מגיל צעיר כל ספורטאי וספורטאי חולם בעיקר על דבר אחד – מדליית זהב במשחקים האולימפיים. שנים על גבי שנים שעובדים קשה ומתכוננים בדיוק לרגע הזה, ועם כל הכבוד לכל אליפויות אירופה או העולם, זה הפיק של הפיק. אבל מה יותר טוב מזה אתם שואלים? גם להיות אלוף אולימפי וגם לשבור שיא עולם.
לא רק להיכנס לספריי ההיסטוריה של הספורט העולמי אלא גם להיות מודגש שם באותיות של זהב. הספורט הולך ומתקדם, הטכנולוגיה עוזרת ובכל אולימפיאדה נשברים עוד ועוד שיאי עולם, אולם יש כמה שעומדות איתנות וגם כל הקידמה לא מצליחה להזיז אותם למקום השני, לפחות בינתיים.
במשחקים האולימפיים בפאריס, שבאים עלינו לטובה, יש כמה שיאי עולם שבהחלט מועדים לשבירה, אבל אליהם נגיע בהמשך. בינתיים, נעשה טיול קצר בין שיאי העולם הוותיקים, אלה שעכברי המשחקים האולימפיים כבר זוכרים בעל פה, והאמת שלא רק הם, גם חלק גדול מחובבי הספורט בכלל.
בולט, פלו ג’ו ומזרח גרמניה: השיאים המיתולוגיים באתלטיקה
אם נגיד לחובבי ספורט את צמד המילים שיא עולם, השם הראשון שיעלה להם לראש הוא ככל הנראה יוסיין בולט. האצן האגדי מג’מייקה, שכבר מזמן תלה את הנעליים, השאיר חותם רציני ובעיקר עם שני השיאים הפנומנליים ב-100 ו-200 מטר, שהם אגב לא מועדים לשבירה במשחקים האולימפיים הקרובים.
יוסיין בולט (רויטרס)9.58 שניות ל-100 מטר באליפות העולם בברלין לפני 15 שנה, 19.19 שניות שאי אפשר לשכוח במרחק הכפול, גם כן באותה אליפות היסטורית. בנשים, יש כמובן את השיאים של פלורנס גריפית’ ג’וינר, האמריקאית המנוחה, שב-1988 השיגה שני שיאי עולם היסטוריים, שנשמרו עד לעצם היום הזה, אך כאן המרחק הכפול (200) מועד באופן חריג ומפתיע לשבירה, ונגיע לכך בהמשך.
פלו ג’ו האגדית עצרה את השעון ב-100 מטר על 10.49 שניות, במרחק הכפול היא חצתה את קו הסיום אחרי 21.34 שניות. נישאר בנשים עם מריטה קוך הגרמנייה, שיאנית העולם ב-400 מטר עם תוצאה נדירה של 47.60 שניות, וכמובן הישג מעורר מחלוקת של האצנית ממזרח גרמניה שעשתה זאת אי שם ב-1985 במסגרת אליפות העולם באוסטרליה.
נחזור רגע לגברים ולשיא עולם שנשבר רגע לפני המעבר למילניום הנוכחי, שנת 1998 - הישאם אל גארוז’, מלך האתלטיקה של מרוקו, שבר את השיא בריצת 1,500 מטרים. המרוקאי עשה זאת תוך 3:26.00 דקות. אגב, בבריסל 2011 הוא התקרב לזה עם זמן של 3:26.12 דקות, וזהו, מאז אף אחד לא הצליח לסכן יותר את השיא הנדיר הזה.
הישאם אל גרוז' (רויטרס)בקפיצות השיאים לא ממש קופצים נגיד זאת כך, בקפיצה לרוחק מייקל פאוול האמריקאי הוא השיאן עם מרחק יוצא דופן של 8.95 מטר ב-1991, הקפיצה הכי קרובה אליו במילניום הנוכחי הייתה של בן ארצו דווייט פיליפס ב-2009 וגם היא לא ממש קרובה עם מרחק של 8.74 מטר. בקיצור, גם כאן אין מה לבנות על משהו שיכול בכלל לדגדג את התוצאה ההיא.
