אחרי קמפיין חיובי בגביע הטוטו, שם הגיעו לגמר המפעל, וחזרה אחרי יותר מ-20 שנה לאצטדיון שכונת התקווה, בבני יהודה סופרים כבר שלושה משחקי ליגה ללא ניצחון. הרוחות מתלהטות סביב, והגיעו לשיא שלילי בהפסד האחרון של קבוצתם ביום ראשון, שם נחלו 1:0 מול הפועל כפר סבא.
בסיום המשחק, עשרות אוהדי הקבוצה המתינו ליד רכבו של השופט הרביעי באותו משחק, ניב ארד, ו-”קיללו, ירקו וזרקו כוסות”. ארד אף סיפר כי גילה בביתו חתך בראשו בעקבות אותן פרעות, לאחר שלווה החוצה רק בעזרת מאבטח אחד, שכן לא נשקפה סכנה עד לסיום. במהלך הדיון אף אמר כי מעולם לא נתקל בכזה רצח בעיניים מצד קהל.
לאחר שיח ודיון בעניין בין הצדדים, טרם התקבלה החלטה בנושא הענישה. התובע מעוניין בהפחתת נקודה או קנס גדול, בקבוצה טענו שהם עושים הכל על מנת למגר את תופעת האלימות. במקרה השני, בו הבעלים עמד לדין, גם שם עדיין לא התקבלה החלטה, כשעורך דינו של עובד, יפתח אבן עזרא, אמר שמיוצגו אכן העליב את השופט, אך בשום צורה לא איים עליו.
את בני יהודה ייצג הבעלים אלירן עובד, שעמד גם הוא לדין ואליו התלווה עו”ד יפתח אבן עזרא. בהתאחדות לכדורגל ובאיגוד השופטים רואים מצידם את המקרה בחומרה.
ניב ארד הגיע לדיון (אופק שדה)מהלך הדיון בנושא התפרעות האוהדים מול כפר סבא
הדיין נועם לובין החל את הדיון. “בני יהודה מועמדת על התפרעות אוהדים, והעלבת שופט משחק”. בהמשך, צוטט את השופט הרביעי, ניב ארד: “הותקפתי לצד מאבטח בסוף המשחק לאחר סיום ליווי, בדרכנו לרכב נזרקו לעברנו כוסות וחפצים, והגעתי לרכב ספוג בנוזלים. בבית גיליתי חתך בראשי”.
התובע גלעד ברגמן פתח בדבריו: “הקבוצה מועמדת בפעם הרביעית לדין. גם בהעמדות קודמות זה היה בגין אירועים חמורים. אנו נמצאים במחזור השלישי של העונה והדבר הזה חייב להיעצר. במקרה הנוכחי הייתה פגיעה פיזית ולא פשוטה, הדיין יכול להתרשם מפנס לעין וחתך בראש (של השופט).
“ההחלטה שלא להעמיד לדין בנסיבות מחמירות הייתה החלטה לא פשוטה ולא התקבלה ומה שהכריע את הכף היה שבסופו של יום, מדובר באירוע שהתרחש מחוץ לשדה המשחק ובמשחק חוץ של הקבוצה. הפחתת נקודות בעיניי, במקרה שמתרחש מחוץ לשדה המשחק היא פגיעה קשה מאוד, וחסרת היגיון מבחינת ערך ספורטיבי.
הדיין נועם לובין (אופק שדה)“אני כן חייב להגיד שהתקנון בנוסח הנוכחי בעצם מותיר שתי אפשרויות: קנס גבוה או הפחתת נקודות. אלו האפשרויות שקיימות במקרה הזה, ובנסיבות האלו, עם כל החומרה אני חשבתי לבקש הפחתה של נקודה על אירוע שקורה מחוץ לחתומי המגרש זה קשה מידי”.
בעלי בני יהודה, אלירן עובד התפרץ לדיון, לובין עצר אותו בעקבות מחלוקת עם התובע. ״התובע לא מכבד אותי וזורק דברים לאוויר״.
ברגמן המשיך: “כשמר עובד הועמד לדין, וגם היום, עד כמה דקות לפני הדיון, אני לא קראתי את מה שייחס השופט לעובד כקריאה לאוהדים לחכות לשופט מחוץ לאצטדיון, אני קורא את זה כאיום מפורש, מי שחושב שזה פחות חמור… הענישה שהתבקשה פה היא קלה לעומת האירוע, לנוכח היסטוריית הקבוצה והשופט שנפגע”.
