עצוב ככל שזה יישמע, משברים ומלחמות לעתים גם מייצרים הזדמנויות. זה בדיוק מה שקרה לרוכב האופניים מיכאל יעקבלב, רוסי בעל שורשים יהודיים בן ה-23, שהחליט להיכנס להסגר מרצון כדי לא לאבד את הסיכוי להגיע למשחקים האולימפיים בפאריס 2024 אחרי שעולם הספורט החליט להחרים את רוסיה ובלארוס שלא משתתפות באירוע.
בחלוף השנים, הרוכב קיבל אישור לעבור לייצג את ישראל. זה לקח זמן, אבל הוועד האולימפי הבינלאומי אישר זאת, למורת רוחם של הרוסים. באולימפיאדת פאריס מיכאל יעקבלב החל בסערה במוקדמות הספרינט בוולודרום הלאומי בפאריס, כששבר שיא אולימפי מדהים (שמיד אחר כך שוב נשב), בתקווה להעפיל לגמרים כדי לנסות ולאיים על מדליה. בהמשך, הוא יתחרה גם בקירין וגם במקצה הזה ינסה ללכת עד הסוף, באחת מהתחרויות הכי מעניינות שיש.
אופניים זה אחד מהענפים שמחלקים בהם הכי הרבה מדליות במשחקים האולימפיים, ביחד עם שחייה ואתלטיקה, משום שיש בו לא מעט תתי-ענפים כמו BMX, אופני הרים, אופני כביש וכמובן גם תחרויות שונות באופני המסלול בוולודרום. יעקבלב מתחרה רק בוולודרום, והוא מתמחה בקירין ובספרינט, שם הוא ינסה לדבריו "לזכות בשתי מדליות אולימפיות ראשונות לאופניים בישראל".
מיכאל יעקבלב (גלעד קוולרצ'יק)בספרינט האישי, בשלב המוקדמות לכל אחד יש שתי הקפות להאיץ - ומיד לאחר מכן מודדים ב-200 מטר האחרונים, בהקפה השלישית, את הזמן שלקח לכל רוכב לבצע את ההקפה - ולפי זה משבצים את המקצים בזוגות לשלבים המתקדמים, כאשר הרוכב שמדורג ראשון יתחרה נגד המדורג 24. בשלב הבא, הספרינט יהיה ראש בראש. בתחרויות הללו יש הרבה טקטיקה, משום שהרוכבים מתחילים במהירות אפס, מסתכלים אחד על השני, עד שאחד מהם מאיץ ומנסה לברוח. הזמן של 200 מטר אחרונים בדרך כלל הוא פחות מ-10 שניות, כך שהם מגיעים למהירויות של 75-80 קמ"ש. בכל סבב שכזה, רק אחד עולה שלב עד לגמר. בספרינט יעקבלב סיים במקום השלישי באליפות אירופה, כך שסיכוי לו לא רע לאיים על מדליה, אבל אין ספק כי זכייה במדליה היא קשה בספרינט.
בתחרויות הקירין יש אופנוע שנכנס למסלול והרוכבים עוקבים אחריו בזמן שהוא מגביר מהירות. בתחילה יש שישה רוכבים שעושים שלוש הקפות אחרי האופנוע, שעוזר להם להאיץ במעט מאמץ כי הוא חוסם להם את הרוח ומאפשר להגביר, ולאחר שלוש ההקפות הוא יוצא מהמסלול והם נשארים ב-50 קמ"ש וממשיכים לשלוש הקפות אחרונות. השניים או שלושת הראשונים שחוצים את קו הסיום לפני כולם עולים לשלב הבא. כך זה יהיה עד לגמר, אליו עולים שישה.
רוקסטאר באופניים
מיכאל יעקבלב הגיע לישראל ביוני 2022. "כשנפגשנו, ראינו שיש לו את הרוח הישראלית", סיפרה יו"ר איגוד האופניים עו"ד דפנה לנג. "הוא הגיע לביקור התרשמות עם המאמן שלו אולג, אף אחד לא ידע שהם בארץ. ראינו עיניים כחולות גדולות שמחפשות הצלחה. אני זוכרת שהם הגיעו לוולודרום בתל אביב, שם התחלנו לדבר איתו ולנסות לשכנע אותו לעשות את המעבר למרות שהענף לא היה מפותח מספיק. היה כל כך חם, עד שבשלב מסוים מיכאל עצר את השיחה עם חיוך מבויש ואמר לנו 'אפשר לצאת מפה בבקשה? כל כך חם פה, אני מזיע בכל הגוף'. למרות זאת, הוא התרשם לטובה".