בקפיצה לגובה נמצא השיא של הקובני האגדי, חאבייר סוטמאיור, שעשה זאת אי שם ב-1993 והתעופף לגובה של 2.45 מטרים. נמשיך למשולשת, ג’ונתן אדוארס הבריטי שלח את עצמו קדימה למרחק של 18.29 מטרים, זה קרה באליפות העולם בשבדיה ב-1995. בינתיים, יולימאר רוחאס הגיעה בנשים כנציגת הדור הבא והתפארה בשיא עולם חדש, אבל בגברים? כלום, לפחות בינתיים. ג’ורדן דיאז הספרדי קפץ השנה ברומא למרחק של 18.18 מטרים.
בנוסף, יש את השיא השנוי במחלוקת של יורגן שולץ ממזרח גרמניה שעשה זאת בזריקת דיסקוס והגיע למרחק רב ביותר וחריג של 74.08 מטר, והיה כמובן כמובן את השיא ההוא ב-4X400 של השליחים האמריקאים שנרשם ב-1993 בשטוטגרט, בהובלת מייקל ג’ונסון.
מייקל ג'ונסון (רויטרס)נחזור רגע לנשים. שיא עולם נוסף שראוי להתעכב עליו רגע הוא של סטפקה קוסטדינובה הבולגרייה, שהבריקה באליפות העולם ברומא ב-1987 וקפצה לגובה מרהיב של 2.09 מטר. אגב, בלנקה ולאסיץ’, האתלטית הקרואטית הזכורה, התקרבה מאוד לשיא עם קפיצה של 2.08 מטר בתחרות בזאגרב לעיני הקהל הביתי שלה, אז ב-2008.
אגב, רק שיא עולם אחד נשבר באתלטיקה בטוקיו 2020 (יותר נכון 2021) ועדיין עומד בפסגה – קרסטן וורהולם הנורבגי, שניפץ את השיא של קווין יאנג מ-1992. אגב, גם ריי בנג’מין האמריקאי השיג בטוקיו תוצאה טובה יותר מאותו שיא שעמד שנים במשך שנים. האצן הנורבגי העמיד את השעונים על תוצאה אדירה של 45.94 שניות.
סיילו ובידרמן עדיין בפסגה, האוסטרליות טרפו את השיאים הוותיקים בבריכה. ומה עם פלפס?
נעבור היישר לבריכת השחייה. לפני כן, נקדים ונאמר (שוב) שיש לא מעט שיאים שעומדים איתנם מאז אותה אליפות עולם זכורה ב-1999 ברומא, שם השתמשו בחליפות מיוחדות, שנטען כי העניקו יתרון לשחיינים ולשחייניות שלבשו אותם והתוצאות היו בהתאם עם לא פחות מ-43 שיאי עולם חדשים, שחלקם כמובן נותרו כך עד ימינו אנו.
ב-50 מטרים חופשי עדיין, כן עדיין, השיא של הכוכב הברזילאי, סזאר סיילו. השחיין הדרום אמריקאי עשה זאת ב-2009 עם זמן של 20.91 שניות. ב-200 מטר ובמרחק הכפול בשחייה חופשית נמצא פאול בידרמן הגרמני עם שני השיאים שלו מרומא לפני 15 שנה – 1:42:00 דקות במרחק הקצר יותר, 3:40.07 ב-400 מטרים.
סזאר סיילו (רויטרס)ב-800 מטרים חופשי שוב שיא מהתחרות ההיא באיטליה, הוא שייך לז’אנג לין הסיני עם 7:32.12 דקות. ב-200 גב יש את השיא של ארון פירסול האמריקאי (גם 2009) עם זמן של 1:51.92 דקות. שנתיים לאחר מכן באליפות העולם בשנגחאי, ראיין לוכטה המוכר שבר את השיא ב-200 מטר מעורב אישי עם זמן העומד על 1:54.00 דקות.