עורך הדין יפתח אבן עזרא: “האישום של היום מתחלק לשני אירועים - אוהדים ושופט. אני חושב שכל מי שקורא את הדוח רואה שאין עבירה. אם מסתכלים על התקנון ומה שמיוחס לו, לא הייתה פריצה לכר הדשא או שדה המשחק. כתוב במפורש שלא הייתה פריצה ולכן אין עבירה ויש לזכות מכך, כל זה על סמך תיעוד השופט. גם בארץ וגם בחו”ל אוהדים מביעים את דעתם כלפי השחקנים והצוות, יכול להיות שאם חברת האבטחה לא הייתה עושה את עבודתה היינו באירוע אחר.
“לגבי האירוע השני, אני שמח שהתובע בחר במסלול העונשים שהוא בחר בו אבל אני חושב שיש נושא. הגבולות השילוחיים הם גם גבולות גאוגרפים, הכל תלוי נסיבות. אנחנו יכולים לייחס לקבוצה אירועים של אוהדים שלה תוך כדי משחק או לפני משחק. כל כך הרבה זמן אחרי המשחק, האחריות השילוחית היא אחרת לגמרי. קחו את אירוע הגרזן שחטף אוהד הפועל ת״א מאוהדי בית”ר, לא הייתה העמדה לדין של הקבוצה. אם לא נציב גבול מסוים ונשים סוף לגבולות”.
עו"ד גלעד ברגמן (אסי ממן)לובין בחר לקטוע את עורך הדין וציין מקרי עבר של קבוצות שאוהדים תקפו אוטובוס של בית״ר ירושלים והייתה העמדה לדין של הקבוצות עצמן.
עובד התפרץ פעם נוספת, לובין ציין בפניו כי הוא רוצה לשמוע רק את עורך הדין שלו ושב לנושא: “פה אנחנו מדברים על אירוע ביציאה ממשחק מחוץ לאצטדיון”.
אבן עזרא: “אין לנו שליטה מחוץ לאצטדיון, באצטדיון יש לנו”.
לובין: “כשאתה שולח מאבטח של הקבוצה עם שופט, סימן שמשהו לא בסדר. יש פה סתירה בין זה שאתה חושב שיש אחריות להתנהגות הקהל של הקבוצה רק באצטדיון”.
אבן עזרא: “דין אירוע כזה לא יכול להיות כדין אירוע שנוגע בגבולות המשחק. אחריות שילוחית זה חריג בכללי המשפט. אם לא נדע לשים סימנים וגבולות לפעול נגד אוהדים וגם יענו אחרי הצדק הקיומי, אני חושב שלא עשינו כאן כלום, אם ניענש בחומרה, מה שבני יהודה עושה כנגד אלימות לא נעשה כאן שנים, למרות פתיחת העונה שלה”.
עו״ד יפתח אבן עזרא (יח"צ פרטי)לובין: “כשאתה מתחיל עונה ופעם שישית מגיע לבית דין...”
אבן עזרא: “הקבוצה שינתה את מבנה האצטדיון, העבירה את הספסלים בהון של כסף ועם היתרי בניה כדי למנוע אלימות”.
עובד: “אנחנו אובדי עצות, אני עושה מה שאני יכול כנגד מקרי האלימות וההתפרעויות”.
אבן עזרא: “המעשים שהקבוצה עושה הם דברים שצריך להתחשב בהם, הסכומים בהם היא נקנסת גבוהים מאוד לקבוצה מהלאומית. אנחנו מבקשים שהדיין יתחשב בדרישת התובע”.
ברגמן: “אני אומר כל קודם כל בקשר להתפרצות לשדה המשחק. הענישה בסעיף ברורה וחברי לא עושה הבחנה ברורה בין שדה לכר הדשא. התקנון קובע בפירוש שחציית הגדר היא התפרצות. מידי שבוע עומדים לדין מבלי שנכנסים לדשא, גם לכר הדשא הייתה כאן פריצה.
