אין עוררין לגבי מה שהשיג דימיטריס איטודיס כמאמן בקריירה שלו. בגיל 54, היווני היה בפסגות הכי גבוהות, אימן את הטובים ביותר, חווה את הטוב ביותר ולמד מהטובים ביותר. עם ההגעה להפועל תל אביב, הוא בחר בפרויקט שהוא דווקא לא מכיר כל כך, מזכיות ביורוליג הוא לפתע מאמן קבוצה ששואפת להגיע ולהתקבע שם. רגע לפני טורק טלקום, איטודיס התיישב לראיון מיוחד ב-ONE ובו הוא דיבר על הכל. עופר ינאי, השאיפות, איך הוא הגיע, ז’ליקו אוברדוביץ’, ים מדר, פטריק בברלי, האולטראס, לאמן את יאניס אנטטקומפו ובעיקר הוא דיבר על הרבה מאוד כדורסל.
דימיטריס איטודיס, שלום.
”שלום”.
מה שלומך? איך החיים?
”החיים טובים, האמת הכל טוב כי אנחנו בחיים. צריך להגיד תודה שאנחנו בחיים, מזג אוויר מדהים, אנחנו במשרדים מדהימים”.
דימיטריס איטודיס (שחר גרוס)לפני שנכנס לכדורסל, איך ישראל? אתה כבר סוגר פה שלושה חודשים.
”ביקרתי בישראל בקריירה שלי לא מעט פעמים, אבל לא היה לי את הזמן כדי באמת לבקר את ישראל. הייתה לי חוויה נהדרת לבקר את ירושלים, במקומות הקדושים וההיסטוריים, כל מה שמאחורי הקירות או בתוך הקירות. את תל אביב אני עוד מכיר, יצא לי ללכת למקומות עם מסעדות טובות עם צוות המאמנים, זה חשוב גם להתגבש עם אנשים שאתה עובד איתם ביום יום. מהיום הראשון הבנתי כמה ישראלים מדגישים את נושא המשפחתיות והאירוח. הייתי למשל אצל שמעון אמסלם בבית, הייתי אצל אנדראה קבאלרי בבית כאן”.
“כל המשפחות באות, אוכלות ביחד, מתפללות ביחד, זה משהו שקצת נעלם לאט לאט בעולם ובישראל ממשיכים לעשות את זה, זה מדהים. יצא לי להיות אצל שמעון ובכל פעם שהם עושים ארוחת ערב בשבת, אז יש לו בת שלומדת בארה”ב והיא מתקשרת בזמן הארוחה כדי לקבל את ההרגשה שהיא חלק מהאירוע, גם אם זה לכמה רגעים בודדים, ואתה יכול לראות שזה עושה לי צמרמורת גם עכשיו רק מלדבר על זה. זה מדהים שהם חושבים ואומרים ‘טוב, אני אתקשר ואתפלל אתכם לכמה דקות, נהיה ביחד’, זו המשמעות של משפחה”.
היית פה בקיץ הקודם, באת לראות את הדרבי, לבקר את סטפנוס דדאס שאתה מכיר היטב, את עופר ינאי. האם הכל התחיל שם? העובדה שבאת להפועל, מערכת היחסים עם עופר, ההיכרות לעומק עם ישראל? איפה הכל התחיל?
”פגשתי את עופר לראשונה בפיינל פור בברלין, הייתי שם כנשיא של ארגון המאמנים באירופה, עשינו שם כמה דברים עם אנליסטים מה-NBA וכמה עיתונאים. פגשתי את עופר ודיברנו המון על החזון שלו, על החלום שלו ומה הוא חושב על הפועל ת”א ומה הציפיות שלו. דדאס באותה תקופה כבר אימן כאן, באתי לכאן כדי לבקר בגמר. דיברנו, הוא חידש לדדאס חוזה ורואים בעלים שהוא מחפש תמיד עוד, אבל הוא גם משקיע עוד. הוא מוביל עם דוגמה אישית, מה שהוא אומר במילים הוא מצדיק במעשים. הוא משקיע על הפרקט ומחוץ לפרקט. שמרנו על הקשר כל הזמן, אם להיות אמיתי, אמרתי לסוכן שלי ולעופר שאני לא אעבוד על הקיץ, הייתי אמור לא לאמן כל העונה, והיו לי גם הצעות מקבוצות יורוליג, אבל עופר התקשר אליי יום אחד ודיברנו עם דדאס במקביל ואמרתי שזה הזמן, שאקח פיקוד. דיברנו הרבה ועופר שכנע אותי עם הפרויקט, עם הרעיון, ראיתי אתגר חדש בקריירה שלי וכשיש לך אתגר חדש זו מוטיבציה גדולה”.
"שכנע אותי עם הפרויקט". עופר ינאי ודימיטריס איטודיס (רועי כפיר)וזה אתגר חדש מאוד. ראינו אותך בטופ של היורוליג, זכיות, צסק”א, פנרבחצ’ה, כל אלו, אבל עוד לא היית במועדון ששואף להגיע ליורוליג ואפילו להיות אולי הקבוצה הטובה במפעל ביום מן הימים.
”עבדתי בבנביט, שזה גם היה אתגר גדול, אחרי פנאתינייקוס. אני וז’ליקו בדיוק סיימנו עונה מספר 13 בפאו, 13 שנים מדהימות, עם קשר מדהים עם משפחת יאנקופולוס. היה שם קשר הרבה מעבר לכדורסל, היינו מאוד מחוברים אחד לשני, ככה זה אחרי 13 שנים עם עבודה משותפת. בנביט אתגר גדול, חתמתי שם לשלוש שנים, אבל קבוצות יורוליג פנו תוך כדי ולבנביט הייתה הכרה מלאה של מה שקורה והם לא חיפשו בייאאוט ולא כלום, הם אמרו לי שאני יכול ללכת ושזה אפילו יהיה כבוד גדול בשבילם שמאמן מאצלם ייצא למועדון כמו צסק”א”.
זה קצת שונה מהפועל, אני חושב שעופר שואף להיות בטופ של אירופה.
”זה לוקח זמן, אבל בנביט רצתה להיות הקבוצה הטובה ביותר בטורקיה וביורוקאפ בתקופה הזו. מי שיבדוק יראה שבנביט לא הפסידה תקופה מאוד ארוכה בליגה הטורקית, ומה שעשינו שם היה סטטוס קוו מצוין, וזה היה קשה מאוד. אם מתקדמים להפועל תל אביב, זה ממש לא רע כשיש ציפיות, בטח כאשר אתה דוחף לזה עם מאמצים וגם עם הכסף, כי אני לא מכיר הרבה אנשים כל כך מוצלחים בחיים שמוכנים להשקיע הרבה זמן גם בכדורסל ובקבוצה שלהם, אז כל האוהדים של הפועל תל אביב וכל אוהבי הכדורסל צריכים להיות גאים כל כך שיש להם משקיע כמו עופר. אנחנו מדברים הרבה, הוא מבין שהדברים לא יקרו תוך לילה, זה לוקח הרבה זמן כדי לבנות כימיה נכונה, וזה מתחיל מאחורי הקלעים גם. כמה המועדון יכול להיות מבצר מאחורי הקלעים, כמה אפשר להיות מוקפים עם אנשים מנוסים שמבינים איך הדברים עובדים, איך להביא תוצאות טובות בדברים האלה”.
"אוהדי הפועל צריכים להיות גאים שיש להם משקיע כמו עופר". דימיטריס איטודיס (שחר גרוס)כמה זה עזר שהיה לך פה את דדאס? אני מאמין שהוא הסביר לך המון על מה שקורה לאור ההיכרות שלכם. וגם כמה היה לך חשוב להשאיר אותו בקבוצה?
”מאוד חושב, עבדתי איתו גם בפנרבחצ’ה וגם בצסק”א, הוא גם עבד פה בחולון בעבר והוא מנוסה. העזרה שלו מדהימה, הוא מכיר את הדברים פה, מכיר את הליגה, הוא חולה כדורסל גם כן, כשזה מגיע לניתוח משחקים וצפייה בווידאו והכל, זה טוב לכימיה ולתקופת ההסתגלות. זה לא פשוט למאמן הראשי להישאר בקבוצה בתור עוזר מאמן, אבל אני תמיד הקפדתי לתת הרגשה לדדאס, ולא רק לו, אלא לכל העוזרים, שהם חייבים לבוא עם רעיונות, לבסס אותם עם ידע ושיש להם חלק. ככה אני עובד, אל תשכחו שהייתי עוזר מאמן במשך 13 שנים לז’ליקו, ושם לא הייתי ‘יס מן’. הייתי אחד שמביא רעיונות”.
אז אני משער שגם הם לא.
”זה מה שאני אומר, אני רוצה שיאתגרו אותי, אני רוצה שהם יבואו עם רעיונות. כשאתה לא מכיר מישהו ואתה לא יודע איך הוא עובד אז אתה קצת חושש בהתחלה, אבל ביצעתי ראיונות ואחד על אחד עם כולם ואמרתי להם ‘תקשיבו, אם תבואו עם רעיונות שלכם, אני לא אהיה הבן אדם שיגיד לכם תמיד לא, או שזה לא טוב’, אולי לא אסכים, כי יהיה לי רעיון אחר, אבל אני רוצה שהם ירגישו חופשיים לדבר, כי הם עושים את המאמץ של לצפות בווידאו, לנתח. ככה זה עובד. אנחנו מבקשים מהשחקנים שלנו סינרגיה, מבקשים מהם לשתף פעולה, למסור את הכדור, אז גם לנו כמאמנים צריכה להיות סינרגיה, צריכה גם להיות סינרגיה במשרדים, ובין המאמנים לצוות הרפואי, בין כולם, הכל זה סינרגיה, כדורסל זה עניין של סינרגיה”.
אימנת במקומות מדהימים, זכית ביורוליג ואתה גם נשיא של ארגון המאמנים באירופה, אז מה דעתך אחרי שלושה חודשים על הכדורסל הישראלי?
”כשלא הייתי בכדורסל הישראלי, וברור ששיחקתי כאן כמה פעמים באופן אישי, נגד מכבי ת”א, אז בכדורסל הישראלי באים לכאן הרבה שחקנים שרוצים להגיע, לתת מספרים ומפה לקפוץ לרמות הגבוהות ביותר. זה אומר שיש כאן תחרות גבוהה, כי יש לנו אולמות קטנים, קצב גבוה ומי שיכול לתת כאן מספרים ולשרוד את האווירות והאולמות הקשוחות כאן הוא מישהו ששווה לשים עליו את העין. כשאתה בוחן שחקנים כמאמן אתה מסתכל על איפה הוא שיחק כמובן, אז הליגה הישראלית לא הייתה מהליגות הבכירות שאתה מסתכל עליהן כשאתה רוצה להחתים שחקן, אבל כעת הליגה לדעתי רצינית יותר.”
"יש כאן תחרות גבוהה". דימיטריס איטודיס (שחר גרוס)“אמנם יש אולמות קטנים עדיין, שיחקנו במקומות שבאמת אין ריווח. ביוון יש גם מקומות כאלו, לא הרבה כיום, כי יש חוקים, אבל ברוסיה למשל אין, כל האולמות גדולים. כי בכל האולמות משחקים הוקי, ומגרש הוקי מחייב מקום מסוים. בכל מקרה, הליגה הישראלית תחרותית מאוד, קצב גבוה מאוד, בשלושה חודשים שאני כאן אני יכול לומר שהקצב גבוה ועלייך לקבל הרבה החלטות תוך שניות. אני מאמן שני סגנונות שונים, בליגה וביורוקאפ. הליגה הישראלית בתהליך של גדילה, אני גם כאן עם הניסיון שלי כדי לנסות לדבר עם אנשים שאוהבים כדורסל על מה הצעדים הבאים, ואני חושב שאנשים בישראל אוהבים כדורסל מאוד. זה משהו שביורוליג וביורוקאפ צריכים לקחת בחשבון”.
יפה שאתה אומר את זה, כי השאלה הבאה שלי על היורוליג ואיך אתה רואה את ההתפחות שלה. כי בסוף יש 18 קבוצות ויש לך מועדונים כמו הפועל תל אביב והפועל ירושלים, או ולנסיה וקבוצות כאלו, ונראה שביורוליג מסרבים לגדול ולצמוח. למה הליגה הזו לא רוצה לגדול, להוסיף קבוצות, לא להמשיך לעבר משהו גדול?
”יש הרבה שיחות. ביורוליג מחפשים לגדול. החלום שלי זה לראות את היורוליג עם 30 קבוצות, זה החלום האישי שלי. אני אומר את זה כאיטודיס שאוהב כדורסל ומאמן 30 שנה, אבל אני אומר את זה גם כנשיא של ארגון המאמנים. כמו ב-NBA, אני רוצה לראות 30 קבוצות, אבל אני מבין שזה לא קורה בלילה ויש תהליך. לראות בכלל האם זה דבר אפשרי. יש שיחות כדי להתרחב ל-20 קבוצות ואפילו 24 קבוצות. זה אומר שאנחנו רחוקים שש קבוצות ממספר הקסם הזה שהוא 30, אבל 24 קבוצות אם אתה מחלק לשני חלקים יביא מהפכה. זה כבר דומה ל-NBA, אבל אי אפשר לשכוח שכאן יש ליגות מקומיות, אז יהיו יותר משחקים, ויש פגרות נבחרת, צריכים לראות איך משלבים הכל”.
“צריך לראות איך מסדרים את נושא הפגרות, כי זה נראה שיורוליג ופיב”א דיברו והתפללנו שיגיעו להסדר לגבי איך משחררים את השחקנים ביורוליג לפגרה, והיה נראה שביורוליג כבר דאגו ששחקנים ישוחררו לחלון אחד, אבל כעת חזרנו לאפס. זה מאבק, כל פעם מתעסקים ב’אתה יכול ללכת ואתה לא’. הכדורסל סובל מזה, זה ספורט כל כך אדיר והכל קורה בשנייה, וחבל שאנחנו עוברים קרבות כאלו. אני מקווה מאוד שנרחיב, יש תהליך, יש כבר פיינל 4 במזרח, מחפשים קבוצות משם להכניס”.
"החלום שלי - יורוליג עם 30 קבוצות". שחקני הפועל תל אביב מודים לקהל (רועי כפיר)“אני אגיד שהפועל ת”א הייתה לפניי ותהיה אחריי, אבל אם יש תהליך וכל פעם מתקדמים עוד קצת, להשריש שכולם יידעו למה הפועל מסוגלת. העובדות לא משקרות, הפועל כבר שלוש שנים ביורוקאפ, שזה הכרחי לקבוצה שרוצה להיות ביורוליג, ככה היורוליג רואה למה הקבוצה מסוגלת, למה האוהדים מסוגלים, את היכולת הכלכלית, את האולם, את השחקנים, את המאמנים, ואני חושב שאנחנו שם. הפועל תל אביב עומדת בכל הקריטריונים שהיורוליג רוצה”.
”אנחנו כמובן רוצים לזכות בתארים, אבל זה לא מובטח. יכול להיות שנעלה ליורוליג דרך היורוקאפ, לעונה אחת, או שנקבל את הוויילדקארד וחוזה לשלוש שנים שבו הקבוצה והבעלים יכולים להתחייב ולהשקיע בתוכנית עתידית. אנחנו בדרך הנכונה, להראות ליורוליג למה הפועל יכולה להיות שם. ביורוליג יש גם עניין של דרבים, למה לא להוסיף דרבי של תל אביב? יש לך פנאתינייקוס נגד אולימפיאקוס, יש לך פנרבחצ’ה נגד אנדולו אפס, יש לך הכוכב האדום נגד פרטיזן, יש לך את הקרב בין ריאל מדריד לברצלונה, למה לא לקבל מכבי נגד הפועל תל אביב, זה רק ייתן בוסט ליורוליג”.
אז עם כל הניסיון שלך, וכל מה שעברת, ואתה רואה את הפועל תל אביב. את הבעלים, את המתקנים, את השחקנים, את האולם, את הקהל, את הכל. אתה חושב שהפועל תל אביב קבוצת יורוליג לגיטימית?
”כן. יש את כל העובדות שאמרתי, הדברים האלה מוכיחים את זה. בשלוש שנים ביורוקאפ הפועל הוכיחה ליורוליג שהיא עומדת בדרישות: יציבות, צמיחה, קהל, דרבי ועוד”.
"הפועל עומדת בדרישות היורוליג". דימיטריס איטודיס (שחר גרוס)אתה פה כבר שלושה חודשים ויוצא לי להיות בכל הראיונות שלך. המילה שחוזרת על עצמה יותר מכולן היא “תהליך”. אחרי שלושה חודשים איך אתה רואה את התהליך של הפועל?
”אנחנו יכולים להסכים שיש תהליך, או שאנחנו יכולים גם לא להסכים, זה לא משנה. יש תהליך בהרבה מקומות, זה לא רק מה שעיתונאים או קהל רואים, שזה 48 הדקות על הפרקט, אלא תהליך באיך שאנחנו חושבים, איך שאנחנו מייצגים את האוהדים ואת המועדון ואת הבעלים, וזה תהליך גם בכדורסל עצמו. אמרתי לעופר ולשחקנים שפגשתי אותם לראשונה, וזה לא היה קל כי כשבאתי לכאן שחקני הנבחרת לא היו כאן, אמרתי להם שזה יהיה קשוח מאוד, אבל זה יהיה מדהים אם אתם תהיו אלה שמביאים את הפועל לאן שהבעלים רוצה. אמרתי להם שזה לא יהיה קל, יהיו עליות וירידות, תמיד יש, בטח בקבוצה שמנסה לעשות שינוי כזה. גם היו שינויים, ים מדר הצטרף, פטריק בברלי עזב, ג’ונתן מוטלי חזר, היו הרבה עליות וירידות”.
“אמרתי באחד הראיונות הראשונים שלי שהאויב הכי גדול שלנו יהיה הזמן, אגב גם כי אני עושה משהו בפעם הראשונה – לעולם לא הצטרפתי לקבוצה באמצע העונה, קיבלתי קבוצה שלא אני הרכבתי. בשבילי להרכיב קבוצה בקיץ זה יותר מ-60% מההצלחה. כשאתה בוחר את השחקנים, מדבר איתם, מנתח אותם, מגייס אותם, מסביר להם איך הכל יראה, אז אין חששות. אז תקופת המעבר של ההגעה שלי הייתה לא פשוטה, אנחנו עדיין בתוכה, אבל אנחנו רואים התקדמות. דברים הולכים לאיפה שאנחנו רוצים, יש גם מגבלות לא צריך לשכוח. כי יש קבוצה אחת ליורוקאפ וקבוצה אחת לליגה המקומית, כי יש מגבלות. חמישה זרים וישראלי בכל רגע על הפרקט”.
“תצפה בכל המשחקים שאימנתי, אני משחק לפעמים עם ארבעה ישראלים גם ביורוקאפ, אני לא סופר, באמת שלא, אבל לפעמים נגיד אני רוצה להעביר מסר לשחקן ישראלי על הפרקט ולהוציא אותו, אז פתאום אני אומר לעצמי ‘אה רגע, אין לי עוד ישראלי על הפרקט’, זה מגביל את האפשרויות ואת האיכות שיש למאמן, לא רק לי, לכל מאמן. בכללי, אחד המשפטים שמלווים אותי בחיים זה ‘אפליה היא לאנשים חלשים’. אני לא אבקר אותך כעיתונאי אם אתה טוב או לא בהתחשב בצבע האור שלך או השיער שלך, הזקן או הלבוש שלך, אלא על הידע שלך. לא אסתכל על הדרכון שלך ואגיד שאתה טוב כי אתה ישראלי או להפך, זו אפליה”.
נועם יעקב (רועי כפיר)אתה רואה את ההיגיון אבל לגבי למה כן מחייבים ישראלי על המגרש או רישום חמישה זרים?
”איפה ההיגיון כשיש לך איכות? ביורוליג אתה יכול להיות קבוצה יוונית עם 12 ישראלים על הפרקט. אני מבין מה עומד מאחורי זה ומה ההצדקה, אבל קח למשל את ספרד. נבחרת ספרד כל הזמן מביאה הצלחות, לא רק בבוגרת, גם בצעירות, ספרד תמיד מביאה מדליות, תמיד. בגברים, בנשים, בצעירים, ואתה יודע כמה זרים יש שם? יש שם קבוצות עם 10 או 11 זרים. ועדיין הנבחרת מוצלחת מאוד, זה לא תרוץ. אתן לך דוגמה, ואני לוקח את נועם יעקב כשחקן צעיר. נועם יעקב יהיה שחקן טוב יותר עם ננדו דה קולו יהיה איתו בקבוצה, כי הוא צריך להתחרות ביום יום עם ננדו דה קולו, אז זה ככה. אתה מתחרה עם הטובים ביותר באימונים ואתה נהיה טוב יותר”.
“עכשיו אם אתה שחקן ואתה משחק רק בגלל אפליה, כלומר בגלל שהמאמן מחויב לשחק עם ישראלי על הפרקט, אז זה סיפור אחר. אני מבין את ההיגיון, שלא יחשבו שאני לא מאמין בשחקן הישראלי גם, זה לא נכון, אני מאוד אוהב שחקנים ישראלים ואני אוהב מאוד לעבוד איתם, יש לנו שלד ישראלי מדהים בהפועל, אבל אני לא אשחק איתם כי הם ישראלים, אלא כי הם טובים מאוד בכדורסל. ביורקאפ אני משחק איתם ואין לי מגבלות, לפעמים יש שם ארבעה ישראלים על הפרקט. אני מאמן שחקן, לא חוזה, לא צבע אור, אלא שחקן כדורסל”.
"אוהב לעבוד עם שחקנים ישראלים". איטודיס (שחר גרוס)אז אני אחזור רגע לתהליך, האם יש רגע שבו אומרים “זהו, צריכים לסיים את התהליך. אנחנו כבר במרץ או אפריל. רבע גמר יורוקאפ, תכף פלייאוף בליגה, והתהליך לא יכול להמשיך לנצח”.
”אני מקבל את האתגר ואת הלחץ, זה בא עם העבודה, אבל התהליך תמיד ממשיך, ותמיד ימשיך. ברגע שנפסיק בתהליך, אז מה המטרה?”.
אתה מדבר על תהליך ארוך טווח, אני מדבר על תהליך של עונה אחת, בסוף אתה רוצה תארים, להיות הקבוצה הטובה ביותר באזור אפריל.
”אנחנו עובדים בשביל זה. אנחנו לא היחידים כמובן, יש לנו תחרות טובה מאוד ואנו מתחרים עם קבוצות נהדרות. יש לנו תחרות עם קבוצות עם ידע והיסטוריה. הסיפור שלך חשוב, הביאו אותי לפה כדי לייצר משהו, לייצר משהו לא יכול לקרות בשלושה חודשים או בין לילה. אני יודע שמצפים לתוצאות כאן ועכשיו”.
"התהליך תמיד ממשיך ותמיד ימשיך". איטודיס (שחר גרוס)אתה לא חושב שהפועל צריכה להביא תוצאות במיידי?
”אני כן, אנחנו צריכים תוצאות, מאה אחוז, ואנחנו עובדים בשביל זה, אבל צריך סבלנות והתמדה, האם שני הדברים הללו הולכים ביחד? זה חייב, זו הסינרגיה שאנו צריכים”.
מצד שני, עופר ינאי כאן והוא שם הרבה כסף ואני מנחש שהוא יהיה הראשון שיישב כאן לידינו ויגיד ‘אם לא ניקח תארים זה כישלון’.
”בואו לא ננחש, צריך להביא אותו לראיון ולשאול אותו. אין מה לנחש, אבל כן, כשבעלים שם מאמץ כזה גדול וכסף, אז הוא מחפש לגדול בהרבה אזורים, וברור שהוא גם רוצה תהליך, מאה אחוז. כי בסוף תוצאות מביאות ספונסרים, קהל, זכויות שידור, הכל, אבל באותו זמן הוא צריך תהליך בהכל. הוא צריך לשכנע אחרים להגיע, ואתה רואה שהוא כבר הביא את גילי שהוא איש עסקים מוצלח מאוד וכבוד הוא לנו שיש לנו אותו במשפחה. אנחנו עובדים בשביל זה, בשביל לגרום לעופר, לגילי ולקהל שלנו להיות גאים על המאמץ שלנו”.
“שמעתי שהקהל שלנו, שיש להם הרבה מאוד תשוקה, יש להם מסורת של משפחתיות, שהאבא מעביר לבן או לבת שלו את האהדה והם גאים שהם רואים את הקבוצה נלחמת. הם יודעים שלא תמיד התוצאה תהיה ניצחון ועוד ניצחון, יהיו הפסדים, אבל הם גאים כשהם רואים מבנה, מלחמה על הגופייה ואני חושב שאנחנו בכיוון הזה. התוצאות שהיו לנו ביורוקאפ, מאזן של 2:7 בסיבוב השני, זה אחד הדברים שמראים שאנו בדרך הנכונה”.
"אנחנו בדרך הנכונה". עופר ינאי מאושר (רדאד ג'בארה)זה מראה, אבל אי אפשר להתכחש לעובדה שאם הפועל תסיים את העונה עם אפס תארים, האוהד הממוצע לא יגיד ‘אבל לפחות הם נלחמו’.
”בוא נראה, נחכה ונראה. אי אפשר לשער ולנהל שיח שמבוסס על משהו שאנחנו לא יודעים, כשהעונה תיגמר נראה איפה התהליך ואיפה אנחנו עומדים. אנחנו צריכים להמשיך בתהליך, לראות איפה אנחנו עומדים בסוף העונה ואפילו לראות איפה נשחק בעונה הבאה, אנחנו עוד לא יודעים”.
זה גם תלוי אם תזכו ביורוקאפ.
”אולי, יש גם את פרטיזן שהיא לא זכתה ביורוקאפ והיא ביורוליג, אז יש עוד דרכים. יש המון קבוצות שהגיעו דרך הוויילדקארד. אתה עובד כדי לנצח, לא כדי להפסיד, כולם רוצים לנצח. מהבעלים, למאמן, לשחקנים, כולם רוצים לנצח”.
"בסיום העונה נראה איפה אנחנו עומדים". איטודיס (שחר גרוס)אתה רואה מצב שבו תפסיד בגמר היורוקאפ ואתה תגיד לעצמך ‘אנחנו בתהליך, זה בסדר’?
”אני לא רואה את הדברים האלה, כי מה שאני רואה זה האימון של היום. אני חושב על כך שאני רוצה לראות את תומר גינת מתאמן, זה מה שאני רואה. אני לא מסתכל כל כך רחוק, מה יקרה ומה לא יקרה, אם אסתכל לשם נאבד את המטרה, אני צריך להישאר עם שתי רגליים על הקרקע”.
אני יודע שאתה לא אוהב לדבר על שחקנים ספציפיים, אבל יש לי שניים שאני מאוד רוצה לדבר עליהם. הראשון הוא ים מדר. אמרת במסיבת עיתונאים השנה שאתה מבקר למשל את נועם יעקב הרבה, זה בגלל שאתה כל כך מאמין בו. ומאיפה שאני מסתכל, לי זה נראה שאת ים מדר אתה מבקר ומלמד הכי הרבה. הבאת אותו לפה, הבאת אותו לפנרבחצ’ה, אתה יכול לדבר על כמה מערכת היחסים שלכם מיוחדת?
”ברור, זה מאה אחוז כמו שאמרת עם הביקורת. אני מתקן אותו, אני מאמן אותו, כמו שאני מאמן את כולם. הבאנו את ים מדר ולדעתי זה היה מהלך נהדר, כולנו מודים לעופר כי הוא גרם לזה לקרות, כל אוהדי הפועל צריכים להיות גאים על המהלך הזה, כמו כל מהלך שעופר עשה עד כה. בנוסף, זה ווין-ווין לכדורסל הישראלי, הבאנו בחזרה את ים, שהוא יכול היה לשחק בזירה האירופית ולשחק בהרבה מאוד מועדונים אחרים. כדי להגיע לרמה שבה אנו רוצים שים מדר יהיה, אנחנו צריכים לסבול גם קצת מההתלהבות שלו על הפרקט, לפעמים מהאינסטינקטים, הוא טועה, כמו כולם כמובן”.
“לכל השחקנים הגדולים שאימנתי היו רגעים שהדברים פחות הלכו, אבל המועדונים ידעו להשקיע בהם ולבסוף הם הביאו תוצאות. ים מדר פה לתהליך ארוך, וכן, אתם רואים אותי מעט יותר אגרסיבי איתו. בכללי, אני אגרסיבי עם מנהלי המשחק, כי הם נותנים את הקצב לקבוצה והם לוקחים החלטות שעלולות לפגוע או לעזור לתוצאת הסיום. אחד מהם זה ים מדר. יודעים כמה הוא עובד, כמה הוא מתאמץ, ואגב, הוא היה ליד גדולים ולמד”.
דימיטריס איטודיס וים מדר (רועי כפיר)“אפשר לשאול את ים כמה השפיעו עליו השחקנים והמאמנים שהיו לו, בפרטיזן, בפנרבחצ’ה, הוא שיחק עם שחקנים טובים שנתנו את האקסטרה עבודה מאחורי הקלעים, תשאלו אותו על נייג’ל הייז לדוגמה. הוא מקבל דוגמה טובה מחברים לקבוצה ואז הוא עובד אקסטרה, הוא אוהב כדורסל מאוד, אבל הוא גם חייב שיאמנו אותו, כל שחקן חייב. צריכים להוביל אותו לכיוון הנכון, ואז זה ניצחון גם להפועל וגם לכדורסל הישראלי, אם ים מדר יהיה מה שאנו מאמינים שהוא יכול להיות, אבל זה תהליך”.
כמאמן, אתה מאמין שיש דבר כזה כוכב בקבוצה? שיש לקבוצה מסוימת שחקן שהוא הכוכב שלה?
”מה זה אומר כוכב?”.
אולי השחקן שלוקח את הכדור האחרון? זה שקולע הכי הרבה נקודות? או לוקח הכי הרבה ריבאונדים? או מנהיג דרך דוגמה אישית?
”בלייקני למשל קלע מעל 20 נקודות נגד גליל עליון בהופעה נהדרת, ולפני זה בדרבי הוא זרק שני אייר-בולים. האם אני בוחן אותו על המשחק הזה או על המשחק הזה? אני לא בוחן על משחק אחד, אני מחכה לתהליך שלם וליציבות, וכמה הוא משקיע בעבודה וכמה הוא רוצה להשתפר, כי שחקנים משתפרים, מאה אחוז. צריך ללמד את הקבוצה שלך שלפעמים זה בסדר להפסיד, כי אתה תקבל מסר טוב מההפסד, קיבלנו מסר טוב מההפסד לבאר שבע וגם מחצי הגמר נגד מכבי, שם בצד את השיפוט, נטו כדורסל. אז אנחנו בתהליך של שחקנים מקבלים את הביקורת, אני לא רואה המון מהם, רובם, ים מדר ומוטלי אולי כן כי הם עבדו איתי ומכירים אותי, אבל למשל לשבת שלוש שעות בווידאו ואז שעתיים אימון, זה תהליך. אתה צריך להתרגל לזה. הם צריכים לקבל את זה לא רק כי הם מקצועיים וצריכים לעשות מה שאומרים להם, אלא כי זה באמת יעזור להם להשיג את המטרה”.
