הכרסום במעמד של בלאט משפיע על הקבוצה

ההפסד השני של מכבי תל אביב בליגה מתוך שלושה מחזורים, יעשה רעש גדול בכדורסל הישראלי, אך לפני הכל, מגיע כל הכבוד לנס ציונה על הניצחון. כל הכבוד גם לנדב זילברשטיין, לעופר ברקוביץ' ובטח למאיר טפירו הבלתי נגמר, אבל עם כל הכבוד להם, הסיפור פה הוא מכבי.

למרות שבאופן מסורתי, מכבי היא קבוצה לחוצה ותחרותית שלא יכולה לחיות ולהסתגל להפסדים שכאלה, הפעם איתותי המצוקה הגיעו מוקדם וההתכחשות לבעיות רק מחמירה את המצב.

טורנירי ההכנה הראו שהצהובים לא נבנו נכון. ההחתמה הלחוצה של דייויד בלו והפיאסקו עם יובל נעימי, שינו והביאו את מכבי לצורת משחק שונה ממה שהיא תיכננה לשחק בה, ועכשיו אין זכר למה שבנו בקיץ.

דייויד בלאט הקפדן והמתוכנן חרג וחורג ממשחק למשחק ומשבוע לשבוע מהתכניות שלו ומהעקרונות שלו. מצד אחד הוא רוצה לייצב משהו בקבוצה ומצד שני מבצע שינויים קיצוניים מבלי לתת להרכב מסוים ולסגנון מסוים לרוץ ולהתייצב.

הצוות המקצועי של מכבי. הכרסום במעמדו של בלאט משפיע (רדאד ג´בארה)

בניצחון על הכוכב האדום בלגרד מכבי הפליאה בקליעות מהשלוש, זה נתן לה את הניצחון ואולי גרם לה לחשוב שנפתרו כל הבעיות. אבל כמו בניצחון על הסרבים, גם נגד נס ציונה סגנית האלופה המשיכה להיות איטית ולא מאורגנת בירידה להגנה. מכבי חלשה בריבאונד ההגנה ושחקני נס ציונה האתלטיים - האניקט, וואט ואחרים, התקיפו את ריבאונד ההגנה של היריבה ללא חשש. שון ג'יימס שיחק כריבאונדר וגבוה יחידי ומי שאייש את עמדה מספר ארבע, בלו או ג'ייק כהן, לא ריבאונדרים. הגארדים האחרים לא סוגרים ולא עוזרים בריבאונד, וזו התוצאה.

מכבי איבדה לחלוטין את כוח ההרתעה שלה וכל קבוצה מאמינה עכשיו שאפשר לנצח אותה. מצד שני, גם ההרתעה בהובלה של הפרש שש-שמונה נקודות, שהייתה נותנת לצהובים אות לדרוס את הקבוצה ו/או לפחות לשמור על הניצחון, נעלמה ולא קיימת כרגע. בקבוצה הנוכחית אין את הקילינג אינסטינקט. משחק ההתקפה המסודר כבר זמן רב לא מתפקד, בעוד הנחיתות בריבאונד, הרכות בהגנה וההמתנה למשחק מעבר, מונע ממכבי לרוץ ולהשיג סלים קלים בהתקפות מתפרצות או בחטיפות.

סופוקליס שחורציאניטיס. יכול לתרום רק במשך שלוש דקות? (רדאד ג´בארה)

מאיר טפירו בעוד תצוגה מעוררת השראה, שבר את ההגנה הרכה, המתחלפת והכביכול חכמה של יריבתו בדיוק בתפרים. בלאט, שהוא מאמן מצוין, יודע ורואה את הבעיות שלו אם כי הוא לא יכול לדבר עליהן. אין לו כרגע פיתרונות כי גם האוטוריטה שלו במצב הנוכחי נמצאת בירידה, והכרסום במעמדו בא לידי ביטוי בביצועים של הקבוצה, במשמעת הטקטית ובאירועים המתרחשים במגרש.

מכבי ירדה באגרסביות ובתיאום הקבוצתי בהגנה ובהתקפה. שינויי הרוטציה גורמים למספר שחקנים לאבד את ביטחונם ואולי את רוח הלחימה שלהם. יש יותר מדי כוכבים ואין מי שיעשה את העבודה האפורה הנדרשת.

אחרי ההפסד הזה, מספר שאלות עולות. האם בלי דווין סמית', שהוא שחקן טוב וחשוב, מכבי לא יכולה לנצח את נס ציונה וחולון? האם סופו יכול לתרום בליגה נגד נס ציונה רק כשלוש דקות וצריך לשחוק את ג'יימס? האם טייריס רייס ויוגב אוחיון הם שני הרכזים שיכולים בכושרם הנוכחי ובמעמדם להוביל את הקבוצה? האם אי אפשר לקבל יותר מגיא פניני? אם לא, אז למה הוא מתלבש? למה בלאט נראה עצבני מתמיד מתחילת העונה? 

יוגב אוחיון. יכול להוביל את הקבוצה? (רדאד ג´בארה)

מה הייתה המטרה בהגנה בכדור האחרון? הקבוצה של בלאט הובילה בשתי נקודות 13 שניות לסוף. האם הייתה כוונה או הוראה לעשות עבירה? האם הייתה הוראה לא לאפשר קליעה מהשלוש? מה שקרה במגרש היה ברור - חוסר אונים של מכבי, ונס ציונה השיגה את שלשת הניצחון. איפה ההשפעה שציפו לקבל עם מינויו של ניקולה וויצ'יץ' למנהל הקבוצה ומאמן הגבוהים?

כדי לנסות לפתור את הבעיות צריך קודם כל להכיר בהן ולא לטאטא אותן מתחת לשטיח. ואחר כך? לספק פיתרונות כיאה למכבי, ולא כיאה לקבוצות אחרות.