חיכינו לא מעט זמן עד שהיא הואילה בטובה להופיע, אבל הגיע הזמן. שלום לך, ליגת העל שרצינו לראות מתחילת השנה. סוף סוף ראינו משחק גדול, ורק שכחנו לגמרי מכך שלא ראינו בכלל הגנות על המגרש.
לפני המשחק דובר רבות על הלחץ של הקהל הבאר שבעי שישפיע על השחקנים ויגרום להם לפיק ברכיים, אבל מעניין לראות שזה קרה להם דווקא במחצית השניה, אחרי שעלו ליתרון מבטיח של 0:3. הלחץ הזה גרם לבית"ר להבקיע שניים ולהיות שווה אפילו יותר, אבל בית"ר נראית כמו קבוצה מוכשרת, לא כמו קבוצה חזקה.
כבר הרבה זמן האוהדים בדרום מחכים שבאר שבע תתפוצץ ומפתיע לראות שזה קרה לא במשחק גדול שלה, אלא פשוט מול הגנה מבולבלת וחסרת חשק. ידענו כבר לפני המשחק שההגנה של ב"ש לא מתואמת עדיין, אבל היה מדהים לראות את משחק ההגנה של היריבה הצהובה-שחורה.
בכדורגל המודרני, משחק הגנה לא אמור ליפול כולו על שחקני ההגנה, אלא להתחיל כבר ממרכז המגרש, עם לחץ בלתי פוסק של הקשרים האחוריים על מוליכי הכדור של היריבה, עם שחקני הכנף שיורדים לעזור מול המגנים של הקבוצה שמנגד, עם קבוצה שלמה שפועלת כיחידה אחת כדי למנוע מהיריבה להבקיע. ואני לא מתכוון בכלל לבונקר, הרי כל משחק הקישור בנוי על כדורים שמחולצים מן ההגנה. אצל בית"ר לא ראינו דבר מאלה.
 |
| ריקן. שחקני ההגנה לא אמונים לבדם על מלאכת ההגנה (דרור עינב) |
|
נראה כאילו כל חלק בבית"ר נותן לאחר לעשות את העבודה שלו, וכמעט לא ראינו עבודת צוות. שחקני הקישור וההתקפה אדישים לגמרי למה שקורה בהגנה, נסחפים מדי עם היכולת ההתקפית שלהם, ושוכחים לרדת אחורה. הכדור ברגליים של באר שבע? שחקני ההתקפה של היריבה עומדים ומחכים להזדמנות הבאה. לא כך אמורה להראות קבוצה. כשמדברים על הפינוק של שחקני הבית של בית"ר הכוונה היא לא רק להיעלמויות שלהם, כי לא תמיד הכל הולך בהתקפה, אבל חוסר המוכנות הזו לתת מעצמם, צריכה להדליק נורה אדום במועדון.
אגב, זה לא אומר שבליגה שלנו זה לא יספיק להם. הרי כשגרשון משחק, הוא ובנאדו מסוגלים לעצור את רוב ההתקפות העקרות של חלוצי הליגה, ולהעלים כמעט לחלוטין את אוזלת היד של הקבוצה בהגנה. יכול להיות אפילו שזה יספיק לבית"ר להגיע לאחד המקומות הראשונים בליגה, על אחת כמה וכמה עם שיטת חיתוך הנקודות. הרי בסופו של דבר, אותם שחקני ההתקפה הם בין המוכשרים שיש לנו בליגה. אך כשגרשון לא נמצא, וגם כשבנאדו ייעדר, המגרעות של בית"ר ייחשפו פעם אחרי פעם, ושום צריך לתת על כך את הדעת.
 |
| בנאדו. כשהוא ייעדר, החורים יבלטו (דרור עינב) |
|
לא בטוח שהיו אלה סיוטי ויסלה שעלו במוחם של אוהדי בית"ר בפיגור 3:0, הייתי יותר הולך על סיוטי בלומפילד. כולם ודאי זוכרים איך בשנה שעברה הגיעה בית"ר לבלומפילד עם מאמן חדש והרכב סופר התקפי, וחזרה הביתה עם הפסד 4:0, זנב מקופל בין הרגלים, וחותמת סופית לאובדן האליפות.
הפעם, בית"ר הצליחה להתאושש מהמכה הקשה, לפחות באופן חלקי, ולסיים את המשחק עם מעט טעם טוב והפסד מינימלי, אבל זה בטח לא ינחם את האוהדים בנסיעה חזרה לבירה.
הכתוב הינו טור דעה.