ONE מציין את חגיגות 60 שנה לעצמאותה של מדינת ישראל עם שתי נבחרות הכדורגל הישראליות הטובות של כל הזמנים: שוערים, בלמים, מגנים, קשרים וחלוצים.

ריבוי השחקנים הטובים חייב את מערכת ONE לבחור 22 שחקנים, ויחד עם זאת היד עוד נטויה.

מיענקל'ה חודורוב דרך אייל ברקוביץ ועד אלי אוחנה, מוצגים לפניכם 22 הישראלים הכי טובים שדרכו על מגרשי הכדורגל בארץ ובחו"ל.

נבחרת כל הזמנים, אופציה ראשונה:
שוער
יעקב חודורוב ז"ל: השוער הבכיר בתולדות ישראל ואחד מהספורטאים הגדולים בכל הזמנים. חודורוב, שנולד ביוני 1927, היה שוער נבחרת ישראל מיום הקמתה.

השוער, שנולד בראשל"צ, התחיל את הקריירה במכבי ראשל"צ כחלוץ כבר בגיל 15, אך מהר מאוד עבר ליריבה העירונית, הפועל, במדיה הרשים מאוד ואף הדיח את הפועל ת"א בחצי גמר הגביע מה שגרם לקבוצה התל אביבית לרכוש אותו.

כבר בשנה הראשונה שלו במדי האדומים זכה השוער לכינוי "ציפור מעופפת", אותו העניק לו ה"ניו יורק טיימס", כינוי אותו סחב עימו למשך כל הקריירה, לאחר מסע משחקים של הפועל ת"א בארה"ב.

התכונות הבולטות שהביא עימו למשחק, מלבד היכולת הגבוהה, הן מסירות והגינות ספורטיבית, שתי תכונות שהפכו אותו לנערץ בקרב בני הנוער ושאר חובבי הספורט.

באותה תקופה עשה יעקב חודורוב מהלך שבזמנו אולי נראה כמובן מאליו, אך שחקני הכדורגל בתקופתנו לא היו חושבים על מהלך כזה. השוער, נטש את אפודת המשחק לטובת מדי הצבא על מנת לסייע במהלך מלחמת השחרור.

חודורוב בזינוק אופייני

כאמור, חודורוב היה לשוער הראשון של נבחרת ישראל לאחר הקמתה ואת הופעת הבכורה ערך במשחק הידידות נגד קפריסין ב-1949. באותה שנה אף ערכה הנבחרת את משחקה הרשמי הראשון נגד נבחרתה הענקית של יוגוסלביה וניצחה 1:2 במוקדמות אולימפיאדת רומא.

המונח "הפסדנו בכבוד" נכתב לא מעט בזכות השוער המעולה, שבמשך לא מעט משחקים עזר לנבחרת להפסיד רק 1:0 ו-2:0 בזכות יכולת מצוינת שלו אל מול חלוצי היריב.

באותם שנים לא היו שום עוררין על מיהו השוער הבכיר במדינה ולכן יעקב ויסוקר, שוער גדול בעצמו, נאלץ לשבת על ספסל הנבחרת במשך כ-15 שנה.

לחודורוב עצמו הייתה מחויבות כה גדולה למדינת ישראל, שגרמה לו לדחות הצעה מארסנל האנגלית, כמו שהסביר מאוחר יותר בעצמו: "לא העליתי על דעתי לתת את שירותיי לזרים. שיחקתי בשביל הסמל ובשביל הגאווה הלאומית". האם אתם רואים שחקן ישראלי שמוותר על הצעה מארסנל?

חודורוב. מעניין אם היה אומר לא גם לוונגר

ב-1956, במהלך משחק נגד אחת הנבחרות הגדולות בתקופה ההיא, ברית המועצות, שבר חודורוב את אחת האצבעות, אך המשיך לשחק ונתן תצוגה הרואית שהאפילה אפילו על השוער האגדי של הסובייטים, לב יאשין.

חודורוב שירת את הנבחרת הלאומית במשך 16 שנים וצבר 31 הופעות במדים הלאומיים. את רוב הקריירה שלו העביר במדי הפועל ת"א ואף זכה עימה באליפות ב-1957 ובגביע ב-1960. שלוש עונות לאחר מכן עבר להפועל ר"ג, עזר לה לעלות ליגה ואף לזכות באליפות המדינה בשנת 1964.

השוער האגדי, שאף קיבל פרס ישראל, נפטר בגיל 79 וזכה לכבוד רב כאשר פסל בדמותו נבנה בעיר הולדתו, ראשל"צ, ומתחם האימונים של הפועל ת"א שינה שמו מ"וולפסון" ל"חודורוב".

הגנה
מנחם "מיקו" בלו: המגן הטוב ביותר בתולדות ישראל. מגינה השמאלי של מכבי ת"א בשנות ה-60 וה-70 הפך באותם שנים גם למגן הקבוע של נבחרת ישראל בזכות היותו חכם ובעל יכולת טכנית גבוהה להפליא.

מיקו בלו הצעיר

למרות היותו מגן מעולה, הצליח בלו למנוע את הכדור מיריביו בזכות חכמת משחק ולא בזכות משחק פראי ונוקשה. האלגנטיות שלו בזמן שהוליך את הכדור לחלק ההתקפי לא נעלמה מעיני הצופים ולא פעם זכתה לתשואות רמות.

מכבי ת"א של אותם שנים הייתה הקבוצה הטובה ביותר בארץ ולעלות מהנוער על הבוגרים לא היה דבר של מה בכך. בלו, עלה כבר בגיל 16 וחצי ולא איכזב.

המגן נמוך הקומה זכה עם הצהובים בחמש אליפויות ובחמש גביעים וכבונוס הוסיף למאזנו שני תארי אליפות אסיה לקבוצות ב-1969 וב-1971.

