צ'אבי דיבר לראשונה מאז שעזב את ברצלונה בראיון נרחב ל’פראנס פוטבול’. המאמן ששימש בתפקיד אצל הקטלונים עד העונה שעברה שבר שתיקה כדי לדבר על הכדורגל שהוא כל כך אוהב ולהודות שהוא מאזין להצעות לחזרה לאימון. הוא אינו שולל דבר, אפילו לא לאמן קבוצה אחרת בלה ליגה נגד מועדון חייו.
בראיון למגזין הצרפתי היוקרתי, הספרדי נזכר בקריירה שלו כשחקן ובתקופה שלו כמאמן בברצלונה, שם הוא מאמין שהותיר חותם. עם זאת, צ'אבי גם מודה שהפרידה מהמועדון לא הסתיימה היטב, ושהאהבה שלו לברצלונה "לפעמים" לא הועילה לו.
על מה הוא אוהב לראות ומה שהוא רוצה להשיג: "אני אוהב לראות קבוצות שמשחקות עם הכדור. מאמנים כמו פפ גווארדיולה, ארנה סלוט בליברפול, וינסנט קומפני בבאיירן, אבל גם את הליגות בקטאר, ערב הסעודית, פורטוגל... אני רוצה שהשחקנים שלי ייהנו, שיפתחו סגנון משחק שמושך את האוהדים ויזכו בתארים. אני רוצה לזכות בליגת האלופות, ביורו ובמונדיאל".
פפ גווארדיולה (רויטרס)על העתיד: "אין לי שום דבר סגור, אני פתוח להצעות. למה לא לאמן קבוצה אחרת בלה ליגה? אני מחפש פרויקט מרגש, יש לי שאיפה לזכות בתארים".
על הפילוסופיה שלו: "יוהאן קרויף השפיע עליי מאוד. עבורי, כדורגל הוא קודם כל משחק. כמובן שהמטרה היא לנצח, אבל זה טבעי כשאתה משחק טוב ונהנה על המגרש. הפילוסופיה שלי מבוססת על לחץ – כדי להשיג את הכדור במהירות, החזקת כדור – כי אם אין לי את הכדור ב-90% מהזמן, אני סובל, מיקום – כל שחקן תופס שטח ויודע איפה נמצא חברו, תפיסה – להבין את המשחק ולחזות מהלכים כדי לקבל את ההחלטות הטובות ביותר. הייתי מוסיף תשוקה, כי כששחקן מרגיש מסופק, ההצלחה מגיעה באופן טבעי".
יוהאן קרויף (רויטרס)על המאמנים הטובים ביותר לדעתו: "לה מאסיה והתפקיד שלי כקשר העניקו לי יתרון. תמיד ראיתי את הכדורגל כמכלול. לא רק חשבתי על הגנה או התקפה, אלא על הבנייה. עבורי, המאמנים הטובים ביותר הם קשרים לשעבר: גווארדיולה, ואן חאל, אנצ'לוטי, צ'אבי אלונסו וארטטה. ברצלונה כבר פנתה אליי פעמיים לפני לאפורטה, אבל עדיין לא הרגשתי מוכן. לכן ביליתי שנתיים וחצי באל סאד, שם יכולתי להתאמן, לנסות דברים ולזכות בתארים".
על התקופה בברצלונה: "השנה וחצי הראשונות שלי בברצלונה היו טובות מאוד. סיימנו במקום השני לפני שזכינו בלה ליגה ב-2023, כמו גם בסופר קאפ הספרדי. אחר כך התוצאות היו פחות טובות. העזיבה של ג'ורדי קרויף ומתאו אלמאן היו מכות כואבות".
"המועדון היה באחת התקופות הקשות בתולדותיו, אפילו גרועה יותר מתחילת שנות ה-2000. הציפיות היו גבוהות מאוד בהתחשב בהיסטוריה שלי כמאמן. הקשר העמוק שלי לברצלונה לפעמים לא הועיל לי. אולי הייתי יותר מדי סנטימנטלי, אבל זו הייתה חוויית למידה אמיתית".
צ'אבי (רויטרס)התפיסה של בארסה כדת: "אני לעולם לא אשכח את היום שבו סבי הזמין את כל המשפחה שלי לקאמפ נואו לצפות בגביע גאמפר. ברצלונה היא הרבה יותר מכדורגל, היא כמעט דת. כשראיתי את שוסטר עם שיערו הבלונדיני, נדהמתי. בגלל הדרך שבה הוא שיחק, האצטדיון והקבוצה".
על לואיס ואן חאל: "הייתי כדורגלן קטן, לא חזק ולא מהיר, אבל סגנון המשחק הקרויפיסטי התאים בצורה מושלמת לתכונות שלי. הכדורגל שלי התבסס על חשיבה, על היכולת לזהות שטחים פנויים. אני מרגיש הכרת תודה עצומה לכל המאמנים שהפיצו את הפילוסופיה הזו, ובמיוחד לוואן חאל, שהאמין בי ואמר שיש לי כישרון מדהים. הוא האמין בי, ולפעמים יותר ממה שאני האמנתי בעצמי”.
לואיס ואן חאל (רויטרס)על העזיבה הקשה של פיגו לריאל מדריד: "העזיבה של לואיס פיגו בשנת 2000 הייתה מכה קשה מאוד. זה היה קצת כמו אם מסי, בשיאו, היה עוזב את המועדון אחרי שזכה בכדור הזהב. פיגו היה הקפטן שלנו, השחקן הכי טוב שלנו, והוא עבר לריאל מדריד, היריבה הנצחית שלנו. לקח לנו שלוש או ארבע שנים להתאושש."
על פפ גווארדיולה: "לא ניצחנו במשך שנתיים, ושאלו את קרויף לדעתו מי צריך לקחת את המושכות בברצלונה, והוא ענה בלי היסוס: 'גווארדיולה'. שיחקתי לצידו וידעתי שהוא פרפקציוניסט ואובססיבי לגבי הפילוסופיה שלנו. הייתי משוכנע שהוא יצליח".
על הקבוצה של פפ שזכתה בטרבל: "עם פפ הבנתי שאני יכול להתחרות מול כל אחד והגעתי לשיא הקריירה שלי. את הקבוצה ההיא יזכרו. הייתה לנו את הדור הכי טוב בתולדות ספרד, שגדל בלה מאסיה, עם השחקן הכי טוב בהיסטוריה – מסי. אני לא יודע אם אנחנו הקבוצה הכי טובה בכל הזמנים, אבל רק להיכלל בין ארבע או חמש הקבוצות שיכולות להיחשב לכאלה זה כבר פריבילגיה אדירה".
צ'אבי ומסי (רויטרס)על כדור הזהב: "אני לא רואה את עצמי שחקן טוב יותר ממסי או כריסטיאנו רונאלדו, ממש לא. הייתי פליימייקר, אבל לא היה לי את היכולת להכריע משחק לבד. אני גאה שסיימתי במקום השלישי שלוש פעמים. התמונה ההיא עם אינייסטה וליאו היא היסטורית. עבורי, זה הניצחון של הפילוסופיה, הכרה ייחודית בסגנון ובמורשת שלנו".
על נבחרת ספרד הגדולה ביותר: "לפני כן, היה נראה אוטופי שספרדי יכול לזכות במונדיאל, ועם הדור הזה שינינו את המנטליות. בעבר, הגעה לרבע הגמר הייתה כבר הישג. היום, אם אנחנו לא זוכים, זה כמעט נראה כמו כישלון. שינינו את ההיסטוריה של הכדורגל הספרדי. הנבחרת הזו תיזכר לנצח. לואיס אראגונס העניק לנו תחושת שייכות, היינו כמו משפחה".
אינייסטה, מסי וצ'אבי (רויטרס)