רוכבת הסוסים הישראלית, אשלי בונד, רשמה את אחד ההישגים הגדולים ביותר של ישראל בענף הרכיבהבמשחקים האולימפיים כאשר הגיעה למקום ה-11 בגמר קפיצות הראווה ליחידים עם סוסה, דונטלו 141. בונד התייחסה לביצועיה בגמר.
בונד התייחסה לביצועיה: “המסלול היה גדול מאוד, חשבתי שהתאמתי את הסוס שלי אליו, אחד המסלולים הגדולים ביותר שעשיתי וזה הגיוני כי אלה המשחקים האולימפיים. הוא הרגיש נפלא והוא רק בן 10, אז הוא לא מנוסה מאוד. הוא תמיד נותן לי 100% מעצמו. חשבתי שהמסלול הלך טוב. אולי הייתי צריכה לעשות ניסיון נוסף ואני מאשימה את עצמי, זה בזבז זמן אבל סך הכל אני יותר ממאושרת”.
ייצוג ישראל: “זה כבוד. עברתי לייצג את הנבחרת לפני 3 שנים, אבא שלי נולד כאן וסבתא שלי עברה לארץ אחרי השואה, זה חשוב מאוד בשבילה. היא מזדהה מאוד כישראלית, אבא שלי גידל אותי כישראלית וזה כבוד להביא את ישראל לבמה העולמית ולסיים במקום ה-11. לא ציפיתי לכלום כשהגעתי, קיוויתי שזאת תהיה חוויה טובה. בשבילי להשתתף בגמר ולהגיע לסיבובים הגבוהים זה נפלא”.
הקשר עם ישראלים: “אני בקשר עם המשפחה שלי מהארץ. יש לי משפחה מקריית מוצקין, דוד שלי מנהל שם את גן החיות. בת דודה אחרת שלי גרה בקליפורניה, לידי, ואני גם בקשר איתם. יש לנו משפחה גדולה בישראל והם בקשר שוטף איתי, מדברים איתי ושולחים לי סרטונים”.
הקשר עם הסוס דונטלו: “יש לי אותו מאז שהוא בן 6. הוא עשה 2 או 3 מופעים, הוא לא מנוסה. טיפסנו בדירוג העולמי ביחד עד לבמה הגדולה מכולם, הסוס זה הכל בשבילי. אנחנו עושים את זה למען בעלי החיים, לא הייתי עושה את זה בלעדיו. יש לו לב ענק ואני חושבת שזה מתחיל מהקשר שלנו והשותפות. הוא חיה מיוחדת מאוד ומגיעה לו כל ההצלחה”.
הטיפול השוטף בדונטלו: “הסוס זוכה ליחס יותר טוב מאיתנו, בכנות. הוא ישן רוב היום, הוא אוהב לנוח וזה נהדר כי ככה הוא שומר אנרגיה. המאמן שלי מטפל בו בצורה טובה. הוא מקבל הליכה. יש לו אורווה בבית, כאן לא, אבל הוא מקבל אוכל 3 או 4 פעמים ביום. הוא מקבל מקלחת אחת לפחות ביום, מסרקים אותו כמה פעמים ביום, הוא מקבל טיפולים אחרי הריצות ואמבטיות קרח ובועות, בנוסף לקרח על הרגליים לכמה דקות. הוא מקבל טיפול הומופאתי באופן שוטף שעוזר לשרירים שלו להירגע”.
ההרגשה אחרי המשחקים: “אני חושבת שבסוף צריך להגיע מוכנים לקפיצות החשובות. אני רציתי לעלות ולעשות טוב, להראות שדונטלו ואני יכולים לעשות את זה באופן מצליח וששנינו לא נפצע. זה היה יותר חשוב בשבילי מהמדליה. אני שמחה שהגענו רחוק, התחרות הקבוצתית מתקרבת ואני מקווה שנוכל להגיע לשם. אהיה שמחה מאוד. הבת שלי ובעלי נשארים עם המשפחה שלי ואני שמחה מאוד בשבילם”.
המטרות להמשך: “אני רוצה לייצג את ישראל גם בהמשך. אני מקווה שאמשיך, צריך להמשיך עם הסוס. הוא בן 10 ויכול להזדקן, אז אולי זה יהיה עם סוס שונה, יש לי 8 סוסים עם פוטנציאל בבית. אולי אחד יהיה מספיק טוב, נראה. המטרה היא להשתתף במשחקים האירופיים והאולימפיים ורק להשתפר. הייתי 11 במשחקים הראשונים, המטרה היא רק לעלות מכאן”.
מסר לישראלים שצופים בה: “תודה רבה, נתראה בשנה הבאה בירושלים. תודה על כל התמיכה. זה אומר הרבה, מקווה שאמשיך לתת לכם סיבות לגאווה”.
בואו להרוויח ממרוצי סוסים