מאחורי ההצלחה של הנבחרת הישראלית בגלישת רוח עומדים שני אנשים, גל פרידמן ושחר צוברי, שני המדליסטים האולימפיים היחידים של ענף השייט שהגיעו לאתר השייט במארסיי כמאמנים והובילו את תום ראובני ושרון קנטור לשתי מדליות אולימפיות נוספות. אלא שמאחורי המינוי שלהם למאמנים הלאומיים עמדו ראשי האיגוד, שבחרו לעשות הכל כדי להביא אותם לעמדות הללו.
אחרי הזכייה אתמול (שבת) במדליות הזהב והכסף בתחרות גלישת הרוח במשחקים האולימפיים, האנשים שמנהלים את איגוד השייט - היו"ר שי בובר והמנכ"לית סמדר פינטוב - דיברו על ההחלטה שלקחו בתחילת הדרך, הייחודיות של פרידמן וצוברי, מה קרה בשיחות לחידוש החוזים של המאמנים לקמפיין הבא, המטרות שהציבו ואיך הרגישו בטקס המדליות.
הופתעתם מאיך זה הסתיים?
שי בובר: "ידענו ששרון קנטור מועמדת טבעית למדליה אולימפית אחרי שהייתה אלופת העולם. נכון שזה לא דווקא אומר שהיא תזכה במדליה אולימפית, אבל היא הייתה פייבוריטית ועמדה בציפיות. מה שכן, תום ראובני הביא לנו את הדובדבן שבקצפת".
שי בובר (חגי מיכאלי)היו דמעות?
סמדר פינטוב: "זה היה הישג נפלא של שרון ותום. היה רגע גדול מאוד ואני מאוד התרגשתי. עמדתי שם עם אלי צוקרמן, המנהל המקצועי של איגוד השייט, וזו הייתה הפעם ראשונה בה ראיתי את אלי בוכה. ניגנו את התקווה בטקס והוא עמד שם בצד, עם הצניעות שלו, אז ניגשתי אליו, חיבקתי אותו ואמרתי לו '11 שנה אנחנו עובדים ביחד ותראה לאן הגענו'. זה היה רגע מטורף".
עד למשחקים האולימפים האלה היו רק שלוש מדליות לשייט הישראלי, של גל פרידמן ושחר צוברי, והנה הצבתם אותם כמאמנים ופתאום הגיעו עוד שתיים. האם פה טמון סוד ההצלחה?
שי בובר: "אמרתי לפני שלוש שנים במסיבת העיתונאים כשהם הצטרפו לאיגוד כמאמנים, שלדעתי היינו צריכים להציב בתפקידים הללו את הספורטאים הכי גדולים, כי כשהם יהיו המאמנים הם יעשו את ההבדל ברגע האמת. אתמול תום סיפר שגל פרידמן חידד אותו ואמר לו 'תום, אתה מרחק נגיעה מזהב, יכול להיות שרגע כזה לא יחזור. לך על זה בכל הכוח'. כששמעתי על זה אחרי שיוט המדליות, הכל התחבר לי. היה לי פלאשבק לאותה מסיבת העיתונאים מלפני שלוש שנים בה הצגנו אותם. אתה מבין שכנראה אצבע אלוהים נגעה בסיפור הזה".
סמדר פינטוב (איגוד השייט) (מערכת ONE)איך זה נולד בעצם?
שי בובר: "אחרי הסיפור שהיה לנו באיגוד בקמפיין הקודם, אני קודם כל רציתי מאמנים ישראלים. לא היו לנו מאמנים לנבחרות גלישת הרוח כי גור שטיינברג החליט שהוא לא ממשיך. ידענו ששחר צוברי מסיים והוא היה איש מערכת ואני רציתי שגם גל פרידמן יחזור. כל הזמן דיברנו איתם, היה משא ומתן די ארוך. הם ראו בזה הזדמנות. גל היה תמיד מסביב ורצינו אותו איתנו בצוות המקצועי, ושחר ידע שהוא מסיים את דרכו כספורטאי ויכול להתחיל בקריירה אחרת. זה התאים לכולם".
איך התנהל המשא ומתן מולם? היו להם חששות או התלבטויות?
סמדר פינטוב: "פחות ראיתי התלבטויות מצידם. שי ואני באנו מרקע ניהולי ואני חושבת שבעניין הזה, זה בדיוק מה שעזר לקדם את המשא ומתן ואת איוש התפקידים. אני כל הזמן אומרת לשי שאחד הדברים החשובים זה לבחור אנשים טובים ולתת להם לעבוד, ובשנים האחרונות זה מה שקורה באיגוד השייט. יש יותר שקיפות, ניהול תהליכים ותרבות ארגונית קצת אחרת. אנחנו מתעסקים רק במקצועי ומנסים לעזור ככל שניתן, אבל הם קיבלו חופש מקצועי לעבוד, גיבוי ושיתוף פעולה".
תום ראובני, גל פרידמן, שרון קנטור ושחר צוברי (פרטי)היו להם דרישות?