זה עדיין לא אומר שלא יכול להיות כוכב. אתה אימנת את נבחרת יוון, אתה לא יכול לומר לי שיאניס אנטטקומפו הוא לא הכוכב.
”באופן כללי השחקנים הם הכוכבים, האור צריך ללכת עליהם, בשביל זה האוהדים משלמים כרטיסים, הם לא משלמים כדי לראות אותי או את העיתונאים או השופטים”.
"השחקנים הם הכוכבים". יאניס אנטטוקומפו במדי יוון (רויטרס)אני משער שרוב האנשים ביציע משלמים כדי לראות ספציפית את יאניס.
”מאה אחוז, ויאניס הרוויח את זה, אבל איך הוא הרוויח את זה? עבודה קשה. הייתה לי הזכות לעבוד איתו, ולא רק לעבוד איתו, אלא לדבר איתו. שעות אחרי שעות על המטוס, בהן הוא מסביר לי מאיפה הוא בא, כילד, שהיה להם קושי לשים אוכל על השולחן, ושהם עבדו במספר משרות כדי לשרוד, ושהוא היה חייב לעזור לאחים שלו ולמשפחה שלו. ומשם הוא הגיע לשחקן הטוב בעולם. התהליך של יאניס זו תוכנית האב למדריך לכל ספורטאי על איך להגיע לטופ. באותו הזמן, הוא אותו יאניס. הוא צנוע, הוא מכבד כדורסל, הוא שם יותר מאמץ על הגוף שלו ועל המשחק שלו, ועדיין הוא מחפש איך להשתפר, הוא עדיין בתהליך. והוא עדיין אותו יאניס”.
“הוא בתהליך של להוסיף דברים, הוא לא יושב ואומר ‘זה מי שאני וזהו על הפרקט’, ברור שיש לו זהות על הפרקט, אנחנו יודעים איזו מפלצת הוא כשחקן, אבל הוא רוצה לזרוק טוב יותר מהעונשין, טוב יותר מעבר לקשת, להיות יותר טוב בפוסט, וחבר לקבוצה טוב יותר. זה למה הוא יושב ראשון בווידאו, זה למה הוא מוביל דרך דוגמה אישית. אתה רוצה לקרוא לזה כוכב? בשבילי זה כוכב מדהים. יש לי אפס בעיות עם כוכבים שהם מכבדים, אוהבים ומשקיעים בכדורסל”.
אתה מדבר שונה עם שחקן כזה מאשר שהיית מדבר עם שחקן אחר? בלי לפגוע רגע בנועם יעקב, אתה תדבר עם נועם כמו שאתה תדבר עם יאניס אנטטקומפו?
”הדרך שבה שחקנים כמו יאניס מעריכים כדורסל, אוהבים כדורסל, הם מוכיחים שהם אוהבים את מה שהם עושים, הם מנהיגים, האחרים יבואו אחריהם, ויש לי המון כבוד לשחקנים כאלה. כשיאניס עושה ככה, כל השאר גם יעשו ככה. אגב, יאניס הראשון שבא אליי ואמר לי ‘קואוץ’, אני רוצה שיאמנו אותי. אני לא רוצה יחס שונה’. הוא אמר לי ‘אם אתה מעניש את כל הקבוצה, גם אני בעונש’”.
"יש לי אפס בעיות עם כוכבים שמכבדים". איטודיס (שחר גרוס)הוא יודע לקבל ביקורת?
”מאה אחוז, מאה אחוז. זה למה יאניס הוא יוצא מגדר הרגיל, זה למה הוא מדהים וזה למה הוא איפה שהוא היום. תודה שהזכרת את יאניס בשיחה הזו, כי הוא דוגמה חיה לשחקנים צעירים. ביוון ראינו וידאו פעם, צפינו באחד האימונים בווידאו מאחד המשחקים, ויאניס באחד המהלכים, הוא ישב שורה ראשונה, ראינו בווידאו שהוא לא אהב איזו שריקה שהוא לא קיבל והוא לא חזר להגנה. אמרתי לו ‘אתה חייב לחזור להגנה, אתה חייב להראות מה הדרך הנכונה’. במהלך הבא רואים, למרות כל החוזים שהוא עושה, למרות כל התהילה, איך הוא מוריד את התחת למטה, מזיז רגליים ושומר הגנה כמו שצריך. באתי לשחקן אחר בנבחרת אמרתי לו ‘אתה יודע כמה יאניס מרוויח?’, הוא אמר לי ‘למה אתה מתכוון?’, אמרתי לו ‘הוא מרוויח מיליונים ותראה איך הוא מוריד את התחת בהגנה, ככה צריך’, ככשאתה עושה דברים כאלה זה משהו ללמד. הוא עושה את מה שהוא עושה, והוא ראוי עד אחרון הדולר בגלל המאמץ, האהבה והכבוד שהוא שם למקצוע”.
אם אעביר את זה להפועל תל אביב, אז ניקח למשל את פטריק בברלי, כי יכול להיות שלצורך הדוגמה נגיד שבמימדים של ישראל הוא סוג של יאניס, ראית את אותם הדברים אצלו? להוביל דרך דוגמה אישית? שם את התחת על הפרקט?
”היה לי כבוד לעבוד עם שחקן כזה, כל מה שהוא עבר, הקריירה שלו, מה שהוא השיג, הוא בא לכאן והוא הוכיח שהוא אוהב כדורסל בגיל הזה. הוא מתאמן קשה, הוא מדבר עם מאמנים כדי לקבל מידע על יריבים והוא מוכיח למה הוא תחרותי דרך האימונים והמשחקים. אמנם הדברים לא הלכו כמו שאנחנו רצינו או כמו שהוא רוצה, וזה הגיע למהלך עסקי שהיינו צריכים לשבור את מערכת היחסים, אבל זה לא אומר שהוא לא גדול, או שהוא לא יכול להיות גדול במקום אחר, כי הוא גדול”.
