כשהייתי ילד הייתי אחד מאלה שהיו צריכים עזרה בארוחות בבית הספר”, הוא אומר. “יש תקופות קשות יותר, כמו חג המולד. חשוב שילדים יקבלו בבית הספר אותו סוג מזון שהם מקבלים בבית. רציתי ליצור משהו שישמור על האיזון הזה כל השנה, גם בחופשות. בקורונה הבנתי שזה הזמן להתחיל, כי זו הייתה תקופה קשה מאוד להרבה משפחות”.
יוזמה נוספת שקרובה לליבו היא עידוד קריאה. “אני בעצמי לא התחלתי לקרוא ספרים עד גיל 15 או 16”, מודה רשפורד. “אבל זה היה מאוד חשוב בשבילי. אנחנו רוצים להביא ספרים לכמה שיותר ילדים, במחירים נגישים, ולתת להם את הדחיפה לקרוא. זה משהו שיכול לשנות חיים”.
מרקוס רשפורד (IMAGO)כיום, לצד הפעילות החברתית, הוא חי אתגר חדש כשחקן ברצלונה. “אני מסתגל מצוין למועדון ולעיר”, הוא אומר. “מהרגע הראשון הרגשתי שקיבלו אותי בצורה נהדרת. הסיבה שאני כאן היא לעזור לקבוצה לזכות בתארים. הכול קורה מהר בכדורגל, והמטרה היא לחזור על הצלחות. אני מרוכז בזה לגמרי”.
ועל העתיד? רשפורד חד וברור. “ברור שאני רוצה להישאר בברצלונה”, הוא מצהיר. “זו מטרה סופית, אבל לא בגלל זה אני עובד קשה כל יום. המטרה היא לנצח. זה מועדון ענק שנבנה כדי לזכות בתארים”. גם הלחץ לא מרתיע אותו: “יש כאן דרישות גבוהות, אבל זה לחץ טוב. אני צריך סביבה שמציבה מטרות גדולות. זה המקום המושלם בשבילי להמשיך את המסע שלי כשחקן”.