אירוע חריג התרחש לאחר המשחק בין מ.ס אשדוד לבית”ר ירושלים, כאשר שוערה של אשדוד ואקס הירושלמים, אריאל הרוש, התעמת עם מספר אוהדים של קבוצתו לשעבר. מאז, הרוש הספיק להגיש תלונה במשטרה וכעת, אחותו, ספיר הרוש, סיפקה את הגרסה שלו למה שקרה בתכנית הספורט של ישראל ב-102FM.
לא פשוט להיות אחות של ספורטאי, יש רגעים פחות נעימים. ספרי.
”קשה ממש. עדיין לא מעכלת את האירוע, לא המשפחה ולא אריאל. האמת שאנחנו חושבים את האלימות הזו 12 שנים, מאז שעזב את בית”ר ומה שקרה עם הצ’צ’נים, אבל אתמול נחצה קו אדום שלא היה אמור להגיע. זה לא פשוט ואני אישית לא הצלחתי להירדם מהתחושות של מה הוא חווה, שתקפו אותו המון של אוהדים והוא נאלץ להתמודד עם זה לבד ולנסות לצאת עם זה במינימום פגיעה, כי הוא הרגיש סכנה ממשית על חייו”.
פעם ראשונה שהוא מגיב. מה עובר בראש כשראית אותו יוצא מהרכב ומתעמת עם אוהדים?
”קשה לראות את זה. אריאל לא תקף אלא הותקף והיה צריך להגן על עצמו ולהדוף את ההמון וזה התחיל עוד במגרש. כבר במהלך המשחק נזרקו לעברו מצתים, ספג איומים קשים וזה נמשך מחוץ למגרש. אני וגם אריאל מגנים כל סוג של אלימות וחשוב לי להגיד שהייתה פה הגנה עצמית. הוא היה לבד בלי שוטרים ומאבטחים”.
אריאל הרוש (אורן בן חקון)הוא פתח את הדלת מרצונו.
”הם איגפו אותו מכל כיוון. הוא היה יכול לדרוס את אחד האוהדים וזה היה נגמר אחרת. אני בכלל לא שמחתי שהוא פתח את הדלת. זה היה יכול להגיע למצב הרבה יותר חמור. אם הוא היה יכול לנסוע הוא היה נוסע. הם רדפו אחריו עד הבית, הם שברו לו את כל הרכב ובאיזשהו שלב כשהוא הרגיש את הסכנה הוא יצא החוצה”.
איך התחושות שלו?
”הסרטונים מדברים בעד עצמם. הוא ירד מהמגרש והגיע לגדר ואמנם עשה תנועה עם היד אבל אף אחד לא נפגע מזה, הדבר היחיד שהוא עשה זה לצאת מהרכב וזה היה מהגנה עצמית. האוהדים התפרצו לו לכביש, עלו לו על הרכב, הוא פחד לדרוס מישהו. באיזשהו מקום הוא סופג כל כך הרבה שנים ומעולם לא התלונן על אחד מהאוהדים”.
היו לו שנים יפות בבית”ר גם, למה השנאה הזאת?
”אנחנו לא מצליחים להבין, הוא עזב את בית”ר לפני 12 שנים, הוא במקום אחר והם במקום אחר. גם במשחק נגד סכנין יקללו אותו. בחיים לא ראיתי אותו ככה וגם הוא אמר לי שהוא לא ראה את עצמו ככה מעולם. עברנו משחקים מול בית”ר אבל אתמול זה עבר כל גבול. אף שחקן במדינת ישראל לא צריך לחוות אלימות כזו, זה שנהיה הרגל כזה זה משהו שצריך לגנות אותו”.
מילא אם זה היה נגמר בקללות. אבל פה מדובר על יריקות, זריקת חפצים ופגיעה פיזית.
”זה בדיוק העניין, אם הם היו רוצים לקלל אותו בשביל ה’כיף’ זה היה נגמר שם. הם רצו אחריו, 200-300 אוהדים, בלי מאבטחים או שוטרים, בלי שהוא עשה להם כלום. אף שחקן לא עבר את מה שהוא עובר. גם בתקופת הצ’צ’נים הוא היה אדם מאוד ערכי ואמר שלא מעניין אותו דת גזע ומין, הוא אמר שכל מי שיכול לתרום לבית”ר זה ברכה, מאז הוא הפך להיות הכדורגלן הכי שנוא בבית”ר, הפכו אותו לסוג של מפלצת. לספוג קללות כאלה עליו, על המשפחה שלו, לספוג זריקת חפצים, אני באמת לא שופטת את הפעולות שלו. נחצו קווים אדומים”.
אריאל הרוש (אורן בן חקון)