בלו שיחק במדי מכבי ת"א בין השנים 1963 ל-1982 וצבר 498 הופעות, מספר אחת בכל הזמנים במועדון הצהוב. למרות כמות ההופעות הגדולה ולמרות ששיחק בתקופה שכבשו בה יחסית הרבה שערים הצליח המגן לכבוש בסה"כ שער אחד לאורך כל הקריירה.

עמנואל שפר. אימן את מיקו בלו בנבחרת

באותם שנים הייתה למכבי ת"א את אחת מחוליות ההגנה החזקות ביותר שהיו אי פעם בראשותם של השוער חיים לוין, הבלם צביקה רוזן ומיקו בלו כמובן.

יכולתו הנפלאה של בלו בגיל כה צעיר במועדון התל אביבי לא נעלמה מעיניו של מאמן הנבחרת וכבר בגיל 18 זומן מיקו בלו לנבחרת הלאומית וערך את הופעת הבכורה שלו בניצחון 1:7 על נבחרתה של פינלנד באפריל 66'.

המגן הופיע 54 פעמים במדי הנבחרת וזכה להצלחה לא קטנה כאשר גולת הכותרת היא ההופעה במונדיאל מקסיקו 70', המונדיאל היחיד בו השתתפה נבחרת ישראל אי פעם. בנוסף, בלו השתתף במדי הנבחרת גם באולימפיאדת מקסיקו 68' ועזר לה להגיע לרבע הגמר.

צביקה רוזן: עמוד התווך של נבחרת ישראל ומכבי ת"א במשך כמעט שני עשורים (63'-76'). רוזן נולד בקלן, גרמניה ביוני 1947, אך עלה עם משפחתו בגיל צעיר מאוד לארץ וכבר בגיל 9 הצטרף למחלקת הילדים של מכבי ת"א.

צביקה רוזן בולם עוד התקפה

בגיל 16 עלה לקבוצה הבוגרת של מכבי ת"א ומשחק הבכורה שלו כנראה העיד על הבאות, כאשר מכבי ת"א ניצחה את שעריים 0:6. במכבי ת"א יודעים שלמועדון מעולם לא היה בלם נחוש מצביקה רוזן.

רוזן היה שותף להצלחות רבות עם המועדון הצהוב כאשר זכה עימה בשלוש אליפויות וארבעה גביעים. על כל התארים האלו ניתן להוסיף את שני תארי אליפות אסיה לקבוצות בהם זכה עם קבוצתו. בשנת 1982 נדד רוזן להפועל יהוד על תקן מאמן/שחקן ועזר לקבוצה לזכות בתואר גביע המדינה.

גם בנבחרת ישראל השאיר רוזן את חותמו כאשר את הופעת הבכורה שלו ערך בבלומפילד נגד נבחרת שוויץ ועזר לנבחרת לנצח 1:2. רוזן, היה שותף להישגים הגדולים של הנבחרת הן בהעפלה לרבע גמר הטורניר האולימפי במקסיקו 68' והן להישג הגדול ביותר של נבחרת ישראל מאז ומעולם העלייה למונדיאל במקסיקו 70'.

הופעתו הגדולה ביותר בנבחרת הייתה במונדיאל זה, כאשר במשחק נגד נבחרת איטליה, הפינאליסטית, שמר את החלוץ המצוין ג'יג'י ריבה ועצר אותו במשך תשעים דקות. המשחק הסתיים בתיקו מאופס ורוזן זכה למחמאות מכל עבר.



בשנת 1971 במשחק חוץ מול אוסטרליה כבש את שער הבכורה שלו בנבחרת בניצחון של 1:3 של ישראל. רוזן סיים את הקריירה הלאומית שלו עם 58 הופעות וחמישה שערים.

לאחר פרישתו מכדורגל נשאר רוזן בתחום האימון ואימן מספר קבוצות בליגה הלאומית ביניהן הפועל תל אביב איתה זכה בגביע המדינה בשנת 83' וכמובן, קבוצת נעוריו מכבי ת"א.

רוזן כיהן במשך כמה שנים כיו"ר הוועדה המקצועית של איגוד השופטים ובשנת 2005 החליף את אריה זייף בתפקיד יו"ר איגוד השופטים.

משה "מוצי" ליאון: ללא ספק, שחקן ההגנה הקשוח ביותר בתולדות המדינה. מוצי, אחד השחקנים הבולטים והמזוהים ביותר עם מכבי יפו, שיחק בקבוצה במשך 25 שנה, בין השנים 1960 ל-1985.

מוצי ליאון באמצע מקבל נזיפה מהשופט (שאול גולן)

הבלם האגרסיבי היה אחד השחקנים הראשונים שעזבו לטובת חוזה מקצועני בחו"ל,כאשר שיחק במשך ארבע עונות בליגה המקצוענית בדרום אפריקה.

לעומת רוב השחקנים הבכירים בישראל, שהשתייכו לקבוצות גדולות כמו מכבי ת"א, הפועל ת"א, מכבי חיפה וכו', ליאון השתייך למועדון קטן. כמעט לאורך כל הקריירה הוא נאבק בתחתית והיה צריך לתת מעל ומעבר כדי לעזור לקבוצה לשרוד. במדי הקבוצה היפואית שיחק מוצי 401 פעמים וכבש 15 פעמים.

בראיונות איתו כשחקן ותיק הציע מוצי רעיון נחמד ויצירתי. במקום שישלמו לשחקנים פרמיות על ניצחונות, שישלמו להם פרמיות על קהל. ככל שיבוא יותר קהל ככה השחקנים ירוויחו יותר כסף, דבר שיגרום להם לנסות ליצור משחק יצירתי ומהנה.