“ביחס לעבירת ההתפרעות, אני לא מבין את טיעון חברי, בגלל שזה קרה מחוץ לאצטדיון התקנון מדבר בבירור בשדה המשחק או בסביבתו, לפני, במהלך או לאחר סיום המשחק, בדרך לשדה המשחק או ממנו וביחס לעבירת ההתפרעות לפני, במהלך, בדרך או ממנו או בכל ובכל עת בקשר למשחק כלשהו, זה המבחן. למה הוצמד מאבטח לשופט שיצא?
“הוא מבקש לקעקע בניגוד מוחלט מלשון הברורה של הסעיף משתי העבירות הספציפיות שהאחריות כן חלה בדרך לשדה המשחק או ממנו. אני לא מצליח להבין את אבן עזרא. בכל פעם ששופט מותקף מחוץ לאצטדיון הקבוצה עומדת לדין, אבוי אם לא היה כך. השאלה שבית הדין צריך לשאול את עצמו היא האם היה מקום להעמיד בנסיבות מחמירות או לא?”
ניב ארד, השופט הרביעי שנכח במשחק והותקף בסיום החל את עדותו: “אני ציינתי שהאוהדים לא פרצו את קו הדשא כי הם הגיעו עד כר הדשא, סיימתי להתארגן, הגעתי ליציאה ושם מאבטחים אמרו לי שיש אוהדי בני יהודה. אני בתמימותי חשבתי שבגלל שלא היו החלטות שנויות במחלוקת יכולתי לצאת בשקט מהאצטדיון.
“התחלתי להתקדם עם מאבטח, ברגע שעברתי חמישה מטרים ראשונים נהייתה התקהלות ושם נזרקו עליי 10 כוסות קולה, הייתי צריך לנקות את העיניים, הרגשתי שחפצים עפים עליי ולא יכולתי להגן על עצמי. למזלי, המאבטח עשה את עבודתו כשניסה להרחיק אנשים שניסו להתקרב יותר מידי. קיבלתי יריקות לפנים, ומכל האמוציות לא שמתי לב שנפגעתי בראש.
“המרחק מהיציאה לאוטו היה 15 מטר, אבל בגלל שהקיפו אותי, לקח לי יותר זמן להגיע. ניסיתי להגיע כמה שיותר מהר. יום למחרת אני קם ומגלה סימנים של היום שאחרי. לא נתקלתי בזה בתור שופט. 14 עונות יצא לי לחוות קללות אבל דם כזה ורצח בעיניים לא נתקלתי עדיין, לא ברורה לי הסיבה לכך. אני בן אדם של שקט. לא הגשתי תלונה במשטרה. למה? יש לי את השיקולים שלי”.
אבן עזרא: “מתי דיווחת לשופט על השריטה שקרתה לך?”
ארד: “עשר דקות לאחר המשחק”.
מנכ”לית בני יהודה, קרן בן נשר: “אציין שנפגשנו בפעם הקודמת בנושא המשרוקיות, עשינו עבודה כל כך קשה ואנחנו עובדים בשביל למנוע אירועי אלימות ודברים מסוג כזה. אנחנו עושים הכל, מצלמות, פנייה לקהל, פנינו לכפר סבא לקבל צילומים מהאירוע. זה משחק חוץ שלנו, לא בית, זה שאוהדים ירדו זה תפקיד של הקבוצה הביתית, הסדרנים זה לא אחריות שלי, הם נמצאים שם”.
קרן בן נשר (שחר גרוס)הדיון בעניינו של אלירן עובד לאחר המשחק מול כפר שלם
גם בעלי בני יהודה כאמור עמד לדין, זאת עקב דין ודברים שלו עם שופט המשחק לאחר ההפסד 3:2 להפועל כפר שלם במחזור השני. לפי דו”ח השיפוט, אלירן עובד ירד לכר הדשא, איים והעליב את השופט.
לובין פתח: “בני יהודה - הפועל כפר שלם, מר עובד עומד לדין על העלבה ואיום כלפי השופט כשהוא ציטט את דו”ח השיפוט. ‘אתה בושה, אפס, אין לך מושג’. כשנכנסתי לחדר הלבשה עובד התפרץ והטיח: ‘תצא החוצה נראה אותך גבר’״.
ברגמן: “נאמרו דברים שאף בעל תפקיד לא אמור להגיד לשופט, בטח לא בעלים, ומה שיש לי לומר בקשר לאירוע הזה כמו בתיקים קודמים, אמרתי”.
אבן עזרא: “אנחנו כופרים בעובדות ובאשמה. אדוני יבין שהדברים שונים בתכלית, שופט המשחק עשה מישמש מהדברים מדברים שנאמרו לו, אדוני יבין איך הדברים נאמרו”.
ניסים חדידה, מנהל האבטחה מהמשחק הסביר את הצד שלו: “אני נכנסתי לחדר השופטים, הסברתי לשופט הראשי שהוא לא יכול לצאת מהכניסה הראשית, רק מהשער הרחוק התפעולי, הוא ביקש ליווי והסכמתי. מר אלירן הגיע יחד איתי. לא שמעתי שום איום או קללה, לא היה שם שום מילה או איום לעבר השופט והוא רק אמר לו בפשטות: ‘הרווחת את זה ביושר’, ביחס לזה שהוא לא יכול לצאת מהכניסה הראשית בשל התגודדות קהל. לא היו דברי איום, וגם כשהוא אמר לו לצאת החוצה, איך שעזבתי את המקום אלירן עזב איתי ולא היה באזור של שופט המשחק”.
לובין: “זה דבר טוב או רע?”
חדידה: “דבר טוב”.
ברגמן: “באיזה שלב בדיוק אתה נמצא עם עובד ושופט המשחק?”
חדידה: “כרבע שעה אחרי שריקת הסיום. אני לא ראיתי את עובד יורד עם השופט”.
עובד: “אתאר את האירועים לפי איך שהם קרו, ולא לפי דמיונו של התובע. בסיום המשחק נמצא המשרד למעלה. אני ישבתי שם. אחרי המשחק ירדתי במדרגות וראיתי את ניסים מנהל האבטחה מגיע לאזור השופטים. ישר נכנסתי אחריו, הוא אמר את עניין האי יציאה מהכניסה הראשית ואמרתי לשופט שאוהב ללבות את הדברים שהוא הרוויח את זה ביושר. הוא אמר לי שהוא לא מפחד משום דבר, הוא פירש את זה כאיום והוסיף חטא על פשע והמציא דברים. הסתובבתי, הלכתי ונגמר האירוע לא פניתי אליהם לאחר מכן, השופט לא מעניין אותי”.
ברגמן לעובד: “בסיום המשחק כשהשופט ירד מכר הדשא ניגשת?”
עובד: “דרכינו הצטלבו”.
ברגמן: “לא אמרת לו אפס חסר מושג?”
עובד: “אמרתי לו שהוא חסר מושג”.
ברגמן: “התפתח שיח ואמר מר חדידה מנהל האבטחה שעובד אמר לשופט הרווחת את זה ביושר, יכול להיות שהשופט פירש את זה בצורה לא נכונה?”
עובד: “אמרתי לו אין לך מה לפחד, תצא החוצה, לך הביתה”.
אבן עזרא: “התרכזו בנושא של איום שלא קרה. מתאר שוב את השתלשלות האירועים - דבריו של עובד הם לא איום, לא מתקרבים לאיום, החלטת מנהל האבטחה באירוע הייתה להוציא את השופט לא מהכניסה הראשית, זו לא הייתה החלטה של אלירן.
“השופט הפך את הסיטואציה לאירוע גדול, שלא קרה ולא יכול להתפרש כאיום. זה דין ודברים שהם כעין וכאפס לעומת אירועים אחרים שלא עולים כלל בדו”ח שיפוט. זה בסופו של דבר מתרכז לאותה סטיגמה שמנסים להדביק לאנשים. לא היה פה איום, לא היה צריך אפילו לזמן את השופט בשביל שימסור את הדברים האלו. אני חושב שמעבירת האיום צריך לזכות, הייתה פה העלבת שופט אין על זה ויכוח”.
עובד: “התייחסתי בעדות למה שאני מכחיש”.
ברגמן: “בניגוד למה שנאמר פה, בעלים של קבוצה שיוחסו לו אמירות שבהן מר עובד מודה, זה פחות או יותר גבולות הענישה בגבולות האלה. בעלים לא אמור להיות על כר הדשא. זה ביחס לדברים בהם הוא מודה. ביחס לשאלת האיום, לנוכח העדות של עובד, הסתירה בין עדותו הראשית לחקירה הנגדית והעובדה שהוא בחר לא לזמן את שופט המשחק מצדיקה את אימוץ דו”ח השופט כלשונה”.