שי בובר: "הם הציבו תנאים וקיבלו אותם. החלטנו שכל המאמנים מוכרזים כמאמנים האולימפיים ואי אפשר לשנות את זה, כך שמעבר למשרה ולשכר, הודענו מראש שהם יהיו אלו שיגיעו עם הנציג הנבחר למשחקים האולימפיים. קראנו לזה 'סעיף גל פרידמן', אבל זה היה תקף גם לשחר צוברי למקרה שאחת מגולשות הרוח לא תרצה שהוא יוביל אותה לשיוטים באתר במארסיי. לכל ספורטאי ישראלי יש מאמן אחד ואין אפשרות לבטל את זה. זה חיזק אצלם את ההבנה שמעבר לכסף אנחנו רציניים לגביהם ורוצים אותם עד הסוף".
הם חתומים בחוזים גם ללוס אנג'לס 2028?
שי בובר: "אף אחד לא חתום. כולם חתומים עד אוקטובר 2024. כשתיגמר האולימפיאדה, נחזור לארץ, ניקח שבועיים כדי לנוח, ואז נשב עם כל אחד ואחד בצורה מסודרת. בדרך כלל עם אנשים שעושים הישגים כאלה, אם הדברים מסתדרים והם רוצים - אז הם ממשיכים. עוד לא דיברנו איתם, עד כה עסקנו נטו בתחום המקצועי. חשוב לזכור שמדובר באנשים עם משפחות שעשו הקרבה גדולה בקמפיין ספורט אולימפי. שחר צוברי חי את אתר השייט פה במארסיי בתקופה האחרונה, בכלל במהלך השנה הם נמצאים במצטבר שלושה-ארבעה חודשים בחו"ל. זה לא פשוט ואנחנו מתגמלים בהתאם".
שחר צוברי וגל פרידמן (שחר גרוס)איך היה לעבוד איתם ברמה האישית?
סמדר פינטוב: "אני ושי רואים את התפקיד שלנו כנותני שירות, ובתחום הזה היינו צריכים לתת להם כמה שיותר שקט כדי לעבוד. שניהם אנשים די שונים. שחר יותר תקשורתי ופתוח, גל יותר מופנם ופחות דברן - אבל כל אחד מהם הוא איש מקצוע מדהים. חלק מהאידיאל היה לתת להם שקט תעשייתי ובשביל זה התאמנו את עצמנו אליהם. מאוד נהניתי לעבוד איתם. בכינו עד דמעות ביחד בסיום. נהניתי איתם מכל רגע, זו חוויה עצומה ושונה לגמרי מתפקידים קודמים שעשיתי במערכת הבנקאות, ואני לא מצטערת לרגע על השינוי והמעבר שעשיתי לספורט. זה מה ששרון ותום עשו זה מטורף".
כמה היה מרגש לשמוע את ההמנון במארסיי?
שי בובר: "בפעם האחרונה שבכיתי באמת זה היה כשאחותי נפטרה בדום לב בגיל 47. אחותי הייתה אוהדת שייט ואבא שלי גם כמובן. אתמול בכיתי שוב. אתה נותן, משקיע שעות מידי יום, בעיקר בתפקיד של יו"ר איגוד שלא מתוגמל בכסף - וזה היה רגע עוצמתי ששווה הרבה יותר מזה. נבנתה באיגוד השייט מערכת בריאה ויציבה, בעיקר עסקנו בקטע המקצועי ולא באישי עם כל מיני בעיות כאלה ואחרות, כי כולם התיישרו לדרך ואני שמח שזה הצליח. נבחרת הנשים הייתה הצלחה אדירה, הייתה נבחרת מושלמת בנשים והלוואי שזה יימשך".
תום ראובני ושרון קנטור (תומר חבז)בתחזיות של האיגוד בתחילת הדרך המנהל המקצועי אלי צוקרמן כיוון לשתי מדליות אולימפיות ופגע, בעוד שהמטרה הכללית הייתה מדליה אחת.
שי בובר: "אני אמרתי בהתחלה שאנחנו צריכים לכוון למדליה אחת, הוא כיוון לשתיים והחלטנו ששנה לפני נעדכן שוב פעם את המטרות. ברמת התוכנית, לשאוף לשתי מדליות זה מעולה. השגנו שתיים, בעודנו מדברים יש עוד תחרויות. בארגונים כמו שלנו עושים תוכניות אסטרטגיות, אבל כל תוכנית היא בסיס לשינויים ובסוף אתה לפעמים פועל שונה לפי מה שקורה במציאות, זה בסדר גמור".
בשורה התחתונה, כמה אתם מרוצים?
שי בובר: "מאוד מרוצה. ואני מבקש להודות בראש ובראשונה להנהלת איגוד השייט על התמיכה בדרך, לצוותים המקצועיים, למנהל המקצועי, למנכ"לית, לעובדות האיגוד, למעטפת ולכל מי שעזר לנו בדרך".
שי בובר וסמדר פינטוב (תומר חבז)