לא מזמן הסתיים היורו שהביא איתו חגיגה גדולה של כדורגל עם קהל, אמוציות ודרמה. והנה, כמה שבועות לאחר מכן, באצטדיון האולימפי של טוקיו נפתח לו היום (רביעי) טורניר הכדורגל האולימפי לנשים עם קרב ענקיות שנערך מול 68,000 מושבים ריקים.
המשחק הזה הוא יריית הפתיחה האמיתית של אולימפיאדת טוקיו 2020, על אף שהגיע עוד לפני טקס הפתיחה. למה? כי האצטדיון האולימפי בטוקיו היה המקום בו התקיים טקס הפתיחה של אולימפיאדת טוקיו 1964 המיתולוגי כך שיש לו חשיבות היסטורית, כי טורניר הכדורגל לנשים נחשב ברמתו ובחשיבותו כמו לזה של המונדיאל אצל הגברים, וגם כי הוא הפגיש בין שתי הנבחרות אולי הטובות ביותר בעולם עם ארצות הברית ושבדיה.
האצטדיון האולימפי הישן בטוקיו ריק. (אסי ממן, טוקיו)כן, כדורגל זה לא הדבר העיקרי במשחקים האולימפיים, אבל עבור הענף הנשי הוא הטורניר היוקרתי ביותר. בין האמריקאיות לשבדיות יש דם רע, משום שלא מזמן, באולימפיאדת ריו 2016, שבדיה הדיחה את היריבה הזו בשלב רבע הגמר והמשיכה כל הדרך עד למדליית הכסף, בעוד שהאמריקאיות ששואפות תמיד לזהב נותרו בלי כלום. אגב, גם הפעם זה הסתיים בניצחון לטובת האירופאיות.
בפתיחת אולימפיאדת טוקיו הקודמת, אי שם לפני 57 שנה, האצטדיון הזה היה רועש במיוחד ונערכו בו טקסי הפתיחה והסיום שהיו אירועים היסטוריים עבור היפנים, עם טקסים שנחרטו בהיסטוריה של המדינה. אלא שכעת הוחלט לבצע את הטקסים באצטדיון הלאומי החדש שנחנך לא מזמן בעיר והוא נמצא בשיאן של ההכנות ליום שישי.
נציגות מהמשלחת האמריקאית. ניסו לעודד (אסי ממן, טוקיו)מוזר לחזור לראות כדורגל, או כל אירוע ספורט אחר, בלי קהל. בכניסה לאצטדיון הכל היה שקט, לא היו אפילו אזרחים מקומיים בסביבת רחובות האצטדיון ועם שריקת הפתיחה השמיעו במערכת הכריזה סאונד חלש של אוהדים, כדי להתגבר על השקט הרועם או כדי לתת את התחושה לשחקניות שיש מישהו בתוך האצטדיון המפלצתי הזה.
הרחובות מסביב לאצטדיון בלי אוהדים (אסי ממן, טוקיו)היו כמה ספורטאיות מהמשלחת של ארצות הברית שנכחו ביציע וניסו לעודד את החברות שלהן, ומנגד היו כמה מחברי המשלחת השבדית שעמדו ביציעים עם דגלים. לאף אחד מהצדדים אסור לצעוק, רק למחוא כפיים, כדי שחלילה וירוס הקורונה לא יתפשט באוויר וידביק את המעטים שהגיעו.
רק לספורטאים ולאנשי התקשורת יש גישה לאצטדיון ובמשלחות ניסו כאמור למלא את החסר. בין לבין, מידי פעם באצטדיון גם הוקרנו קטעי וידאו של אוהדים שצילמו את עצמם מעודדים מהבית במהלך ההפסקות. היפנים נערכו לכך מראש, כאילו כבר ידעו שלא יהיה קהל חודשים אחורה, אבל בתוך הדממה ששררה באצטדיון יש מצב לא רע שזה נותן עוד אנרגיה לספורטאים.
אנה גלאס ומייגן ראפינו (רויטרס)האווירה בטוקיו היא שונה מכל מה שהכרנו במשחקים אולימפיים אחרים. אין המוני זרים שפושטים על עיר וממלאים את הרחובות בצבעוניות וכעת אין אפילו קהל מקומי ביציעים. בגלל זה, התפקיד של רשתות התקשורת הופך למשמעותי ביותר, כי הן אלו שמשדרות ומדווחות לעולם על מה שקורה ביפן.
כ-30 אלף אנשי תקשורת נחתו בטוקיו והחלו לדווח על המשחקים האולימפיים המיוחדים והשונים ביותר בהיסטוריה. מידי יום, רובם מתכנסים במרכז התקשורת, המקום בו אפשר לעבוד ולהעביר את הדיווחים במהירות ובקלות.
טוקיו 2020 (רויטרס)עיתונאים, שדרים וצלמים נמצאים שם ועובדים במרץ. וכשנכנסים לשם, מתקבלת תמונה שלא רואים בשום מקום אחר על פני הגלובוס בזמן מגפת הקורונה - אלפי בני אדם, שבאו ממדינות שונות ומכל קצוות העולם, יושבים זה לצד זה. מהמקום הזה יוצאים כל הדיווחים למדינות שמהן הם באו, אותם דיווחים שמעבירים לצופים ולאוהדים את התחושות והסיפורים מהרגעים הגדולים ביותר בספורט העולמי. רק ככה האוהדים בעצם יכולים לחוות את אולימפיאדת טוקיו 2020.
איך מייצרים מדליסט? יום בנבחרת הג'ודו