באופן מפתיע, שני השיאים שמייקל פלפס הגדול מכולם מופיע בהם – שליחים 4X100 חופשי במשחקים האולימפיים בבייג’ינג 2008 ובמרחק הכפול שנה לאחר מכן ברומא, גם כן בשליחים סוללת הכוכבים האמריקאית שלצדו. בנשים, ב-50 מטר חופשי שרה שוסטרום, הכוכבת השבדית, שיפרה את שיא העולם שלה בשנה שעברה, במסגרת אליפות העולם ביפן.
שרה שוסטרום (רויטרס)בכל אופן, בגזרת הנשים לא מעט שיאי עולם נופצו בבריכות השונות ובשנתיים האחרונות – בעיקר של האוסטרליות, קיילי מקיואן (4 מדליות בטוקיו) ואריאן טיטמוס (גם כן חגגה עם 4 מדליות בטוקיו). למעשה, שיא ותיק, בודד וחריג שנותר מ-2009 הוא של ליו זיגה הסינית, זה קרה במשחה 200 מטר פרפר ובזמן של 2:01.81 דקות.
מי מועד לשבירה וכמה שיאים קבוצתיים יכולים להירשם?
בראש ובראשונה כמובן שמקיואן האוסטרלית, שכרגע מחזיקה ב-6 התוצאות המהירות ביותר ב-100 מטר גב, וזה רק עניין של זמן עד ששוב תשיג WR. זמן השיא שלה, שנקבע בבודפשט בשנה שעברה, הוא 57.33 שניות. גם במרחק הכפול בגב היא עשויה לנפץ את השיא שכרגע שייך לרגן סמית’ האמריקאית, שיא שעוד צריך להיות מאושר על ידי איגוד השחייה ונרשם רק לאחרונה במבחנים האמריקאים טרם האולימפיאדה.
קיילי מקיואן חוגגת (רויטרס)בדומה לבולט, עוד שם שישר נקשר למילים שיא עולם הוא מונדו דופלאנטיס. הפלא השבדי שניפץ כבר 8 פעמים את שיא העולם בקפיצה במוט. הפעם האחרונה הייתה רק לא מזמן ב-21.4 עם גובה מטורף של 6.24 מטרים. הראשון שלו אגב מול מורו ורבו, רנו לבילאני, היה ב-2020 עם גובה של 6.17 מטר, מה שאז היה דבר בלתי אפשרי, אך רק הפך למובן מאליו בגבהים של השבדי שכיום כבר בן 24.
כאמור, באופן מפתיע השיא של פלו ג’ו מ-1988 נמצא בסכנה קלה (21.34 שניות). שריקה ג’קסון התקרבה אליו בשנה שעברה עם תוצאה של 21.41 שניות. בהרמת משקולות האמפטון מוריס האמריקאי בן 20 בלבד (עד 61 ק”ג) עשוי לשפר את שיאו, שהוא כמובן גם שיא העולם, כשהניף השנה בפוקט שבתאילנד משקל של 176 ק”ג.
קייטי לדקי (רויטרס)באשר לשיאים הקבוצתיים, אם נבחרת הנשים האמריקאית בכדורסל תזכה בזהב היא תשלים רצף של 8 זכיות ותחזיק בשיא במשחקים האולימפיים, של נבחרת ספורט כלשהי. זהב של קווין דוראנט עם ארה”ב בכדורסל או זהב של צרפת עם ניקולה קארבטיק תשלים להם זהב מספר וזה גם כן יהיה שיא עבור אתלט כלשהו בספורט הקבוצתי.
במידה שקייטי לדקי האגדית תשיג בבריכה 3 מדליות זהב היא תהיה הספורטאית המעוטרת ביותר במדליות זהב, בכל ספורט באולימפיאדה. כרגע היא מחזיקה ב-7 מדליות זהב אולימפיות ו-10 בסך הכל. בנוסף, אם נבחרת השליחים האמריקאית תנצח ב-4X100 מעורב היא תמשיך ברצף המשוגע שלה, כשלהוציא את 1980 (לא השתתפה בשל החרם על ברה”מ), היא זכתה בזהב בקטגוריה הזו בכל המשחקים האולימפיים שהשתתפה בהן.