קורזיץ: התחושה יותר מיוחדת מבפעם הראשונה

בהתחלה זה עוד הרגיש כמו פעולה בצופים, עשרות ילדים מלווים במספר מבוגרים אחראים מרעישים ברעשנים וקוראים בקריאות קצובות 'מכמורת, מכמורת'. אך מרגע שלי קורזיץ ונמרוד משיח יצאו מבעד אותו שער מפורסם, ממנו מגיעים כל הנוחתים בארץ, היה כבר ברור לחלוטין שמדובר ברגע מיוחד.

השמפניות נשפכו לכל עבר, הרעשנים שגם קודם צילצלו בלי הפסקה הרעידו את קירות נתב"ג וחתן וכלת השמחה ההמומים זכו לחיבוקים מכל עבר. "מרגש לראות את כל מי שבא לכבד אותנו, השמחה אדירה", אמרה אלופת העולם הטרייה בניל-פרייד, לי קורזיץ, עם נחיתתה, וגם משיח המתורגל כבר שנה שלישית בחזרה עם מדליה מאליפות עולם לא יכל שלא להתרגש, "כל פעם זה מרגש אותי מחדש. כיף לחזור ולראות את כל הילדים מהמועדון", אמר מדליסט הארד.

"ההרגשה יותר מיוחדת מב-2003", אמרה קורזיץ כשהתבקשה להשוות בין אותו יום כשחזרה בתור בחורה צעירה בת 19 בפעם הראשונה כאלופת העולם, "היום אני יודעת כמה ערך יש לדבר הזה. מאז 2003 חלמתי שיעשו לי שלט בכניסה למכמרות, זו היתה המטרה האמיתית".

"עשינו את זה ביחד לאורך כל הדרך והיה תענוג", פירגן משיח לקורזיץ, "כל ההכנות לתחרות עברו מדהים ובאמת התחלתי מאותו מקום שבו האימונים הסתיימו והובלתי בתחרות. אחר כך קצת ירדתי, אבל התעשתי בסוף וזכיתי בארד, קשה לי עוד להסביר ממה נבעה הירידה. אני עוד צריך לעכל את מה שהיה שם, יש לי עוד הרבה מה ללמוד".

באופן מוזר בעוד שלושה חודשים יתחרו כבר השניים באליפות עולם נוספת בקדיס שבספרד, כך יוצא בשנה אולימפית שבה צריך לדחוס את הכל. "לא נותנים לי להיות אלופת עולם יותר מדי זמן", רטנה בחיוך קורזיץ והוסיפה, "בתחרות הבאה אני צריכה לשמור על רמה גבוהה, אבל אי אפשר לנצח תחרות אחרי תחרות. אני צריכה שני שיאים בעונה, הכיוון זה לשמור שם על העשירייה, בעזרת השם באולימפיאדה אם אגיע אליה, אתכוונן לקראת המטרה שם".

נמרוד משיח, לי קורזיץ והמדליות (משה חרמון)

קורזיץ נהנתה בשיוט המדליות מעזרה דווקא מיריבתה הישראלית על הכרטיס ללונדון, מעיין דוידוביץ', שבעצם נצחונה בשיוט המדליות שמרה על המרווח הדרוש בין זוחה קלפצ'קה הפולנייה שזכתה במדליית הכסף לבין קורזיץ, "אני חושבת שכל ספורטאי בא במטרה לעשות הכי טוב, היא עשתה את הכי טוב שלה וניצחה בשיוט. היא גלשה ממש טוב, מקום שישי זה מכובד".

השמפניה מותזת (משה חרמון)

לעומת קורזיץ שמקומה בלונדון כבר כמעט סופי, משיח יודע שעוד צפוי לו קרב עיקש מול המדליסט האולימפי, שחר צוברי על הזכות לייצג את ישראל. "עשיתי צעד, אבל המאני-טיים האמיתי יהיה באליפות העולם הבאה, אסור לי להוריד את הרגל מהגז לרגע". 

נמרוד משיח מקבל חיבוק אמיץ מאחיו (משה חרמון)

קורזיץ, משיח והשמפניה (משה חרמון)

הילדים ממכמורת הכינו שלט מיוחד (משה חרמון)

ששון קורזיץ (אבא של לי) והאבא המאמץ של משיח (משה חרמון)

גיבורי הערב שמחים ורטובים (משה חרמון)

קורזיץ ומשיח רטובים משמפניה (משה חרמון)

נמרוד משיח בצילום משפחתי (משה חרמון)