אני שואל אבל אם גם הוא היה מוכן ללמוד, לשמוע ביקורות ודברים כאלה?
”ברור, מאה אחוז, הוא אוהב ביקורת, הוא אוהב שמאמנים אותו”.
"היה לי כבוד לעבוד איתו". פטריק בברלי (ראובן שוורץ)תכף המשחק נגד טורק, אולי הכי גדול העונה עד כה של הפועל, איך אתה רואה את הסיכויים?
”טורק הוכיחה עם ההופעות האחרונות שלה שהיא בנויה טוב, בכל עמדה יש לפחות שני שחקנים עם איכות ויכולת להביא תוצאות. היא משחקת בקצב גבוה, היא יכולה לשחק סמול-בול, ביג-בול, יש להם גבוהים טובים שיודעים לקחת ריבאונדים, קלעים טובים מאוד, הם קולעים די טוב, במשחק מול בודוצ’נוסט זה בא לידי ביטוי. יש שם מאמן נהדר וצוות אימון טוב מאוד, ויהיה משחק מאתגר. זה גביע, זה גמר, משחק נוקאאוט, בשבילנו לצערנו הבית זה בחוץ כי אנחנו משחקים בבולגריה, זה לא יהיה אותו דבר, ברור שיש הבדל בין אולם ריק למלא, אבל אנחנו מצפים למשחק כזה כי יש לנו מוטיבציה. אנחנו רוצים להיות בריאים קודם כל, ולהוכיח למה אנחנו כל כך מתאמצים בדרך לכאן, באימונים ובמשחקים”.
דיברת על האוהדים, אני לא אכניס אותך יותר מידי לפוליטיקה, אבל כמה זה מחלחל אלייך מה שקורה ביציעים? מאמין שאתה יודע מה קורה עם האולטראס שהם לא באים, כמה אתה פשוט היית רוצה שכולם יבואו, להתרכז בכדורסל ושיהיה כיף?
”נתת את התשובה. היינו שמחים שזה לא יהיה בראש, פשוט לצאת ולקבל אווירה מדהימה, שיהיו אלפי אוהדים שרק מעודדים את השחקנים ודוחפים אותם לניצחון, וזה הדבר היחיד, זה מה שאנחנו רוצים. יש אוהדים מדהימים להפועל תל אביב, איפה שאנחנו לא הולכים הם באים, הם מעודדים, ועד הרגע האחרון, ואנחנו רוצים שימצאו פיתרון לדבר הזה”.
"יש הבדל בין אולם ריק למלא". אוהדי הפועל תל אביב (רועי כפיר)אתה מבין את הצד שלהם בסיפור?
”אני אשמח לדבר איתם. אשמח לדבר עם חלק מהמנהיגים באולטראס כדי להבין מה הבעיה, כי מה שאנחנו מנסים לנסות, מהלב אני אומר את זה, אין לזה משמעות אם אתה לא עושה את זה עבור האוהדים. בסוף, כל שחקן, ואני מדבר בשמם כאן, כל שחקן עושה את מה שהוא עושה גם עבור האוהדים, בשביל העידוד, בשביל לגרום להם להיות גאים. יש לנו בעלים עם חלום גדול, וכיס גדול, אז אנחנו צריכים לומר ‘בבקשה, בואו נגרום לו להישאר 100 שנים כאן’, כי התוכנית שלו, החזון שלו, האולם החדש, הפרויקט החדש באופן כללי, זה משהו שבוא נגיד שאני מכיר איזה שלושה מועדונים ביוון שהיו מתים שיהיה להם בעלים כזה. אנחנו נפתור את זה אני רוצה להאמין, כי מה שמאחד את כולנו זו הפועל תל אביב”.
אני מאמין שאני יודע את התשובה לשאלה הזו, אבל מה המטרה בהפועל תל אביב העונה?
”בשבילי להגיע באמצע עונה בפעם הראשונה לקבוצה, מן הסתם אז קבוצה שלא הרכבתי”.
אני אעצור אותך רגע, סליחה. אתה לא עזרת בקיץ לבנות את הסגל הזה? קצת דדאס מתקשר ומבקש עזרה, עופר מתקשר ומבקש עזרה? לא שאלו אותך אם סתם למשל פוסטר שחקן טוב?
”היו הרבה שיחות, לא נכנסתי לפרטים הקטנים על כל שחקן, אבל אם ביקשו ממני את דעתי וייעוץ אז נתתי. לא רציתי להתערב, כי זה נושא רגיש. אמרתי להם שאני תמיד כאן לעזור, ברור שהייתי מדבר הרבה עם דדאס. גם אחרי שהעונה התחילה דיברנו המון. צפיתי בהרבה משחקים לפני שבאתי, ניתחתי כדי לעזור למקרה שהיו מבקשים ממני עזרה, ועזרתי”.
איטודיס, ינאי ודדאס (רועי כפיר)אז נחזור רגע למטרות.
“המטרה היא לייצר כבוד ולייצר אווירה שמבינה איפה אתה. אנחנו מגנים על הצבעים של הפועל, ואנחנו רוצים לגרום למועדון הזה להיות מכובד מאוד גם בישראל וגם מחוץ לישראל. זה דבר שהוא חשוב מאוד. קראו לי לכאן לבנות משהו. אני לא אסתיר את עצמי אבל, אנחנו כאן כדי לנצח, אבל לפעמים לנצח זה גם לדעת למה הפסדת”.
אני עובר קצת אלייך. דיברת על דדאס וההתייעצויות והעזרה, ואתה עבדת 13 שנים עם ז’ליקו אוברדוביץ’. אתה מדבר ומתייעץ איתו עד היום? כמו שלמשל דדאס היה מתייעץ איתך?