יכולתו הגבוהה לא נעלמה מראשי נבחרת ישראל. מוצי זומן לנבחרת והופעת השיא שלו הייתה בגמר גביע אסיה נגד דרום קוריאה כאשר כבש שער ועזר לנבחרת לנצח ולכות בתואר אלופת היבשת. לאחר סיום הקריירה הארוכה, תלה מוצי ליאון את נעליו והחליט לא להמשיך לעבר קריירת אימון או ניהול.

כנס של מקימי מכבי "קביליו" יפו (ניר בוקסנבאום)

בשנת 2005, כאשר הוא בן 60, שיחק במדי ותיקי יפו במשחק מיוחד נגד ותיקי מכבי ת"א ולא חרג ממנהגו גם שם כאשר ירד לגליצ'ים חזקים ועזר לקבוצתו לנצח. בשנים האחרונות התנתק לחלוטין מענף והפך לבעל מסעדה. עכשיו, לאחר הקמתה של מכבי "קביליו" יפו, נראה כי יש תקווה שהכוכב הגדול של מכבי יפו יחזור לנוף הכדורגל.

אייל ברקוביץ': הכדורגלן הישראלי המוכשר ביותר בכל הזמנים. הדבר הכי בולט בברקוביץ', זה שבכל קבוצה בה שיחק הוא בלט ואי אפשר היה להתעלם מהבנתו את המשחק באופן כל-כך מבריק. כבר בעונתו הראשונה בבוגרים זכה ברקוביץ' בדאבל במדי מכבי חיפה תחת הדרכתו של מי שיהפוך גם למאמנו בנבחרת שלמה שרף.



עונתו הגדולה בקבוצה הייתה, ללא ספק, עונת 93/94 כאשר הקבוצה לא הפסידה במשך 39 מחזורים וזכתה באליפות מדהימה. באותה עונה שיחקה הקבוצה בגביע המחזיקות והגיעה עד שמינית הגמר ואף ניצחה במשחק החוץ בפארמה.

לאחר שבמשך שנתיים ברציפות לא הצליח לזכות עם הקבוצה באליפות, יצא ברקוביץ' לאי הבריטי וכבר בהתחלה כבש את לב האוהדים עם אחד מהמשחקים הגדולים ביותר שלו. הקשר המחונן כבש צמד ובישל שלושה שערים בניצחון סאות'המפטון (2:6) נגד מנצ'סטר יונייטד הגדולה.

במהלך הקריירה שיחק בשמונה קבוצות וכבש 78 שערים ב-478 הופעות. בכל הופעותיו בנבחרת הביא ברקוביץ' למגרש הכל. הוא היה מאותם שחקנים שעולים מדרגה, כאשר הם לובשים את מדי הכחול-לבן ונותנים את כל כולם למען הנבחרת. משחק השיא שלו היה בניצחון 0:5 על אוסטריה ולמחרת זכה לציון 10 בכל עיתון אפשרי דבר שלא קרה לשחקן נבחרת מעולם.



רבים חושבים שאם ברקוביץ' היה שותף, אפילו חלקית, לקמפיין המוקדמות של מונדיאל 2006 הוא היה יכול להביא את הערך המוסף ולעזור לנבחרת לעלות סוף סוף למנודיאל.

"הקוסם" כבש בנבחרת 18 שערים ב-79 הופעות וסיפק לכולנו רגעי אושר בכל פעם שלבש את המדים הלאומיים. רבים בטוחים שאם ברקוביץ' היה פוליטיקאי טוב יותר והיה יודע לפעמים לשמור על קור רוח, הוא היה מגיע לרמות הכי גבוהות שיש.אבל ברקוביץ' הוא ברקוביץ' ואין שני לו - אומר תמיד רק את האמת ורק את מה שהוא חושב

כל מאמן שהדריך אותו יעיד שאת מה שיש לו ברגליים אף אחד לא יוכל לקחת ממנו.ספק אם תקום נבחרת אטרקטיבית ומעניינת כפי שהיתה בתקופת ברקוביץ'. לפעמים נדמה שלו היה לנו יורש של ממש בדמותו של "הקוסם", הנבחרת מזמן היתה מתרוממת.

אייל ברקוביץ' סיים את הקריירה במכבי ת"א

יוסי בניון: ה"יהלום" שגדל בדימונה הפך לאחד מהשחקנים האוהבים ביותר על הקהל הישראלי. בניון, שכבר בגיל 15 יצא למועדון הפאר ההולנדי, אייאקס, כדי לנסות את מזלו, נשבר לאחר תקופה קצרה וחזר לקבוצת נעוריו, הפועל באר שבע.

בעונתו הראשונה בבוגרים עשה בניון כל שביכולתו על מנת להשאיר את הקבוצה בליגה, כאשר כבש 15 שערים ואף הבקיע שער בדקה האחרונה של משחק ההישרדות נגד מכבי חיפה. אותו משחק זכור לכולם בעיקר בגלל ריצתו של בניון לקהל מיד לאחר השער, כשהוא בטוח שהשאיר את הקבוצה בליגה אך לפי העצב בקהל הבין שהם ירדו ופרץ בבכי.

בעונה הבאה נחת ה"יהלום" אצל יענקל'ה שחר בקרית אליעזר. ב-1998 עזר לקבוצה להגיע לרבע גמר גביע המחזיקות לאחר ניצחון מרשים על פ.ס.ז', אך נכשל בהבאת תואר האליפות. בשנה שלאחר מכן הציג בניון יכולת גבוהה כאשר כבש 19 שערים ובישל 16, אך שוב לא זכתה הקבוצה באליפות. לאחר עונה זאת הגיע המפנה ובניון הוביל את מכבי חיפה לשתי עונות מדהימות שהסתיימו באליפות.

