בעקבות מלחמת חרבות ברזל שנכפתה על ישראל נגד ארגון הטרור חמאס, משרד התרבות והספורט הודיע כי יעמיד תקציב סיוע למכון וינגייט של מיליוני שקלים על מנת שיהווה בית למפונים מיישובי הגדר, אלא שכעת מתברר כי המכון הלאומי, שפועל תחת המדינה, העביר דרישת תשלום לאגודת שחייה מעוטף עזה עבור השימוש בבריכה הלאומית.
במשך כשבועיים וחצי התאמנה בבריכת וינגייט אגודת הפועל שחייני הנגב, שהגיעה במיוחד למכון בניסיון להמשיך את פעילותה ולחזור לשגרת האימונים שלה בצל המצב. לאגודה כ-350 שחיינים, רובם בני נוער משדרות ומיישובי עוטף עזה, שפוזרו בבתי המלון ברחבי הארץ לאחר שפונו מבתיהם, כך שהוחלט להביאם בהסעות מיוחדות לווינגייט משום שהמתקן נמצא במרכז הארץ, וזאת על מנת לספק להם מקום מפלט מהקשיים בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית שעברה עליהם ב-7 באוקטובר ולשמור על האגודה בפעילות למרות המצב.
לאחר כשבועיים של פעילות בווינגייט, פנה המכון בדרישה כי אגודת שחייני הנגב תשלם על השימוש במתקן 120 שקלים לשעה לכל מסלול אימונים בבריכה ו-30 שקלים לארוחת צהריים לכל ילד. בעקבות זאת, אגודת שחייני הנגב הודיעה כי היא מודה למכון וינגייט על העזרה אך היא לא תוכל לעמוד בתשלומים בגלל המצב - ולכן הפסיקה את פעילותה.
מכון וינגייט (מערכת ONE)האם הגיוני כי מכון וינגייט שפועל תחת המדינה ומקבל ממנה תקציב, ידרוש תשלום מאגודה שמנהליה, מאמניה וספורטאיה מגיעים ברובם מיישובי עוטף עזה ושדרות - כלומר כאלה שאין להם היכן להתאמן ונמצאים במתח נפשי מורכב, כל זאת בעבור השימוש במתקנים של מדינת ישראל?
שר התרבות והספורט מיקי זוהר הגיב: “לאחר שהבאתם לידיעתי את הדברים, נערוך בדיקה ובירור. בלי קשר, בתקופה כזאת צריך להתחשב ולסייע לכל ספורטאי ישראל, ובפרט לספורטאי הדרום שצריכים זאת”.
מיקי זוהר (אורן בן חקון)במכון וינגייט הגיבו: “מתחילת תקופת המלחמה קלט מכון וינגייט כ-200 מפונים מהדרום והיה בין המתקנים הראשונים שהוסבו לטובת תושבי ומפוני הדרום. בין יתר המענים המקיפים שמספק המכון לתושבי הדרום והעוטף, הוזמנו אגודת שחייני הנגב להתאמן במכון ולקבל שירותים נוספים לספורטאים. האגודה מתאמנת במכון מזה כשלושה שבועות. בשל טעות אנוש עובדת במכון פעלה על פי נוהל שגרה ושלחה חיוב תקופתי. הנושא הובא לידיעת ההנהלה, החיוב בוטל, והאגודה ממשיכה ותמשיך להתאמן במכון. המכון ימשיך את פעילותו למען הספורטאים והספורטאיות בישראל ואלו יוכלו למצוא בו בית”.