בחמש אלפיות השנייה, נואה ליילס סיים בצורת של 20 שנה לארצות הברית ללא מדליית זהב בריצה ל-100 מטרים, כאשר ניצח בגמר את קישיין תומפסון בפוטו פיניש אדיר. אחרי שזכה בזהב, ליילס ניגש למצלמה ואמר: “אמריקה, אמרתי לכם”.
מבחינת ליילס בשום שלב לא היה לו ספק: “תמיד הייתי האדם המהיר בעולם, עכשיו פשוט יש לי את המדליות כדי להוכיח את זה. היו לי הרבה מרוצים צמודים, אבל אף פעם לא במשחקים האולימפיים. זה היה מדהים וצמוד. חשבתי שתומפסון ניצח בסוף”.
האמריקאי הוסיף: “הלכתי אליו אחרי הריצה בזמן שחיכינו, אפילו אמרתי לו ‘אחי, אני חושב שזה שלך’, ואז השם שלי הופיע ואמרתי ‘וואו, אני מדהים’. אהיה אמיתי, לא הייתי מוכן לזה שהשם שלי יהיה שם, וזאת הפעם הראשונה שאמרתי לעצמי בראש שלא הייתי מוכן לזה”.
ליילס ותומפסון במתח (רויטרס)לפי נתוני הריצה, אחרי 40 מטרים ליילס היה אחרון בריצה, ובמקום השביעי אחרי 50 מטרים. למעשה, הוא לא הוביל במרוץ עד הצעדים האחרונים, כשברוב הספרינט תומפסיון היה ראשון: “זמן התגובה הכי איטי? לעזאזל, אני מדהים. זה משוגע, זה רק מראה שזמן תגובה לא מנצח במרוצים”.
מנגד, תומפסון שיתף אחרי ההפסד הצמוד בגמר והזכייה במדליית הכסף: “לא ראיתי אותו בזמן הריצה אז לא הייתי בטוח. זה המרוץ הכי צמוד שלי אי פעם. האם אנחנו צריכים לחלוק את הזהב? לא, הספורט הזה תחרותי מדי בשביל זה. אני אסיר תודה על מדליית הכסף”.
פוטו פיניש מדהים בגמר (רדאד ג'בארה)לאחר הריצה שיתף ליילס בדף ה-’X’ שלו: “יש לי אסטמה, אלרגיות, דיסלקציה, חרדה ודיכאון, אבל אני אגיד לכם שמה שיש לכם לא מגדיר את מה שאתם יכולים להיות. למה לא אתם?”