בניון במדי מכבי חיפה, יחד עם פראליה

את העונה שלאחר מכן התחיל בניון בראסינג סנטאנדר הספרדית, שם שיחק בהצלחה במשך שלוש עונות וכבש שוב ושוב נגד ריאל מדריד הגדולה.

ב-2005 נחת בניון בלונדון לאחר שחתם על חוזה בווסטהאם מהפרמייר ליג. את העונה הראשונה בקבוצה הוא סיים בצורה שמחה/עצובה כאשר היה לישראלי הראשון בגמר הגביע האנגלי, אך קבוצתו הפסידה לאחר קרב דרמטי לליברפול בפנדלים.

היכולת הטובה של בניון לא נעלמה מעיני הקבוצות הגדולות ובתחילת עונת 07/08 הגיע בניון לליברפול. גם באנפילד הצליח ה"יהלום" להוכיח עצמו וכבש בעונתו הראשונה שני "שלושערים", המפורסם שבהם נגד בשיקטש בליגת האלופות.

גם בנבחרת הגיע יוסי בניון להישגים יפים, כאשר כבר בגיל הנערים זכה למקום השלישי והמכובד באליפות אירופה. את השתלבותו בנבחרת עשה בצעדים איטיים מכיוון שהיה קשה למצוא מקום לצד רביבו, נמני, ברקוביץ' ושאר השחקנים היצריתיים.



לאט לאט הפך בניון לשחקן מוביל וב-2006 הפך רשמית למנהיג של הנבחרת תחת הדרכתו של אברהם גרנט. בניון הוביל את הנבחרת לקמפיין נפלא, ללא הפסד, אך זה לא עזר לנבחרת להעפיל מונדיאל. כדי להטביע את חותמו כ"גדול ביותר" יצטרך בניון להוביל את הנבחרת לטורניר גדול, יורו או מונדיאל.

מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר: היחיד שכבש שער לזכות ישראל במונדיאל, יותר מזה? אז נכון שהוא לא הכובש הכי גדול בישראל, נכון שגם באליפויות יש כאלה שזכו יותר ממנו, אפילו קריירה בחו"ל יש כאלה שעשו טוב יותר.

אבל את מה שמוטל'ה שפיגלר עשה אף אחד לא עשה וספק אם יעשה - שער במונדיאל. לאחר שנולד במוסקבה ועלה לארץ בגיל חמש בלבד עשה את ההופעה הראשונה שלו בבוגרים של מכבי נתניה כבר בגיל 16. שפיגלר שמר אמונים בכל הקריירה שלו בארץ למכבי נתניה וזכה עימה בתואר האליפות בעונת 1971.

הקשר זכה במשך ארבע עונות ברצף בתור מל השערים ובסה"כ כבש 168 שערים ב-365 הופעות. לאחר האליפות בנתניה, יצא שפיגלר לשחק בפאריס סאן ז'רמן, האימפריה הצרפתית ומשם המשיך לקוסמוס האמריקאית, שם שיתף פעולה עם לא אחר מאשר פלה.

מוטל'ה שפיגלר. שיתף פעולה עם פלה

שפיגלר חזר לארץ ונשאר בתחום הכדורגל, התעסק בקריירת אימון וזכה עם קבוצת נעוריו מכבי נתניה בתואר בעונת 82/83, שם אמר:"נתניה ועוד 15 קבוצות.." כאמור, בנבחרת ישראל השיג שפיגלר את הישגיו הגדולים ביותר, כאשר לצד ההישג היפה באולימפיאדת מקסיקו 68', עומד ההישג הגדול ביותר בתולדות הכדורגל, ההעפלה למונדיאל בפעם הראשונה והיחידה.

שפיגלר לא הסתפק בהעפלה למונדיאל והצליח גם לכבוש את השער היחיד אי פעם במשחק התיקו נגד שבדיה. למוטל'ה הישג מרשים נוסף, כאשר הוא השחקן היחיד שכבש רביעייה במשחק של נבחרת ישראל.

כרגע משמש שפיגלר כנשיא קבוצת מכבי נתניה ואחראי בעיקר על מחלקות הנוער של המועדון. שפיגלר הוא מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים עם 32 כיבושים ב-83 הופעות. שני הישגים מרשימים מחוץ למגרש הכדורגל העומדים לזכותו הם הבחירה לשחקן היובל של מדינת ישראל ולנבחרת היובל של אופ"א.

אבי נמני: הסמל של מכבי ת"א ואחד השחקנים היצירתיים ביותר שידעה המדינה. מספר 8 האגדי של מכבי ת"א עוד לא הודיע על פרישה מכדורגל, אבל כבר מנהל את המועדון, גם אם לא בפועל, והפך לאחד האנשים החזקים במכבי ת"א.

נמני חוגג את אחד מ-194 שעריו

בגילאי הילדים שיחק נמני עם גדולים ממנו, מה שהקשה עליו בעיקר בשל מבנה גופו הצנום, דבר שגרם אפילו לניפויים חוזרים ונשנים מנבחרת הנערים של ישראל. בעונת 89/90 כאשר הוא בן 17, הוקפץ נמני לקבוצה הבוגרת וקבע שם יתד שבעתיד יתברר כעמוק ויציב.

הופעת הבכורה שלו הייתה מצוינת ומספר שמונה בצהוב שיכנע ביכולתו, בישל שער, הוכשל לפנדל והיה גורם משמעותי בניצחון הקבוצה 0:3 על כפ"ס. לאחר המשחק הזה היה ברור שנמני יהיה שחקן הרכב במכבי ת"א למשך תקופה ארוכה.

לא עבר הרבה זמן ונמני המוכשר קיבל זימון לנבחרת האולימפית של ישראל מצמד המאמנים שניאור וגרונדמן, זימון זה הגיע למרות שנמני מעולם לא שיחק בנבחרת הנוער, דבר שלא היה נהוג בזמנו.

