פשוט אדירה. שרון קנטור זכתה היום (שבת) במדליית הכסף במשחקים האולימפיים פאריס 2024. אחרי הזכייה, השייטת הנפלאה שהביאה כבוד עצום למדינה, לא הייתה יכולה להסתיר את ההתרגשות, אך גם הייתה “קולית” בדרכה שלה.
“היה ממש מגניב” אמרה קנטור. “היה פשוט מלחיץ, כיף, מרגש, זה היה כזה פשוט ממש אמוציונלי. כל המתח הזה, חיכינו לו די הרבה זמן שיתחיל, אפילו יום שלם, אז אני חושבת שזה התנקז לשיוט אחד שלם, אני שמחה מהיכולת שהצגתי, אני חושב שאפילו יכולתי לנצח את זה אבל אני סולחת לעצמי על זה”.
“בסוף אני מייצגת את המדינה, נשלחתי לפה כדי לבוא ולעשות את התוצאה הכי טובה בשביל המדינה. כשאתה עושה מדליה אולימפית אתה פתאום מרגיש זה מעבר לעוד מדליה, ייצגתי את ישראל בבמה הכי גבוהה שאפשר, זה עוצמתי בטירוף”.
שרון קנטור (תומר חבז)על השיוט עצמו: “אמה ווילסון הייתה קצת לא בלופ נראה לי (צוחקת), פשוט מאוד התרכזתי באותו רגע, לא לחשוב על הפיניש ומה יקרה, אלא מה אני עושה ברגע זה. אני חושבת שזה ממש פיקס אותי, כשהבנתי שאני במקום טוב לא שמחתי עדיין עד שחציתי את הפיניש, כי הכל יכול לקרות. אלה המחשבות שלי, כל הזמן רק מה קורה בים. הצלחתי לעקוף את הבריטית, באיזשהו שלב הבנתי שהיא לא בלופ, הסתכלתי אחורה וראיתי שהאיטלקייה כבר הסתובבה, חיכיתי קצת, הסתובבתי והבנתי שזה היה קצת מאוחר מדי, סה”כ בסדר”.
“אני חושבת שתמיד צריך לקיים שיוטים ולא לבטל אף פעם. התחרות הזאת לקחה לנו שבוע שלם, כל יום הוא הרבה יותר ארוך מהרגיל, אז אני פשוט ניסיתי להישאר רגועה, הסתובבתי הרבה עם הישראלים פה, קצת עם המאבטחים, יש אווירה טובה. ניסיתי לתת לזה יותר מקום מאשר למחשבות”.
על הדרך שלה: “הנבחרת שלנו מיוחדת, לכולנו יש מדליות וזה מטורף לגמרי. אני חושבת שמה שמיוחד זה שכולנו חברות, יש להן חלק ענק בדבר הזה, הן תמכו בי והן מדברות איתי כל יום, חשוב לי הצד שלהן והתמיכה שלהן כי יש להן חלק חשוב בדבר הזה, אני רוצה לומר להן תודה ענקית”.