מוקדם יותר היום (ראשון) התקיים במכון וינגייט יום פתוח של נבחרות הגברים והנשים בג׳ודו לקראת המשחקים האולימפיים שייפתחו בעוד ארבעים ימים. ספורטאי וספורטאיות נבחרת הג’ודו נמצאים בשיא ההכנות לקראת פאריס 2024 ונראה שהם רק מחכים לרגע הגדול שלהם.
מאמן נבחרת הנשים, שני הרשקו, שיתף בתחושות: “הייתי בכל הצדדים של הציפיות, גבוהות ונמוכות יותר, הלחץ תמיד קיים, אני מחפש את הלחץ כי מבחינתי זה אומר שאני יכול להגיע למקומות שאני רוצה להגיע אליהם”.
הרשקו המשיך: “גם מהספורטאיות אנחנו לא מצפים שלא יהיה לחץ, מבחינתנו זו מוטיבציה גבוהה להצליח ושום לחץ חיצוני לא יכול להיות יותר גבוה מהמקום שאנחנו שמים את עצמנו, לכן זה סוג של פרטנר לדרך. גם בהישגים הכי גדולים שלי, אני לא זוכר שלא היה לחץ מאוד גדול שהופעל עליי, אני מאמין שההכנה הטובה שעשינו וההשקעה של השנים האחרונות יבואו לידי ביטוי בפאריס”.
פלצ׳יק: ההמנון בפודיום יהיה הניצחון שלנi“באופן כללי בדרך שאני מאמן את הספורטאיות, החיבור למדינה הוא מאוד מאוד חשוב, אני חושב שבתקופה הזו אין מישהו שזה לא נגע בו בין באופן ישיר או באופן עקיף. אני לא מנסה לברוח מדברים שאי אפשר לברוח מהם, אנחנו מתאמנים לצד זה ודווקא בגלל הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה, לקחת בפרופורציות את המאמצים שאנחנו צריכים לעשות ואת הקשיים שיש לנו”, אמר הרשקו.
המאמן הוותיק הוסיף: “אני מאוד מקווה שנעמוד ביעדים שאנחנו בעצמנו שמים בלי קשר למתרחש. אני חושב שאם נצליח באולימפיאדה בגדול, זה דבר שישמח הרבה אנשים וזה בהחלט דלק שמוביל אותנו.״
שני הרשקו (חגי מיכאלי)לבסוף, התייחס הרשקו ליעדים שהציב לבנות: “המטרות הן לזכות במדליות אולימפיות, כל דבר אחר שהייתי אומר זה היה נשמע כאילו אני מנסה להסתתר ממשהו, אני לא מנסה להסתתר ואני מאוד גאה בדרך שעשינו, אני מאוד מאמין בספורטאיות. כרגע אנחנו עומדים בתוכניות ששמנו לעצמנו, אז כמובן שהציפייה היא שנצליח גם בפאריס”.
המאמן הצהיר: “אני מאמין שהנבחרת הזו יכולה לחזור עם מדליות. אם נזכה במדליה אני אהיה מאוד מאוד מאושר, אם לא נזכה אני אהיה מאוכזב ומה שיקרה מעבר לזה יעשה אותי שמח יותר. כבר השגנו יותר ממדליה אחת בתחרויות גדולות ובסופו של דבר המשחקים האולימפיים זה לא התחרות הכי חזקה, זו התחרות הכי חשובה”.
שני הרשקו עם רז הרשקו וענבר לניר (באדיבות איגוד הג׳ודו)“חווינו אווירה עוינת גם לפני השבעה באוקטובר וגם לאחר מכן, בפאריס היו דגלי פלסטין וגם בקטאר גם חווינו דברים כאלה. חלק מהעבודה של הספורטאיות זה להיות תחת לחץ מאוד גדול ורעשי רקע מאוד גדולים, להתנתק מזה ולתת ביצוע מושלם”, הסביר הג’ודוקא לשעבר והבהיר: “שמנו על זה דגש, אבל לא יותר מידי. אם מישהו יתפרץ לזירה זה כבר לא אחריות שלי, אבל צעקות ודגלים זה לא מה שיפריע לנו. אנחנו עובדים בלספק מדליות ולא תירוצים”.
שני הרשקו (חגי מיכאלי)מי שעוד שיתפה את תחושותיה לקראת המשחקים הקרובים היא ענבר לניר: “אני מוכנה ורעבה, הרבה עיניים יהיו עליי והציפיות הן בצדק. אני מרגישה שאנחנו נבחרת מאוד חזקה ושהכוח של כל אחד בנפרד מורגש ביחד, זה נותן המון רוח גבית והמון מוטיבציה. אנחנו מחזקות אחת את השנייה ויש על מה, לכל אחת יש רשימת הישגים וזה כיף גדול להגיע בעמדה של כח”.
לניר התייחסה כמובן גם למצב המורכב שמעבר לספורט: “זו תקופה מורכבת לכולם ואני מרגישה שאני יכולה להעיד רק על עצמי, זה מרגיש שיש בנו כל הזמן עצב, אבל מצד שני אני לומדת לתעל את זה תמיד לתנועה, לעבודה ולמשהו חיובי. הישג שלנו יכול להעלות חיוך, להשמיע את התקווה ולהניף את הדגל מבחינתי זו מטרה עליונה”.
“ברור שיש עצב וברור שכואב, כל יום שאני שומעת על עוד חדשות רעות אז הלב קצת נשבר, אך הגוף והרוח חזקים ואני מקווה לעשות גאווה למדינה. אנחנו לא מרגישות את השנאה באופן חד משמעי, זה כן מורגש באוויר. יש תחרויות שאני שומעת בוז, אבל בזמן התחרות אני לא שומעת כלום, אני מאוד מרוכזת אז אני רגועה מהבחינה הזו. אני זוכרת בפריז, אחרי שירדתי מהקרב על המדליה, שמעתי קצת בוז. זה רק אחרי שיורד המתח אז זה בסדר גמור”.
נבחרת הנשים של ישראל בג'ודו (חגי מיכאלי)
גפן פרימו ותמר מלכה (חגי מיכאלי)
תמנע נלסון לוי וליהיא בוארון (חגי מיכאלי)ספורטאי נוסף שיגיע כאחד המועמדים המובילים למדליה, פיטר פלצ’יק, סיפר על ההתרגשות: “ההתרגשות התחילה כבר לפני כמה חודשים, כשאתה פתאום בחדר כושר ויורד ממאה ימים, פוסטים של הוועד האולימפי וכדומה, זה עושה את זה. היום לפני הסימולציה לא ישנתי בלילה, ממש התרגשתי, המזרן הוא אותו מזרן ועוד לא טסתי אבל יש את הריח באוויר”.
פלצ’יק המשיך: “בקמפיין הקודם זו הייתה האולימפיאדה הראשונה שלי, אבל עד שאני לא תולה את החליפה אני ספורטאי בהתהוות, כל יום אני מנסה להתפתח ולהשתדרג. מטוקיו לפאריס חל איזה שינוי גם ברמת בבגרות שלי וגם מבחינת הניסיון, סוג של שלווה שאני משרה על עצמי ואימונים יעילים יותר. הניסיון הגדול שלי יבוא לידי ביטוי באלמנטים חדשים לקרב, אולי תרגילים חדשים, או אותם תרגילים בתוספת טריק או ערמומיות”.
פיטר פלצ'יק (חגי מיכאלי)
שגיא מוקי (חגי מיכאלי)על תחושת השליחות והגאווה אמר: “אי אפשר להישאר רק בספורט, אני מרגיש כמו סוג של שגריר לכל דבר. בכל מקום שאני טס בעולם, אני עם דגל ישראל חרוט על החזה שלי, אני לא מפחד אף פעם לייצג את המדינה של בשום מקום, אפילו לא בקטאר”.
“בסופו של דבר, עמדתי שם על הפודיום ואני מרגיש שזה נותן גאווה אדירה, זה עושה המון שירות למדינה. מאז השבעה באוקטובר, זה קיבל משמעות אחרת לחלוטין וזה אפילו נותן לך עוד יותר דרייב ובעזרת השם, אמן שהדברים יתחברו לנו כמו שאנחנו רוצים ומקווים שיקרה, שדגל ישראל יתנוסס באוויר ונשמע את התקווה כמה שיותר פעמים בפנים של כולם וזה יהיה הניצחון הכי גדול”, ציין פלצ’יק.
כשנשאל האם יש חששות בתקופה מורכבת זו ענה הגו’דוקא: “אני בטוח שיהיו המון פרובוקטורים שינסו לפגוע ולהקניט. אני לא מריץ סרטים שינסו לפגוע בנו, אבל אני יודע באיזה עולם אני חי, אני סומך על יעל ארד, על כל הוועד האולימפי ועל כל מי שאחראי על האירוע. אני יודע שכל העולם עוסק באבטחה של הכפר וכל המתקנים האחרים”.
נבחרת הגברים של ישראל בג'ודו (חגי מיכאלי)ברוך שמאילוב, שעבר תקופה לא פשוט עם ההשעיה הזכורה ופציעה קטנה בברכו, נראה ונשמע בטוח בעצמו: “כבר מרגישים את הפרפרים וההתרגשות באוויר, אנחנו בשיא ההכנות לקראת האולימפיאדה ולא מזמן חזרנו מיפן, אנחנו עוד קצת בג’ט לג אבל התחושות מעולות. אני כבר מצפה לזה, לא יכול לחכות להגיע לכפר האולימפי ולהתכונן לתחרות שלי. יכול להבין למה מדברים על הנבחרת שזה נראה פחות מזהיר, אבל אנחנו פה לשמר את טוהר הענף ולהביא מדליות וכבוד יותר מבפעמים הקודמות”.
“יש פה ספורטאים מהטופ העולמי, מבחינתנו זה עניין של איך נגיע לאותו יום ספציפית, אני מאמין וסומך על כל הספורטאים ובמיוחד על עצמי שנביא מדליה אולימפית”, סיפר שמאילוב.
ברוך שמאילוב (חגי מיכאלי)האחרון המשיך בהתרגשות: “אי אפשר לתאר איזה רעב יש לי. קודם כל לעלות ולייצג את המדינה בכבוד, כי זה משהו שהאנרגיות פשוט בוקעות ממך החוצה. מבחינתי זו דרך מאתגרת ודברים לא הלכו כמו שצריך, אבל כשאני עומד פה בהכנות 40 יום לפתיחת המשחקים זה אומר הכל, עכשיו נשאר לבוא ולהסתער על הכל. אנחנו לא מדברים על מטרות כי המטרות שלנו ברורות והן מדליות”.