גולש הרוח, שחר צוברי הודיע היום (חמישי) על פרישה מקריירה ספורטיבית במסיבת עיתונאים מיוחדת. צוברי בן ה-35, אחד מהספורטאים האולימפיים הגדולים בתולדות המדינה, הודיע גם על מעבר לקריירת אימון באיגוד השייט, שם יפנה לאתגר חדש במטרה להקים מחדש את נבחרת הנשים ולהביא להישגים מהניסיון הרב שצבר עם השנים.
כזכור, צוברי ייצג את ישראל שלוש פעמים במשחקים האולימפיים, בבייג'ינג 2008 שם זכה במדליית הארד האולימפית, בלונדון 2012 ובריו 2016. כמו כן, בעברו זכה במדליית הארד באליפות עולם בניו זילנד 2008, היה אלוף אירופה ב-2009, אלוף אירופה ב-2010, סגן אלוף אירופה ב-2013, מדליסט ארד באליפות אירופה ב-2018 וסגן אלוף אירופה ב-2020.
שחר צוברי (שחר גרוס)צוברי שיתף: "קשה לסכם את הקריירה. יותר קשה להתרגל לזה שאין גלשן מתחת לרגל ושהעור מתחת לכפות הרגליים כבר לא יהיה מחוספס. מודה לכל מי שהיה שם במהלך הדרך מההתחלה ועד עכשיו, בכישלונות ובניצחונות. פרישה זה שלב מאתגר. אני חושב על הדרך, זה מה שאני עושה מגיל 7. לא השגתי את כל המטרות שהצבתי לעצמי, אבל מגיע לרגע הזה שלם עם עצמי, עם הדרך, בטוח ביכולות שלי ולא חושש מהאתגרים שעומדים בפניי. אז תודה לכל מי שהיה שם, זכיתי באנשים מדהימים שהכירו אותי ותמכו בי”.
עוד הוסיף גולש הרוח: “עם ישראל עשה את המאמץ לקל יותר כשנתן את החיזוק במהלך היום. הרגשתי תמיד במידה מסוימת שאני לא מחויב רק לעצמי אלא להרבה מאוד אנשים שמצפים ממני. ההורים שלי תמיד שימשו כעוגן ותמיד היו שם. הם היו חוף המבטחים שלי ותמיד הסבירו לי שאפשר להתעסק בכמה שקשה אבל זה עניין של בחירה. לאורך כל הדרך, השתדלתי כל הזמן לזכור שאי אפשר לעצור סוס דוהר. אין מה להתעסק באחרים, אלא רק באיך אני דוהר קדימה”.
שחר צוברי (שחר גרוס)צוברי הוסיף: “תודה לכל מי שהיה שם לאורך הדרך לטוב ורע, בעיקר לאלו שהיו שם מהיום הראשון לזהות את הפוטנציאל. תודה על הנכונות, האמונה ההקרבה. תודה על התחרויות, על זה שלא הייתם עסוקים בלחנך אותי אלא נתתם לא את הזכות לצמוח. תודה לכל מי שהגיע היום לכבד אותי. קשה לי לשים את האצבע על רגע אחד שהיה מיוחד בקריירה שלי. היו הרבה כאלה, כמו המדליה האולימפית בה זכיתי, הזכייה באליפות אירופה בתל אביב או הניצחון בשיוט מדליות באילת - אבל דווקא הרגעים הקשים יותר שבהם אתה צריך לקבל החלטות קשות היו גם הם מיוחדים. הרגעים הקשים הם אלה שמעצבים אותך באמת”.
על הקריירה שלו אמר גולש הרוח: “מה פספסתי בקריירה? מאוד רציתי להיות אלוף עולם או אלוף אולימפי וזה לא קרה. אני זוכר איך ב-2010 ישבתי עם רפא באליפות עולם שלא גלשתי טוב במהלכה ואמרתי לו שפספסתי שוב וניסיתי להבין למה. מה שקרה לאחרונה זה שפשוט הבנתי שהיו לי מספיק הזדמנויות ולא הצלחתי לעשות את זה, אבל זה גם בסדר. השאיפות שלי הן להעביר את הידע שלי לדור העתיד ולהתקדם הלאה. אני יכול להרגיש שהפוטנציאל שלי אולי לא מומש עד תום, אבל היו לי מספיק הזדמנויות לזכות במדליות זהב כספורטאי, כך שאני שלם עם הדרך שלי. אבל אולי אהיה אלוף עולם או אלוף אולימפי כמאמן, מי יודע”.
שחר צוברי ואמו (שחר גרוס)מנכ”ל הוועד האולימפי, גילי לוסטיג אמר: “כשציינו ששחר מסיים אחרי כל כך הרבה זמן ואני רואה את החדר מלא, אני מבין כמה שחר אהוד. אני מכיר את שחר מגיל צעיר כשהוא היה בטרום נוער, כבר אז זיהו אותו. אני זוכר את התמונה ההיסטורית של אבא שלו שמלווה אותו באילת. הוא לא אחד מגדולי השייט, אלא מגדולי ספורטאים הישראליים אי פעם. ההישג הכי גדול שלו הוא מדליית הארד בבייג'ינג ב-2008. 4 שנים מאוחר יותר, הוא צעד בראש משלחת ישראל והוביל עם הדגל בלונדון, הוא היה ראוי לכך. הוא הצליח לעשות את כל מעברי הדגמים והתמודד. כולנו יודעים שבגלישה יש הרבה מאוד גולשים מוכשרים בישראל, שחר הצליח להתמודד עם כולם וגם לנצח את גל פרידמן וגם נמרוד משיח”.
עוד הוסיף לוסטיג: “אם נהיה כנים, הוא היה צריך להיות גם במשחקים האולימפיים בטוקיו. אנחנו לא נפרדים , הוא הופך להיות יושב ראש וועד הספורטאים האולימפי, זאת תעודת כבוד שקיבל מחבריו הספורטאים. בנוסף, שחר מתמנה למאמן נבחרת הנשים. הוא אמנם מאוד צעיר, אבל הבנות ירוויחו. הוא עבר דרך ארוכה בגלישה והן יהנו מכך. כל המערכת תרוויח, בשם כל הוועד האולימפי וכל הספורט ההישגי אנחנו מאחלים לך המון הצלחה. כמו שהיית ספורטאי, גם עכשיו אתה היחיד שלא מתרגש”.
גילי לוסטיג (שחר גרוס)אמו של שחר צוברי, ורד, הוסיפה: “לא ציפיתי כמה עוצמות וריגושים תביא איתך לחיים כשבאת לעולם. הכל התחיל כשאבא שלך החליט שצריך לפרוק את כמויות האנרגיה שלך. על רגעי השיא שלך לא אדבר ולא בגלל שקשה לי לפרגן. נכון הענקת לנו רגעי גאווה גדולים בקריירה שלך, היו לך רגעים בספורט שישייכם לגדולי העולם אבל אני רוצה לדבר על רגעים אחרים. דווקא הרגעים בהם ליבי התפוצץ מגאווה ברגעי השיא שלך היו הרגעים היותר אפורים ואני רוצה להגיד לך תודה”.
עוד אמרה אמו: “תמיד ידעת להתייחס לדברים בבגרות, לימדת איך מפסידים בכבוד ואיך שהדרך חשובה יותר. תודה שלימדת אונו שהדרך חשובה מהתוצאה, שלימדת אותנו על אומץ. תודה שלימדת אותנו לנהל את הלחץ, עם השנים. הבנתי שככל שיותר מלחיץ – ככה אתה יותר מתמודד. תודה שלא התייאשת ולא נתת לאף אחד להסתיר לך את השמש. תודה שתמיד ידעת לבחור בדיוק את האנשים הקרובים אלייך – זה הוריד ממני דאגה. למדנו כמשפחה לתת את כל אחד את מקומו על פי כישוריו. התודה הכי גדולה היא שהבאת משפחה מקסימה, שחר תמשיך לגלוש את החיים האלה כי אצלך זה עובד הכי טוב בגלישה”.
ורד צוברי (שחר גרוס)גילי אמיר, יו”ר איגוד השייט לשעבר: “שחר הפתיע אותי ואמר לי שאני מדבר לפני שנכנסתי לפה. זה מעמד מרגש, אנחנו נפרדים מספורטאי ענק שגם ביכולות הפיזיות והטקטיות שלו בהחלט מהטופ אבל גם בתור בן אדם. מהרגע הראשון שנחשפתי לסיטואציה שאני יו”ר והוא ספורטאי-על, זה מאוד הרשים אותי ולא היה מובן מאליו”.
עוד הוסיף אמיר: “אני שמח מאוד על המחזור האולימפי, מה שקרה לפני טוקיו זה אכזבה עבור שחר אבל בחמש השנים האחרונות הוקמה נבחרת של צעירים סביבו. שחר עשה פה מהלך מדהים, הוא האציל עליהם את הסמכויות גם בתור בן אדם וגם בתור ספורטאי. הוא עשה משהו יוצא מן מהכלל, זאת תרומה מדהימה לאיגוד השייט. הוא בנה לספורטאים האלה את הדרך הלאה. אני עוד יותר שמח שהוא ממשיך בארגון השייט. שחר באמת, הרבה תודה על מי שאתה וממה שנתת, על ההצלחה שלך לאורך כל השנים ותודה גם לכל מי שתמך בך לאורך השנים”.
גילי אמיר (שחר גרוס)מאמנו של צוברי בעבר, רפא בלילוס שיתף:” עברתי לאילת ב-1997 ובדיוק ראיתי את שחר. אז התחלתי להיות מאמן והוא נכנס לקבוצה שלי. כך רצה הגורל וחיינו נקשרו ב-20 השנים האלה. גם בתור ילד, נער ובוגר הוא תמיד היה מאתגר אבל הוא לקח אותי לרכבת הרים מטורפת. אני צריך להגיד לך רק תודה, זה מעמד מרגש. תודה רבה, אני שמח שאתה ממשיך באיגוד ומביא את הידע שלך לאנשים אחרים, עלה והצלח”.
מאמן הכושר, שלמה זקס הוסיף: “שחר היה תלמיד שלי בבית ספר כמורה לחינוך גופני. אמרו לי לקחת אותו לכושר קרבי והגיע אלי ילד צנום שלא הכרתי ואיתו ביחד עשינו דרך מדהימה, גם בבית הספר. עשינו ביחד מלחמת עולמות, עד היום התמונה שלו תלויה בחדר מורים. אני תמיד אומר בזכותו שיש עוד דרכים להצליח בחיים ולא רק באמצעות מאה במבחנים. שחר היה ספורטאי אדיר, לא חרוץ ומשקיען. משפט המפתח של שחר היה – ‘יש רוח והיא צריכה לדחוף אותי’. ליוויתי את שחר ועזרתי לו בקורס המאמנים ואני כל כך שמח שהוא מתחיל לאמן”.
שחר צוברי ושלמה זקס (שחר גרוס)יעל ארד אמרה: “אני אדבר דווקא על האופי של שחר. פגשתי אותך בגיל 13 בקרן מלגות. כבר בגיל 13 ראינו את המבט הנחוש הזה בעיניים. כל מי שמבין ספורט הישגי ידע שתגיע רחוק. כשאני מסתכלת על הגולשים והשייטים אני רואה את הדרך שלכם, אתם זאבים בודדים, אבל איתך למדתי שאתה יודע ללכת עם הרוח וגם נגד הרוח”.
עוד הוסיפה ארד: “אני מאוד אוהבת ספורטאים דעתנים כמוך שיודעים להביא את עצמם, האישיות שלך נותנת השארה להרבה מאוד אנשים. תמיד אהבתי את הכנות והאומץ שלך – זה בא לידי ביטוי גם בזכיית המדליה האולימפי וגם בדרך שאתה מתמודד עם הפרישה שלך. ניהלת את זה בשנים האחרונות בצורה מאוד מעוררת כבוד ואתה פורש בכבוד. ראיתי את החיבוק שלך עם יואב כהן בטקס הסיום של טוקיו וזה מראה את מה שהבאת לדור הצעיר. למרות התחרות ידעת להעניק להם הרבה. אתה מוכן למרות גילך הצעיר”.
גילי אמיר ויעל ארד (שחר גרוס)מעיין דוידוביץ’: “שחר היה סוג של חונך וחבר לכל החיים. אני חייבת לו המון. אין לי שום ספק שיצליח בהמשך”. השייטת לשעבר ורד בוסקילה הוסיפה: “כשנפגשנו, הייתי ספורטאית אולימפית עם פאסון ואמרתי לו שאני מסתובבת רק עם מדליסטים. הוא ביקש שנה, ואז זכה במדליה באליפות העולם ומאז באתי אליו כדי להסתובב איתו”.
גם נמרוד משיח הגיע למסיבת העיתונאים, גולש הרוח שהתחרה לא פעם מול צוברי על הכרטיס למשחקים האולימפיים שכללו לעתים אף מאבקים סוערים ביניהם.
נמרוד משיח סיפר: “לפני 20 שנה באילת הייתי מתאמן על מפרש לילדים וגלשתי עליו באופן קבוע, אבל יום אחד כשהגעתי ראיתי ילד שלקח לי את המפרש ושאלתי אותו מי אתה, הוא אמר לי שחר צוברי. שם הכרנו. בחלוף השנים הספקנו לריב גם מול כל המדינה. אבל פחות משנה מהיום, בזמן מגפת הקורונה, יצאתי לרוץ בחוץ ורגע לפני שפניתי הביתה פתאום הוא הגיע עם הרכב ממש במקרה ודיברנו. השיחה התגלגלה למחוזות מקצועיים והוא אמר לי ‘בוא תשתה איתי בירה’. דיברנו המון באותו היום. שעות. מאז, באתי ועזרתי לו כספורטאי כך שבילינו המון. התרומה שלו ענקית. תודה רבה שחר, עזרת לי לגלות הרבה דברים בחיי, גם את החולשות וגם את החוזקות”.
שחר צוברי, ורד צוברי, גילי לוסטיג וגילי אמיר (שחר גרוס)