”יש לי מערכת יחסים כל כך עמוקה עם ז’ליקו, אין לי אותה עם דדאס, זה משהו אחר. צריכים להבין, ז’ליקו היה השושבין שלי, הוא חיתן אותי, הוא טבל את הבת שלי, אני מכיר את המשפחה שלו ואני גאה בילדים שלו והילדה שלו עם ילד משלה, וזה דבר שאי אפשר לקנות, זה עניין של זמן והשנים שעבדנו ביחד. הנשים שלנו, המשפחות שלנו, כל המפגשים, כל הדרמות, כל הרגעים השמחים, זה החיים. אני מדבר איתו כל הזמן על החיים, לא רק על כדורסל. יש לנו הרבה דברים במשותף, הוא היה נשיא ארגון המאמנים לפניי, אני היורש שלו בזה, אני מנסה להמשיך אותו ולהשאיר משהו לדור הבא במקצוע הלא פשוט הזה. אני מדבר איתו כל הזמן, הוא היה מהראשונים שדיברתי כשלקחתי את התפקיד כאן בהפועל. הוא הראשון שדיברתי איתו כשעזבתי את פנרבחצ’ה, הניסיון שלו זה דבר שאי אפשר לקנות אותו, בשבילי הוא המאמן הכי טוב בפער ענק. אולי מישהו יגיד שאני אומר את זה כי עבדתי איתו וכי אני אוהב אותו, אבל יש עובדות”.
אז מה הופך אותו לכזה טוב?
”אני מכיר את התשוקה שלו לעבודה, את ההקדשה שלו לעבודה, את הכבוד שלו למשחק. ברור שאני יכול לדבר על האיכות שלו, הידע שלו, יכולת האימון שלו, אבל אתה חייב שיהיה לך בסיס. כשאתה מצליח במה שאתה עושה, הבסיס שלך זה מה שנותן לך את האקסטרה. זה כמו שאמרתי על יאניס, יש לו כנראה מספיק כסף דורות קדימה במשפחה שלו, אבל עדיין הוא יום יום מביא את המאמץ שוב במה שהוא עושה, אז זה גם ז’ליקו. דיברנו פעם אני וז’ליקו על פאבלוס יאנקופולוס, על כך שהוא היה מגיע ראשון לעבודה שלו, בשמונה בבוקר, למרות שהוא איש עסקים עשיר מאוד ומצליח מאוד, והוא מעביר את הערבים שלו בצפייה בכדורסל, אז אנחנו חייבים לקבל מכך דוגמה. אם הבעלים עושה ככה, גם אנחנו כמועדון, אנחנו צריכים לעבוד יותר קשה על ההשקעה שלו”.
"מכיר את התשוקה שלו לעבודה והכבוד שלו למשחק". אוברדוביץ' (איציק בלניצקי)מה למשל דוחף אותך להמשיך? כי גם אתה היית בטופ.
”אולי זו שאלה למישהו אחר שיענה. אני יכול להגיד שאני אוהב מאוד את מה שאני עושה, אני קם בבוקר ואני חולם על האימון הבא או על המשחק הבא. ברביעי פגשנו את גליל עליון, בבוקר קמתי ואמרתי לדדאס שחלמתי על חמשת הזרים. אני חושב שמאמן כדורסל לא יכול להפסיק לחשוב על המשחק, לחשוב על איך יראה האימון הבא, אבל אני אשאיר לאחרים לדבר עליי, אני אוהב פשוט את מה שאני עושה. אני קם מלא באנרגיה ותשוקה”.
אתה אוהב כדורסל גם מעבר לעבודה שלך? לקום עם תשוקה לאימון ולחמשת הזרים ומה שאמרת זה סבבה, אבל האם אתה תעביר חמישי בערב ביתי ותפתח לך סתם ככה פאריס נגד פנרבחצ’ה?
”אתה תלמד משהו מהמשחק הזה, אתה תלמד משהו מכל משחק. NBA אני קצת מזניח בתקופה הזו, אני מדבר המון אבל עם דארקו ראיאקוביץ', מאמן טורונטו, הוא אוהד גדול של הפועל תל אביב, אני אוהב גדול של טורונטו, אני שמח על התהליך שלו שם. אני קצת מזניח לאחרונה NBA, אבל אצפה בפלייאוף”.
"קם באנרגיה ותשוקה". איטודיס (רועי כפיר)לסיום, אני יורה שאלות מהירות, אתה צריך לענות זריז, מוכן?
”מוכן”.
ים או בריכה? “ים”.
קפה או תה? “תה”.
אתונה או סלוניקי? “הם יהרגו אותי שם, למה אתה שם אותי במצב כזה? אתונה וסלוניקי”.
תל אביב או מוסקבה? “וואו. מוסקבה כנראה העיר הכי טובה שגרתי בה, אבל גרתי שם 8 שנים ואני 3 חודשים פה”.
מייקל ג’ורדן או לברון ג’יימס? “אלך עם מייקל כי הוא הוכיח כמה זה חשוב להיות גם מנהיג ולשמור, אבל ללא לברון, ארה”ב לא הייתה עושה את מה שהיא עושה בכדורסל. התשוקה שלו זו דוגמה ומופת”.
מסי או רונאלדו? “מסי”.
לקבל עבירה טכנית בכוונה לפעמים, כן או לא? “כן”.
סופלאקי או גירוס? “תמיד אלך על עוף”.
השחקן הכי טוב שאימנת? “לא, נו. אני בר מזל שאימנתי כל כך הרבה. יצאה לא מזמן רשימת 25 השחקנים הכי טובים אי פעם ביורוליג, לדעתי עבדתי עם יותר מ-15. אבל כמובן שאני יכול לומר יאניס, הוא דבר יוצא דופן, אבל אני לא יכול לשכוח את דה קולו, קלייברן, היגינס, תאודוסיץ’, דיאמנטידיס, ספאנוליס, אני יכול להמשיך לנצח”.
השחקן הכי טוב באירופה כיום? “יש הרבה. מה שסלוקאס עושה זה מדהים, קנדריק נאן גם, הם הביאו משהו אחר לפאו. אני לא יכול גם להתכחש למאמץ ומקצוענות של נייג’ל הייז, 50 נקודות אה? זה יפה”.
השחקן הכי טוב בעולם כיום? “יאניס אנטטקומפו”.
לנצח ב-20 הפרש או עם הבאזר? “לנצח ב-20”.
לזכות ביורוקאפ או בליגה? “שניהם”.
דה קולו ותאודוסיץ’ או טימור וגינת? “דה קולו ותאודוסיץ’ כי הם הביאו תוצאות וזה היה צמד מדהים, הם שמו אגו בצד והביאו תארים, אבל העתיד זה הצמד השני שהזכרת”.
תודה רבה לך, היה לי לעונג. בהצלחה בעונה ובהכל.
”הכבוד הוא לי, תודה רבה”.
פותח הכל: דימיטריס איטודיס בריאיון ל-ONE