מיכאל יעקבלב (אולג לוגונוב)המראה שלו די מטעה. מישה - זה הכינוי - נראה בכלל כמו איזה רוקסטאר. אומנם הוא טס על מסלול הוולודרום במהירויות מטורפות באופניים, אבל הוא מתנשא לגובה של 1.99, עם שיער ארוך, עגיל באף, זקן ואוזניות מחוברות לחוט שמשדרות לו מוזיקה לאוזניים באופן קבוע. "אני יודע, אני לא נראה כמו רוכב אופניים סטנדרטי", הוא צוחק. "בעבר שיחקתי כדורסל, אבל לא אהבתי את זה. אני עושה קצת שחייה, אבל היום שלי מאוד מסודר וכל כולו מוקדש לאופניים".
כשהוא על המסלול, הנעליים מחוברות לאופניים בקליק כך שאין מקום לטעויות בענף הזה. כל נפילה, היא התרסקות. דווקא בגלל זה, צריך לשחרר את הראש ממחשבות על הסכנות שיש במסלול ובמקביל גם לקחת סיכונים מול המתחרים שלך כדי לנצח.
"אני אוהב את האקשן של האופניים", ציין יעקבלב. "בדרך כלל ביום-יום אני רק מתאמן ורואה סרטים בבית, החיים שלי לא כאלה מעניינים באמת. מוזיקה זה התחביב השני שלי. בערב אני הולך לחוף הים כשפחות חם, או מנגן בגיטרה ופסנתר, אבל זהו. ללכת להופעות? זה לא בא בחשבון עד אחרי אולימפיאדת פאריס. אולי אחגוג בהופעה בפארק הירקון אם אזכה במדליה אולימפית, נראה, אבל בינתיים הייתי מרוכז כל כולי באימונים ובתחרויות".
מיכאל יעקבלב על הפודיום (סטיב מקיואן)איך קיבלת את ההחלטה לעבור מרוסיה לישראל?
"המלחמה בין רוסיה לאוקראינה פרצה, ואז הודיעו שהרוכבים מרוסיה ובלארוס לא יכולים להתחרות בכלל. היו לי חלומות להיות אלוף אולימפי וחשבתי מה אני יכול לעשות כדי להמשיך להתחרות? באותו הרגע ידעתי שאוכל להפוך לישראלי ולייצג את ישראל, כי המשפחה שלי עם שורשים יהודים כי סבתא שלי יהודיה".
אז בעצם זה היה קל יותר לעשות את המעבר הזה לישראל.
"כן, כי האזרחות נתנה לי את ההזדמנות להמשיך ולהתחרות, אבל המלחמה היא רק אחת מהסיבות למעשה. האמת שאני אוהב את ישראל, אני אוהב את המדינה ותמיד מרגיש בה בבית. לכן רציתי לעבור".
ברוסיה הרגשת את המלחמה?
"ברור שהרגשתי. אומנם לא שמענו פיצוצים, אבל זה לא היה טוב. התחושה האישית הייתה נוראית. רוב האנשים במוסקבה לא מרגישים שיש בכלל מלחמה ולא אכפת להם מזה, אבל זה תמיד בחדשות ויש אזורים עם אזעקות ברוסיה. הדבר הכי הזוי זה המוצא של האנשים בנבחרת ישראל. יש בנבחרת שלנו שניים ממוצא רוסי ושניים ממוצא אוקראיני. אתה מגיע לפה ומבין עד כמה זה עולם משוגע".