בעונת 91/92, תחת הדרכתו של אברהם גרנט, זכה אבי נמני באליפות ראשונה בקריירה והפך לבורג משמעותי בזכות יכולת הכדרור המופלאה שלו, הטעיות הגוף ויכולתו לכבוש שערים ממצבים בלתי אפשריים.

נמני מודה לאוהדים

נמני זכה עם מכבי ת"א בארבע אליפויות וארבעה גביעי מדינה. הקשר אף ניסה את מזלו פעמיים בחו"ל, אך לא בצורה מוצלחת. חצי עונה בעונת 97/98 במדי אתלטיקו מדריד וגיחה נוספת לדרבי קאונטי האנגלית לחצי עונה בעונת 99/00 לא הביאו את נמני למקומות שציפה והאמין שיוכל להגיע אליהם.

באוגוסט 2003, לאחר שלא הסתדר עם המאמן ניר קלינגר, עבר נמני ברעש גדול לבית"ר ירושלים. אוהדי מכבי ת"א לא נחו עד לרגע המיוחל בו הצליחו להחזיר את הבן האובד לקבוצה לאחר שנתיים.

אבי נמני מדורג במקום השלישי בטבלת כובשי כל הזמנים בישראל עם 194 שערים, רק 14 פחות מאלון מזרחי שבמקום הראשון.

גם במדי הנבחרת הפך נמני למנהיג, בעיקר תחת הנהגתו של אברהם גרנט. בקמפיין של מוקדמות מונדיאל 06' היה נמני מצוין ויחד עם בניון הוביל את הנבחרת לקמפיין שלם ללא הפסד. לנמני 80 הופעות במדי הכחול-לבן ו-18 שערים.

חיים רביבו: השחקן המוכשר והוירטואוזי שנולד באשדוד הפך להיות אחד מהשחקנים הגדולים ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי. לאחר שתי עונות בנוער של גדנ"ע יהודה עלה רביבו לקבוצת הבוגרים של בני יהודה כשנה לאחר שזכתה באליפות היחידה בתולדותיה.

רביבו במדי פנרבחצ'ה. זכה בטורקיה באליפות היחידה שלו

רביבו שיחק שלוש עונות במועדון הזהוב תחת הדרכתו של גיורא שפיגל ומשם עבר בשנת 93/94 להפועל ת"א. לאחר עונה אחת באדומים הצטרף רביבו למכבי חיפה, שוב שנה לאחר שזכתה הקבוצה באליפות והצטרף לגיורא שפיגל בפעם השנייה.

את עונת 94/95 יזכרו רביבו וחיפה כאכזבה ענקית כאשר לא הצליחו לזכות באליפות וראו את יריביהם הגדולים, מכבי ת"א, חוגגים תואר. מה שחסר לרביבו יותר מכל הוא אליפות בארץ, דבר אותו מאוחר יותר הצליח להשיג בחו"ל.

רביבו יצא לסלטה ויגו ומהר מאוד הפך, יחד עם הקבוצה, לסיפור הצלחה. הקבוצה מחבל גליסיה, שהיתה רגילה לקרבות תחתית, הפכה לקבוצה מרתקת ואטרקטיבית כאשר מובילים אותה מיצ'ל סלגדו, ואלרי קרפין, אלכסנדר מוסטובוי, מאזיניו, בני מקראתי וחיים רביבו.

אוהדי הקבוצה התאהבו ברביבו בזכות סגנון המשחק הלטיני שלו והסלטות שביצע לאחר כיבוש שערים. אחד השערים הזכורים ביותר שלו הוא שער החוץ באנפילד נגד ליברפול במסגרת גביע אופ"א, שער שהעלה את סלטה ויגו שלב נוסף.

חיים רביבו במדי הנבחרת

בשנת 2000 עבר רביבו לליגה הטורקית ושיחק במדי פנרבחצ'ה במשך שנתיים וחצי, עזר לה לזכות באליפות ולעלות לליגת האלופות, שם היה לישראלי הראשון שכובש בצ'מפיונס. אביבו הפך לשחקן האהוב ביותר על הקהל גם בזכות ההופעה בטלויזיה בה התחיל לשיר בטורקית.

בשנת 2003 עשה צעד מפתיע ואמיץ ועבר ליריבה השנואה גלטאסאריי. לאחר שנה החליט רביבו שהוא חוזר לאשדוד ומנסה להפוך אותה לאימפריה. צעד זה לא צלח וכבר לאחר 12 מחזורים, בהם כבש שישה שערים ובישל כמות זהה, החליט רביבו על פרישה.

גם בנבחרת ישראל הגיע חיים רביבו להישגים יפים, אך לא הצליח להוביל את הנבחרת לטורניר גדול. משחק השיא שלו בנבחרת היה הניצחון הגדול 0:5 על אוסטריה ביוני 99', ניצחון שהעלה את ישראל לפלייאוף מול דנמרק.

את המשחק הזה לא יזכור רביבו לטובה לאחר שלא הצליח לסבול את התבוסה הביתית והורחק לקראת הסיום. רביבו סיים את הקריירה בנבחרת עם 67 הופעות בהן כבש 15 שערים.

לאחר עונה אחת בקבוצה עבר "הקוסם" לווסטהאם, גילה יכולת גבוהה וגרם לסלטיק הסקוטית לרכוש אותו בסכום ההעברה הגבוהה ביותר אי פעם בכדורגל הסקוטי 7.5 מיליון ליש"ט.

לאחר שלא הסתדר בקבוצה, חזר ברקו לאנגליה ושיחק בעוד שלוש קבוצות עד אשר החליט לחזור לארץ על מנת לסיים את הקריירה במכבי חיפה. רצונות לחוד ועובדות לחוד וברקוביץ' סיים את הקריירה במכבי ת"א לאחרהתקפה
נחום סטלמך ז"ל: אחד הסמלים הגדולים ביותר של הכדורגל הישראלי, שזכה לכינוי "ראש הזהב". סטלמך היה מזוהה במשך כל הקריירה עם הפועל פתח תקוה וזכה עימה להישג מרשים שעד היום לא נשבר: חמש אליפויות רצופות בין השנים 59-63.

נחום סטלמך מבקיע מול לב יאשין הגדול

בסך הכל זכה החלוץ במשך הקריירה ב-6 אליפויות, גביע אחד ונאלץ להסתפק יחד עם קבוצתו גם בשש סגנויות. סטלמך הופיע במשך הקריירה 398 הן בליגה והן בגביע במדי הפועל פ"ת וכבש לזכותה 199 שערים.

מה שמדהים הוא ש"ראש הזהב" עד היום מחזיק בתואר מלך שערי הפועל פתח תקוה בכל הזמנים למרות שלא היה בועט המצבים הנייחים של הקבוצה ומעט מאוד משעריו נכבשו מפנדלים.

אחד מרגעיו הגדולים של סטלמך, אולי הרגע שעיצב אותו ככוכב על בכדורגל הישראלי, היה שער הנגיחה נגד נבחרת ברית המועצות ושוערה, לב יאשין, ב-1956 לעיני כ-50,000 צופים באצטדיון רמת גן.

המשחק, שההפסד בו (2:1) לא שינה כלום לנבחרת, הביא הרבה מאוד כבוד למדינה והפך את סטלמך לגיבור. במדי הנבחרת הגיע סטלמך ללא מעט שיאים ביניהם הזכייה במדליית זהב בטורניר אסיה שנערך בארץ ב-1964.

סטלמך מוכיח את הכינוי "ראש הזהב"

לסטלמך 60 הופעות במדי הנבחרת ולזכותה כבש 22 שערים. לאחר שסיים את קריירת המשחק,לא נטש סטלמך את עולם הכדורגל ופנה ישר לקריירת אימון.

בין הקבוצות שאימן ניתן למצוא את: בית"ר ירושלים, הפועל באר-שבע,שמשון ת"א, הפועל כפ"ס, הפועל חיפה, הפועל י-ם, מכבי פ"ת, בית"ר ת"א, הפועל חדרה, בית"ר רמלה, הפועל בית שמש ומכבי רמת-עמידר.

בעונת 1987/1988 חזר סטלמך לקבוצת נעוריו, הפועל פתח תקוה, ושימש כמנהל מקצועי בקבוצה. לאחר עונה אחת בלבד בתפקיד סיים את תפקידו, בעקבות חילוקי דעות עם מאמן הקבוצה, אברהם גרנט.

רוני רוזנטל: אחד החלוצים הכי גדולים שידעה המדינה. ב-1982 כאשר עלה מקבוצת הנוער של מכבי חיפה לקבוצה הבוגרת לא רצה אותו המאמן וניסה לחפש לו קבוצה אחרת.

רוני רוזנטל במדי הנבחרת (לשכת עיתונות ממשלתית)

למזלו של רוזנטל ולמזלם של הירוקים היה מי שנלחם על הישארותו במועדון ותחת הדרכתו של שלמה שרף זכתה מכבי חיפה באליפות ראשונה בתולדותיה בעונת 83/84 כאשר רוזנטל הוא אחד הבולטים בקבוצה.

החלוץ המהיר שיחק בקבוצה שלוש עונות וזכה בשתי אליפויות, בטרם עבר לקלאב ברוז' הבלגית. הקבוצה הבלגית, שלא זכתה באליפות במשך שמונה עונות, הצליחה לזכות באליפות בעונת 87/88 ביחד עם החלוץ הישראלי, מה שעזר לו לקבל את החוזה הבא בבלגיה, בקבוצת הפאר סטאנדרד ליאז'.

תוך שתי עונות הצליח רוזנטל לנתב דרכו על הליגה האנגלית ונחת בקבוצת לוטון טאון. לאחר חצי שנה בקבוצה הושאל רוזנטל למועדון הפאר ליברפול, ובחצי השנה שלו במדי המרסיסייד הצליח להטביע את חותמו.

החלוץ הישראלי כבש שמונה שערים בשבע הופעות במדי הקבוצה ועזר לה לזכות באליפות שלא מעט נרשמה גם על שמו. רוזנטל, השאיר את ראשי ליברפול המומים מהצלחתו וגרם להם לפתוח את הכיס ולרכוש אותו בסכום גדול מאוד.

רוזנטל בטוטנהאם. מתחבק עם יורגן קלינסמן (GettyImages)

למרות ההצלחה הגדולה והסכום הגדול בו נרכש מלוטון, לא נתנו בו המאמנים אמון ומיעטו לשתף אותו. ב-1994 עבר רוזנטל לטוטנהאם אך מיעט לכבוש גם שם ונדד לעבר ווטפורד מהליגה השנייה, לה עזר להעפיל בחזרה לפרמייר ליג.

בנבחרת ישראל שיחק רוזנטל 60 משחקים בהם כבש 11 שערים. את קמפיין המוקדמות למונדיאל איטליה 90' לא ישכח כח רוזנטל לעולם. לאחר הפסד חוץ בקולומביה 1:0 הגיעה הנבחרת למשחק ביתי באצטדיון ר"ג בידיעה שניצחון בהפרש הרצוי ואנחנו במונדיאל לאחר 20 שנה.

רוזנטל כמו יתר השחקנים בכחול-לבן החטיאו בלי סוף והנבחרת נשארה ללא מונדיאל נוסף עד היום. רוזנטל זכה בתואר "ההחמצה הכי גדולה אי פעם" בכדורגל הבריטי על החמצתו מול אסטון וילה.

הנבחרת של כל הזמנים, אופציה שניה:
שוער
יצחק ויסוקר: השוער המחליף הטוב ביותר של נבחרת ישראל מאז ומעולם. ויסוקר, שזכה עם קבוצתו, הפועל פתח תקווה, בחמש אליפויות ברצף, סבל מהעובדה שבשער הנבחרת באותה תקופה עמד יעקב חודורוב ולכן ישב על הספסל במשך כמעט 15 שנה.

ויסוקר בדרך לעוד הצלה

השוער, שהתחיל כחלוץ, לא ויתר על הכיף שבכיבוש שערים והתמחה גם בבעיטות עונשין דרכן כבש 6 שערי ליגה. גם כאשר קיבל הזדמנות בהרכב הראשון במשחק ידידות של הנבחרת, התבלבל ויסוקר ולאחר החימום פנה ישר אל ספסל המחליפים...

הגנה
אבי כהן: כהן, שנולד במצרים בכלל, ערך את הופעת הבכורה שלו במכבי ת"א כבלם לצידו של צביקה רוזן, עזר לשדרוג הקבוצה והפך למכביסט בלב ובנשמה. שלוש עונות לאחר מכן, בעונת 76/77, זכה כהן עם קבוצתו בדאבל מרשים ונראה כי הפך לבלם המוביל בכדורגל הישראלי.

בעונת 79/80 עבר כהן לליברפול ועזר לה לזכות באליפות, כאשר במשחק ההכתרה כבש שער עצמי, אך מיד תיקן בשער לכיוון הנכון. היה שותף לזכייתה של ליברפול בגביע האלופות בעונה שלאחר מכן. בנבחרת ישראל הופיע כהן במשך 13 שנה וצבר 63 הופעות.

אבי כהן ברגע נדיר של ספיגה

גיורא שפיגל: כבר מגיל צעיר סומן שפיגל ככישרון גדול, מה שסלל את דרכו למכבי ת"א ובמהרה הפך למנהיג הקבוצה. שפיגל, לקח במדי הצהובים שלוש אליפויות ושלושה גביעים לפני שיצא לנסות את מזלו בשטרסבורג הצרפתית.

בעונת 74/75 מונה לקפטן הקבוצה, הפך לבלם אחורי וכבש 11 שערים, הישג מרשים בכל קנה מידה. בנבחרת מוכר שפיגל במיוחד בזכות שיתוף הפעולה המדהים עם שפיגלר, מה שהפך במהרה לכינוי "צמד השינים". השניים הצעידו את הנבחרת להישג המרשים באולימפיאדת מקסיקו וכמובן העלייה למונדיאל 1970.

גם קריירת האימון של שפיגל הייתה מרשימה כאשר הצליח להצעיד את בני יהודה לאליפות ושלוש שנים לאחר מכן את מכבי חיפה לאליפות מדהימה ללא הפסד.

גיורא שפיגל. כישרון גדול

דוד פרימו: הבלם הנוקשה של הפועל ת"א ועוד אחד מעמודי התווך של הנבחרת שהופיעה במונדיאל 70'. פרימו, בולגרי במוצאו, ערך את הופעת הבכורה שלו כבר ב-1963, כאשר הוא עוד לא בן 18.

לאחר ארבע שנים עזר פרימו לאדומים לזכות באליפות השנייה שלהם ואף הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות אסיה לקבוצות. עונה לאחר מכן עבר הבלם לליגה האמריקאית וניסה את מזלו בחו"ל.

פרימו,שהיה ידוע כבלם אינטילגנטי במיוחד, ידע להגיע לכדור לפני החלוץ ללא צורך בגליץ' אלא בזכות חכמת משחק מיוחדת במינה.

מתוך 38 הופעותיו בנבחרת יזכור פרימו במיוחד את שלושת המשחקים נגד איטליה,שבדיה ואורוגוואי במהלך המונדיאל היחיד שישראל שיחקה בו. היה שותף גם לזכייה בגביע אסיה בשנת 1964.

קישור
אורי מלמיליאן: מלמיליאן הוא ללא ספק השחקן עם טכניקת הבעיטה הטובה ביותר בתולדות המדינה. השחקן, שכבר בגיל 16 הופיע בקבוצה הבוגרת, הוביל את בית"ר ירושלים לגביע כבר בגיל 18, נבחר לשחקן העונה וזומן לנבחרת ישראל.

אורי מלמיליאן. כיום מאמן מובטל

לאחר שהתאושש מפציעה ארוכה עזר לצהובים-שחורים לזכות בשלושה גביעים ואליפות בסוף שנות השמונים. לאחר מכן עבר למכבי ת"א ועזר לה לזכות באליפות נוספת בה היה שותף חלקי. הקריירה המפוארת שלו הסתיימה עם 466 הופעות ו-159 שערים.

גם בנבחרת ישראל מלמיליאן היה בורג מרכזי ועזר לה להעפיל עד לפלייאוף נגד קולומביה בשנת 1989, אך לא יותר מזה. הקשר הירושלמי צבר 62 הופעות במד הכחול-לבן וכבש 16 פעמים.

משה סיני: את שער הבכורה שלו בבוגרים כבש משה סיני דווקא במכבי יפו, אך מהר מאוד חזר לקבוצת נעוריו, הפועל ת"א, והפך לכוכב ולמנהיג של האדומים.

בשנות השמונים עזר סיני לאדומים לזכות בשלוש אליפויות וגביע אחד ואף ניסה את מזלו בבלגיה בקבוצת בוורן. בעונת 89/90 השיג סיני אליפות נוספת, הפעם במדי בני יהודה, אליה הגיע לאחר שהפועל ת"א ירדה לליגה השניה. לסיני, שנודע גם כ-"שבע לב אדום" 375 הופעות בליגה בהן כבש 102 שערים.

