הכדורסל והספורט הישראלי באבל מלכתו של דייויד פדרמן, אחד מבעלי מכבי תל אביב, שנפטר בגיל 81 אחרי מאבק במחלה. מודי פלד שהיה מנכ”ל מכבי תל אביב בכדורסל ויו"ר מחלקת כדורגל התראיין היום (ראשון) ב”שיחת היום” ודיבר על פדרמן.
הכרת את דוד פדרמן לא מעט זמן.
”35 שנה”.
מה אתה יכול לספר עליו?
”איפה מתחילים? אני מעדיף לדבר עליו במישור האישי. הכרתי אותו בתור כלכלן צעיר, הייתי תחתיו לא מעט שנים. הפכנו להיות חברים והיה לנו קשר חזק מאוד. גם לי וגם למשפחתו. קשה לדבר עליו בלשון עבר, הוא דמות מאוד מרכזית בחיי. יש לו השפעה ניכרת עליי, למי שלא מכיר הוא היה מאלה שהצילו את חיי לפני 11 שנה. למרות פער הגילים בינינו הייתה לי הזכות שחיי השתלבו בחייו”.
היית איתו כיו”ר הקבוצה גם בכדורגל ובשנה שעברה גם בכדורסל. יש לך איזה זיכרון שאתה יכול לספר לנו?
“תחושת שליחות. הוא הגיע לכדורגל בשנת 1994 כשמכבי תל אביב הייתה במצב כספי מאוד רעוע, היו סימני שאלה אם תתחיל את העונה. הוא פנה אליי ואמר לי שמכבי בצרות ויש לו תוכנית. שלף את הקלסר מהתיק ויש תיק מוכן עם הסברים והכל מוכן לצאת לדרך עם התוכנית. אמרתי לו שזה לא יהיה פשוט והוא אמר שנסתדר. להגיד איך התחלנו אז ברגל זה יעורר חיוך כי זה סכומים שהיום לא מספיקים למחלקת נערים. הצלחנו להרים את מכבי מהקרשים ולזכות באליפות באותה שנה. אלו דברים שאתה לא שוכח. בעיקר בגלל העשייה של מאיפה הקבוצה הייתה ולאן היא הגיעה. זה מה שמאפיין אותנו בכל דבר שהוא עשה. הוא הוביל ויצר דברים, לקח אותם קדימה. אני חייב לומר שלא הכרתי עוד אנשים כמוהו עם יכולות כאלה”.
דייויד פדרמן (משה חרמון)“התמסר טוטלית למועדון”
מה מכבי תל אביב הייתה בשבילו?
”קשר עמוק מאוד שהתחיל עוד מהתקופה שאביו, יצחק, היה שחקן כדורסל במועדון. הוא הנחיל את השליחות והאהבה והתמסרות טוטלית למועדון. מהיום שהכיר את כל החבורה זה רק התעצם והתחזק”.
בחצי שנה האחרונה ראינו מחאה של האוהדים נגד המשפחה ונגד דני. כמה זה הפריע לו?
”דבר אחד שבוודאי אי אפשר להגיד על דוד פדרמן זה שהוא נאיבי. הוא ידע שהכסף שהוא העביר, ובאמת מדובר פה בסכומי עתק, זה לא נחשב. תמיד מסתכלים על השקל האחרון. הוא לא ציפה ליותר מדי. זה כאב לו. מי מאיתנו שפוגעים בבן שלו זה לא כואב לו? דני מגיע למועדון מתחושת שליחות ובאמת רק רוצה לעשות טוב למכבי, אבל הוא מיעט לדבר על זה. אמרתי לו לפני שנה וחצי שלדעתי לא צריך להישאר במועדון כי כבר לא נשארו פסגות לכבוש. הוא הגיע לפסגות אדירות, לקח הכל. כשאתה מגיע למצב כזה ובגיל הזה אתה שוקל ללכת אחורה ולהעביר את ההגה למישהו אחר. בטח ובטח אחרי יחס לא מפרגן. זאת זכותו של כל אדם למחות, אבל יש פרופורציות וזה חרג הרבה מעבר”.