ברגעים שלפני פרסום הציון על התרגיל האחרון נשמעו ברקע צלילים של דפיקות לב. איילת זוסמן כבר הכירה את זה, מהפעם הקודמת עם לינוי אשרם בטוקיו. באותם הרגעים איילת ידעה שהציון שיקבלו עשוי להוביל אותן למדליה ואמרה להן: “זה הזמן להתפלל. תתפללו לציון טוב״. חמש המופלאות עצמו עיניים ונשאו תפילה אישית, ושניות לאחר מכן הן החזירו את המבט למסך וקלטו שהן במקום השני.
החגיגה במשלחת הישראלית הייתה גדולה. שני בקנוב בת ה-18 מחיפה, אדר פרידמן בת ה-18 מפתח תקווה, אופיר שחם בת ה-19 מזכרון יעקב, רומי פריצקי בת ה-19 מנתניה ודיאנה סברצוב בת ה-19 מבת ים עשו היסטוריה. מעולם לא הייתה נבחרת שסיימה במקום גבוה יותר ממקום שישי, אבל אמש (שבת) התנפצה עוד תקרת זכוכית ענקית בענף. לינוי אשרם הביאה מדליית זהב, הן הביאו כסף.
הפרויקט הזה התחיל לפני שלוש שנים, מיד אחרי אולימפיאדת טוקיו 2020. איילת זוסמן קיבלה חוזה עד 2028 מאיגוד ההתעמלות עם מינוי לעמוד בראש כל הענף כמאמנת על. באותו הרגע איילת ידעה שצריך לבנות נבחרת ומינתה תחתיה את אלה סמופלוב ונטשה סטיפנובה.
נבחרת ההתעמלות האומנותית לאחר הזכייה (רדאד ג'בארה)הן התחילו מאפס, כאשר הכריזו על מבחני קבלה לכל המתעמלות בארץ. היו שם הרבה מתעמלות טובות, כולל מיכאלה משה שבסופו של דבר התחרתה בקשתות באולימפיאדת פאריס. גם ניקול זליקמן ולינוי אשרם רצו להצטרף לפרויקט, אך הוחלט לרענן. “היו משהו כמו 40 מתעמלות שהגיעו למבחנים מיד אחרי טוקיו. אחרי עבודה מדוקדקת איתן נשארנו עם שתי נבחרות, כך שהיו עשר מתעמלות. הייתה נבחרת א’ ונבחרת ב’. ההרכב הנוכחי בלט במיוחד״, סיפרה אלה סמופלוב.
רומי פריצקי מיד הסתמנה כמי שתהיה לימים הקפטנית, כי בנבחרת ראו מהרגע הראשון רקדנית מצוינת שמחזיקה את הנבחרת ושומרת על כולן מגובשות. אופיר שחם הייתה ‘הפרופסור’ שבחבורה, משום שהיא תמיד פעלה בחוכמה יוצאת דופן והייתה חייבת לדעת מדוע עושים כל פעולה גם כשכולן כבר רצו להתקדם לדבר הבא באימונים.
שני בקנוב נראתה כמי שתעשה הכל בשביל ההצלחה עד כדי כך שאם מכשיר ייפול למתעמלת אחרת היא תקפוץ כמו בסרט אקשן כדי להרים אותו לפני שיפגוש את הקרקע ולכן נקראה ‘המצילה’. דיאנה סברצוב גם סומנה כמי שמוכנה לעשות הכל למען אחרות, גם דברים בלתי אפשריים. בנוסף אליהן, אדר פרידמן הייתה ילדה טובת לב כך שגם אם היה לה תור למסאז’ היא הייתה מוותרת עליו בשביל מישהי אחרת שצריכה טיפול. זה החומר שחיפשו בנבחרת החדשה.
חגיגות בנבחרת ההתעמלות (רדאד ג'בארה)באיגוד אמרו: ״זו הייתה הפעם ראשונה שנבנה צוות חזק שעבד על התחום הקבוצתי והאישי ביחד. הן עבדו ביחד, דאגו אחת לשנייה והקימו פרויקט מיוחד. הן עבדו עם המתעמלות מהשעה שמונה בבוקר עד שמונה בערב, אחר כך עשו ישיבות צוות לתוך הלילה. על הבסיס הזה נבנה נבחרת חזקה”.
מאמנת העל איילת זוסמן סיפרה: “הבנו שנבנה כאן משהו מיוחד באליפות אירופה הראשונה שהתקיימה בארץ, בה הן זכו במדליית הזהב. שם הבנתי שזה אפשרי ללכת עד הסוף ולהגיע איתן לפודיום האולימפי. דרגות הקושי היו גבוהות ולמרות זאת הן ביצעו מדהים כל תרגיל. שם הבנתי שהן יהיו מיוחדות”.
הן זכו בהמשך במדליות רבות, כולל בזהב באליפות העולם בקרב רב, אבל דווקא אחרי אליפות אירופה האחרונה נוצר מעט לחץ בנבחרת, לאחר שנותרו מחוץ לפודיום האירופי בקרב רב. גורם בנבחרת סיפר: “פתאום ראינו שכל הנבחרות האירופיות העלו דרגות קושי בדרך לאולימפיאדת פאריס. היינו צריכים לשפר את התרגילים די מהר. זה לא היה קל, אבל הן עשו את העבודה כמו שצריך. גם המלחמה שיבשה את ההכנות, הבאנו פסיכולוגית וניסינו להמשיך להתאמן כרגיל בזמן שהמדינה מופגזת ומתנהלת לחימה. זה לא היה פשוט להגיע להישג כזה במצב כזה”.
איילת זוסמן עם דגל ישראל (רדאד ג'בארה)סמופלוב, שעשתה את האולימפיאדה החמישית שלה, סיפרה: “לפני יציאת המשלחת לפאריס, הנבחרת נפגשה עם אגם גולדשטיין שנחטפה לעזה ושוחררה. רציתי לנשק אותה, היא הייתה מתעמלת אמנותית והיא ריגשה אותי. היא דיברה בבגרות, רציתי לבכות ואמרתי לבנות ׳אנחנו חייבות לעשות הישג, זה כל כך חשוב’. אני שמחה שעשינו הישג אחרי הישג, במיוחד עכשיו. היא נתנה לנו כוח לנסוע למשחקים האולימפיים. זה וואו. ידענו שאנחנו חייבות לעשות את זה והיא נתנה לנו כוח. היו ימים שעבדנו עד שתיים בלילה, אבל הגשמנו חלום. אנחנו במפה, חזק במפה. בראש אני חושבת על המטרה הבאה, בלב יש אושר גדול”.
במוקדמות הן לא רשמו הופעה גדולה, אבל לפני הגמר נעשו חידודים מאחורי הקלעים באימונים לקראת שני התרגילים האחרונים בקמפיין. “איילת ישבה וחישבה כל נקודה וכל דבר בתרגיל”, סיפרו במשלחת. “היא עבדה מצוין, שינתה כמה דברים קטנים וידעה בדיוק מה היא עושה. זה עבד״.
נבחרת ההתעמלות בתרגיל החישוקים (רדאד ג'בארה)וסוף טוב, הכל טוב. אחרי שרצה בהתרגשות ברחבי אולם פורט דלה שאפל עם הדגל מיציע ליציע, ביציאה מהאולם המאמנת איילת זוסמן יצאה עם הצוות שלה החוצה ושם היא התרגשה באמת. אחותה של איילת, אורית, חיכתה להן והן קפצו זו על זו. בחוץ היו גם ההורים של המתעמלות שזרחו מאושר וחיכו לבנות. דמעות הציפו את עיניה של המאמנת.
דקה לאחר מכן, איילת התחברה לשיחת וידאו מצרפת לישראל. על הקו הייתה אמא שלה. “יולי שלי, מה שלומך?”, היא שאלה אותה. יולי זה הכינוי שקיבלה איילת במשפחה הקרובה. איילת חייכה למסך ואמרה לה אחרי שכבשה את העולם: “אמא, עשינו את זה, זכינו במדליה. אנחנו במקום השני בעולם. ניצחנו. אני אוהבת אותך. אני תכף חוזרת הביתה, אלייך ואל אבא”.
צפו: ראש הממשלה והנשיא מברכים את הנבחרת