ולדימיר פוטין. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה גרמה לעזיבתו (רויטרס)מוסקבה, תל אביב, פאריס
הבית הקודם של יעקבלב היה ברוסיה ועד לפני שלוש שנים את כל חייו העביר במוסקבה. "זו עיר גדולה, כמו תל אביב, אבל פשוט הרבה הרבה הרבה יותר גדולה", ציין בחיוך האופייני לו ונראה משוחרר יחסית בתוך החליפה הלוחצת של הרכיבה. "אומנם המצב התחבורתי די דומה כי הכבישים עמוסים כל הזמן גם במוסקבה וגם בתל אביב, אבל יש בתל אביב חוף ים וזה נהדר. אני גר במרכז העיר ונהנה ממנה. ההורים שלי וסבתא שלי גרים בכרמיאל, אני מבקר אותם והם מבקרים אותי כל הזמן, אז זה נחמד".
כששואלים אותו האם הוא כבר למד כמה מילים בארץ, הוא מיד עונה "טיפ טיפה" בעברית, וממשיך באנגלית: "כן, אני מבין מה אנשים אומרים בשיחות ביניהם, אבל עדיין לא מצליח לדבר עברית באופן שוטף. יש עוד כמה דברים שאני צריך להתרגל אליהם בארץ. השפה העברית לא פשוטה, גם מזג האוויר לא קל וחוץ מזה הכל ממש יקר בישראל, אבל אני מרגיש בבית וזה הדבר החשוב ביותר. אנשים מכירים אותי ובמסעדות לפעמים מבקשים תמונה. יש לי מטרה ללמוד לדבר עברית בקרוב ואני בטוח שגם זה יקרה".
ואיך האוכל?
"האוכל בישראל הוא טעים מאוד, אבל צריך להיות זהיר איתו. חומוס זה דבר מסוכן לספורטאי, אבל אני אוהב את זה ממש. כרגע, אין חומוס עד שאביא מדליה".
מיכאל יעקבלב (איגוד האופניים)מבלי לדעת ומבלי לתכנן, מישה ברח ממלחמה למלחמה. הוא הגיע לארץ עם אולג דמיטרייב, האיש שמאמן את יעקבלב כבר כשבע שנים, כך שהוא מכיר אותו מצוין ונשאר איתו גם לאחר מעבר לישראל. הוא לא יהודי, אבל הצטרף אליו מרוסיה כדי לאמן אותו. אשתו מוונצואלה וחיה ברוסיה בימים אלה, ככל הנראה כי היא חוששת מהמלחמה בישראל. הם לא ממש מדברים על זה.
גם למיכאל יש בת זוג, מאירלנד, רוכבת כביש שיוצאת למסעות על האופניים להנאתה, בעיקר בספרד, ולא לשם התחרות. "ב-7 באוקטובר הייתי במחנה אימונים בשוויץ והרגשתי רע מאוד. כשראיתי מה קורה בישראל, זה היה נורא. התקשרתי לחברים ולמשפחה שלי, כולם היו בהלם. אחר כך, במתקפה האיראנית, חברה שלי הייתה לבד בבית בתל אביב ואני לא הייתי בארץ, והייתי צריך להרגיע אותה כל הלילה. זה גם היה נורא, אבל לפחות עכשיו אני אולי יכול לומר שאני באמת מרגיש כמו ישראלי אחרי מה שעברנו בתקופה כל כך קצרה. אני באמת מרגיש חלק מהעם הזה, זה משוגע ומכניס ללחץ, ואני מבין הרבה יותר דברים ככה".
מיכאל יעקבלב (רדאד ג'בארה)לזכות במדליה אולימפית ראשונה באופניים - לו, ולישראל
יעקבלב הוא איש של מטרות - והוא לא זז מהן. "אני מתרגש, אלה המשחקים האולימפיים הראשונים שלי", סיפר לפני שנכנס לוולודרום בפאריס. "אני שמח שקיבלתי הזדמנות להופיע באירוע הגדול הזה, זה נהדר עבורי לייצג שם את ישראל. החלום שלי והמטרה שלי זה לזכות בשתי מדליות אולימפיות, או לפחות אחת, כי בסוף צריך גם קצת מזל. יש לי סיכוי טוב אם אעבוד טוב ויהיה לי את המזל הזה. כרגע אני חושב שאני בטופ 5 בעולם, אבל אני יודע שאצטרך להיות בטופ 3. רק בטופ 3".
יו"ר איגוד האופניים, עו"ד דפנה לנג, הצטרפה לשיחה על הספסל. "בעיניי, הוא רול-מודל", אמרה בעיניים נוצצות. גם היא מרגישה שזה הזמן שלו לפרוח ואולי גם להביא מדליה אולימפית ראשונה לענף האופניים, אחרי השקעות עתק של גורמים חיצוניים שמנסים להביא בשורה אחרת לספורט הישראלי, כמו הפילנתרופ סילבן אדמס שמשקיע הון בקבוצת רוכבי הכביש הפרטית שהקים הנושאת את השם ישראל פרמייר טק. אלא שהתקווה למדליה אולימפית מגיעה ממיכאל יעקבלב.
עו"ד דפנה לנג, יו"ר איגוד האופניים (הוועד האולימפי בישראל)"מבחינתנו, זה באמת נס שיעקבלב בחר לייצג את ישראל וכולם התאהבו בו מיד", הוסיפה עו"ד לנג. "לפעמים הדברים קורים ומסתדרים, וההזדמנויות נופלות מהשמיים. אנחנו שואפים להתפתח ולהיות בין הענפים המובילים בישראל ויש כמה קטליזטורים שגורמים לחלום הזה להתממש. לא ייחלנו למלחמה ברוסיה ולא רצינו את הטרגדיה הזאת, אבל בנינו פה משהו בזכותו. עכשיו אנחנו רוצים להיכנס לליגה של הגדולים. זה נועד להיות".
יעקבלב השלים אותה וציין: "המטרה השנייה שלי במשחקים האולימפיים הקרובים היא להוכיח שישראל מסוגלת להתחרות ברמות הגבוהות ביותר בענף הזה, כי זה בעצם יתן לאנשים בישראל את ההוכחה שהכל אפשרי. אני רוצה שהם יצטרפו לענף הזה וילכו בדרכי. החלום שלי זה שיהיו עוד ילדים שיתחרו בוולודרום, לראות איך זה מתפתח לכל המדינה. ענף האופניים ברוסיה זה עניין גדול, בישראל יש פוטנציאל אבל זה פחות קורה. הלוואי וזה יקרה. יש עליי הרבה לחץ כי אני רוצה שזה יקרה".
מיכאל יעקבלב (גלעד קוולרצ'יק)דפנה כבר הכינה את התשתית להצלחה, אבל בגלל המלחמה, כמה מפתיע, הכל נעצר. "חלק מהתוכנית הגדולה שיש לנו לפיתוח רכיבת המסלול, זה להקים שני ולודרומים פתוחים בדרום ובצפון. גם אם אתה הולך באירופה, אין מבנה של ולודרום בכל עיר. יש מודל שנקרא ולודרום פתוח שנמצא בתוך הקהילה, כזה שיש לו את השיפוע בלי המבנה הגדול מסביב, ושם אתה הופך את הענף לנגיש. משם אוספים את הטובים ומביאים לוולודרום המרכזי. זו השאיפה שלנו. כבר בנו לנו תיק מוצר ובגלל המלחמה הכל נעצר, אבל אני מאמינה בהבטחתו של שר התרבות והספורט מיקי זוהר להשקיע בוולודרומים פתוחים בארץ".
אם יעקבלב יצליח לעשות היסטוריה, אולי לכל הפחות להטריף את הדור הצעיר שיצפה בתחרויות בהן הוא ישתתף, לדברי יו"ר האיגוד המדינה תצטרך להשקיע באופן מיידי בשני ולודרומים: "יש לנו אחד מקצועי בתל אביב, אבל צריך עוד שניים כאלה בארץ. כל ולודרום פתוח אפשר להקים בסכום של כחמישה מיליון שקלים. זו לא השקעה גדולה. השאיפה היא להפעיל ולודרום בדרום ועוד ולודרום בצפון, כדי לתת לילדי הדרום והצפון מקום להתחרות בו והזדמנות להצליח. במיוחד אחרי המלחמה, צריך לפתח את המדינה ולבנות בגבולותיה, מה גם שעל הדרך נחבר את ענף אופני המסלול לאזרחים במדינה. כולנו נרוויח מזה, אבל קודם כל בוא נראה מה מישה יעשה. הלוואי שיזכה במדליה, זה החלום שלנו".
מיכאל יעקבלב (רדאד ג'בארה)