כל מה שנבחרת ישראל רצתה בדקה ה-38 מול איטליה זה שהשופט ישרוק לסיום. אם עוד הייתה תקווה כשהיה שוויון מספרי על המגרש, ההרחקה של גולסה גרמה לזה להיראות כמו משחק של חתול ועכבר. היה משפיל במיוחד לראות את המחצית השנייה שבה הנבחרת לא עברה את החצי.
פערי הרמות בינינו לנבחרת האיטלקית היו גדולים עוד לפני המשחק, אבל מגיעות הרבה מחמאות לגיא לוזון על התעוזה והיוזמה לפתוח את המשחק בלחץ. כשראינו שלושה שחקנים וביניהם המגן השמאלי טאלב טוואטחה לוחצים על המגנים האיטלקים, זה אומר שישראל הגיעה מוכנה.
אם הנבחרת שלנו גם הייתה כובשת בהתחלה, המשחק היה מתפתח אחרת, אבל אתם יודעים מה היה קורה אם לסבתא היו גלגלים. בניגוד למשחק מול נורבגיה שם נראינו מפוחדים ומבוהלים, מול איטליה נראינו בהתחלה מחוברים ורעבים.
 |
| ביטון ותורג´מן מאוכזבים (יניב גונן) |
|
| |
הבעיה הגדולה שלנו היא בעיקר בקישור ובמרכז ההגנה שהוא איך שאומרים מרבית המאמנים "לא אגרסיביים". עם זה אי אפשר לדגדג נבחרת איטלקית מסודרת ומאורגנת שבדיוק כמו הבוגרת שלה מאופיינת בהגנה חזקה ובכישרון בלתי נגמר בחלק הקדמי.
צדק מי שאמר שטעויות השיפוט מתאזנות ואחרי שקיבלו אחלה מתנה במשחק הראשון, הטעות של השופט הרומני הרסה לנו אפילו את התקוות. גם בלי ההרחקה של גולסה לא היינו מנצחים אבל היא גמרה את קמצוץ התקווה שאולי עוד היה לנו לחזור למשחק. ועדיין גם בעשרה שחקנים מול נבחרת עדיפה אסור להיראות ככה.
בפינת שימו לב ל... פשוט תענוג לראות את לורנצו אינסינייה. כולי תקווה בשביל הנבחרת האיטלקית שבהחלט יכולה ללכת עד הסוף שהוירטואוז מנאפולי יחלים עד חצי הגמר. השליטה שלו בכדור, ניהול המשחק פשוט יוצא דופן וגם מרקו וראטי הנהדר עוד ידבר ברמות הגבוהות.
בישראל, למרות החילוף הצודק של בן והבה באדי גוטליב משהו שם נראה אפאטי וגם הקישור האחורי רך מאוד וצריך להיות יותר אגרסיבי כדי להתמודד מול איטליה ונורבגיה. חבל, כי כנראה שלא נארח יותר יורו ובגלל זה יש הרגשה של פספוס ותסכול.
הכתוב הינו טור דעה