המנה העיקרית
אחת הפגרות הסוערות בתולדות ברצלונה הסתיימה ביום ראשון עם ניצחון סולידי, 0:2 מול ריאל בטיס. ניימאר שבר את השיא העולמי ועזב לפאריס סן ז’רמן בתום סאגה מתישה וארוכה. הכוכב הברזילאי החליט לסיים את דרכו בקטאלוניה בתום ארבע שנים בהן זכה בלא מעט תארים והיה שחקן דומיננטי בשלישיית ההתקפה ביחד עם ליאו מסי ולואיס סוארס.
אי אפשר להגיד שהעונה האחרונה לא הייתה טובה עבור ניימאר, במהלכה כבש 20 שערים בכל המסגרות, אך עושה רושם כי אם היה מעלה את הרמה בדרגה אחת, ברצלונה הייתה יכולה לתת פייט חזק יותר לריאל מדריד, שאמנם הבטיחה את האליפות רק במחזור האחרון, אך הייתה דומיננטית ומרשימה יותר.
ניצחון מתוק: 0:2 לבארסה במשחק הפתיחהלשם המחשה, אפשר לציין כי ניימאר לא כבש עד חודש מרץ בקאמפ נואו במסגרת הליגה ורגע השיא שלו הגיע במפעל אחר, ב-1:6 הדרמטי בליגת האלופות מול פ.ס.ז’, אליה עבר בסופו של דבר.
על פי דיווחים ניימאר סיפר כי רצה לעזוב את ברצלונה בין היתר כדי לצאת מהצל של מסי ולהיות ה-כוכב של הקבוצה. הוא לא רצה להמתין לפרישתו של הפרעוש ולא רצה לנסות להיות יותר טוב ממנו בבארסה עצמה. הוא בחר לעבור לליגה טובה פחות ולהתבלט בה.
ניימאר. כבר זיכרון רחוק (רויטרס)בברצלונה רודפים אחרי מחליפים יקרים, אוסמן דמבלה ופיליפה קוטיניו מוזכרים ללא הרף, אבל אולי התשובה נמצאת דווקא בלה מאסיה, אותה אקדמיה מפוארת. לא מעט אוהדים של ברצלונה חיפשו תמיד שעיר לעזאזל, אחד כזה שאפשר להאשים אותו כשלא הולך. פעם זה סיידו קייטה, פעם טאטה מרטינו, פעם ז’רמי מתייה ועכשיו ההנהלה והעומד בראשה ג’וזפ מריה ברתומיאו.
נכון שנעשו הרבה שגיאות, אך גם לא מעט החלטות נבונות. אפשר לזקוף לזכות הצוות המקצועי את החזרתו של ג’רארד דאולופאו. עד עכשיו, במשחקי ההכנה וגם במשחקים הרשמיים, “דאולו” הוכיח שהוא מתאים לרמה. הכל מתחיל ונגמר בהחלטה עקרונית לתת הזדמנות לצעירים מוכשרים תוצרת בית, ולא לחפש בחוץ כאופציה ראשונה. לפני כשש שנים פפ גווארדיולה הקפיץ את דאולופאו מקבוצת הנוער אך הילד לא נטמע במערכת שחוותה שגשוג. הוא עבר באברטון, סביליה ומילאן ועכשיו חזר כדי להוכיח שהוא ראוי.
ג'רארד דאולופאו מול בטיס. יכול להחליף את ניימאר (רויטרס)בארסה רוצה להביא מחליפים במאות מיליונים גם כדי לרצות את האוהדים, אבל טוב יעשו אם יסמכו על התוצרים המקומיים. סרג’י רוברטו, שכבש את השער השני מול בטיס מבישול של דאולופאו, הוכיח כבר בעונה שעברה שהוא שחקן ורסטילי שיכול לשחק במספר תפקידים ומתאים לשיטה.
בזכייה האדירה בליגת האלופות ב-2011 עלו בהרכב מול מנצ’סטר יונייטד באצטדיון וומבלי לא פחות משבעה שחקני בית. הטענה הנפוצה היא שאחרי התקופה הגדולה של קרלס פויול, צ’אבי הרננדס ואנדרס אינייסטה, קרנה של לה מאסיה ירד. זה הזמן להוכיח שזה לא נכון ויש פריחה מחודשת. הכל תלוי בצ’אנס שנותנים לצעירים. ואל תשכחו היכן גדל מסי כשהגיע מארגנטינה.
שחקני ברצלונה בגמר ב-2011. שבעה שחקני בית (רויטרס)אל תבינו לא נכון, ברצלונה תהיה חייבת לרכוש כוכבים מבחוץ. עילוי כמו לואיס סוארס קורע רשתות ומוסיף המון. ובכל זאת, אסור לה להתפשר. אם יש שחקן בית שיכול להגיע לרמה של שחקן רכש, צריך לקדם את שחקן הבית. לא עוד פלופים כמו אנדרה גומש אלא כישרונות מקומיים שיכולים לעזור. בניגוד לתחזיות השחורות, ברצלונה תרוץ לאליפות גם העונה ויש לה את הסגל המתאים לכך.
טאפאס, בקטנה
ומה עם האלופה? טוב, תודה ששאלתם. גם בלי כריסטיאנו רונאלדו המורחק, ריאל מדריד שייטה ל-0:3 מול דפורטיבו לה קורוניה. זינדין זידאן לא רוצה שהחלום ייגמר וחוץ מאליפות נוספת, ריאל תנסה ללכת על תואר שלישי רצוף בליגת האלופות.
קאסמירו הפך אצל זידאן לעוגן של הקישור, השחקן שמהווה “דבק” ומחבר את כל החלקים של הפאזל. הספסל איבד את אלברו מוראטה וחאמס רודריגס, אך יושב ומחכה שם מרקו אסנסיו המוכשר שחייב לפתוח במשחקים רבים.
קאסמירו. העוגן של ריאל (La Liga)מדד מסי-רונאלדו
מסי: משחק אחד, 0 שערים, 0 בישולים
רונאלדו: 0 משחקים, 0 שערים, 0 בישולים
המספר הנוסף
8 – ג’ירונה הפכה לקבוצה השמינית מחבל קטאלוניה בלה ליגה ופתחה עם תצוגה מפתיעה מול אתלטיקו מדריד (2:2). יהיה מעניין לראות אם העולה החדשה תיתן פייט לעוד יריבות חזקות.
ג’ירונה חוגגת (La Liga)לקינוח, הצצה למחזור הבא
ולנסיה התחילה עם 0:1 סולידי על לאס פלמאס ותקווה לאייש את הצמרת בניגוד לשנים האחרונות. ביום ראשון היא יוצאת למשחק החוץ הכי קשה בליגה, מול ריאל מדריד בסנטיאגו ברנבאו (23:15, שידור חי בערוץ ONE).