משה סיני. סמל בהפועל ת"א

גם סיני, כמו חבריו לדור שנות השמונים, הגיע עם הנבחרת לפלייאוף העלייה למונדיאל, שם נוצחה במפגש הכפול מול קולומביה. סיני הופיע בנבחרת 47 פעמים ורשם לזכותו שבעה שערים.

שלום תקוה: עוד שחקן מהדור המפואר של סוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים ואחד המוכשרים בדור ההוא. תקוה החל את דרכו במכבי נתניה אך מהר מאוד יצא לחו"ל ושיחק בליגה הבלגית והשוויצרית.

את הישגו המרשים כשחקן השיג דווקא עם חזרתו לארץ כאשר בשנת 99/00 בעונתו האחרונה כשחקן זכה עם הפועל ת"א בדאבל מרשים, כאשר ברוב המשחקים הוא נכנס כמחליף ומביא את השינוי והערך המוסף.

שלום תקוה. חזר להפועל כדי לקחת דאבל

כמו בני דורו האחרים, גם תקווה היה שותף לעלייה למשחק ההצלבה נגד נבחרת קולומביה שקבע מי הנבחרת שתשתתף במונדיאל באיטליה, אך לא הצליח לעזור לנבחרת ישראל לעבור את הדרום אמריקאים.

התקפה
אלי אוחנה: גדול שחקני בית"ר ירושלים בכל הזמנים. אוחנה, ששיחק בכל חייו במועדון ישראלי אחד בלבד, בית"ר ירושלים, הפך תוך זמן קצר לאליל האוהדים עם 142 שערים לטובת הקבוצה במשך הקריירה.

בעונת 83/84 כבש 12 שערים וזכה בתואר כדורגל העונה. שנה לאחר מכן הביא לבית"ר גביע ובעונת 86/87 הטביע את חותמו על המועדון עם תואר אליפות.

אוחנה נמכר לבלגיה ועזר למכלן לזכות בגביע המחזיקות. לאחר כמה שנים של דשדוש באירופה חזר לארץ והעלה את בית"ר מהליגה השנייה והוליך אותה עד לאליפות, שאחריה הגיעו אליפויות נוספות.

אלי אוחנה במדי נבחרת ישראל

גם בנבחרת אוחנה השאיר את חותמו והשער שזכור לכולם בצורה הטובה ביותר הוא השער נגד אוסטרליה, שם עבר אוחנה את ההגנה והשוער וכבש מקרוב בקור רוח מדהים. בנבחרת היו לו 50 הופעות בהן כבש 17 שערים.

גידי דמתי: את ה-12/6/76 ינצור דמתי כל חייו. באותה שבת אירחה קבוצתו שמשון ת"א את רמת עמידר ודמתי כבש שישייה בניצחון קבוצתו 2:6 וזכה לציון הנדיר 10 בעיתון הספורט.

דמתי, שבמשך כל הקריירה שיחק רק במועדון אחד, שמשון ת"א, רשם 519 הופעות במדיה (מקום ראשון בכל הזמנים יחד עם רפי כהן השוער) וכבש לא פחות מ-143 שערים.

גם בנבחרת היה דמתי בורג משמעותי והשתתף איתה באולימפיאדת מונטריאול 76' ובשלושה קמפיינים של מוקמות מונדיאל. דמתי כבש לזכות הנבחרת עשרים שערים בשישים ושבע הופעותיו.

עודד מכנס: אחד הכובשים הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי, מקום שני בכל הזמנים ברשימת הכובשים. מכנס, שאת מירב הקריירה שלו העביר במכבי נתניה, עזר לה להפוך לקבוצה גדולה בשנות השבעים וזכה עימה בשלוש אליפויות.

עודד מכנס. המבקיע המצטיין, עד שהגיע האווירון

באופן אישי השיג מכנס ארבע פעמים את תואר מלך השערים והיה ידוע כשחקן רב גוני שיכול לכבוש מכל מצב ובכל דרך. מכנס ייזכר גם בזכות העובדה שלא הורחק מעולם בכרטיס אדום והיה שחקן הוגן במיוחד. נבחרת ישראל בתקופתו לא הייתה מוצלחת במיוחד,ולא הצליחה להשיג ניצחונות מרשימים.

שייע גלזר: החלוץ הטוב ביותר של ישראל בתחילת דרכה הבינלאומית. גלזר מחזיק בממוצע כיבושים מדהים כאשר שיחק 204 משחקי ליגה וכבש 135 שערים. עזר למכבי ת"א לזכות בחמש אליפויות ושלושה גביעי מדינה.

שייע גלזר בדרך לעוד כיבוש

גלזר נודע בזכות היותו "הפה הגדול" הראשון של הכדורגל הישראלי, לאחר שלא חשש להגיד מה שיש לו בכל זמן נתון. ב-35 הופעותיו בנבחרת כבש 18 שערים ביניהם כמה מכריעים וחשובים, אך דווקא אחת ההחמצות שלו היא זאת הזכורה ביותר. בפיגור של 2:1 מול ברית המועצות עמד לבדו מול לב יאשין ויכול היה לקבוע תיקו היסטורי, אך החטיא.

צילומים: התמונות בכתבה נלקחו מהספר "מכבי ת"א - מאה שנים ראשונות" בהוצאת מדיה41 ובעריכתם של אשר גולדברג ודני דבורין. צילמו: אריה קנפר, אסף קוטין ולשכת העיתונות הממשלתית. הערה: לא ניתן לדעת את שמם של כל צלמי התמונות עקב הזמן הרב שחלף מאז צולמו. במקרה ותהיה התאמה עתידית בין צלם לאחת התמונות בכתבה כמובן ששמו יצורף מיידית לרשימת הצלמים

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה