בכל כניסה לים, בדיוק כשהוא דורך בנקודה בה מתחברת היבשה לים, הוא עוצם עיניים, פותח את הידיים ואומר "תודה על הזכות שאני פה, שיש לי את היכולת והאמצעים, שיש לי הורים, חברה וחברים, שיש לי מאמן, שאני יכול לעשות את זה. אם אתה לא הולך ליהנות, קח את הגלשן וצא החוצה. אם אתה פה, נעשה ונצליח". דקות אחרי, הוא כבר עף על הגלים ומגיע להישגים שרבים בגלישת גלים בארץ רק חולמים עליהם.

עילי בוצ'ן, בן ה-20 מנתניה, גדל ליד הים ועם השנים הפך לאחד מגולשי הגלים בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר להגיע למשחקים האולימפיים. אומנם ענת ליליאור כבר עשתה זאת, אבל הוא הגבר הראשון שמסומן להגיע למשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס 2028. והוא עובד קשה מאוד כדי שזה יקרה.

גולש הגלים ממכבי תל אביב רשם הישגים נהדרים בשנה האחרונה. אחרי שהוכתר לאלוף ישראל לנוער פעמיים, בוצ'ן יצא לתחרויות בחו"ל. הוא היה סגן אלוף אירופה עד גיל 20, לאחר שהופיע לשלוש תחרויות כאשר בראשונה שנערכה במרוקו סיים במקום ה-17, בשנייה סיים במקום השני והפך לישראלי הראשון שהגיע לגמר WSL ג'וניור פרו, ובשלישית בספרד סיים חמישי כשהעפיל לרבע הגמר. בעקבות זאת, הוא סיים במקום השני בדירוג האירופי, מה שהביא אותו להיות אחד משני האירופאים הבודדים שהעפילו לאליפות העולם בסן דייגו ובה הוא סיים במקום ה-17.

עילי בוצעילי בוצ'ן (אלבום פרטי)

עילי רשם הישגים מרשימים ביותר מבין הגולשים הצעירים בעולם, ובשנה האחרונה התחיל להתקדם גם בתחרויות בוגרים מסבב ה-QS. התחרות הכי יוקרתית באירופה היא QS 3,000 נקודות, בה הוא הגיע לחצי הגמר וסיים במקום החמישי, הישג שאף גולש גלים ישראלי לא עשה קודם. בסבב הזה, אגב, מתחרה גם האלוף האולימפי ממשחקי פאריס 2024, קואלי ואסט הצרפתי.

רק ענת ליליאור הגיעה למקומות הללו, והיא כבר השתתפה פעמיים במשחקים האולימפיים, כך שיש תקווה כי בוצ'ן יעשה את אותה הדרך. אגב, עד כה, בוצ'ן דורג במקום ה-15 באירופה לבוגרים, אבל אם יסיים את השנה בטופ 7 הוא יעלה להתחרות בסדרת הצ'אלנג'ר, שנמצאת שלב אחד לפני הסבב הגבוה ביותר בעולם הגלישה.

"אני מרגיש שעשיתי את ההישגים הגדולים ביותר שעשה ישראלי ואני גם מרגיש שזו רק ההתחלה", אמר עילי בוצ'ן בראיון ל-ONE. "הדרך שלי מתקדמת בדיוק כמו שאני רוצה ואפילו יותר טוב ממה שחשבתי. לא האמנתי שאגיע למקום חמישי בתחרויות הגדולות. תמיד היה לנו איזה מחסום כישראלים, כי זה לא כמו בכדורגל שיש לך שער להתאמן עליו או בכדורסל כשיש לך את אותו הסל כמו לכולם, הספורט הזה בא מהטבע ובישראל אין גלים כמו שיש במדינות אחרות באירופה. אני טס הרבה בגלל זה כדי להתאמן, ואני שמח ששברתי את המחסום הזה ועשיתי את הבלתי ייאמן. זה נותן לי הרגשה שאני הולך לעשות דברים גדולים בעתיד".

ענת ליליאור (ISA / Pable Jimenez)ענת ליליאור (ISA / Pable Jimenez)

איך אתה מסביר את ההצלחה שלך עד כה?
"מה שעושה אותי לגולש טוב זה שאני בא ממדינה בלי גלים. זה נותן לי רעב להוכיח כמה אנחנו טובים. אם תסתכל על הברזילאים, תראה שבכל מקצה הם חייבים לבלוט כי אחרת לא יהיה למשפחה שלהם אוכל על השולחן. אנחנו כמו הברזילאים, בים אנחנו אנחנו משתגעים ורוצים להוכיח שגם אנחנו מסוגלים להגיע רחוק, אז כשאתה מקבל גלים אתה נותן ביצוע עד הסוף ולא מוותר. אני רוצה להוכיח שלמרות נקודת הפתיחה שלי, אני עדיין שייך לרמות הגבוהות".

מה מניע אותך להגיע לתחרויות הגדולות?
"קודם כל, זו העובדה שיש לי את האפשרות והזכות לגלוש, ויש לי הורים שמאפשרים לי לטוס ולממן את זה. יש לי תשוקה ורצון להוכיח לעצמי שאפשר לעשות את הבלתי אפשרי. אני רוצה להוכיח שזה לא סתם, שזה באמת מקצוע, שאפשר להגיע להישגים ולעשות מזה קריירה".

אתה חי בים?
"כן, כי זה מה שאני עוסק בו. יש לי חמישה אימוני כושר בשבוע, פליאטיס, מכון כושר. הכל מתנהל במקצועיות מלאה".

עילי הוא גולש גלים צעיר יחסית, אבל כבר זוכה לתמיכה גדולה עם שורת ספונסרים. מלבד אגודת מכבי תל אביב שהצטרף אליה בשנה האחרונה, הוא זוכה לתמיכה גם מבילבונג, ליס שהיא חברה של סטנדים לגלשנים, בוצ'ה נדל"ן, פייזל וד"ר קליין. יש ספורטאים אולימפיים מוכרים שאין להם רשימה כזאת של ספונסרים. בנוסף, יש לו שלושה מאמנים - מנואל גאמיירו הפורטוגלי שהוא למעשה המאמן הצמוד בחו"ל, גבי בולוביק שהוא מאמן הגלישה שלו בארץ, ודין שמש שהוא הפיזיותרפיסט, התזונאי ומאמן הכושר בצוות.

עילי בוצעילי בוצ'ן (אלבום פרטי)

איך הגעת לגלישת גלים?
"דוד שלי הכניס אותי למועדון גלישה בפולג, התאהבתי בזה ומאז הלכתי בכל יום לים. הייתי מגיע הביתה עם מכות שמש, אבל נהניתי. בגיל 12 הגיעה התפנית והבנתי שאני יכול להתקדם, וזה קרה כשההורים שלי לקחו אותי לחוף סירונית כי היו שם גלים יותר גבוהים, וכשיצאתי מהמים פתאום עמד מולי בחור גבוה. זה היה גבי, הוא אמר לי 'אתה גולש ממש טוב, אני אשמח לאמן אתך'. זה כאילו בא לי מאלוהים ומאז התחלתי להתחרות".

איך נעשית בעצם העבודה באימוני גלישת גלים?
"כל אימון שלי מצולם, אני נכנס למים לסשן של גלישה, יוצא כל 20-30 דקות, מקבל פידבק, וחוזר חלילה. בסוף היום יושבים על הסרטונים ורואים מה צריך לעשות יותר טוב כדי לעשות ביצועים יותר טובים בטכניקה".

אנחנו כבר יום משנה במלחמה והרבה תחרויות לנוער מתקיימות ללא ישראלים. עד כמה השנה הזו השפיעה עליך?
"כשהתחילה המלחמה הייתי בארץ וכלום לא עניין אותי חוץ מזה. עמדתי בסופר עם עגלה ריקה, אספתי מצרכים מהקונים והעברתי אותם למרכזי סיוע שבהם ארזו חבילות לחיילים ולמי שזקוק לזה. הצעתי גם אימוני גלישה לילדי הדרום שפונו מבתיהם לכיוון אזור נתניה, היו שלושה ילדים שהתעניינו, אמרתי להם 'רק תבואו, הכל עליי, אני רוצה שתגלשו ותיהנו'. למרות המצב, לא הייתה לי בעיה לצאת לתחרויות בעולם".

ואיך זה להיות ילד שטס ברחבי העולם לתחרויות?
"טסתי בפעם הראשונה עם דיילת בגיל 14, פחדתי ובכיתי. זו הייתה טיסה לפורטוגל. אומנם זה חלום של כל ילד, אבל זה לא היה פשוט. מצד אחד, אני הולך ועושה משהו שאני נהנה ממנו ומצליח בו, מצד שני ויתרתי על הרבה דברים בתור ילד רגיל, אם זה לצאת למסיבות, זמן איכות עם חברים או ללכת לישון מאוחר. ויתרתי על הרבה בשביל זה, אבל הסיפוק לקום בבוקר ולעשות את מה שאני אוהב? זה שווה את זה".

עילי בוצ'ן התחבר לאחרונה לכמה מהגולשים המובילים בעולם. אחד מחבריו הטובים ביותר הוא מיהימאנה בראייה וכך גם האלוף האולימפי קאולי ואסט. לא מזמן, ואסט היה אצלו בארוחת שישי בבית. "מיהימאנה הגיע אלינו לשלושה שבועות לביקור בישראל והוא הביא את קאולי, שניהם ישבו עם כיפה בקידוש, עוד לפני שהוא הפך למדליסט הזהב האולימפי", סיפר עילי.

מיהימאנה בראייה (רויטרס)מיהימאנה בראייה (רויטרס)

כמה זה מיוחד להיות בסביבה כזאת?
"התחברנו וזה פתח לי הרבה דלתות, אבל גם הרבה דברים בראש, כי עד שלא התחלתי לגלוש איתם בגיל 16 לא ידעתי עד כמה אני טוב. מיהימאנה הכיר לי הרבה גולשים בכירים, לפני זה הייתי ביישן בתחרויות בינלאומיות מול הגולשים הטובים ביותר. כשאתה מכיר אותם, אתה מבין שהם רק בני אדם, בדיוק כמוך. אומנם אני לא מרגיש חלק מהחבר'ה הגדולים כמו גבריאל מדינה, אבל להכיר את האלוף האולימפי זה קטע".

אולימפיאדת פאריס הייתה בטהיטי, שזה אתר גלישה מיוחד. אתה גם חולם להגיע למקומות האלה?
"ברור. גלשתי שם קצת ויש לי גם סיפור מטורף על טהיטי. הייתי באתר התחרות בצ'ופו עם מיהימאנה, כדי לתפוס גלים אתה צריך לחתור במשך 20 דקות במים ואז מגיעים לנקודה שבה אפשר לתפוס גלים בעומק הים. יום אחד גלשנו שם ביחד והיו גלים מטורפים, אתה מסיים סשן גלישה כזה ואתה מרוסק מעייפות, ואז מיהימאנה אומר לי 'בוא תחרות חתירה עד לחוף' והתחיל לחתור מהר. אמרתי לו 'מה קרה? השתגעת?', אבל רדפתי אחריו והגענו תוך חמש דקות לחוף, שם הוא אמר לי 'לא רציתי להפחיד אותך, אבל היינו מוקפים כרישים והיינו חייבים לעוף משם'. גלישת גלים זה ספורט שמשתלב עם הטבע וקורים בו דברים מדהימים".

מה המטרה הבאה שלך?
"המטרה הכי גדולה היא להגיע לסדרת הצ'אלנג'ר וזה יהיה בונוס אם אעלה לשם בסוף השנה. אם לא, אז אני מקווה לעשות את זה בשנה הבאה. כל הפוקוס שלי הוא לבנות את עצמי למשחקים האולימפיים, להיות הגבר הישראלי הראשון שייכנס לטורניר היוקרתי הזה".

זה החלום?
"כן, להגיע למשחקים האולימפיים. אם אגיע לשם, סימנתי 'וי' על החלום שלי. מגיעים לשם רק הטובים ביותר בעולם ואני אתן הכל בשביל שזה יקרה בארבע השנים הקרובות".

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה