נבחרת הג’ודו של ישראל בעננים. היום (שבת) בתחרות הקבוצתית, הג’ודאים של ישראל ניצחו 1:4 את רוסיה בבית הניחומים וריגשו מדינה שלמה עם כמה ניצחונות על יריבים גדולים. אורן סמדג’ה, מאמן הנבחרת, לא ידע את נפשו מרוב אושר בסיום.
אורן סמדג’ה אמר על ההישג: “היום, ב-31 ביולי 1992, פרצתי את המחסום הגדול ביותר וזכיתי במדליה אישית. והיום, זכיתי במדליה נוספת לנבחרות ישראל בנים ובנות. זה עוד יום קסום”.
בהמשך, פרסם בעמוד האינסטגרם שלו את מסר המוטיבציה שאמר לג’ודאים רגע לפני הקרב על הארד: “זה יום מיוחד, בדיוק ביום הזה ב-1992 זכיתי במדליה אולימפית ראשונה לגברים. זה נראה מבטיח ומעודד עד עכשיו. מה שינצח היום את התחרות מול הנבחרת החזקה שמולנו זו האמונה שלכם. נוכל לעשות משהו מדהים”.
נבחרת ישראל עם מדליית הארד (עמית שיסל, הוועד האולימפי בישראל)שני הרשקו אמר בסיום הקרבות: “אני עייף ומרוצה מאוד, קשה? זה לא קשה, זאת העבודה שלנו. אני לא קורא ביקורות, זה לא מעניין אותי, מעניין אותי הספורט ולהכין אותם. גילי שריר? זאת היכולת של הבנות, אנחנו לא חברת ביטוח, לפעמים אתה מגיע מוכן וזה לא הולך, כל הבנות היו מוכנות לתת את החיים שלהן”.
עוד הוסיף: “הבנות הצליחו מאוד, גם באישי, וביחס לציפיות מהן. שמח שהכול התחבר, הכוח של הקבוצה נותן אנרגיות אחרות ואני שמח שהצלחנו לעשות את זה. עשינו מאמצים עם גילי כהן, יש חוקים שאפשר לשים 2 בכל קטגוריה והיא נפצעה במרפק, קיבלנו החלטה, לא ציפיתי להשתמש בשירה, אבל אמרתי שאם חס וחלילה יקרה משהו לתמנע אהיה חייב מישהי שתעלה”.
שני הרשקו (רדאד ג'בארה)שני הרשקו סיכם: “מבאס מאוד, הלוואי שהייתי יכול לתת לה מדליה, היא ראויה והיא חלק מהנבחרת, היו 12 מדליות אבל לא נתנו לה. אני מאוד גאה”.
חגיגות ועקיצות: התגובות על הארד בג'ודו